חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 531ראשיהפצהמהדורה דיגיטלית: בשבעאתנחתא

יהודי על כס המשפט - שופטים ושוטרים

קווים לדמותו של השופט פרופ' מנחם אלון עולים מתוך פסקי דין שכתב בעניין כיתוב לועזי על מצבה, בסוגיית מניעת טיפול מחולה סופני ובנושא כליאת חייבים שלא שילמו את חובם. קופת המדינה ממשיכה לשלם על הנזקים שגרמה שופטת איטית במיוחד.
14/02/13, 02:48
יאיר שפירא

בימים שאחרי פטירתו של מי שהיה המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט בדימוס פרופסור מנחם אלון, הבחנתי כי הסקירות שנכתבו לזכרו הן קצרות. אי אפשר היה לייחס את הדבר לעוינות תקשורתית או אפילו לחוסר עניין, שכן הסקירות הללו נכתבו במקרים רבים על ידי אוהביו, ובחלקן פורסמו בבמות שאינן צרות מלהכיל כל מספר שורות שיחפוץ הכותב לכתוב. העניין התברר לי כשהתיישבתי גם אני לסקור את תולדותיו ואת פועלו. 

השופט אלון היה מהענקים שקשה לכנס את תולדותיהם אל תוך מאמר, אפילו ארוך. בוודאי לא כתבה או מאמר באורך שסובל עיתון בן ימינו. שהרי אם נתמקד רק בכתיבתו המשפטית אנו ניאלץ לסקור יחד איתה את התפתחות הפסיקה בישראל, את דחייתו של המשפט העברי ואת תולדות המחקר המשפטי בארץ. ואחרי הכל עוד נחמיץ את ראשית יסודה של הפרקליטות הצבאית, כינונם של מוסדות הכנסת ופרקים נבחרים בתולדות הציונות הדתית. ובוודאי את דמותם של אלו שתולדותיהם נקשרו בתולדותיו: החל ממחותנו עו"ד מרדכי בקסנבוים, מראשי הקומוניסטים באירופה שהפך ברבות הימים לפרקליט ואיש ציבור חרדי חשוב; דרך הקשר רב-השנים עם השופט חיים כהן, ועד למשפחה רבת ההשפעה שהקים עם רעייתו רות, שעם ילדיהם נמנים השר לשעבר הרב בני אלון, שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע ספי אלון, וראש ישיבת הכותל לשעבר הרב מרדכי אלון.

אני בחרתי לנסות ולשרטט שלושה קווים לדמותו של האיש על ידי קולמוסו הוא - צוואות משפטיות שהותיר בפסיקתו הענפה. במקרה או שלא במקרה, שלוש הדוגמאות שאביא יצאו לאוויר העולם בשעה שאלון ישב בהרכב השופטים יחד עם יריבו הגדול, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק. 

כבוד האדם מול כבוד הציבור

פסק הדין הראשון ניתן לפני 22 שנה. היה זה בעניינו של אחד, קסטנבאום, שעתר נגד חברה קדישא. רעייתו של קסטנבאום נפטרה לבית עולמה שבועות אחדים קודם לכן. היא נקברה בבית קברות יהודי, אך בעלה התעקש כי על מצבתה יצוינו יום הלידה ויום הפטירה בתאריכים לועזיים. החברה קדישא סירבה לאפשר את הדבר. 

על המדוכה ישב בראש, יחד עם אלון וברק, הנשיא דאז מאיר שמגר. ברק כתב את פסק הדין, כשלרשותו עומד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שנחקק זה עתה. אתם בוודאי לא תתקשו לנחש מה היתה התוצאה: "הפגיעה בכבוד האדם מקורה בשלילת החירות לעצב את תוכן המצבה כפי שהמנוח (בחייו) ומשפחתו (לאחר מותו) מבקשים לעצבה", כתב ברק, ובהסכמת הנשיא שמגר כפה על החברה קדישא לאפשר את הכיתוב הלועזי. אלון בדעת מיעוט סבר כי הזכות של היחיד לכבוד לא יכולה לגבור על הזכות של הציבור כולו לכבוד. "דרישת הסובלנות מטעם הרוב כלפי המיעוט, מן הראוי שתאוזן במידה מסוימת של סבלנות מטעם המיעוט כלפי הרוב. ומכוח איזון זה אין למצוא פגם בהחלטה ובנוהג של החברה קדישא בדבר כיתוב עברי בלעדי על המצבות שבבית החיים שבפיקוחה".

התיק שבו ניתן פסק הדין השני הגיע לבית המשפט העליון כערעור אזרחי על החלטת בית המשפט המחוזי. זה סירב להיענות לבקשת אמה של יעל שפר, פעוטה חולה במחלה חשוכת המרפא טיי-זקס. האם ביקשה להורות לרופאי בית החולים בצפת, שם היתה מאושפזת הילדה, שלא להעניק לה כל טיפול רפואי למעט טיפול שעניינו שיכוך כאבים אם יחמיר מצבה הרפואי. אלון הוביל אז את הרכב השופטים להחלטה לדחות את הערעור. הוא כתב על הערך ההומניסטי היהודי של קדושת החיים, ובדרך התמודד עם קביעתו של ברק כי כאשר קיימת סתירה בין ערכיה של מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית, יש להכריע ביניהם לפי ההשקפות של "הציבור הנאור בישראל". 
עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא