חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 531ראשיהפצהמהדורה דיגיטלית: בשבעאתנחתא

מדיני תענית אסתר ופורים - רביבים

מנהג ישראל מתקופת הגאונים להתענות בי"ג באדר, זכר לצום של אסתר ולצום של היהודים ביום שהרגו בשונאיהם * במה שווה תענית אסתר לצומות הקלים ובמה הוא קל מהם. נשים פטורות מתענית אסתר 24 חודשים לאחר לידה. זכר למחצית השקל: מהו הסכום שצריך לתת והאם נותנים עבור נשים וילדים. קריאת המגילה לנשים על ידי אישה. מדוע לא השתתף אבי מורי בעליית רבני הציונות הדתית לבתיהם של אדמו"רים, וכיצד ראוי שיתנהלו מפגשים בין רבנים מתוך כבוד הדדי.
14/02/13, 02:48
הרב אליעזר מלמד

תענית אסתר

מנהג כל ישראל, עוד מתקופת הגאונים, להתענות בי"ג באדר, זכר לימי התענית שהתענתה אסתר לפני שנכנסה אל המלך כדי לבטל את הגזירה (אסתר ד, טז), וזכר לתענית שהתענו ישראל בי"ג באדר באותה שנה. שגזירת המן הרשע היתה שבי"ג אדר ירצחו את כל היהודים. ועל ידי נס הפורים, תליית המן ועלייתם של מרדכי ואסתר, נשלחה איגרת נוספת מאת המלך אחשוורוש, המתירה ליהודים לעמוד על נפשם ביום י"ג באדר ולהרוג בשונאיהם. אך עדיין הגזירה הראשונה של המן לא נתבטלה, משום שכל אשר נכתב ונחתם בטבעת המלך אינו מתבטל, וממילא גם לשונאי ישראל היה מותר להרוג ביהודים. כלומר, יום י"ג לחודש אדר נקבע על ידי המלכות ליום שבו הותר לשונאי ישראל להשמיד להרוג ולאבד את ישראל, ומנגד הותר לישראל לעמוד על נפשם ולהרוג בשונאיהם. 

ואף על פי שכבר היה מרדכי משנה למלך, מכל מקום עדיין הסכנה היתה גדולה, ועדיין היו צריכים לרחמי שמיים כדי שיצליחו להתגבר על שונאיהם ולהורגם. על כן אותם יהודים שלא עסקו בלחימה התעוררו לתשובה והתענו באותו יום, כפי שידוע ומקובל בישראל שבעת צרה מתעוררים לתשובה. ואין תשובה גדולה יותר מאשר התשובה שעל ידי התענית, אשר מזככת את חומריותו של האדם ומחזירה את רוחניותו למקומה המרכזי. 

ועל כן נהגו ישראל להתענות בכל שנה בי"ג באדר, זכר לאותה תענית. וכיוון שעדיין יש שונאים שרוצים להשמידנו, עדיין אנו זקוקים לתענית ותשובה כל שנה מחדש.

וכאשר י"ג באדר חל בשבת, כמו בשנה זו, מקדימים את התענית ליום חמישי, ואזי התענית אינה בערב פורים.

הפטורים מתענית אסתר

ככלל, דין תענית אסתר קל מדין שאר הצומות הקלים, שהם עשרה בטבת, י"ז בתמוז וצום גדליה, מפני שהצומות הקלים הנ"ל נתקנו על ידי חכמים, ואילו תענית אסתר נקבעה על פי מנהגם של ישראל. אלא שלמעשה אין הבדלים משמעותיים בדיניהם, וכל הפטורים מהצומות הקלים, ובכללם חולים, מעוברות ויולדות, פטורים מתענית אסתר. וכל החייבים בתעניות הקלות חייבים גם בתענית אסתר. 

ומכל מקום, מכיוון שיסוד תענית אסתר הוא ממנהג, במצב של ספק נוטים יותר לקולא. לפיכך, חתן וכלה בשבעת ימי המשתה, אף שחייבים בצומות הקלים פטורים מתענית אסתר. 

וכן לגבי בעלי ברית, שהם אבי הבן, המוהל והסנדק, לדעת רוב הפוסקים הם חייבים בצומות הקלים ופטורים מתענית אסתר (שעה"צ תרפו, טז, כה"ח תרפו, טז וכח, ויחו"ד ב, עח). ואף שיש מחמירים לגבי בעלי הברית גם בתענית אסתר (רמ"א תרפו, ב), העיקר כדעת המקילים.

יולדת בתוך עשרים וארבעה חודשים

כידוע אישה מינקת פטורה מהצומות הקלים. לדעת רוב הפוסקים הפטור נמשך כל עוד האישה מיניקה את בנה, וגם כאשר התינוק מקבל מזון נוסף, כל זמן שלא פסקה להיניק - הרי היא פטורה מהצום. ויש מקילים לכל מי שילדה שלא תצום עשרים וארבעה חודשים אחר הלידה, שלדעתם אין הפטור תלוי בהנקה אלא במשבר הלידה, שההתאוששות ממנו אורכת עשרים וארבעה חודשים. 
עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא