גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 531ראשיהפצהמהדורה דיגיטלית: בשבעאתנחתא

אובמה לא יושיע - עמיאל אונגר

ותרנות כלפי הפלשתינים לא תביא לכך שהאמריקנים יעשו בשבילנו את העבודה מול האיראנים. ההצעה לבטל את הפריימריז בליכוד היא מסוג הרעיונות שגורמים לציבור רחב לנטוש את המפלגות הגדולות.
14/02/13, 02:48
.

ברק אובמה עוד מעט מגיע לכאן, וכבר החלה תחרות ההצעות איזה דורון תוכל ישראל לספק לו על מנת לקיים מצוות הכנסת אורחים. נתניהו כבר חזר על נאמנותו לנאום בר אילן, והוא עשוי אף לתגבר את האגף היוני בממשלתו. ההצעות היותר נדיבות מדברות על העברת שטחים נוספים לשליטת הרשות הפלשתינית, בעוד אחרים מסתפקים בהקפאה מועד ב' תמורת ויתור פלשתיני על פנייה להאג. ההצעה האחרונה משמעותה שישראל תשלם בהקפאה תמורת הפרה פלשתינית של הסכמי אוסלו, כלומר מי שחטא יצא נשכר. הסנקציות שנקטה ישראל בתגובה לפנייה הפלשתינית לאו"ם לקבל מעמד של מדינה או שכבר הוסרו, כמו במקרה של עיכוב המיסים, או שלא מומשו כלל, כמו במקרה של הבנייה בשטח E-1 במעלה אדומים.

חוץ מריצוי אובמה, מה אמורה ישראל לקבל בתמורה? אצל חלק ממציעי ההצעות הנדיבות השאלה לא מתעוררת כלל, היות ומבחינתם סיום ה'כיבוש' הוא מצווה בפני עצמה, ושכר מצווה - מצווה. במקביל לכך אנו מקבלים בשידור חוזר את הקמפיין השיווקי של אהוד אולמרט מימי ועידת אנאפוליס, לפיו אם נגלה נדיבות בנושא הפלשתיני יקבל הממשל האמריקני מוטיבציה להקשיח את מאבקו נגד תכנית הגרעין האיראנית. בפועל, כשם שהוותרנות של אולמרט לא הניבה שלום עם האויב הפלשתיני, כך היא גם לא זירזה את האמריקנים למנוע את המהלך שיוביל להתחמשות גרעינית של המזרח התיכון כולו, למרות שהמניעה הזו היא אינטרס אמריקני מובהק. דווקא לאחר אנאפוליס יצאה בארה"ב ההערכה המודיעינית השערורייתית שפקפקה בעצם קיומה של תכנית הגרעין האיראנית. 

הדרך היחידה לעצור את האיראנים היא בפעילות צבאית, או לכל הפחות באמצעות איום אמין בפעילות צבאית. האמינות הזאת עוברת פיחות זוחל, שעלול להפוך לפיחות מואץ אם בתוך שלושה שבועות הממשל והקונגרס לא יגיעו להסכמה בעניין התקציב - מה שיגרור באופן אוטומטי קיצוץ עמוק בתקציב הביטחון האמריקני.

אין ספק שהעיצומים נגד איראן פגעו בכלכלה האיראנית, אבל לא במידה האנושה שאליה קיוו מי שחיפשו תחליף לפעולה צבאית. כפי שהעיר השבוע ראש הממשלה נתניהו, הסנקציות אינן חריפות דיין. על פי דווח בטיימס הלונדוני שהתפרסם במעריב, האיראנים הצליחו לעקוף את החרם הפיננסי באמצעות מעבר לתשלום במתכות יקרות. גם החרם הכלכלי על עיראק שזכה בשעתו לברכת האו"ם לא מוטט את סדאם חוסיין, והיה צורך גם בפעילות צבאית. חרם כלכלי מחורר בכל מיני פרצות כמו גבינה שוויצרית לא יעשה את העבודה. מצבה של איראן היום טוב בהרבה מזה של עיראק בימי סדאם. ישנן מדינות שמסייעות לאיראן בגלוי לעקוף את החרם, ביניהן גם שכנתה טורקיה - למרות חילוקי הדעות בסוגיה של סוריה. הסיכוי שאובמה יצליח לרתום את הרוסים והסינים למאמץ נוסף של הידוק החרם שואף לאפס. פוטין מפגין בשיטתיות קו אנטי-אמריקני עקבי, וסין מעוניינת בראש ובראשונה באספקה בטוחה של אנרגיה. לאחר הניסוי הגרעיני שביצעה צפון קוריאה ביקשה סין מהמדינות האחרות לשמור על קור רוח. באיראן קיים קונצנזוס הכולל גם את מתנגדי המשטר ולפיו כדאי לסבול קצת כדי להשיג נשק גרעיני. האיראנים זוכרים את מלחמתם נגד סדאם, כאשר המערב חימש את עיר
אק מכל טוב ולא התערב כאשר סדאם השתמש בנשק כימי. 

הרעיון של שטחים תמורת איראן הוא עקר כמו הרעיון של שטחים תמורת שלום. כשם שהצד הערבי לא מוכן לספק שלום, האורח הנכבד אובמה אינו מסוגל לספק את בלימת הגרעין האיראני.
עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא