חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 531ראשיהפצהמהדורה דיגיטלית: בשבעאתנחתא

אמר רבי יצחק - תרבות ופנאי (ספר)

14/02/13, 02:48
יואל קטן

חמישה חומשי תורה עם פירושי רבינו יצחק אברבנאל, מהדורת אור יצחק. על פי דפוס ראשון וכתבי יד, עם שינויי נוסחאות, ציוני מקורות, הערות ומפתחות, מוגהים ומבוארים על ידי הרב יהודה שביב והרב אבישי שוטלנד. עם פירושי רש"י, שפתי חכמים, וביאורי הפטרות, מנוקדים וערוכים מחדש. ירושלים, חורב, תשע"ג. חמישה כרכים (02-5632204)

לפני כמה שנים החלה הוצאת 'חורב' להוציא לאור מהדורה חדשה של פירושי האברבנאל על כל התנ"ך על פי דפוסים ישנים וכתבי יד, עם הערות וציונים ומבואות ונספחים, כראוי לספר חשוב ומקיף זה. עוד לא נסתיימה סדרה זו – וכבר רחש לבו של ר' מיכאל זאב, ראשה של הוצאת 'חורב', להוציא לאור מהדורה שימושית יותר של הפירוש על התורה, אשר בה פירוש האברבנאל לא יופיע לבדו, אלא כשאר הפירושים על התורה - ליד פסוקי הפרשה, תרגום אונקלוס, פירוש רש"י ועוד. 

חובבי קושיותיו ותירוציו של רבי יצחק אברבנאל, פשטיו ודרשיו, מבואותיו ורמזיו, ואפילו – מדי פעם – סודותיו, ימצאו בפעם הראשונה בחמישה כרכים גדושים אלו את פירושו מסודר סביב הפסוקים שהוא מפרש עם הערות קצרות, עם תמצית הנושאים מסודרים בצד כל עמוד, עם הערות נוסח, ועם הפניות למקומות אחרים בפירושיו שבהם נמצאות הרחבות והשלמות לפירוש שעל אתר. אמנם לטעמי שלושה סוגים של סימוני הערות – מספרים להערות נוסח, אותיות להערות הקשורות לעריכת הפירוש, ומספרים בסוגריים מרובעים להפניות וציונים – מכבידים על הקורא, בעיקר כאשר הגבול בין שני סוגי ההערות האחרונים אינו תמיד כה מובהק; לענ"ד עדיף לטובת המעיינים להתאים לכל סוגי ההערות מספור אחד רציף.

חייבים לומר מילה על הפיסוק והקיטוע: פירושו של האברבנאל היה מאז ומתמיד צפוף וגדוש וממלא עמודים שלמים בלי רווח לנשימה, וכאן נעשה מאמץ לפסק ולקטע אותו באופן מושכל ונוח למשתמש, והדברים ראויים לכל שבח. ובנוסף לכל הנ"ל, בראש הכרך הדק-יחסית של ספר במדבר מובא מאמר מחשבתי-היסטורי על דמותו של דון יצחק אברבנאל, ובסוף כל כרך מובא לתועלת המעיינים מפתח העניינים שנידונו בחומש זה (חבל שבסוף הכרך האחרון לא נוסף מפתח כללי).

נסיים במילים שבהן מסיים הרב אברבנאל את פירושו על פרשת תרומה: "ולא יעלה בלבך שהסיפורים האלה, ממעשה המשכן וכליו וסדר הקמתו ומשאו והקרבנות וענייני הנשיאים ובגדי הכהנים ושאר הדברים שהיו בדורות ההם, עתה שאנחנו בגלות אין לנו תועלת בידיעתם, וכן המצוות התלויות בארץ או המיוסדות בטהרת הכהנים וטומאתם מה התועלת שיש לנו עתה בידיעתם; כי הנה התשובה בזה היא, שכל העניינים שבאו בתורה, מאי זה מין שיהיו, הנה עיקר הכוונה בהם שיהיו בספר החכמה עליונה ולימוד אלוקי, בה יעיינו כל בעלי דת עד שישלימו נפשותיהם בהשגות והידיעות ההמה, וכמו שאמר ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון... ועל זה האופן באמת לא בטלה עבודת הקרבנות ודיני טומאה וטהרה אף שהמעשה בפועל בהם בטל, כי השכלתם לא בטלה... עד שהייתה מפני זה התורה אשר בידינו כלי אומנות להכין לפנינו את הדרך אשר נלך להיות כאלוקים יודעי טוב, לחיותנו בכל המקומות ובכל הזמנים". אמן כי"ר.

הרפואה במקרא ובתלמוד. ד"ר יצחק (יוליוס) פרויס. תרגם מגרמנית: אורי וירצבורגר. ירושלים, מאגנס, תשע"ב. לב+990 עמ' (02-6586659)

לפני מעט יותר ממאה שנים, בשנת תרע"א, הוציא לאור בברלין הרופא ד"ר יצחק פרויס את ספרו הגדול, עבודת חייו: Biblisch-talmudische Medizin – 'רפואה תנ"כית-תלמודית'. למרות שפתו הגרמנית היה זה ספר שאין לו תחליף, וכל מי שעסק במחקר היסטורי-הלכתי שנגע ברפואה בימי הקדמונים, מאז ועד דורנו, חייב היה להשתמש בו. מחברו ז"ל ליקט וסידר בצורה יסודית ב-19 פרקים את כל ענייני הרפואה המוזכרים בכל ספרות חז"ל, מתיאור ענייניהם של הרופאים ובעלי המקצועות הפרא-רפואיים האחרים (מקיז דם, מיילדת ועוד), עבור לאברי הגוף השונים ופעולתם ומחלותיהם, דרכי הטיפול במחלות ופצעים, ענייני ברית מילה, הפרעות נפשיות, ענייני נשים ולידה, מיתה וקבורה, תזונה ועוד. לא נותרה אבן שלא נהפכה ולא מקור שלא הוזכר ופורש וסודר. 
עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא