בשבע 530:חוקים הם לפעמים

אבי סגל , כ"ז בשבט תשע"ג

הבעיה עם מערכת בחירות בישראל היא זיכרונו הקצר של הציבור. כעת, משנאלמו תרועות הפסטיבל, כולנו כבר עסוקים בנושאים אחרים, כמו הרכבת קואליציה, הפצצת סוריה ושריר הירך האחורי של כדורגלני הפועל תל אביב. כל הניתוחים על תוצאות הבחירות כבר נאמרו, כל התרחישים על הרכב הקואליציה כבר שוערו (מן הסתם, למעט הקואליציה שתורכב בפועל), אבל תהליך הבחירות עצמו זה כבר חדשות האתמול. איש לא יטרח לעדכן ולשפר אותו, איש לא יתבע את עלבונו, איש לא ינסה לכלול אותו במשא ומתן כתנאי לכניסה לקואליציה.

בעניין זה אני מרשה לעצמי להיתלות באילן עם קול גבוה, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט אליקים רובינשטיין. במהלך מערכת הבחירות טען רובינשטיין כי יש לעדכן את חוק דרכי התעמולה, אחרי שהוא וגם השופטים שקדמו לו בתפקיד נאלצו לאכוף את החוק הקיים והמיושן. ובכן, מדור זה מרים את הכפפה ומשגר אל הכנסת מספר הצעות חוק דחופות בנושאי התעמולה, יום הבחירות והכנסת הנכנסת. יש לקוות כי לפחות חלק מההצעות יתקבלו בכנסת הקרובה, אחרת איאלץ להצטרף לפוליטיקה בעצמי, ואז באמת לא יישאר אף אחד בתקשורת המודפסת. הנה זה בא:

א. כידוע, הליכוד היא מפלגת השלטון הנצחית, עם 'ביתנו' או בלעדיו, והתמודדותה בבחירות דורשת ממנה משאבים שמפריעים לה לנהל את המדינה. כדי לחסוך זמן, כסף ואנרגיה, וגם כדי לחסוך מאיתנו קמפיינים מטופשים ומזיקים, יש לאפשר לליכוד להמשיך לשלוט בלי צורך לעמוד לבחירה. בדומה לחישוב הצריכה בחשבונות חשמל, מספר המנדטים של הליכוד בכנסת הבאה יחושב לפי אומדן המבוסס על ניסיון העבר. שיטת החישוב תהיה פשוטה אבל די מדויקת: שלושה חודשים לפני הבחירות תבדוק ועדת הבחירות המרכזית כמה מקבל הליכוד בסקרים, ומזה תוריד 15.

ב. הבחירות האחרונות הוכיחו סופית כי שלילי זה פאסה – העם תומך במסרים חיוביים, רצוי בצירוף ציפורים ופרחים וכוכבי מדיה חתיכים. הבעיה היא שלחלק מהמפלגות אין ברירה אלא לפרסם תשדירי תעמולה שליליים, כי זה כל מה שהם יכולים להציע לציבור הרחב. על כן אני מציע שבתשדירים, במודעות בעיתונים או בשלטי פרסום הכוללים מסרים שליליים – תצורף בתחתית המודעה או המסך ההודעה: "מצטערים, אין לנו דבר טוב אחד להגיד על עצמנו". אמנם נכון היה להתיר בחוק רק מסרים נעימים וחיוביים. אבל אם נאסור לחלוטין פרסום תעמולה לעומתית נגד מפלגות ואנשים יריבים, איך מפלגה כמו ש"ס תוכל להמשיך להתקיים? רגע, אולי עליתי פה על משהו.

ג. תופעה איומה אחרת של הבחירות האחרונות היתה הקמת מפלגות חדשות על ידי מועמדים שנדחקו לאחור במפלגותיהם הישנות. על המחוקק לקבוע כי מעתה והלאה יוכל מועמד לרוץ לכנסת בימי חייו לכל היותר בשתי מפלגות שונות. לאחר מכן לא יוכל להצטרף למפלגה שלישית ובוודאי לא לייסד אותה, וזאת בתנאי שהמפלגות הקודמות שלו עדיין קיימות. באופן חריג יש להתיר לחברי מפלגת 'התנועה' למצוא לה שם של ממש, מבלי שזה ייחשב כמעבר ממפלגה קיימת לחדשה.

ד. לאור הדיווחים על זיופים לכאורה-ולא-לכאורה בקלפיות השונות, הגיע הזמן להביא לאישור את חוק "אנחנו כבר במאה ה-21 אם לא אכפת לכם". לפי ההצעה, כל חדר קלפי במדינה יצולם ויוקלט במשך כל יום הבחירות, וייבדק במהלך השבוע שאחריו באופן חלקי או מלא, עם או בלי הרצת הקלטה, על ידי נציגי כל המפלגות. בסך הכל כ-10,000 קלפיות, לא כזה סיפור יחסית לחשיבות העניין. לחילופין, אפשר להניח מצלמות אך ורק במקומות חשודים מראש, פלוס מצלמות אחדות בקלפיות של יהודים כדי למנוע רינונים על אפליה.

ה. מפלגות יוכלו להמשיך לחתום על הסכם עודפים ביניהן, אבל את הקולות העודפים תקבל תמיד המפלגה הקטנה יותר (מבלי לפגוע במספר המנדטים של המפלגה השנייה). כך ייחסך מהבוחרים אובדן קולות, המפלגות הקטנות יהיו פחות קטנות, והמפלגות הגדולות יחתמו על ההסכם רק אם מדובר בבני ברית אמיתיים. כמו כן, על שתי המפלגות שבהסכם יוטל לפרסם אותו בהבלטה יחסית בתשדירי התעמולה שלהן. כמו כן, נציגים מוועדת הבחירות המרכזית יישלחו אל ראשי מפלגות שאינם מצטיינים במתמטיקה כדי להסביר להם את משמעות ההליך באופן מדויק. למה להזכיר שמות, אתם כבר מבינים.

ו. החל מהבחירות הבאות, לצד מפלגת 'עלה ירוק' תרוץ לכנסת גם רשימה בשם 'אוף נמאס כבר מעלה ירוק ונמאס לשמוע שזו מפלגה ליברלית ולא רק מפלגת סמים קלים ואם זה היה נכון היו קוראים לכם המפלגה הליברלית ולא עלה ירוק די נמאס מכם כבר'. אני מנבא למפלגה כזו חמישה-שישה מנדטים לפחות.

ז. אחת המאוכזבות הקבועות במערכות הבחירות היא רע"ם-תע"ל, שבכל פעם מאבדת מנדט עם ספירת קולות החיילים. קשה להכיל את גודל הטרגדיה האישית של חבר כנסת נבחר, שמאבד את מקומו בתוך יממה וחצי בלבד מבלי שניתנה לו ההזדמנות להשפיע מטובו על בית הנבחרים. כדי למנוע מקרים מצערים שכאלה, יש לגרוע מראש מנדט אחד מרע"ם-תע"ל, ולא משנה איזו תוצאה היא תשיג ביום הבוחר. באופן זה, אם קולות החיילים יגרעו מהמפלגה מנדט – יהיה זה המנדט שכבר ירד מלכתחילה, ואף ח"כ נבחר לא יאבד את מקומו. ואם במקרה קולות החיילים לא יפגעו ברע"ם-תע"ל – ובכן, הממ, חבל להחזיר לה את המנדט שהורדנו ערב הבחירות, עדיף להשאיר את זה ככה, לא?

ח. אחת התופעות הלא רצויות של הבחירות האחרונות היא הקולות שאינם צפים אלא מרחפים, אנשים ונשים נורמטיביים-למראה שמחליטים על פתק ההצבעה רק בעת העמידה מאחורי הפרגוד. ההנחה המקובלת היא שיאיר לפיד הרוויח לפחות שבעה מתוך 19 המנדטים שלו (כלומר 50 אחוז, לפי החישוב שלו) בדיוק מהטיפוסים האלה. כדי למנוע את התופעה הקשה, יש לחוקק חוק שמעתה לא יתקיימו הבחירות ביום הבחירות אלא שלושה ימים לפני כן, ובא לציון גואל.

ט. יבוטל טקס ההשבעה לחברי הכנסת הנכנסים. אולי פעם היה בזה עניין, עם כל הפרובוקטורים ששינו מהטקסט ועוררו תרעומות וצעקות ופסילות, אבל כיום זה סתמי ומשעמם. במקום זאת ייערך טקס פרידה מיוחד ומכובד לח"כים היוצאים. בזה אחר זה יעלו הח"כים לשעבר לדוכן המליאה בפעם האחרונה, יספרו על הסיבות שבגללן נזרקו מהכנסת לדעתם, יעלו סיפורים פיקנטיים על חבריהם למפלגה, ויתחייבו חגיגית לא לשמש בתפקיד פרשנים מדיניים ב'ידיעות אחרונות' במשך חמש שנים לפחות.

י. השבוע האחרון בפייסבוק היה שבוע הדופלגנגר, מנהג חביב שבמסגרתו החליפו גולשים את תמונת הפרופיל שלהם לתמונה של כפיל ידוען. כדי להעניק מעט צבע גם לפוליטיקה העכשווית, יידרשו גם ח"כים חדשים לשלוח לכנסת כפילים למשך שבוע, כאשר יו"ר הכנסת יצטרך לזהות את הח"כ החדש לפי הכפיל שהופיע במקומו. לדוגמה: השחקן פיני טבגר יופיע במקום איציק שמולי, מאמן בית"ר אלי כהן יחליף את יאיר שמיר (יש להם לפחות קול זהה), יאיר שמיר יחליף את ישראל חסון, יעל דיין תחליף את עומר בר-לב, וציפי אלון תחליף את ציפי חוטובלי. טוב, החלק האחרון לא ממש קשור, סתם דרך גמלונית לאחל מזל טוב למאורסת הטרייה מהליכוד-ביתנו. שבת שלום.