אמר רבי יצחק

יואל קטן , ד' באדר תשע"ג

חמישה חומשי תורה עם פירושי רבינו יצחק אברבנאל, מהדורת אור יצחק. על פי דפוס ראשון וכתבי יד, עם שינויי נוסחאות, ציוני מקורות, הערות ומפתחות, מוגהים ומבוארים על ידי הרב יהודה שביב והרב אבישי שוטלנד. עם פירושי רש"י, שפתי חכמים, וביאורי הפטרות, מנוקדים וערוכים מחדש. ירושלים, חורב, תשע"ג. חמישה כרכים (02-5632204)

לפני כמה שנים החלה הוצאת 'חורב' להוציא לאור מהדורה חדשה של פירושי האברבנאל על כל התנ"ך על פי דפוסים ישנים וכתבי יד, עם הערות וציונים ומבואות ונספחים, כראוי לספר חשוב ומקיף זה. עוד לא נסתיימה סדרה זו – וכבר רחש לבו של ר' מיכאל זאב, ראשה של הוצאת 'חורב', להוציא לאור מהדורה שימושית יותר של הפירוש על התורה, אשר בה פירוש האברבנאל לא יופיע לבדו, אלא כשאר הפירושים על התורה - ליד פסוקי הפרשה, תרגום אונקלוס, פירוש רש"י ועוד. 

חובבי קושיותיו ותירוציו של רבי יצחק אברבנאל, פשטיו ודרשיו, מבואותיו ורמזיו, ואפילו – מדי פעם – סודותיו, ימצאו בפעם הראשונה בחמישה כרכים גדושים אלו את פירושו מסודר סביב הפסוקים שהוא מפרש עם הערות קצרות, עם תמצית הנושאים מסודרים בצד כל עמוד, עם הערות נוסח, ועם הפניות למקומות אחרים בפירושיו שבהם נמצאות הרחבות והשלמות לפירוש שעל אתר. אמנם לטעמי שלושה סוגים של סימוני הערות – מספרים להערות נוסח, אותיות להערות הקשורות לעריכת הפירוש, ומספרים בסוגריים מרובעים להפניות וציונים – מכבידים על הקורא, בעיקר כאשר הגבול בין שני סוגי ההערות האחרונים אינו תמיד כה מובהק; לענ"ד עדיף לטובת המעיינים להתאים לכל סוגי ההערות מספור אחד רציף.

חייבים לומר מילה על הפיסוק והקיטוע: פירושו של האברבנאל היה מאז ומתמיד צפוף וגדוש וממלא עמודים שלמים בלי רווח לנשימה, וכאן נעשה מאמץ לפסק ולקטע אותו באופן מושכל ונוח למשתמש, והדברים ראויים לכל שבח. ובנוסף לכל הנ"ל, בראש הכרך הדק-יחסית של ספר במדבר מובא מאמר מחשבתי-היסטורי על דמותו של דון יצחק אברבנאל, ובסוף כל כרך מובא לתועלת המעיינים מפתח העניינים שנידונו בחומש זה (חבל שבסוף הכרך האחרון לא נוסף מפתח כללי).

נסיים במילים שבהן מסיים הרב אברבנאל את פירושו על פרשת תרומה: "ולא יעלה בלבך שהסיפורים האלה, ממעשה המשכן וכליו וסדר הקמתו ומשאו והקרבנות וענייני הנשיאים ובגדי הכהנים ושאר הדברים שהיו בדורות ההם, עתה שאנחנו בגלות אין לנו תועלת בידיעתם, וכן המצוות התלויות בארץ או המיוסדות בטהרת הכהנים וטומאתם מה התועלת שיש לנו עתה בידיעתם; כי הנה התשובה בזה היא, שכל העניינים שבאו בתורה, מאי זה מין שיהיו, הנה עיקר הכוונה בהם שיהיו בספר החכמה עליונה ולימוד אלוקי, בה יעיינו כל בעלי דת עד שישלימו נפשותיהם בהשגות והידיעות ההמה, וכמו שאמר ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון... ועל זה האופן באמת לא בטלה עבודת הקרבנות ודיני טומאה וטהרה אף שהמעשה בפועל בהם בטל, כי השכלתם לא בטלה... עד שהייתה מפני זה התורה אשר בידינו כלי אומנות להכין לפנינו את הדרך אשר נלך להיות כאלוקים יודעי טוב, לחיותנו בכל המקומות ובכל הזמנים". אמן כי"ר.

הרפואה במקרא ובתלמוד. ד"ר יצחק (יוליוס) פרויס. תרגם מגרמנית: אורי וירצבורגר. ירושלים, מאגנס, תשע"ב. לב+990 עמ' (02-6586659)

לפני מעט יותר ממאה שנים, בשנת תרע"א, הוציא לאור בברלין הרופא ד"ר יצחק פרויס את ספרו הגדול, עבודת חייו: Biblisch-talmudische Medizin – 'רפואה תנ"כית-תלמודית'. למרות שפתו הגרמנית היה זה ספר שאין לו תחליף, וכל מי שעסק במחקר היסטורי-הלכתי שנגע ברפואה בימי הקדמונים, מאז ועד דורנו, חייב היה להשתמש בו. מחברו ז"ל ליקט וסידר בצורה יסודית ב-19 פרקים את כל ענייני הרפואה המוזכרים בכל ספרות חז"ל, מתיאור ענייניהם של הרופאים ובעלי המקצועות הפרא-רפואיים האחרים (מקיז דם, מיילדת ועוד), עבור לאברי הגוף השונים ופעולתם ומחלותיהם, דרכי הטיפול במחלות ופצעים, ענייני ברית מילה, הפרעות נפשיות, ענייני נשים ולידה, מיתה וקבורה, תזונה ועוד. לא נותרה אבן שלא נהפכה ולא מקור שלא הוזכר ופורש וסודר. 

ד"ר פרויס, שבשנות לימודיו באוניברסיטה הסתופף בכל רגע פנוי בבית המדרש לרבנים בברלין, ציין גם באופן שיטתי מקבילות בין מקורות חז"ל לכתבי הרפואה העתיקים היווניים והלטיניים. את כל העבודה הענקית הזו עשה בשעות שנותרו לו אחרי עבודתו כרופא ולימוד התורה היומי שלו. הוא הספיק לפרסם את הספר עוד לפני שהגיע לגיל חמישים, ונפטר שנתיים מאוחר יותר. לפני כשלושים שנה תורגם הספר לאנגלית, אך רק עתה זכה לצאת לאור בלשון הקודש.

אורי וירצבורגר עסק רוב שנותיו בפיתוח המשק הישראלי בדרגות הבכירות ביותר, ולא היה לו שום תכנון להוציא לאור ספר תורני-הלכתי. לפני כמה שנים, בעידודה של אשתו ז"ל שהיתה נכדתו של פרויס, החלו שניהם (ואחר פטירתה המשיך הוא לבדו) לתרגם ולערוך ולסדר את הספר הגדול הזה, כדי להנגיש אותו לכל הרבים המתעניינים ברפואה והלכה. בשלב מסוים הוא חבר להוצאת 'מאגנס' של האוניברסיטה העברית, והתוצאה ראויה לכל שבח: למעלה מאלף עמודים גדושים, מסודרים, מוערים, עם מבואות מאירים ומפתחות מפורטים. 

המתרגם נטל על עצמו הרבה יותר מאשר עבודת תרגום – הוא ביצע למעשה עבודת עריכה מקיפה, השלים הערות והעיר על שיבושים, מצא מקורות והוסיף הוספות. יישר כוחו של העורך והמתרגם על עבודת המופת שלו, שהשיבה למעשה את הספר החשוב הזה הביתה.

מימד האשה על פי היהדות. הרב אילן ציפורי. ירושלים, עמותת 'תורה אחרי צבא', מהדורה שנייה תשע"ב. 47 עמ' (02-6511256)

עמותת 'תורה אחרי צבא' פונה אל גברים ונשים צעירים סמוך לאחר שירותם הצבאי או לאחר שנות השירות הלאומי, ומבקשת לחבר אותם ללימוד תורה ולהקפדה במצוות בשנות בניית ביתם. בנוסף לשיעורים רבים בעשרות בתי מדרש בכל רחבי הארץ, מחבר בקביעות הרב אילן ציפורי, מראשי העמותה, חוברות בנושאים אקטואליים שונים, והן מהוות השלמה לדברים שבעל פה הנאמרים על ידי רבני הארגון. כך למשל בנושא הרגיש של מעמד האישה על פי ההלכה, מסביר הרב ציפורי עד כמה חשוב לברר מהו 'מימד' (לא 'מעמד') האישה ביהדות, מהי המהות הפנימית שלה, ומהו מעמדו של האיש בחברה אמונית במקביל למעמדה של אשתו. בירור כזה יביא לדעתו לדחיית גישות פמיניסטיות למיניהן, גישות שאין להן מקום בהלכה ואין בהן צורך ביהדות.

תשעה פרקים בחוברת: הראשונים עוסקים בבריאת האדם ובבריאת האישה וביחס שבין שתי בריאות אלו, בהמשך נידון כוחה של האישה והבינה היתרה שניתנה בה ובמקביל מוסבר עולמו של האיש וענייני יצר העריות ותיקונו, ובסיום מדגיש הרב ציפורי את המסר העיקרי בספר: האישה אינה איש, ואין שום היגיון וצורך שהיא תנסה לרדת ממדרגתה ולהידמות לאיש...

נוסף על חוברת זו כתב הרב ציפורי את 'השיטה האמונית' – עיון בספר הכוזרי; 'מפגשים' - המשמעות הישראלית: רב שיח וירטואלי בין פרופסור כופר, תלמיד חכם 'ממלכתי' ורב מקובל; 'עבודת הרצון' - הכוונות הראויות בתפילה והחיבור אליה; 'בירורי אמונה' – קטעי דו-שיח במבט עכשווי ועוד. זיכוי הרבים במיטבו.