גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

בשבחי הצניעות - תוכנית אם

המתקפות על הבית היהודי שכללו התייחסות לנושא היחס לנשים, נגעו בעצב חשוף. אז הגיע הזמן לומר זאת: מותר למדוד את אורך החצאית והשרוולים, וההפרדה והלכות הצניעות לא נועדו להשפיל את האישה או להחביא אותה.
31/01/13, 23:29
אסתי רמתי

אני בטוחה שגם אתם התעצבנתם מהקמפיין נגד הבית היהודי. היה, נגמר, לפיד יצא גבר. אבל בכל זאת, עניין אותי לנסות להבין מה חלף במוחו של מי שתכנן את מסכת ההשמצות. אפשר ללמוד לא מעט על חברה מהמסרים שיועצי תקשורת מנסים לדחוף בקמפיינים שלהם.

תווית הקיצוניות שהודבקה על המפלגה התבססה על שני נושאים עיקריים: העניין המדיני ומעמד האישה. אז כולנו יודעים (או משערים, לפחות) שג'רמי גימפל לא מתכנן לפוצץ את הר הבית, אבל אפשר להבין את רתיעת הציבור והחשש שלו מזעם בלתי נשלט, סטייל טוויל פאדיחה, של מיליארדי מוסלמים. אבל למה שמישהו יהסס לשים 'טב' בקלפי בגלל שמוטי יוגב הפריד סניפי בני עקיבא? מנקודת המבט שלי מדובר בעניין מגוחך לחלוטין.

איור: עדי דוד

דע מאין באת

זה באמת כל הסיפור – שזה מנקודת המבט שלי. מסתבר שסוגיית הצניעות וההפרדה בין המינים היא אולי אחד הנושאים הכי מקפיצים בחברה שלנו. חברתי החילונית בטוחה שאם היום מתירים לחייל דתי לצאת מהופעה בגלל שירת נשים, מחר בבוקר יוצאת פקודת מטכ"ל שמחייבת את כל החיילות ללבוש רעלות בצבע חאקי. גם בתוך הציבור הדתי לאומי הלא-חרד"לי, הפרדה בין המינים וצניעות בלבוש נתפסות כחרדיזציה וכהקצנה, אולי יותר מכל דבר אחר. ע"ע 'נאמני תורה ועבודה' שנלחמים כמו אריות על כל מוסד מופרד, דיונים סוערים על אולפנות שמודדות אורכי שרוולים, ועליהום על פסקי דין של רבנים שאומרים שילדה בת שלוש צריכה ללבוש חצאית.

אז אני יודעת שמדובר בנושא רחב ועדין ומלא בורות, אבל מדובר גם בתחום חשוב. אז תרשו לי לשתף אתכם על קצה המזלג במספר כיווני מחשבה.

דתומטר מתחשב

צניעות קשורה מאוד לנורמות. גם ההלכה מכירה בעובדה שמעבר לגדרים מינימליים ומוחלטים, מה שנחשב לצנוע במקום אחד הוא שיקוץ במקום אחר. בעבר התגוררתי בשכונה חרדית, ונתקלתי פה ושם בהנהגות בתחום הצניעות שהיו בעיניי ממש לא מובנות. שאלים, גרביוני צמר לילדות קטנות באמצע הקיץ, איסור על אישה לנהוג במכונית... אם נרצה או לא, גם בתוך החברה הדתית-לאומית יש טווח רחב מאוד של נורמות לבוש, וכנראה שגם אני נראית בעיני אנשים מסוימים מחמירה וקיצונית. ואם בעיני דתיים כך, קל וחומר בעיני חילונים מבית, שאמות המידה שלהם אחרות לגמרי. קול באישה ערווה? למה שאישה לא תשיר? שום דבר בחינוך שלהם לא מכין אותם לתפיסה הזאת. לכן, אגב, כשאני מנסה להפעיל את הדתומטר שלי, אני מאוד משתדלת לא להגזים בהחשבת ההופעה החיצונית. לעיתים היא משקפת, אך לעיתים קרובות היא רק פועל יוצא של מה שראו בבית. 

מותר למדוד שרוולים

לטעמי, התערבות של גורם זר במצווה אישית ופרטית - ובמידה מסוימת אינטימית – יש בה מן הבעייתיות. אף מערכת חינוכית לא תעקוב אחרי בנות שמדברות לשון הרע ותסלק אותן מבית הספר, אך הצניעות היא חיצונית ומדידה. בעיניי זה לגיטימי שאולפנה תדרוש מהבנות להתלבש כהלכה וגם תאכוף את זה, בדיוק כמו שנעשה לגבי מדים של חיילים או עובדים בסופרמרקט. זה בהחלט יכול להשפיע על האווירה במוסד, אבל צריך להבין עד כמה העניין רגיש ולמצוא את הדרך הנכונה. וחוץ מזה, אני בספק עד כמה זה אפקטיבי מבחינה חינוכית. אחרי שעות הלימודים, רוב הבנות לא יתלבשו צנוע יותר מאימותיהן בלאו הכי.  

צניעות זה כניעות?

אבל נראה לי שהבעיה העמוקה יותר בנושא הצניעות היא המסר שעומד מאחורי ההלכות, ואולי על זה כדאי לדבר עם האולפניסטיות הסוררות. בדתות מסוימות צניעות הנשים היא רק אספקט אחד של השפלתן, ונדמה לי שרבים חושבים שגם ביהדות ההפרדה והלכות הצניעות נועדו להחביא את האישה אי שם בבוידעם. אני בטוחה שזאת לא הכוונה, אם כי יש מקום להיזהר מגלישה לשם. במיוחד בחברה המודרנית והפמיניסטית, קשה לעכל תפיסת עולם שבה שרה אמנו מצטנעת באוהל, אך יחד עם זאת היא שותפה מלאה של אברהם בגרעין התורני הראשון בעולם, ואף גדולה ממנו בנבואה. התורה עצמה מקדישה פסוקים יקרים לשירת מרים וליחסי רחל ולאה – עניינים נשיים בהחלט. 

ממש לא נראה לי שהיהדות מבקשת להעלים את גופה של האישה או את כישרונותיה. אולי ההפך הוא נכון. כמו מגבלות הלכתיות אחרות, שמטרתן לדייק ולכוון את הכוחות אך לא לסרס, הן פשוט נקראות להשתמש בהם בזמן ובמקום המתאימים. קסם הזוגיות היהודית הבריאה נשען על התמימות והבלעדיות של הקשר, ולח"כיות הדתיות החדשות והמתחדשות יש הזדמנות להראות קבל עם ועדה שאין שום קשר בין כמות השערות המבצבצות מהמטפחת לבין יכולת ההשפעה שלהן על מהלכים גדולים. 

סיפור בחירות קטן

ביום הבחירות, השמיניסטית שלי וחברותיה התנדבו בקלפי למען הבית היהודי. בקלפי היו גם שתי תעמולניות צעירות מטעם 'צפ', שדווקא תמכו בסתר לבן בשלי, רק שציפי הציעה יותר לשעה. הן גם לא עבדו קשה מדי ("נו באמת, מי ייקח את החומר של ציפי לבני?"). בתי חזרה עם פוסטר חינני של האח בנט, שאנחנו שומרים עליו בקנאות לרגל חג הפורים המתקרב, אבל זה לא הסיפור. במהלך היום, אישה מבוגרת שבאה להצביע החליקה ונפלה. מיד ניגשו אליה פעילי כל המפלגות, ובמאמץ משותף הצליחו בקושי רב להרים אותה. אתם מוזמנים לראות את הסיפור הזה כמשל אופטימי.