חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 533ראשיהפצהמהדורה דיגיטלית: בשבעאתנחתא

חופת שמיים - סיפור לשבת

כשהיה הילד בן שמונה לימדו אביו הסוהר לעסוק במרעה צאן. פעם נפלה בשדה קטטה בינו ובין הרועים ואחד מהם אמר לו: "אל תחשוב שאתה בנו של הסוהר. אינך מבני עמנו. אתה יהודי!"
28/02/13, 23:35
עודד מזרחי

יהודי אחד התגורר במלון בכפר אצל שר פולני וחב לו ממון רב. כאשר לא היה ביכולתו לפרוע את חובו, כלא השר את האיש ואשתו וילדיהם ונתן להם לטחון בריחיים כל ימיהם. 

עברו ימים רבים במאסר והאישה התעברה וילדה בן. באו יהודים רמי מעלה וביקשו מהשר שייתן לבני הזוג למול את בנם בכבוד. השר הסכים לשחררם והעמיד להם שומרים כדי שלא יברחו. התאספו עשרה יהודים מהסביבה, מלו את הילד וערכו סעודת ברית. השומרים שתו יין רב, השתכרו ונרדמו בזה אחר זה. 

גם סוהר החצר הצטרף לסעודה והיטיב את לבו ביין, ואז אמר לפתע לקרואים: "יש לי שלושה סוסים מצוינים. אם תשלמו לי אגנוב את המשפחה ואוליכה בלילה לעיר במרחק עשר פרסאות" (כ-40 ק"מ). כולם הסכימו, גייסו למענו את הסכום הנדרש והעמיסו בחיפזון על העגלה את האיש ובני ביתו.

לאחר שעברו שלוש פרסאות נזכרו ששכחו מרוב בהלתם את התינוק הנימול, בכו בכייה רבה ורצו לחזור ולקחתו. הסוהר לא הסכים לכך, פן ייוודע לשר שהוא הבריחם. הם המשיכו לנסוע בוכים עד לעיר המיועדת, והסוהר חזר למקומו.

בחצי הלילה הקיצו השומרים משנתם, וכאשר ראו שהיהודי ובני משפחתו נמלטו הודיעו מיד לשר. הלה שלח פרשים שירדפו אחריהם, אך לשווא.

כאשר נודע לשר שהתינוק נשאר בחצר, נתן אותו למיניקה גויה, והיה בדעתו שהוא יהיה לו עבד לעולם. כאשר חזר הסוהר סיפרו לו כי השוכר ומשפחתו נמלטו. הסוהר שהיה עשיר וחשוך בנים, ביקש מהשר שייתן לו את הילד והוא יגדלו בביתו כבן, והשר שחיבב את הסוהר נעתר לכך. 

הילד גדל אצל הסוהר ואשתו כבנם. כשהיה הילד בן שמונה לימדו הסוהר לעסוק במרעה צאן. פעם נפלה בשדה קטטה בינו ובין הרועים ואחד מהם אמר לו: "אל תחשוב שאתה בנו של הסוהר. אינך מבני עמנו. אתה יהודי!"

הם סיפרו לו את המעשה והוא לא האמין, ואז הוסיפו: "אם אינך מאמין, ראה כי אתה נימול ואנו ערלים".

כאשר ראה שהם צודקים, חש כי אם הוא יהודי ברצונו להיות יהודי כאביו ואמו האמיתיים. ואז עלה בדעתו שעליו לברוח לעיר ולחיות בין היהודים. 

פעם יצאו הסוהר ואשתו מביתם לכמה ימים. מיד לאחר יציאתם נמלט הבן והגיע לעיר לשכונה של יהודים, שם סיפר להם את המעשה. מיד חלצו ממנו את בגדי השעטנז והלבישוהו בבגדי יהודי. הוא שהה במקום במשך שנה, למד אל"ף בי"ת ואת סדר התפילה. לאחר מכן חששו היהודים להחזיקו פן ייוודע הדבר ושלחוהו לעיר אחרת, שם למד חומש וגמרא עד שהגיע לגיל מצוות. לאחר מכן נעשה למדן, ואז לקח אותו בעל בית שילמד את בניו. 

יום אחד פנה בעל הבית לנער: "מחר אני נוסע לרבי מזלוטשוב. האם תרצה לבוא עמי?!" 

הנער שמח וקיווה שהרבי יגלה לו היכן נמצאים אביו ואמו.

למחרת נסעו השניים לזלוטשוב. לאחר שבעל הבית יצא מחדרו של הרבי נכנס אליו הנער וסיפר כל מה שנעשה עמו ושאינו יודע היכן הוריו.

הרבי לא השיב ורק לקח חתיכת קלף, כתב עליה כמה מילים, תפר את הקלף בתוך חתיכת עור וציווה למלמד שילבש את הקלף מתחת לבגדיו ולא יפתחו עד שיעמוד תחת לחופתו, ואז ייתן את הקלף לרב מסדר הקידושין כדי שיקרא מה כתוב בו, ורק לאחר מכן יוכל לקדש את הכלה.

הנער חזר לביתו והמשיך לעסוק במלמדות, כשהוא מקפיד ללכת עם הקלף התפור מתחת לבגדיו. כשהתבגר נסע למקום מרוחק וגם שם עסק במלמדות אצל בעל בית אחר. 

עשיר אחד שגר בכפר סמוך נהג לבקר אצל בעל הבית והתוודע למלמד עד שאהבו כפי שאב אוהב את בנו. הייתה לעשיר בת והוא רצה לזווגה עם המלמד וכתב עמו את התנאים. 

הגיע זמן החתונה ובאו המלמד ובעל ביתו לבית העשיר בכפר והלה כיבדם מאוד והם הלכו לערוך את החופה. כאשר עמד החתן תחת החופה נזכר בציוויו של הרבי מזלוטשוב שלא יקדש את כלתו בטרם יקרא הרב מה שכתוב בקלף. הוא סיפר על הציווי למחותנו ששלח מיד מרכבה לעיר הסמוכה ודחה את הקידושין למחר. למחרת בא הרב ושוב העמידו את חופת הפרוכת מתחת לחופת השמיים. החתן הוציא את הקלף מתחת ללבושיו ונתן לרב לקרוא.

הרב פתח וראה את המילים הבאות: "איך יכול אח לקחת את אחותו?!"

הרב נבהל למראה המילים ומסר את הקלף לחתן. כאשר ראה החתן מה כתוב התמלא לפתע שמחה, מחא כפיו והחל לרוץ לעבר הבית. כל העומדים נדהמו והמחותן נבהל ביותר, כי חשש פן נטרפה דעתו של חתנו. הרב ציווה על החתן להסביר מה פשר שמחתו. החתן החל לספר את סיפורו וסיים בכך שהרבי מזלוטשוב ראה ברוח קודשו כי המחותן הוא אביו ואילו הכלה - אחותו!

הרב החל לחקור את המחותן והלה סיפר איך נאסרו בכלא ואיך ברחו מהשר והותירו את תינוקם וכי חלפו תשע עשרה שנה מאז. הוא מסר את כל הסימנים, וכך נודע לכול שהמחותן הוא אבי החתן. הם נפלו זה על כתפי זה בבכיות רבות ולאחר מכן שמחתם הרקיעה שחקים מעל ומעבר לשמחת החתונה שבוטלה.