מפת"ח לשוק העבודה

במשך רוב שנותיו היה הרשל קליין, חסיד בעלז ירושלמי וקבלן בנייה, מגשר בין המגזר החרדי לרשויות השלטון. טרגדיה אישית שאירעה לאחד מבכירי הג'וינט הביאה את קליין לעמוד בראש מפת"ח – מרכז פיתוח תעסוקת חרדים, שמחולל את המהפכה השקטה מאחורי הכותרות המתלהמות. קליין מדווח על פניות רבות של חרדים להצטרף לשוק העבודה, מספר על החיבורים בין מעסיקים חילונים לעובדיהם בעלי הפאות והזקנים, וגם על אברך חסידי שעשה את הלא ייאמן והפך להיות טייס.

שפרה ריפקין , כ' בשבט תשע"ג

הנוף הנשקף מסלון ביתו של הרשל קליין (64) עוצר נשימה. אורותיה המנצנצים של ירושלים גולשים פנימה אל תוככי הסלון הרחב, ומעניקים משמעות נוספת לביטוי ירושלים של זהב. הרשל, אנרגטי ומלא הומור עצמי, מבקש ממני להמתין קמעה עד שיסיים לענות על שאלותיו של חוקר צעיר ממכון ון ליר. חילופי הדברים הטלפוניים בין השניים מעידים כי נושא השיחה הוא שילובם של חרדים בשוק העבודה – בדיוק הנושא שבו אמור לעסוק גם הראיון שלנו. 

כנראה שזה נושא בוער לא רק ל'בשבע'.

"נכון. את השלישית היום בסבב הראיונות. כולם רוצים לדעת אם ההימור שלנו מצליח".

והוא מצליח?

"מעל ומעבר למשוער. ברוך ה'".

תסביר.

"בניגוד לסטיגמות, רבים מהציבור החרדי רוצים ומסוגלים לעבוד. הכל עניין של יכולת להכיל את האחר או השונה, אם תרצי. כשנופלות המחיצות, התוצאה נהדרת". הוא מחייך.

הרשל קליין מדבר על תעסוקת חרדים בעיניים נוצצות. ניכר כי הנושא בוער בעצמותיו. "אני רואה בכך שליחות כפולה. גם לעזור ליהודי להביא פרנסה הביתה, וגם לתרום למשק. את יודעת מה זה עושה לבנאדם שקם בבוקר, יוצא לעבודה סדירה וחוזר עם משכורת מכובדת בסוף החודש? כל הבית שלו נראה אחרת. הוא שמח עם אשתו והילדים, ויותר מזה - התורה שלו נראית אחרת". קליין פותח את כרטיס הביקור של מפת"ח - מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים - ומראה לי את מילותיו של הרמב"ם שהודפסו באותיות מאירות עיניים בחלק הכריכה החיצוני. "שמונה מעלות יש בצדקה", הוא מקריא בהתרגשות, "זו למעלה מזו. מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמָך... או הממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות". הרשל מוסיף משלו כי "הנשר הגדול הבין כבר אז את הצורך לספק תעסוקה ליהודי". 

לצד משנתו הסדורה אודות השתלבותם של צעירים חרדים בשוק העבודה, טורח הרשל להדגיש לאורך הראיון כולו גם את מרכזיותו של לימוד התורה. "ישנה חשיבות אדירה לאנרגיה הרוחנית שאדם צובר. בחורים שהייעוד שלהם הוא לימוד התורה, צריכים להישאר בישיבה. זה יהיה עוול להוציא אותם לעבוד. קחי למשל משגיח בישיבה קטנה, מלמד או אפילו מגיד שיעור. יש להם את היכולת המופלאה להנחיל תורה למישהו אחר, אז אנחנו נקטע את זה? חלילה. העם היהודי, לאורך כל ההיסטוריה שלו, היה מושתת על יששכר וזבולון. לא על אחד מהם, אלא על שניהם".

'איש המשטרה' בציבור החרדי

הרשל קליין נולד בגרמניה של אחרי השואה, להורים "בוגרי אושוויץ". כשמלאו לו שישה חודשים, עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בבני ברק. כחסיד בעלז, המסלול התורני של הרשל הצעיר היה ברור ומותווה מראש. "בגיל בר מצווה נסעתי לירושלים ללמוד בישיבה הגדולה, ומאז אני ירושלמי", הוא צוחק. "אשתי אמנם ילידת פתח תקווה, אבל מהר מאוד היא הבינה שעל העיר הזו אני לא מתכוון לוותר". כשאני שואלת אותו למספר האחים במשפחתו, חולפת עננת עצבות על פניו. לאחר שתיקה קצרה הוא מתעשת ומספר כי אמו ילדה עוד שבעה ילדים, אך כעת נותרו לו חמישה אחים בלבד. "שניים הלכו לעולמם באופן פתאומי. אחד בגיל 29 בלבד, לפני כעשרים שנה, והשני לפני מספר שנים כשהיה בן 51". הטרגדיות הללו חידדו אצל קליין את התחושה כי "צריך להספיק לעשות הרבה דברים טובים בחיים, עד 120". 

אל ישיבת בעלז הגיע הרשל לבדו, ומצא חבר קרוב בדמותו של מזכיר הישיבה האנרגטי, הרב כתריאל בלומנפלד. "בחור יוצא דופן, מוכשר ומבריק שהתחיל את חייו רק בגיל 14. הוא הגיע מסיביר לארץ לאחר שדודה שלו זיהתה אותו באחד מבתי היתומים בגרמניה, כשאמר קדיש על הוריו". לאחר כמה שנים עזב בלומנפלד את מזכירות הישיבה, ונתמנה למנהל חשבונות של חברת הבנייה הקבלנית 'נטע ליפשיץ'. "התגעגעתי אליו כשעזב, ולא היה לי מושג שיסיים את חייו בצורה טרגית כל כך". בגיל 42, כשהוא אב לשבעה ילדים, נרצח כתריאל בלומנפלד בקו 35 של אגד ברחוב צפניה בירושלים, כשמחבל מתאבד פוצץ את האוטובוס שבו נסע. "כולנו היינו בהלם טוטאלי. זה היה אסון שלא ידענו איך להתמודד איתו", הוא משחזר.

במהלך מלחמת יום כיפור שירת קליין ביחידת קבורה פיקודית של הרבנות הצבאית. "במשך עשרים ושבע שנים עשיתי שלושים ימי מילואים בשנה. הרבה לפני פתיחת המסגרות החרדיות שיש היום בצה"ל". לאחר המלחמה, והוא כבר נשוי ואב לשני ילדים, הגיעה אל קליין הצעת עבודה מקבלן בניין, חסיד בעלז גם כן, המנהל את חברת ברקן. "הוא הציע לי להיות נהג של רכב כבד, ואני שמחתי על ההזמנה". לאחר תקופה קצרה פנה קליין לבוס שלו וביקש להתקדם בתפקיד."הוא אמר לי 'בוא תלמד מקצוע', ולאחר ארבע שנים סיימתי אצלו כמנהל עבודה ראשי, כשתחתיי עבדו 400 פועלים ערבים".

הקידום הפיח בו "שמחה ועידוד רב", והמריץ אותו להיכנס לשוק הבנייה המקומי ששגשג באותן שנים. "בניתי מקוואות לארגון 'טהרת המשפחה', ונכנסתי כקבלן לחברת הבנייה שבה עבד ידידי הטוב כתריאל הי"ד. הרגשתי שהצוואה שלו היתה שאעבוד באותה חברה שבה הוא פרח". בעקבות ההצלחה הגדולה, גבר הביקוש לבניית פרויקטים מרשימים יותר, דוגמת רחוב סורוצקין ורחוב יוסף גבאי בקריית מטרסדורף בירושלים, שם הוא מתגורר עד היום. "בניתי את השכונה הזו בעשר אצבעותיי, ומכל היוזמות הגדולות בתחום הבנייה היא הכי קרובה ללבי". 

בשנת 1985 זכה קליין במכרז של עיריית ירושלים לבניית בית ספר לבנות במזרח העיר. הפועלים הערבים שעבדו תחתיו כינו אותו בתואר שייח' לאות הערכה כלפיו, וניצלו את היותו דובר ערבית רהוטה כדי שישמש בעבורם בורר חיצוני בכל סכסוכי החמולות. "היום המצב הביטחוני נמצא בשפל, אבל פעם היו לנו יחסים טובים עם הערבים", הוא נזכר. 

לאורך הקריירה הקבלנית שטיפח והמשפחה שהקים ("יש לנו ברוך השם שישה ילדים, למעלה מ- 20 נכדים והשבוע נולד נין ראשון"), דאג הרשל למקם את עצמו בתפר העדין שבין הציבור החרדי והמגזר הכללי. תפקיד המגשר שהוצמד לו במשך שנים רבות הוכיח את יעילותו לא פעם כשנדרש לפייס בין מפגינים חרדים למשטרת ישראל. "מאחר שיש בי יצר עסקנות והקב"ה חנן אותי ביכולת ליצור קשר טוב עם אנשים, שימשתי כ'איש המשטרה' בתוך הציבור החרדי. הייתי ביחסים מצוינים עם כל מפקדי המחוזות בירושלים, והשתדלתי תמיד להגיע להידברות עם הגורמים הרלוונטיים". קליין מציין כי כך עשה גם עם המערכת הצבאית, כשאירח על שולחנו בסעודת פורים נציגות של קציני צה"ל. "החיבור האמיתי בין כל חלקי העם קורה בשטח. בלי כותרות ופרשנות שגויה".

צילום: דוד הוכברג

מאות פניות בחודש

אל תפקיד מנהל מפת"ח הגיע קליין כמעט במקרה. הוגה הרעיון היה חתן פרס ישראל, הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). "ראלף גולדמן, מנכ"ל הג'וינט העולמי, איבד את בנו בהתרסקות מטוס אל על בארגנטינה. לאחר ימי האבל, הגיע אליו הרב שטיינזלץ (הישראלי היחיד המשמש כחבר ה'בורד' העולמי של הג'וינט, ש"ר) וסיפר לו כי ברחוב בר אילן בירושלים נלחמים חרדים וחילונים וזורקים זה על זה אבנים בשבת". כדי לפתור את הסכסוך המתמשך, הציע הרב שטיינזלץ למנכ"ל המכהן לפתוח תכנית מסודרת לשילוב חרדים במעגל העבודה, והבטיח כי בעקבות זאת המתח בין הצדדים יתפוגג. "המוטו של הרב היה שאם כולם יישבו סביב שולחן אחד, יהיה ניתן לקיים דו שיח אמיתי". 

גולדמן נעתר להצעה, ובחר בשאולי דריטר כאחראי על המיזם. "שאולי הוא פולני במקורו מעיירה של חסידי גור, עם זיקה חזקה לדת. הוא אמר לי 'אנחנו הולכים להקים עכשיו מערך גדול שינגיש את שירות התעסוקה לציבור החרדי. אם אתה יודע כל כך טוב לדברר אותם, אני צריך אותך לידי'". קליין לא חשב פעמיים ומצטרף לצוות הראשוני של תכנית 'פרנסה בכבוד' של ג'וינט-ישראל, "ומאז הכל היסטוריה". קליין חש כי התפקיד החדש שאליו נכנס אז הוא המשך לתואר הישן שנשא בו גם קודם לכן: "פעם גישרתי בין המשטרה לחרדים, היום אני מגשר בין החרדים למשק. העבודה היא אותה עבודה, רק הטייטל השתנה".      

בעקבות התפקיד החדש-ישן וכדי למלא את המשימה שהוטלה עליו, החליט הרשל לזנוח את עבודת הקבלנות ולהתמסר לפיתוח תכנית הכשרה נרחבת למגזר שהוא נמנה עליו. "יש הרבה הצלחות ואני רואה כל יום ניסים גלויים", הוא מתפעל "מעסיקים חילונים שפעם ראו חרדים רק בהפגנות לוקחים צ'אנס ומוכנים להעסיק אותם בכל ענפי המשק. אני יודע שבסופו של דבר הרווח הוא לשני הצדדים".

מפת"ח הוקם בשנת 2006 והוא גוף מרכזי המסייע לציבור החרדי להשתלב בשוק העבודה בארץ. הסיוע ניתן כאשר ישנה התאמה בין הפונים למרכזים לבין משרות המוצעות על ידי מעסיקים פוטנציאליים. השירות במקום כולל הכנה לראיון עבודה, הדרכה בכתיבת קורות חיים וסיוע בחיפוש משרה באופן עצמאי. במרכזי מפת"ח מועסקים חרדים בלבד על מנת להתאים את המקום לאורח חייהם של הפונים, וקבלת הקהל במקום מתקיימת בשעות נפרדות לגברים ולנשים ("זה חובה בכל קנה מידה חרדי"). השירות ניתן בחינם לפונים ולמעסיקים כאחד, והוא ממומן על ידי גורמים ממשלתיים ופילנתרופיים, ביניהם משרד התמ"ת. "הקמנו עד עכשיו שמונה סניפים", אומר קליין בסיפוק ומונה במהירות את שמותיהם: "ירושלים, ביתר עילית, אשדוד, אלעד, בני ברק, חיפה, צפת ובית שמש".

בעצם, בכל הריכוזים החרדיים?

"נכון. היכן שיש קהילה חרדית גדולה יש צורך בתעסוקה, ושם אנחנו נכנסים".

רובם המוחלט של הפונים למרכזי מפת"ח הם בוגרי ישיבות חרדיות, ללא שום ידע בסיסי במתמטיקה ואנגלית. אני מקשה בכל זאת על הדרך הארוכה המצפה להם עד לשילובם בשוק העבודה. "הם אולי לא דוברי אנגלית רהוטה, אבל יש להרבה מהם כישרון אנליטי יוצא מן הכלל", קובע קליין. "בחור ישיבה ממוצע מסוגל לסגור פערים בצורה מדהימה, מכיוון שיש לו יכולת ריכוז גבוהה מאוד. הוא רגיל לשבת וללמוד 12 שעות ביום, אז מה זה בשבילו קורס של ארבע שעות עם הפסקת קפה באמצע? כמובן שנדרשות גם יכולות אחרות, אבל בגדול זה כל מה שצריך כדי להצליח".

על רקע סוגיית צביונה של החברה החרדית המסרבת לרדת מסדר היום התקשורתי, נותר הרשל קליין "איש של תכל'ס" - תואר שהציב אותו בחזית המהפכה השקטה המתחוללת כיום במגזר החרדי. "הציבור הכללי לא מודע לכמות החרדים שיוצאת מדי שנה לשוק העבודה", הוא מעיר "אנחנו במפת"ח מקבלים מדי חודש מאות פניות של גברים ונשים שרוצים ללמוד מקצוע. בד בבד עם שאר מטלות היומיום, הם מבקשים להכניס הביתה אוכל לפיות ילדיהם ולא נזקקים לבריות. אם למישהו יש ספק בדבר רצינות כוונותיו של הציבור החרדי בנוגע לעבודה, הוא מוזמן לבוא אלינו". 

קליין מספר על יוזמות נוספות דוגמת מפת"ח, שקמו לטענתו לאחר שחלה הידרדרות נוספת ברמת ההכנסה של משפחות חרדיות רבות, עקב יוקר המחייה. "בויז'ניץ יש ארגון שנקרא 'והחזקת בו', והוא מסייע למבקשי עבודה למצוא מקום תעסוקה. בבעלז יש את 'מכלול' במסגרת ארגון 'אהבת חסד', שגם הוא למד מאיתנו ומספק עזרה במציאת משרה הולמת למחפשי עבודה חרדים". 

בברכת האדמו"רים

מקומה של הקהילה החרדית במדינת ישראל הוא ללא ספק אחד הנושאים הרגישים והמורכבים ביותר שהחברה הישראלית מתמודדת איתו. דו"ח ועדת טרכטנברג קובע כי "התמודדות זו מהווה אבן בוחן ליכולתנו מחד להבטיח ולכבד את אופיו המיוחד של כל מגזר בפסיפס החברתי-תרבותי, ומאידך לשלב את כל המגזרים בעשייה המשקית והלאומית". הרשל קליין מכיר על בוריו את הדו"ח הזה, וטוען כי חזון אחרית הימים של שילוב חרדים בכל ענפי המשק קורם עור וגידים ממש בימים אלו. "האוכלוסייה החרדית עוברת בשנים האחרונות שינויים רציניים בהתייחסות ליציאה לשוק העבודה. אם פעם נושא כזה היה הס מלהזכיר, הרי שהיום ישנה פתיחות גדולה והרעיון מתקבל בברכה". 

הצורך ההכרחי באישור רבני לכל פרויקט חדש שהוא מקים מחייב את מנהל מפת"ח הארצי לשחר לפתחם של כלל האדמו"רים כדי לקבל הסכמה עקרונית למיזם, שלחלק מהם עלול להיראות בעייתי. על קיר ביתו למשל, תלויה תמונת ענק של האדמו"ר מבעלז הנוכחי, ואני מבררת מולו כמה מאמץ הוא השקיע כדי לשכנע את הרב'ה לתת את ברכתו לפרויקט התעסוקה שהקים. "שום מאמץ", הוא עונה בבטחה, "אני מכיר את האדמו"ר מבעלז מינקות, למדנו יחד בחיידר אל"ף-בי"ת. אני מודיע לך שכמו שאר האדמו"רים בציבור החרדי, הרב'ה יודע הכי טוב מה קורה אצל אברך עני בבית לאחר שנסגרת הדלת. הם באים אליו ואומרים 'רב'ה תעזור לי, הגעתי עד פת לחם'. 

"רוב ההנהגה החרדית משוכנעת באופן מוחלט שלא כל אדם מסוגל לשבת וללמוד יום שלם בכולל. אם בחור מרגיש שהוא רוצה ללמוד מקצוע ויש לו אישור מההנהגה הרוחנית שלו, הוא מגיע אלינו. אנחנו ממש לא בונים על הבחורים שתורתם אומנותם. הכיוון שלנו הוא לאפשר לאלו שלא ממשיכים במסגרת הכולל להתמקצע במסלול שיבחרו". בין שלל הדוגמאות לאנשים שהגשימו את רצונם התעסוקתי, אני שומעת מפיו על בחור צעיר, חסיד תולדות אהרון ("אצלם כמעט אין כוללים, כולם עובדים"), שהגיע למשרדי מפת"ח ובפיו בקשה מעט חריגה. "הוא רצה להיות טייס. חד וחלק".

הסברתם לו שזו שאיפה קצת יומרנית?

"למה יומרנית? ממש לא. הבנו שהבחורצ'יק הזה נחוש בדעתו ומתכוון ללכת עם החלום שלו עד הסוף".

והסוף?

"טוב, ברוך השם. הוא למד קשה, הזיע כמו שצריך ולבסוף קיבל את כנפי הטיס שלו. מהסיפור הזה אני לומד שכשרוצים משהו באמת, השמיים הם הגבול. תרתי משמע...". 

אחד האתגרים הניצב לפתחם של מקדמי התעסוקה במרכזי מפת"ח השונים עוסק באברכים הנטועים עמוק בשוק העבודה אך לא מצליחים להתרומם מבחינה כלכלית. "אפשר לעבוד כל החיים ולהישאר עני", מציין הרשל בעגמומיות, "כשמעסיק מקבל אדם חרדי בלי הכשרה מינימלית, הוא יכול לנצל את זה ולתת לו שכר מינימום. לכן אנחנו מעודדים את הפונים אלינו להתמקצע בתחומם ולהיות חוד החנית בכל הקשור להתנהלות אפקטיבית במקום העבודה, גם אם ישנם קשיים לאורך הדרך". 

אחת הדוגמאות לבחור ש"השקיע המון והצליח" היא דמותו של משה ליברמן, חסיד גור, שנבחר כעובד המצטיין של התעשייה הצבאית. ליברמן סיים את לימודיו במרכז החרדי להכשרה מקצועית, ונשלח לתעשייה על ידי סגן שר הבריאות יעקב ליצמן כדי לברר האם ישנה אפשרות לשילוב חרדים בקליקה הסגורה של תע"ש. ליברמן, חדור מוטיבציה, עבר ממחלקה למחלקה עד שהגיע למנהל "בעל ראש פתוח", שנתן לו תוכנת מחשב עם 300 אפליקציות וביקש ממנו ללמוד את כולה. "אחרי חודש הוא חזר עם התוכנה ועם התקלות שטופלו על ידו. הצוות שם סירב להאמין שהוא למד את התוכנה במהירות כזו. עד לאותו יום היתה משלחת מטעמם שנסעה ללונדון כדי לאתר באגים כאלו. עכשיו הם הסתדרו עם חסיד גור מבריק ועקשן, והחבר'ה מלונדון הם שבאים לארץ לתקן את התוכנות אצלו".

קליין פותח כל בוקר עם חברותא ותלמוד, כי "היום כולם מבינים שהשקלא וטריא של הגמרא זה האימון הכי מוצלח למוח", והוא חובב טיולים ברחבי היבשת: "בהרי הטודרה במרוקו היית? מקום מדהים". הוא מאמין כי החברה החרדית, שעד עתה נאבקה על הישרדותה, עוברת תמורות חיוביות שישפיעו לטובה על עתידה גם לטווח הרחוק. "בספר חובת הלבבות ישנו פרק שלם העוסק במעלת הפרנסה וביכולתה לגרום אושר וסיפוק לאדם. חילקנו את הקונטרס הזה בפתיחה של סניף מפת"ח בעיר צפת ואני שמח לראות, עין בעין, את התגשמות דבריו של רבנו בחיי".