גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 531ראשיהפצהמהדורה דיגיטלית: בשבעאתנחתא

בין הישיבה למליאה

בניגוד לדיבורים על תום עידן השפעת הרבנים על מפלגות הציונות הדתית, בדיקת 'בשבע' מגלה שיתוף פעולה והתייעצות שנמשכים גם בימים אלו. בין הרבנים לבין רבים מהח"כים הנבחרים קיימת מידה רבה של הסכמה על נוסחה שמבחינה בין שאלות תורניות ועקרוניות, שבהן יש להקשיב לרבנים, לבין שאלות פוליטיות - הנתונות להכרעתם של הפוליטיקאים.
14/02/13, 02:48
חגית רוזנבאום


איך ניתן לחלק בהגדרה מהו נושא הלכתי ומהו פוליטי? יש נושאים רבים שהגדרתם היא סובייקטיבית, וכל אחד יכול למשוך את ההגדרה לפי צרכיו. 

סלומינסקי ממחיש את החלוקה באמצעות נושא רגיש שעומד על סדר יומה של המפלגה - בחירת רב ראשי. "קודם כל ישנה השאלה מי מתאים וראוי לתפקיד, להיות ראש רבני ישראל - תלמיד חכם, ירא שמיים, כל זה נדרש מרב. זה ודאי פרופר החלטה של רבנים. לא אני אקבע שרב פלוני הוא תלמיד חכם, בזה נתייעץ עם רבנינו והם צריכים להחליט. אם יש חמישה מועמדים מהציונות הדתית, והרבנים יאמרו שמישהו מהם לא ראוי - אז הוא ייפול מהרשימה. 

"בשלב השני, צריך לבדוק למי מהמועמדים שנותרו יש הסיכוי הטוב ביותר לנצח מול המועמדים החרדים. שאלת קביעת הסיכוי לא שייכת לרבנים, כי הם אינם יודעים כיצד לברר זאת. זה תפקידנו, הפוליטיקאים, לשבת מול הסיעות האחרות ומול המועמדים, ועם תוצאות הבדיקות שערכנו אנחנו חוזרים לרבנים. אנחנו מציגים בפניהם את מפת סיכויי המועמדים כפי שעולה מהעבודה שעשינו, ואז ברור שהרבנים יאשרו את אותו אחד שיש לו הסיכוי הטוב ביותר, וכמובן שהוא אושר על ידם מלכתחילה מתוך הרשימה שהוצגה. צריך גיבוי של כל הרבנים שיתמכו במועמד, ואז נוכל לפעול כדי שיוכל להיבחר. זוהי דוגמה למתווה של שילוב בין הרבנים לפוליטיקאים בנושא מרכזי, שילוב שנותן תשובה נכונה, כי אם רק הפוליטיקאים יחליטו, או רק הרבנים יחליטו, לא נגיע לתוצאה טובה". 

אחת הסוגיות העקרוניות העומדת לפתחה של המפלגה כעת היא היחס להצהרותיו של ראש הממשלה, בהן חזר ואמר לאחרונה כי הוא דבק בתמיכתו ביחס לפתרון שתי המדינות, שהציג בנאום בר אילן. סלומינסקי אומר ש"וודאי שאנחנו נגד שתי מדינות לשני עמים. אולם אם יהיו נוסחים אחרים - זה מסור דווקא לפוליטיקאים ולא לרבנים. לדוגמה, באופן היפותטי לחלוטין - נניח שכתוב בקווי היסוד של הממשלה שהיא בעד ניהול משא ומתן עם הפלשתינים - את זה תשאירו לפוליטיקאים. הרי מדברים איתם כבר שנים ולא יוצא מזה כלום. לכן עדיף לא להצהיר כלום, צריך להיות חכמים. כל רב יכול להביע את עמדתו, אך צריך לתת קרדיט לסיעה לעשות את הדברים. אמנם אם כתוב בקווי היסוד שאנחנו בעד חילול שבת, זה משהו אחר. רבנים ודאי צריכים להביע את עמדתם אם מדובר בעניין שנוגד את ההלכה, אבל בשאלה האם לשבת בקואליציה, צריכים לתת לפוליטיקאים להחליט, אם הרבנים אכן סומכים עליהם". 

לא להרחיק את החילונים

גם הרב חיים שטיינר, מרבני 'תקומה', אומר כי שאלת ההשתלבות בממשלה עם קווי יסוד של פתרון שתי המדינות, אינה חד משמעית: "אם זה חלק מקווי היסוד של הממשלה, צריך עיון אם אפשר להשתלב בה. אבל אם מדובר במשהו מחייב שצריך לחתום עליו בהסכם הקואליציוני, אי אפשר לחתום על זה. אם זה רק הצהרות, זה משהו אחר". 

הרב צפניה דרורי מציג גישה דומה. לדבריו, הצהרותיו של נתניהו נאמרות כעת לצורך אינטרסים שונים, ואין להתייחס אליהן כעובדה מוגמרת. "מה שמעניין אותנו זה אם ייעשו צעדים. אם יהיו צעדים שמחריבים והורסים - אין לזה מקום. אם מדובר על שתי מדינות, זה יכול להיות גם מצב שבו נשלוט על המדינה השנייה ולא ניתן להם לערער לנו את הביטחון. בסוגיה הזו פוליטיקאי יכול להבין כמוני". 

אם יגיע שלב הצעדים המעשיים מהסוג שהזכרת, הרבנים צריכים לומר בו את דעתם?

"לא רק לומר אותה, אלא להילחם על דעתם בכל תוקף". 

הרב דרורי מציג באופן דומה לקודמיו את החלוקה בין רבנים לפוליטיקאים: "החלטות פוליטיות בדרך כלל שייכות לפוליטיקאים. כל מה שקשור בתחום העקרוני - חייב לעבור שיקול דעת של מי שמקצועו הוא החלטות עקרוניות. רבנים לא מנהלים פוליטיקה, הם לא יודעים לעשות את זה טוב. אבל גם פוליטיקאים לא יכולים לנהל אידיאולוגיה, כי הם לא עושים את זה טוב. צריך שכל אחד יעסוק בעניינו. אם מונחת לפני אנשי החול האידיאולוגיה של אנשי הרוח - הם יעשו את ההחלטות הנכונות". 

איך מבדילים בין תחום עקרוני לפוליטי?

"דבר שאין לו השלכות עקרוניות, יחליטו בו הפוליטיקאים לפי הכרתם. נושא צמצום לומדי התורה בעם ישראל, למשל - זו החלטה עקרונית, כי זה יגרום לחלק מעם ישראל להרגיש דחוי, מושמץ ומקופח. השלום בתוך עם ישראל הוא עניין אידיאי, ולכן בו ההחלטה שייכת לאנשי הרוח. גם הדרישה שעם ישראל יישב בארץ ישראל היא דבר עקרוני. איך זה יקרה? זה כבר קשור לתחום אנשי המעשה". 

הרב אביחי רונצקי, מקורבו של יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, מציג עמדה שונה. לדבריו, נוכחות של רבנים בתהליך קבלת ההחלטות במפלגה תרחיק ממנה רבים מהמגזר החילוני והמסורתי, מה שנוגד לדעתו את מטרת המפלגה. "אני חושב שהמפלגה צריכה להיות יותר רחבה, להכיל יותר ח"כים כמו איילת שקד. להגיע ליחס של שליש-שני שליש בהרכב הח"כים. יש ציבור גדול שמתחבר לנושאים המשותפים כמו עם ומסורת. הרבנים עושים את המפלגה לסקטוריאלית. הלוואי שנגיע למצב של אחרית הימים של סנהדרין לכל העם, אבל כיום רבנים שקשורים למפלגה, זה דבר שירחיק את אותו ציבור שאנחנו רוצים להרחיב איתו את השורות. זה נותן למפלגה תדמית דתית מדי". 

עם זאת, גם הרב רונצקי סבור שיש מקום להתייעצות ולדיונים שוטפים בין הח"כים לרבנים בסוגיות שונות. "אנחנו בהחלט מתייעצים", הוא מדווח, "פסק הלכה אמנם לא שייך כאן כי מדובר בנושאים של ערכים, אבל ודאי שמתייעצים עם רבנים. בכלל, לא נכון שתהיה קבלה של רבנים כמחליטים. ראשית, כי האחריות היא על אנשי המעשה, והם מודעים לפרטים וחיים יותר את השטח. שנית, אם היה גדול דור מוסכם או מועצת חכמים - אולי היה מקום לשקול את זה, אבל כיום יש לכל אחד את הרב שלו, והדברים ידועים". 

הרב שטיינר מזכיר כי הבית היהודי מורכבת משתי רשימות - תקומה והבית היהודי, כאשר נציגיה של הראשונה מחויבים יותר לרבניהם מאשר זו השנייה. "לא כל המפלגה מקבלת רבנים, אלא יותר החלק שהיה תקומה. חמישה-שישה ח"כים שקיבלו זאת על עצמם, וזה דבר גדול שלא היה בעבר, שבכל דבר מתייעצים עם רבנים. מאידך", הוא מדגיש, "אנחנו לא מועצת גדולי התורה שכופים דברים". 

הרב שטיינר מאמין שתהיה לאנשי תקומה השפעה על חבריהם בבית היהודי בכל הנוגע ליחס לדברי רבנים. כך או כך, לעת עתה הוא מביע שביעות רצון מתפקוד המפלגה, ומציין כי הרבנים מקבלים דיווחים מהתנהלות המשא ומתן. "אנחנו סומכים עליהם", הוא אומר על אורי אריאל ונתן נתנזון, חברי הצוות המנהל את המשא ומתן הקואליציוני, "הם בני תורה, ויפה שבנט נתן להם את השרביט. אגב, גם בנט עצמו מאוד מעריך את לימוד התורה ואומר זאת בכל מקום".

הנושא ייבחן בוועדה

אחד הרבנים הקרובים לאנשי הבית היהודי הוא הרב חיים דרוקמן, שמחמיא גם הוא להתנהלות המפלגה עד כה. "המפלגה נוהגת נכון", הוא קובע, ומציין כי החברים פונים לשאול בעצת הרבנים "ואני חושב שהם נוהגים בהתאם". הוא חוזר על האמירה לפיה "בדברים עקרוניים ודאי ראוי שקולם של הרבנים יישמע, ובאופן טבעי הם גם נשאלים בדברים כאלה. בדברים הטקטיים אנשי הפוליטיקה מבינים כיצד לפעול, וצריך לתת להם להשתמש בטקטיקות כדי ליישם את העקרונות".

ח"כ הרב אלי בן דהן חש דווקא שלאחרונה חלה זילות ביחס לרבנים מסוימים, כאשר "הרב מחליט מי תהיה הפקידה במשרד של שר מסוים, וכדומה. צריך להיזהר מהקיצוניות הזו". אך מאידך הוא מדגיש כי "כמפלגה דתית אנו רואים חשיבות וערך גדול בקשר עם רבנים. שומעים, מתייעצים איתם ומקבלים הכוונות עקרוניות בנושאים מסוימים". עם זאת, "רבנים לא צריכים להיות מעורבים בהכרעות פוליטיות, האם להיכנס לקואליציה בתנאים כאלה ואחרים - זו הכרעה פוליטית וצריכים לקבל אותה אנשים פוליטיים. בדברים עקרוניים ומנחים - הרבנים צריכים לקבוע". 

הרב בן דהן מדגים את החלוקה בסוגיה הבוערת של השוויון בנטל: "הרבנים אומרים את העיקרון, שכל מי שלומד תורה צריכים לעשות מאמץ שימשיך ללמוד תורה. אבל הם לא צריכים לקבוע את המכסות, כמה מכל ישיבה ועוד. לדברים האלו רבנים לא נכנסים כי זה לא עניינם, ולא כי אנחנו מדירים אותם אלא כי הם לא צריכים לעסוק בוויכוחים על 400 או 800 פטורים. הם קבעו עקרונות ברורים שמנחים אותנו, ואנחנו נילחם עליהם". 

איך אפשר לקבוע את הגבול בין תחום השיפוט של הרבנים לזה של הפוליטיקאים? 

"זו אכן שאלה לא פשוטה. בסופו של דבר הגבול צריך להיקבע במערכת יחסי אמון שקיימת היום בין הח"כים לרבנים. הם מבינים שאנחנו לא הולכים לשנות את העקרונות. אמרנו למשל שברור שלא ניתן יד למדינה פלשתינית. אבל אם ינהלו שיחות עם הפלשתינים שממילא לא ייצא מהן כלום - לא בגלל זה לא ניכנס לקואליציה. בכל מקרה לא נסטה מהקווים הברורים שהצהרנו עליהם". 

האם נכון להסדיר את מעמד הרבנים ביחס למפלגה, למשל להקים מועצת רבנים שתקבל החלטות בנושאים העקרוניים? 

"כרגע בבית היהודי אין החלטה בעניין. יש הסכם שחתמנו עליו שאחרי הבחירות תוקם ועדה שתבחן את האיחוד בין הבית היהודי לתקומה. לי ברור שאחד הנושאים שיוסדר שם הוא מעמד הרבנים. אולי נתפשר ואולי לא. בבית היהודי אין אנשים שלא רוצים לשמוע רבנים", מדגיש הרב בן דהן, "בנט מדבר עם רבנים יותר ממני, שנושא בתואר רב. העיקר זה לבנות מערכת יחסי אמון וקשר רצוף, וכמו שלנו יש אמון ברבנים - שגם להם יהיה אמון בנו שלא נסטה מהעקרונות". 

ח"כ סלומינסקי תומך אף הוא בחידוש גוף רבני של המפלגה, בדומה לגוף 'ועד רבני הפועל המזרחי' שפעל בשעתו במפד"ל. "זה היה גוף עוצמתי ובהדרגה התמעט כוחו. אני חושב שצריך להיות גוף רבנים כזה, ולהוסיף אליו גם אנשי ציבור, שיישבו וידונו בנושאים רלוונטיים לא לצורך הכתבה, אלא כדי להעשיר אותנו. זה חיובי בעיניי, אבל לא גוף כמו מועצת גדולי התורה, שמסדר את הרשימה", הוא מבקש להדגיש. 

סוגיית השוויון בנטל, שעולה כעת על שולחן הדיונים הקואליציוני, ממחישה בעיני סלומינסקי באופן נוסף את יחס המפלגה לרבנים. "כל מי שמנסה ללחוץ עכשיו על הרבנים שלנו - ליכוד, ש"ס ויהדות התורה, מתעוררים פתאום לשאול למה הבית היהודי לא שואלים רבנים. כל זה במטרה ליצור חיץ בינינו לבין לפיד. מדובר בקשר חשוב, שהפך אותנו ממפלגה לא רלוונטית לקואליציה למפלגה מחוזרת. לגופו של עניין, נראה איך נתקדם במשא ומתן, ואני מציע שניתן לרבנים לסמוך עלינו. חלילה לא נפגע בעולמה של תורה, ומאידך - אנחנו רוצים להיות על המפה".
עמוד 2 מתוך 2
הקודם | הבא