חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 531ראשיהפצהמהדורה דיגיטלית: בשבעאתנחתא

ההמנון הדו-לאומי - על דעת עצמי

14/02/13, 02:48
אבי סגל

אומר זאת כך: אני יכול להבין את הח"כים הערבים שיצאו ממליאת הכנסת לפני שירת 'התקווה'. זה באמת לא בסדר שההמנון הישראלי מתייחס אך ורק לעם היהודי ומדיר את אזרחי ישראל הערבים. יש לציין, עם זאת, שגם דגל ישראל וכן סמל המדינה הם בעלי אופי יהודי, אפילו יהודי-דתי. לכן אני מצפה מאותם ח"כים ערבים שלא ייכנסו כלל למשכן הכנסת כל עוד הדגל והמנורה מופיעים בו באופן כה פרובוקטיבי ומתריס. בשום אופן לא להיכנס. לעולם.

העזיבה ההפגנתית של הזועביז הטרידה השבוע גם חלק מהח"כים היהודים, ביניהם הח"כית החדשה רות קלדרון. "צר מאד היה לי ביציאת חברי הכנסת הערביים לפני שירת 'התקוה'", כתבה בדף הפייסבוק שלה (הכתיב החסר במקור), "מישהו מכיר מאמצים לתקן את המילים כך שיכילו את כל אזרחי ישראל?" ובכן, הייתי מעוניין לעזור לד"ר קלדרון, ולו כדי לעודד את השימוש שלה בפייסבוק כחלק מהעבודה הפרלמנטרית. לפיכך, אני מציע כאן שיר אחר שיחליף את 'התקווה', שיר שלטעמי כל אזרחי ישראל יכולים להזדהות איתו, יהודים וערבים כאחד. והוא הולך כך:

"קומו ילדי המולדת / הגיע יום התהילה / נגדנו ניצבת העריצות / דגל מוכתם בדם הונף / שומעים אתם, בשדות / גועים הגייסות הפראים הללו / מגיעים עד זרועותינו / לשסף את בניכם, את רעיכם / אל הנשק, אזרחים! / היערכו בגדודים / צעד, צעד! / ירווה דם טמא / את תלמינו / אהבה קדושה למולדת / הדריכי, תמכי בידנו הנוקמת / חירות, חירות יקרה / הילחמי לצד מגִנייך / תחת דגלינו, כדי שהניצחון / ירוץ לקול צלילייך הגבריים / כדי שאויבייך הגוססים / יחזו בניצחונך ובתהילתנו".

בסדר, זהו ה'מרסייז' הצרפתי. אז מה? מי אמר שהמנון חייב לייצג מדינה אחת בלבד? זהו שיר שללא ספק הולם את מקומנו במזרח התיכון, והוא יכול לשמש את שני העמים המתגוררים בארץ ישראל. בזמן שירת ההמנון החדש חנין זועבי תוכל לפנטז על שובה של האינתיפאדה, ואילו אני – ובכן, אני יודע מי הם הפראים הבאים לשסף את בנינו ורעינו, אבל אשאיר את זה לעצמי כי למה להסתבך.

המאזין מ'העין'

לא מכבר נודע כי אתר האינטרנט 'העין השביעית' יקבל את פרס ביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת. ברצוני לערער על ההחלטה ולקבוע כי האתר אינו ראוי לפרס. ומדוע? בגלל טור אחד שפורסם בו בסוף השבוע האחרון. הכוונה לדברים שכתב ד"ר יובל דרור במסגרת המדור 'הטור היומי', היוצאים בחריפות נגד תכנית הרדיו 'המילה האחרונה' בגל"צ. אם לסכם את הנושא במשפט אחד: גבב המילים השטחי והבכייני של דרור מעיד יותר מאלף עדים על האכסניה שבה הוא כותב, אתר שמאל תועמלני ולא אתר של ביקורת תקשורת.

טוב, מובן שהפסקה הקודמת היא הבל ורעות רוח מתחילתה ועד סופה. 'העין השביעית' ראוי או לא ראוי לפרס בשל מכלול פעילותו, ואי אפשר לשפוט אותו בגלל טור אחד. אלא מה? הדברים הקודמים שכתבתי הם בדיוק מה שעשה אותו יובל דרור באותו מאמר: על סמך 25 דקות האזנה קרע האיש לגזרים את כל 'המילה האחרונה'. ולא זו בלבד, אלא שדרור כתב את ביקורתו על סמך תכנית שבה נעדר אחד המגישים הקבועים (קובי אריאלי) ובמקומו הופיע ממלא מקום (אבישי בן חיים). האם כך ניתן לקבוע מסמרות על התכנית כולה?

עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא