גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 533ראשיהפצהמהדורה דיגיטלית: בשבעאתנחתא

ביקורת התקשורת - הארץ אונליין, האוסקר ועוד - מיקרוסקופ

28/02/13, 23:35
.

ההימור של שוקן / עדי גרסיאל

בשקט, כמעט מתחת לרדאר, הולכים ב'הארץ' על הימור גדול, שעשוי להשפיע על הדרך שבה כולנו צורכים חדשות: מהשבוע הבא יחל העיתון לגבות דמי מנוי מהגולשים באתר שלו (לא כולל 'דה-מרקר' שיישאר פתוח לגלישה). "הארץ הוא העיתון הישראלי הראשון שמצטרף למגמה העולמית של גביית תשלום בעבור גישה מלאה לתוכן בפלטפורמות הדיגיטליות. ההיגיון של הצעד הזה פשוט: הפקה של תוכן איכותי עולה לא מעט, והיא יכולה להיעשות לאורך זמן רק אם יש לה תמורה כלכלית", הסביר השבוע המו"ל עמוס שוקן במכתב לקוראי העיתון.

ואכן, 'הארץ', כמו שאר העיתונות המודפסת, מתמודד בשנים האחרונות עם קשיים כלכליים. אלה נובעים מהירידה המתמשכת במספר המנויים למהדורה המודפסת וגם מכך שאין עדיין מודל כלכלי מוצלח לאתרי אינטרנט חדשותיים. כתוצאה מכך נאלץ שוקן לקצץ בכוח האדם ובתנאי השכר לעובדים ואף להכניס שותפים, חלקם בעלי עבר מפוקפק. 

למרות הקשיים, רק אתרי חדשות של עיתונים מעטים ובעלי שם בחו"ל החלו לגבות תשלום, הניו-יורק טיימס, הוול סטריט ג'ורנל והטיימס הלונדוני, לדוגמה. זאת מכיוון שגביית דמי מנוי עלולה לפגוע משמעותית במספר הגולשים באתר ולהפוך אותו לאטרקטיבי פחות עבור המפרסמים.

האם 'הארץ' יצליח היכן שרק הגדולים באמת הצליחו, ועוד במדינה שבה איש לא מוכן 'לצאת פרייאר'? ספק גדול. מה שבטוח הוא ששוקן, אולי בלית ברירה, העביר כוח נוסף מידיהם של המפרסמים לידיהם של הקוראים. ב'הארץ' – וכאמור, אין מדובר בשלב זה על 'דה-מרקר' - רוצים להאמין שיש לעיתון הייחודי שלהם קהל קוראים נאמן. אלא שעכשיו יוכל מי שלא מתלהב, בלשון המעטה, מהאג'דה של העיתון, להצביע בידיים: לא לשלם דמי מנוי ולהימנע מגלישה באתר. אם זה יקרה, המהלך של שוקן עשוי ללמד את המו"ל בדרך הקשה שיעור בכלכלה, ואולי גם בציונות. 

דוקומנטרי בחדשות / חני לוז

בשבוע שבו חגגנו אימוץ זהויות מושאלות, אולי זה הזמן לברר לעצמנו מה הזהות הקולקטיבית שלנו, בפרהסיה של המדינה. 

שני סרטים דוקומנטריים, עתירי מניפולציות קולנועיות מקצועיות, ייצגו את ישראל בדרך לפרס האוסקר היוקרתי. שניהם מציגים בצורה שונה את הנרטיב שהשמאל מדקלם: ישראל התוקפנית, המיליטנטית, הרעה, בעלת יצר ותאווה לכיבוש ולהשפלת האחר. במרחב הציבורי העומד לרשותו של הציבור הרחב באינטרנט, שומעים את הקול החד משמעי נגד הסרטים המשרתים את תעמולת האויב ומעוותים את האמת. במרחב הציבורי המיוצג בטלוויזיה, לעומת זאת, סיפרו בהתרגשות על מועמדות הסרט, והתאכזבו קולקטיבית מאי-הזכייה.

בחדשות, התיאור השמור לתוצרים בעלי נרטיב ציוני ברור, "שנוי במחלוקת", נחסך משני הסרטים. בערוץ 1 תהו בהזדהות אם הסרטים "יביאו לנו את האוסקר". "לנו"? שני הסרטים לא היו מועמדים רשמיים כנציגי ישראל בתחרות. יונית לוי סיפרה על "הישראליים שקיוו" ובערוץ 2 ליוו את המאוכזבים בבילעין, בלי לתת פתחון פה לצד שכנגד. לפחות ערוץ 10, בערב הטקס, שידר גם כתבה מאזנת על חיילים שתמונותיהם שובצו בסרט 'חמש מצלמות שבורות' ומתכוונים לתבוע את יוצריו.
עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא