בשבע 532: משחק מסוכן

המשחק מי ימצמץ ראשון עלול להיגמר בתאונה. לליכוד אסור להשתעשע ברעיון של בחירות נוספות, וגם הברית בנט-לפיד חייבת להיות יותר גמישה ותכליתית. תקדים יעקב נאמן במשרד המשפטים מלמד שאסור למנות בינתיים שר אחר אם רוצים לתת לליברמן את תיק החוץ לאחר משפטו.

. , י"א באדר תשע"ג

אנו מתקרבים אל השבוע האחרון להרכבת הממשלה, והרצים נראים קרובים יותר לקו הזינוק מאשר לקו הגמר. הליכוד מהצד האחד ויש עתיד והבית היהודי מן הצד השני התפתו למשחק המסוכן של מי ימצמץ ראשון. קיימת סכנה ברורה שאף אחד לא ימצמץ, ונגיע לתאונה חזיתית שתותיר את המערכת הפוליטית והכלכלית של המדינה חבולה וצולעת. מלחמת הספינים רק העכירה את המשא ומתן והפחיתה את האמון והאמינות ההדדית.

האיום החדש של הליכוד לגרום לבחירות חוזרות הוא איום סרק שמספק דוגמה נוספת לאיך לא מנהלים משא ומתן. כנראה מישהו שם משתעשע באשליה שבבחירות חוזרות מזלו של הליכוד ישתפר. הליכוד תירץ את המפלה שלו בבחירות בתיאוריה לפיה בוחרים רבים שהצביעו ליש עתיד או לבית היהודי סברו שהם מקבלים שניים בכרטיס אחד: נתניהו כראש ממשלה, ולצדו יאיר לפיד או נפתלי בנט. אם שני האחרונים ייתפסו בעיני הציבור כאחראים לטרפוד הקמת הממשלה, הם לא יצליחו לשחזר את הישגיהם היפים ממועד א'. כמו בקמפיין הליכוד שהכזיב, יש כאן חזרה על הנחת היסוד שאין תחליף לנתניהו חזק, ולכן הציבור יעניש את מי שחיבל בהרכבת ממשלתו.

מול התסריט הוורדרד הזה הליכוד חייב לקחת בחשבון מספר גורמים שעלולים לפעול לרעתו. הליכוד סיים את מערכת הבחירות האחרונה במומנטום שלילי, ואין ערובה לכך שכאשר ישוב מפסק הזמן מגמת המשחק תתהפך. אל הבחירות במועד ב' נתניהו כבר לא יגיע כמועמד שאין לו תחליף, אלא כמועמד שלא הצליח להרכיב ממשלה. נתניהו יכול להתייעץ עם השותפה הקואליציונית החדשה ציפי לבני על המחיר שהוא עלול לשלם על הכישלון במבחן הזה. הכישלון יהדהד ביתר שאת אם אובמה יגיע לכאן וייפגש עם נתניהו כראש ממשלת מעבר במקום כראש ממשלה שזכה באמון מחודש.

תוסיפו לתסבוכת את פרשת גדעון סער, מי שסיים פעמיים ברציפות כזוכה הגדול בבחירות המוקדמות לרשימת הליכוד ונחשב למועמד לרשת את נתניהו בבוא העת. אם חלילה לאחר הבדיקה ידבק רבב בשר החינוך, הדבר יפגע בתדמית הליכוד כולו. לחילופין, אם המכתב המפליל יתגלה כזיוף תתפתח בליכוד מעין פרשת הרפז שעלולה לפגוע קשות בקמפיין הבחירות, כאשר תוך כדי מערכת הבחירות נצפה בחוקרי המשטרה יוצאים ונכנסים על מנת לבדוק מי ניסה להפליל את גדעון סער. 

הנושא של הפקת הלקחים ממערכת הבחירות הקודמת נדחה כרגע עד לאחר הקמת הממשלה. אם נלך למועד ב', הוויכוחים בתוך הליכוד על זהות האחראים לכישלון יצוצו מעל פני השטח במלוא חריפותם כאשר יהיה צורך להחליט אם להמשיך או לא להמשיך לעבוד עם ארתור פינקלשטיין, מה יהיו המסרים, את מי מבליטים בסיבוב השני ומי נעלם מהמסך? בריאות לא תצמח לליכוד מבירור שכזה שייערך תוך כדי מערכת בחירות נוספת.

ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן יהיה שקוע בעניינים אחרים וכבר לא יופיע כשר החוץ, אלא כמי שנאבק על חפותו בפני בית המשפט. ומה שהכי גרוע מבחינת הליכוד - הוא יוצג בציבור כמי שלא היה מוכן לוותר על השותפים החרדים, כאשר בנט ולפיד רק ביקשו שוויון בנטל. הסיסמה הזאת, שטרם תורגמה לשפת המעשה, עדיין מהלכת קסמים על יותר משבעים אחוז מציבור הבוחרים, וידו של הליכוד שוב תהיה על התחתונה. 

אנו מתחילים לראות סימני התפכחות בקרב הליכוד ותומכיו. השר משה יעלון השמיע ביקורת מרומזת אך ברורה על דרך ניהול המשא ומתן, כולל על היחס הסכיזופרני לבית היהודי - מצינה מקפיאת עצמות עד להצעה שאי אפשר לסרב לה. מעל דפי 'ישראל היום', המעוז התקשורתי של נתניהו, מפציר דן מרגלית בראש הממשלה: "הצעד הנכון מבחינת נתניהו וגודל המשימות שלפניו הוא להעדיף את לפיד ובנט. זה צעד מהפכני אך נכון".

זה הזמן להתגמש

מהכיוון השני, יאיר לפיד ונפתלי בנט אינם רשאים להתבשם מחולשתו של נתניהו, אלא עליהם להקל עליו. טוב שיאיר לפיד נסוג מהאמירה שבכוונתו להחליף את נתניהו תוך זמן קצר. אם תוקם ממשלה בלי השותפות החרדיות, נתניהו חייב לקבל בתמורה מה שקיבל מאהוד ברק - שקט קואליציוני לקדנציה כמעט שלמה, להוציא נושאים מסוימים שבהם יהיה חופש הצבעה.

יש להימנע מסיסמאות בומבסטיות ומפסילות. אם יאיר לפיד מלין שזוהי התאבדות פוליטית מצדו להיכנס לממשלה ביחד עם שרי ש"ס, מדובר בפסילה נטו. אם ח"כ הרב שי פירון מציב לצד השוויון בנטל גם את השאיפה להוכיח לחרדים שהממשלה היא הריבון, הוא מחבל במטרה. הניסוח הזה מזכיר את הטור האומלל שפרסם יאיר לפיד בידיעות ב-2006, ובו הודה שהגירוש מגוש קטיף לא נועד לקדם את השלום או לפתור את בעיית הדמוגרפיה, אלא ללמד את המתנחלים "שיעור בצניעות, ואולי גם בדמוקרטיה." יש להיצמד למטרה בצורה תכליתית, להתווכח על פרטים שהמערכת הפוליטית תוכל לעכל ולעבד, ולחדול מסיסמאות על חינוך לדמוקרטיה, צניעות וריבונות. 

היות ונושא השירות לכולם הוא סלע המחלוקת, יש להקדיש שבוע אינטנסיבי לליבון הנושא - הרחק מעיני התקשורת. לצורך מטרה זו יש להקים צוות בין מפלגתי בראשות השר יעלון על מנת ליצור פתרון שיאיר לפיד יכול להציג לבוחריו, ומנגד יתקבל בעיני חלק מהעולם החרדי כניסיון אמיתי לבוא לקראתם. כדאי לצרף לצוות אנשים כמו האלוף (מיל') שלמה ינאי, לשעבר ראש אגף תכנון בצה"ל ומנכ"ל טבע, על מנת ללמוד איך יוכל צה"ל להיערך, ארגונית ותקציבית, להקמת מערך אשר יתאים למסגרות חרדיות. כך אפשר יהיה גם לבחון את צדקת הטיעון שצה"ל כלל אינו מעוניין במסות של מתגייסים חרדים. 

חוקי וגם ראוי

בזמן שכולם דנים בשאלה האם תקום ממשלה ומתי, ציפי לבני היא המיועדת למשרד המשפטים. לא ברור מה הן עמדותיה של לבני בנושאים כמו אקטיביזם שיפוטי. מצד אחד היא היתה שותפה בכירה בממשלת אולמרט שכללה את שר המשפטים דניאל פרידמן - נקודת האור הבוהקת בממשלת קדימה. מאידך, לבני שואבת כיום את התמיכה שלה מציבור בוחרים אשר יעדיף לחזק את הרשות השופטת על חשבון הרשויות האחרות. 

הנושא של אקטיביזם מול ריסון שיפוטי לא כיכב עד כה במשא ומתן הקואליציוני, אבל הוא ממשיך ללוות אותנו. בימים כתיקונם מניפה התקשורת את דגל ההגנה על הרשות השופטת, אבל בפרשת 'מיסטר איקס' הבון-טון התקשורתי טען כי צווי איסור פרסום שמוציאים בתי המשפט מחמירים יותר מהצנזורה ולכן אפשר לצפצף עליהם. 

הכרזתו של ראש הממשלה שהוא שומר את תיק החוץ לאביגדור ליברמן עד שיסתיים משפטו עוררה ביקורת, כולל הטיעון המגוחך שהדבר ישפיע על מהלך משפטו ופקידים יירתעו מלהעיד נגדו. בעבר הלא כל כך רחוק שר שהוגש נגדו כתב אישום היה רשאי להמשיך בכהונתו. הנוהג הזה השתנה בעקבות בג"ץ שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד אריה דרעי בשנת 1993. קביעתם של שופטי בג"ץ כי שר שהוגש נגדו כתב אישום ייאלץ להתפטר לא נסמכה על חוק מפורש אלא היתה הרחבה אקטיביסטית של בג"ץ. כעת יש מי שמבקשים להרחיב עוד יותר את אותה הרחבה ומבקרים את החלטתו של נתניהו לשמור לליברמן את מקומו במשרד החוץ, כשלטענתם מדובר במהלך "חוקי אך מסריח". כך עובד האימפריאליזם השיפוטי - להחליף את הלא-חוקי בלא סביר ובלתי ראוי, כאשר ההגדרה מהו סביר או ראוי לפעמים מעורפלת. 

מבקרי ההחלטה לשמור לליברמן את תיק החוץ טוענים בהיתממות שלא תהיה מניעה להחזיר את ליברמן למשרד החוץ כאשר תוכח חפותו. היינו בסיפור הזה בממשלת נתניהו הראשונה, כאשר נערך סיכול ממוקד נגד שר המשפטים יעקב נאמן. לאחר שנאמן הוכיח את חפותו, הוא מצא את משרד המשפטים תפוס חזק על ידי צחי הנגבי. נאמן חזר לתפקיד רק ב-2009 כשהוא כבר מרוכך ומנומנם. ליברמן מסרב להיות נאמן ב'.