גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מפת"ח לשוק העבודה

במשך רוב שנותיו היה הרשל קליין, חסיד בעלז ירושלמי וקבלן בנייה, מגשר בין המגזר החרדי לרשויות השלטון. טרגדיה אישית שאירעה לאחד מבכירי הג'וינט הביאה את קליין לעמוד בראש מפת"ח – מרכז פיתוח תעסוקת חרדים, שמחולל את המהפכה השקטה מאחורי הכותרות המתלהמות. קליין מדווח על פניות רבות של חרדים להצטרף לשוק העבודה, מספר על החיבורים בין מעסיקים חילונים לעובדיהם בעלי הפאות והזקנים, וגם על אברך חסידי שעשה את הלא ייאמן והפך להיות טייס.
31/01/13, 23:29
שפרה ריפקין

הנוף הנשקף מסלון ביתו של הרשל קליין (64) עוצר נשימה. אורותיה המנצנצים של ירושלים גולשים פנימה אל תוככי הסלון הרחב, ומעניקים משמעות נוספת לביטוי ירושלים של זהב. הרשל, אנרגטי ומלא הומור עצמי, מבקש ממני להמתין קמעה עד שיסיים לענות על שאלותיו של חוקר צעיר ממכון ון ליר. חילופי הדברים הטלפוניים בין השניים מעידים כי נושא השיחה הוא שילובם של חרדים בשוק העבודה – בדיוק הנושא שבו אמור לעסוק גם הראיון שלנו. 

כנראה שזה נושא בוער לא רק ל'בשבע'.

"נכון. את השלישית היום בסבב הראיונות. כולם רוצים לדעת אם ההימור שלנו מצליח".

והוא מצליח?

"מעל ומעבר למשוער. ברוך ה'".

תסביר.

"בניגוד לסטיגמות, רבים מהציבור החרדי רוצים ומסוגלים לעבוד. הכל עניין של יכולת להכיל את האחר או השונה, אם תרצי. כשנופלות המחיצות, התוצאה נהדרת". הוא מחייך.

הרשל קליין מדבר על תעסוקת חרדים בעיניים נוצצות. ניכר כי הנושא בוער בעצמותיו. "אני רואה בכך שליחות כפולה. גם לעזור ליהודי להביא פרנסה הביתה, וגם לתרום למשק. את יודעת מה זה עושה לבנאדם שקם בבוקר, יוצא לעבודה סדירה וחוזר עם משכורת מכובדת בסוף החודש? כל הבית שלו נראה אחרת. הוא שמח עם אשתו והילדים, ויותר מזה - התורה שלו נראית אחרת". קליין פותח את כרטיס הביקור של מפת"ח - מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים - ומראה לי את מילותיו של הרמב"ם שהודפסו באותיות מאירות עיניים בחלק הכריכה החיצוני. "שמונה מעלות יש בצדקה", הוא מקריא בהתרגשות, "זו למעלה מזו. מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמָך... או הממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות". הרשל מוסיף משלו כי "הנשר הגדול הבין כבר אז את הצורך לספק תעסוקה ליהודי". 

לצד משנתו הסדורה אודות השתלבותם של צעירים חרדים בשוק העבודה, טורח הרשל להדגיש לאורך הראיון כולו גם את מרכזיותו של לימוד התורה. "ישנה חשיבות אדירה לאנרגיה הרוחנית שאדם צובר. בחורים שהייעוד שלהם הוא לימוד התורה, צריכים להישאר בישיבה. זה יהיה עוול להוציא אותם לעבוד. קחי למשל משגיח בישיבה קטנה, מלמד או אפילו מגיד שיעור. יש להם את היכולת המופלאה להנחיל תורה למישהו אחר, אז אנחנו נקטע את זה? חלילה. העם היהודי, לאורך כל ההיסטוריה שלו, היה מושתת על יששכר וזבולון. לא על אחד מהם, אלא על שניהם".

'איש המשטרה' בציבור החרדי

הרשל קליין נולד בגרמניה של אחרי השואה, להורים "בוגרי אושוויץ". כשמלאו לו שישה חודשים, עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בבני ברק. כחסיד בעלז, המסלול התורני של הרשל הצעיר היה ברור ומותווה מראש. "בגיל בר מצווה נסעתי לירושלים ללמוד בישיבה הגדולה, ומאז אני ירושלמי", הוא צוחק. "אשתי אמנם ילידת פתח תקווה, אבל מהר מאוד היא הבינה שעל העיר הזו אני לא מתכוון לוותר". כשאני שואלת אותו למספר האחים במשפחתו, חולפת עננת עצבות על פניו. לאחר שתיקה קצרה הוא מתעשת ומספר כי אמו ילדה עוד שבעה ילדים, אך כעת נותרו לו חמישה אחים בלבד. "שניים הלכו לעולמם באופן פתאומי. אחד בגיל 29 בלבד, לפני כעשרים שנה, והשני לפני מספר שנים כשהיה בן 51". הטרגדיות הללו חידדו אצל קליין את התחושה כי "צריך להספיק לעשות הרבה דברים טובים בחיים, עד 120". 
עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא