חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 533ראשיהפצהמהדורה דיגיטלית: בשבעאתנחתא

הסכם זה הסכם - שופטים ושוטרים

השופטים החדשים בבית המשפט העליון מתקנים את הנזקים שנגרמו בתקופת אהרון ברק, שבעטיים כל החלטה ממשלתית, הסכם חתום או אפילו חקיקה של הכנסת היו כפופים לשינויים משמעותיים לאחר ההתערבות השיפוטית. לאחרונה החליטו שלושה שופטי בג"ץ להחזיר למסגרת מוגבלת וסבירה את היקף המקרים שבהם תוכל אם לפנות בשם בנה הקטין ולערער על הסכם המזונות שהיא עצמה חתמה בשמו.
28/02/13, 23:35
יאיר שפירא

רוחות חדשות וטובות החלו מנשבות בבית המשפט העליון כבר לפני כשנתיים, בשלהי כהונתה של הנשיאה דורית ביניש, ובשנה האחרונה הן מנשבות בכל עוז. נדמה כי השופטים החדשים, אלו שמונו לאחר תקופתו של אהרון ברק, לא מתמהמהים הרבה בניסיון לתקן את נזקי תקופת כהונתו. השופטים הוותיקים יותר לא עומדים בדרכם, ואפילו נותנים כתף. 

אחת מהרעות החולות שהותיר אחריו ברק, אם לא הרעה והחולה שבהן, היא חוסר הביטחון המשפטי. המהפכה החוקתית שהוביל העמידה כל החלטה ממשלתית כטיוטה ראשונה לדיון משפטי ארוך. אפילו חקיקה של הכנסת לא הייתה עוד דבר שאפשר לסמוך עליו לאורך זמן. 'הלכת אפרופים' המפורסמת שמטה את השטיח מתחת לביטחון במילותיו של חוזה, וחופש פרשני, ספרותי כמעט, איין את משמעותה של מילה כתובה. בין שזו הייתה כתובה בחוק, בחוזה או אפילו בהלכה משפטית. 

בין כל שאר הנפגעים מהאנדרלמוסיה המשפטית, נפגעו ממנה קשות גברים גרושים. לשם ההגינות צריך לציין כי תביעות עצמאיות של קטינים לתיקון דמי המזונות אינן תופעה שהחלה בתקופתו של ברק. אך המציאות המשפטית בתקופתו הפכה גם את העניין הזה לקרקס של ממש.

לחתום ולערער בשם הילד

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, והם המייצגים את עניינם. לכן בדרך כלל מוסמכים ההורים לקבל הכרעות ולחתום על הסכמים הנוגעים לקטין. הרציונל העומד בבסיס סמכות זו הוא שחזקה על ההורה כי יפעל לטובת האינטרס של ילדו. המשמעות המשפטית של הדבר היא כי פעולה משפטית שנעשתה על ידי ההורים בשם הקטין, מחייבת אותו. כך, לדוגמה, אם ההורים הגישו תביעה בשם הקטין או התגוננו בשמו, הקטין יהיה מנוע בעתיד מלהגיש תביעה חדשה באותו נושא, גם אם אינו מרוצה מהדרך שבה ניהלו הוריו את ההליך.

בכל זאת החוק קבע כי יש מספר מצומצם של פעולות משפטיות שבהן החלטות ההורים יחייבו את הקטין רק אם נעשו באישורו של בית המשפט - כמו פעולות של עסקאות מקרקעין או שינוי שם משפחה. אחת הפעולות הדורשות אישור בית משפט, והנפוצה שבהן, היא הסכמה על מזונותיו של קטין.  

מעיקר הדין די היה בכך שבית המשפט אישר הסכם גירושין בין בני זוג, הכולל גם התחייבות והסכמה לגבי מזונות הילדים הקטינים, כדי שדמי המזונות יהיו סופיים והקטין לא יוכל לערער עליהם בעתיד. אלא שבמהלך השנים הלכה והתפתחה הלכת התביעה העצמאית, ולפיה רשאי הקטין לפתוח מחדש את ההסכמות שאליהן הגיעו ההורים בהסכם הגירושין בקשר למזונותיו. 

ההיגיון שמאחורי הלכת התביעה העצמאית היה כי כאשר ההורים נמצאים בהליכי גירושין, קיים חשש כי החזקה לפיה טובת הילד עומדת לנגד עיניהם אינה מתקיימת. הורים שנמצאים בעיצומם של הליכי גירושין ונאבקים על ענייניהם הכלכליים ועל קבלת הגט עלולים לעיתים לקפח, במודע או שלא במודע, את טובתו של הקטין. החשש העיקרי הוא כי האם תקנה את חרותה, כלומר את הגט המיוחל, בתמורה לוויתורים חומריים שאינם הוגנים - למשל מזונות מופחתים לילדיה הקטינים.

האבסורד הוא שהקטין לא יכול כמובן לפתוח בהליך משפטי לבדו. הוא שוב נדרש לעזרת האפוטרופוס שלו - בדרך כלל ההורה המשמורן, כמעט תמיד האם. זו יכולה בכל עת, לעיתים שבועות אחדים בלבד אחרי שחתמה על הסכם מזונות עם האב, לשוב ולתבוע תיקון של הסכם המזונות. לא בשמה כמובן, אלא בשם הקטין. 
עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא