חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 27ראשיהפצה

הציבי לך ציונים - בגליון השבוע

ה'ציונים', קברות הצדיקים, זכו לאחרונה לעדנה, כשרבים באים להשתטח על קברותיהם. אולם, מסתבר כי לא כל הציונים מדויקים – לכמה רבנים ישנו יותר מציון אחד, לפעמים במרחקים של מאות ואלפי קילומטרים
23/01/03, 00:00
אהרן קורנפלד

כמה 'ציונים' נבנו על קברו של נח? בכמה מקומות מראים את קברו של דן בן יעקב, משבטי יה? היכן באמת נטמנו מרדכי ואסתר, על דרך המלך בין בגדד לטהרן או בשיפולי כביש בגליל העליון? כמה מערות קבורה מיוחסות לר' יהודה הנשיא, חותם המשנה? מדוע יש שני קברים הנושאים את שמו של רבן גמליאל? היכן מקום מנוחתו של האמורא ר' יצחק נפחא, וכמה אתרי קבורה נקשרו בשמו של הנביא חבקוק?

השאלות הללו, הנשמעות כחלק מחידון בדרך לביקור בקברות צדיקים, מעסיקות את החוקרים כבר שנים רבות. לחלק מהציונים של הקדמונים, מנח ועד הגאונים, נוצרו במרוצת הדורות כפילים ואפילו 'משולשים', חלם רחוקים זה מזה מאות ואלפי קילומטרים. יהודים עולים אליהם ושוטחים את בקשותיהם לרפואה שלימה, לזיווג הגון, לזרע של קיימא, לנחת מיוצאי חלציהם או סתם להצלחה.

הנוסעים המפורסמים כמו ר' בנימין מטודלה, ר' שמואל ב"ר שמעון, ר' אשתורי הפרחי בעל ה'כפתור ופרח', הם שהחלו למעשה בתיעוד המסורות על מקום קבורתם של צדיקים. התיעוד נעשה בעיקר על פי עדויות מפי יהודים וערבים מתושבי הארץ. באותה תקופה כמעט שלא גילו סתירות בין המסורות השונות.

'תיק' מהוועד הלאומי

ד"ר שמואל זנוויל כהנא המנוח, מי שהיה מנהלו הראשון של משרד הדתות סיפר פעם: "עם קום המדינה, קיבלנו מ'הועד הלאומי' – הגוף שטיפל בעניינים הקהילתיים והמנהליים של המדינה שבדרך – רשימה של כארבע מאות אתרים שהוגדרו כ'היסטוריים'. רובם הגדול היה מקומות קדושים ללא סימון".

כהנא הוא האיש שהטביע את חותמו על מרבית הציונים המוכרים כיום. הוא עליהם שלטים מזהים ודאג לסלול אליהם כבישי גישה הולמים, בהסתמך על רשימות שמחבריהן עלומים ועל מסורות שנשמעו לו וליורשיו בתפקיד כמתאימות. מאז הוחלפו לא רק השלטים עצמם, אלא גם הכתובות שעליהן.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך ניצבת בכניסה לקיבוץ פרוד שעל אם הדרך עכו-צפת. שנים רבות יכלו הנוסעים בכביש זה להבחין בשלט המציין את קברו של ר' נחום איש גמזו. שמו של האמורא הפלאי הזה, שכמה אגדות הקשורות בו מופיעות בתלמוד, התנוסס לתפארה גם בעיבורה של השכונה הדרומית בצפת, כ-20 קילומטרים מהמקום, ורבים נהגו לומר פרקי תהלים ולטמון פתקאות ("קוויטלך") בין אבני שתי המצבות גם יחד.

יום בהיר אחד, לפני כעשר שנים, נעלם לפתע השלט הוותיק מפתח הקיבוץ. הדבר קרה לעוד עשרות שלטים הדומים לו, במסגרת מבצע שערכו אנשי מע"צ להסרת שלטים 'פיראטיים'. בשלטים החדשים האדומים והאחידים, שהוצבו במקום כעבור תקופה קצרה, הוחלף שמו של ר' נחום איש גמזו בשמם של נחמיה העמסוני ור' ישמעאל בעל השאילתות. מתברר כי אנשי מע"צ תיאמו עמדות עם המחלקה למקומות הקדושים במשרד הדתות, ועל פי עצתם אימצו את המקובל מהאר"י הקדוש, שסמך ידו על מסורת הדורות כי באתר זה טמון ר' נחמיה העמסוני. כך נותר ר' נחום איש גמזו עם קבר אחד בלבד, ונתגלה למעשה ציונו של צדיק קדמון אחר.

רב אחד, ציונים רבים

בבית העלמין הישן של חיפה נמצא ציונו של האמורא ר' אבדימי דמן חיפה, שהפך בשנים האחרונות מוקד עליה לרגל לאלפים מכל רחבי הארץ. באותו 'אוהל' עומדים עוד מספר קברים ללא שילוט. מסורת מקובלת היא כי בין הקברים שם טמונים גם התנא ר' יצחק נפחא והפרשן ר' משה בן נחמן, הלא הוא הרמב"ן, בן תקופת הראשונים.

מול מסורות אלו, שהראשונה שבהן מבוססת על האיגרת 'חסותא דצדיקי דארעא דישראל' מלפני כ-360 שנה, ניצבת מסורת אחרת, מאוחרת יותר, המצביעה על המערה הניצבת בכניסה לחצר ציונו של הרשב"י במירון כמקום קבורתו של ר' יצחק נפחא. עד לפני מספר שנים היה תלוי במבנה הציון של רשב"י שילוט שנשא את שמו של התנא, אולם יד אלמונית דאגה למחוק את השם 'נפחא' מן השלט. זה קרה כנראה משום שמישהו גילה לפתע בכתביו של ר' בנימין מטודלה עדות על קברו של ר' יצחק נפחא כמי ששוכן בכפר נפח שבבבל.

גם לגבי מקום מנוחת הרמב"ן קיימות מסורות נוספות. בעל ה'יחוס הצדיקים' ור' אליעזר הלוי, מזכירו של השר משה מונטיפיורי, מצביעים על מבואות מערת המכפלה בחברון כאתר הנכון. לעומתם מציין ר' דוד קונפורטי, בעל 'קורא הדורות', כי "לא נודע בברור אם הוא קבור בחברון או בירושלים... וכשעליתי לירושלים אמרו לי מתושבי העיר שיש קבלה בידם מן הזקנים כי שם בבית הקברות תחת שיפוע ההר אצל הכפר שקורין עין שילואן שקבורין שם שלושה גדולי עולם ואחד מהם הוא הרמב"ן...".

משפחה מרובת קברים

מרתק לא פחות הוא מקום קבורתם של ר' יהודה הנשיא, הלא הוא רבנו הקדוש עורך המשנה, ונכדו ר' יהודה נשיאה. ד"ר זאב וילנאי ז"ל, מגדולי החוקרים בדור האחרון, מצטט בספרו 'מצבות קודש בארץ ישראל' את דברי חז"ל: "רבי מוטל (מת) בציפורי ומקום מוכן לו בבית שערים". בכך הוא מחזק את המסורת לפיה נטמן רבי תחת גל האבנים שבמערת הקבורה הגדולה בבית שערים. עם זאת מביא הד"ר וילנאי את דברי הנוסעים הקדמונים, המצביעים על קברו של רבי בציפורי.

אולם בציפורי דהיום, מופיעה על המבנה עתיק היומין הכתובת "רבי יהודה נשיאה", כשם נכדו של רבי. גם כאן טרחה יד אלמונית למחוק את האות ה' מן המילה "נשיאה": מסורת אחרת, המבוססת אף היא על מסעות ימי הביניים, מראה את מקום קבורתו של ר' יהודה נשיאה באבנית שליד הכפר ביריה בגליל העליון. לדעת הד"ר ש.ז. כהנא ז"ל הבלבול נוצר בשל הדמיון בשמות. לדעתו, רבי טמון בציפורי ונכדו באבנית, ליד קברותיהם של אביי ורבא. גם לגבי רבן גמליאל, בנו של רבי ואביו של ר' יהודה נשיאה, קיימות שתי מסורות.

ר' משה זליקוביץ, מנהלה האחרון של המחלקה למקומות הקדושים במשרד הדתות (לפני שהטיפול באתרי הקודש הועבר לרשות למקומות הקדושים), מודע היטב לבעיית הקברים הכפולים. הוא נמנע מלקבוע עמדה נחרצת בשאלה זו. "אני המשכתי את המסורת שקיבלתי מקודמי בתפקיד", הוא אומר. במרוצת שנות עבודתו בתחום הוא שמע על 'העברות' של קברים ממקום למקום, ואפילו מארץ לארץ.

ל'גלגול מחילות' כזה זכו קברותיהם של מרדכי הצדיק ואחייניתו אסתר המלכה, המצויים לפי מסורת יהודי אירן בעיר המדאן, הלא היא שושן הבירה המוזכרת במגילת אסתר, על אם הדרך בין בגדד בירת עיראק וטהרן בירת אירן. לפי מסורת אחרת לעומת זאת, הם הגיעו להרי הגליל העליון, בחורש טבעי ליד הדרך המובילה לכפר הקדום ברעם.

בעקבות קברי נביאים ושופטים

ציון אחר המוכר ליהודי פרס מארץ מוצאם, הוא של הנביא חבקוק. גם הוא נמצא בבניין עתיק בקרבת העיר המדאן. ממשלת אירן (עוד בימי השאח הזכור לטוב) טרחה בזמנו להנציח את האתר המקודש על בול דואר שהנפיקה. בארץ, לעומת זאת, חלוקות הדעות בשאלה היכן נטמן הנביא. הרב מנשה אייכלר, הנחשב לאנציקלופדיה מהלכת בתחום קברי הקדמונים, נוהג להוביל את הנוסעים עמו להשתטח על קברו של חבקוק ביישוב חוקוק, הנושא שם דומה בצלילו לשם הנביא.

הוועד לשמירת קברי הקדמונים, גוף העושה זה שנים רבות בהקמת ציונים ראויים לשמם על קברות הצדיקים, לעומת זאת, הכריז על קברו של חבקוק לצד הכביש המוליך מצומת גולני לעמיעד, לגדות המוביל הארצי. שם הקים ציון מכובד עם כביש גישה הולם, המוביל גם לעבר קברו של רבנו בחיי.

אחת התגליות האחרונות של ועד זה היא, ללא ספק, קברו של דן בן יעקב, בתוך שדות קיבוץ גזית ברמת יששכר. ערביי האזור טוענים בלהט כי זהו קברו של הנביא דניאל, והם קוראים על שמו את המקום "נבי דניאל" (שלידו זורם גם נחל דניאל). מסורת אחרת מצביעה על אתר הסמוך לצומת שמשון, ליד בית שמש, כמקום קבורתו של דן. המקובלים הירושלמיים ר' יוסף דיין ור' יוסף וולטוך זצ"ל הנהיגו במקום זה 'תיקון כרת' בחצות הלילה בערב ראש חודש, אליו מגיעים רבים.

ד"ר ש.ז. כהנא המנוח העלה פתרון אפשרי לכפל זה: "בין צרעה ואשתאול נמצא קברו של שמשון, שאף הוא היה משבט דן. מקום הקבורה הזה מצוין בספר שופטים. דן עצמו נטמן בגליל". אגב: בספריהם של הנוסעים הקדומים, המהווים מקור לא אכזב למסורות השנות והמשונות של קברי הקדמונים, לא נמצא אפילו אזכור אחד לקברו של דן.



בימים הראשונים של ההיסטוריה

המסורות השונות הקשורות במיקומם של קברי הקדמונים מתחילות, למעשה, מנח. מסורת ערבית אחת מצביעה על 'כרך נח' המצוי לא הרחק מכביש ביירות-דמשק, כמקום מנוחתו. תייר יהודי אלמוני שסייר בארץ בשנת רצ"ז (1537) העתיק מסורת זו. לעומת זאת, אנשי הכפר דורה שבנפת חברון טוענים כי מקים התיבה, הקרוי בפיהם "א-נבי נח", טמון דווקא בכפרם, הממוקם על שרידי העיר הקדומה אדוריים.

גם לגבי מקום קבורתו של שם, בנו של נח, יש יותר ממסורת אחת. לפי גרסה המוזכרת בספרו של הנוסע שמואל בן שמשון (תתקע"א לאלף הקודם, 1211 למניינם) הוא טמון בכפר נווה שבבשן. גרסה אחרת, שאף היא מסתמכת על סיפורים הרווחים בין ערביי האזור, מצביעה על מקום מנוחתו של "א-נבי סאמי" (הנביא שם) ליד בניין המשטרה במצודת יואב, סמוך לקיבוץ נגבה.

גם לערביי קהיר ישנה מסורת משלהם בנדון. הם מראים על קבר המיוחס לשם במסגד אבן אלבנא ברובע קהירי הנקרא בא-זואילה. מסגד זה שימש לפנים כמקום תפילה של הקראים. מסורת יהודית מראה על 'מערת שם ועבר', בה למד יעקב אבינו תורה משך ארבע עשרה שנה על פי חז"ל, ברחוב הפלמ"ח השוכן בעיבורה של צפת.

נח, בנו וכל אלה הנזכרים בכתבה הסמוכה אינם היחידים שמסורות הדורות מצביעים על מקומות שונים, המרוחקים לעתים זה מזה אלפי מילין, כמקום מנוחתם. ספרו של הד"ר זאב וילנאי המנוח, 'מצבות קודש בארץ ישראל' גדוש בעשרות רבות כאלה. למעיין בו נדמה כי מספר הקדמונים ששמם נקשר לאחר הסתלקותם ביותר ממקום אחד עולה על אלה שיש רק מסורת אחת לגבי מקום קבורתם...


אחוות הקברנים

"תופעת הקברים הכפולים נמשכת עד היום", אומר הרב מנשה אייכלר, שומר הציון הנאמן של ר' שמעון בר יוחאי במירון ועשרות קברי הקדמונים בגליל (וגם אביו של ח"כ הרב ישראל אייכלר). "לפני כמה שנים פגשתי במירון ידיד נעורים שהגיע מגולת אמריקה, לאחר שלא התראינו שנים. תוך כדי החלפת חוויות, הוא נזכר במכר משותף שלנו בשם ר' יצחק קליין, ושאל אם אני זוכר אותו. 'בוודאי', השבתי. 'הוא נתבקש לישיבה של מעלה ואני כאיש חברא קדישא קברתי אותו בבית החיים בקווינס', אמר, ושלף תמונה של המצבה על קברו של אותו מכר. 'ואני', הפתעתי אותו, 'קברתי את אותו ר' יצחק בהר המנוחות בירושלים', ושלפתי גם אני מכיסי תמונה של המצבה על קברו. לא, זו לא הייתה טעות בשמות. שנינו באמת התכוונו לאותו מכר, ושנינו באמת טיפלנו בהבאתו לקבורה, הוא בקווינס ואני בירושלים. הוא עשה זאת מיד לאחר הסתלקותו, ואני יותר משנה לאחר מכן, כשבני משפחתו החליטו לחסוך ממנו 'גלגול מחילות' לארץ הקודש על ידי העלאת עצמותיו לקבורה בירושלים".