גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 533ראשיהפצהמהדורה דיגיטלית: בשבעאתנחתא

שלב סוף המשחק - עמיאל אונגר

הפלשתינים משתוללים בעזה וברמאללה, סוגיות כלכליות בוערות דורשות מענה, וגם בליכוד מבינים שהגיע הזמן להפסיק לשחק בהקמת ממשלה ולהתחיל לחתור אל התכלית. יש להצטער על פרישתו של האפיפיור השמרן שניהל מערכת יחסים טובה ושיתוף פעולה אינטלקטואלי עם רבנים מהארץ ומהעולם.
28/02/13, 23:35
.

אנו קרובים יותר להקמת קואליציה ממה שהיינו לפני שבוע. גם הזמן האוזל וגם סקרי סוף השבוע עשו את שלהם, וכנראה פיזרו את האשליות בליכוד שהליכה לבחירות חוזרות תחזיר להם את המנדטים האבודים. בהתאם לכך שככו גם ניסיונות ההפרד ומשול, ובמקום הספינים הבלתי פוסקים זכינו למשא ומתן רציני - כולל התקדמות לעבר מתווה מוסכם בשאלת הגיוס. האווירה הרצינית בשיחות הושפעה גם ממה שמתרחש סביבנו, ביטחונית וכלכלית. ישראל אינה בלגיה, אשר מסוגלת להסתפק בממשלת מעבר כמעט לקדנציה שלמה. לישראל דרושה ממשלה יציבה שמסוגלת לנקוט צעדים החלטיים.

ייתכן שהטיל לעבר אשקלון, המהווה את שיא ההסלמה באלימות המתוזמרת של הפלשתינים, ישמש כזרז נוסף. לאחר סיום מבצע עמוד ענן, השאלה הגדולה שנשמעה מפי פוליטיקאים ופרשנים גם יחד הייתה כיצד תגיב ישראל אחרי הטיל הראשון. נכון לעת כתיבת הדברים התגובה לא הגיעה, למרות שבניגוד לתסריט שדובר בו - הטפטוף והזליגה לא החלו עם טיל פרימיטיבי המצוי בידי כל כנופיה עזתית, אלא בירי טיל M-75, פאר התע"ש הפלשתיני. מי שנטל את האחריות לירי היה ארגון אשר סר כביכול למרותו של הפרטנר מחמוד עבאס. למרות שזהותם של משגרי הטילים ברורה, וכן גם העובדה שהם לא היו מעזים לשגר את הטיל בלי אור ירוק מרמאללה ומעזה גם יחד, ישראל שוב מגמגמת. התנחמנו ש"אולי מקרה הוא בלתי טהור", אולי נפלט למישהו טיל, ובכל מקרה לא כדאי להבעיר את הסביבה בגלל טיל אחד. חסרה רק האמרה המפורסמת "ישראל תדע כיצד ומתי להגיב". בקיצור, חזרנו לדפוסי התגובה שהובילו אותנו למצב הבלתי נסבל בדרום טרם פרוץ מבצע עמוד ענן.

לפני שיגור הטיל הרשינו לאש"ף לשחק את המשחק המשולש שבמסגרתו הם מציגים לחילופין את השוטר הטוב, הרע והמכוער. ג'יבריל ראג'וב מבטיח לנו שלא תהיה אינתיפאדה שלישית, כדורה פארס המופקד על ענייני האסירים מבשר לנו שאנו על סף אינתיפאדה והשטח כבר רותח, ואילו מרוואן ברגותי מכלאו קובע שהאינתיפאדה כבר החלה. ברשות הפלשתינית המתוקנת, שכביכול שמה קץ לאנרכיה ולשלטון הפלגים המזוינים ("חוק אחד ורובה אחד"), שוב מככבים רעולי פנים שיורים באוויר. 

הרשות מצהירה שהיא מתנגדת למאבק מזוין וישראל היא זו שמעוניינת בקטסטרופה, אבל אותה רשות מצדיקה ומעודדת את "המאבק העממי" של אבנים ובקבוקי תבערה. מול המשחק השקוף הזה צה"ל מגלה "איפוק עילאי" וסוגר חלקים מכביש 60 לאוכלוסייה היהודית. ישראל מזדרזת לשחרר את כספי המיסים לרשות, במקום לחלט אותם לטובת ספקים יהודיים המשוועים לתשלום מאותה רשות פלשתינית. למי שהספיק לשכוח, הקפאת העברת המיסים הייתה סנקציה שישראל שמרה לעצמה כתגובה להפרות פלשתיניות כמו ההליכה לאו"ם. אך מול האיום הפלשתיני באלימות, ישראל מיהרה לקפל את הסנקציה. הכול נעשה על מנת לשלוט בגובה הלהבות, אבל בפועל ישראל מעניקה חסינות לפירומנים ברמאללה. ישראל זקוקה לבעל בית חדש במשרד הביטחון, ולשם כך היא זקוקה לממשלה חדשה.

התקדרות בשמי הכלכלה

קיימת גם התקדרות כלכלית, והכוונה איננה רק לבור בתקציב המדינה המחייב קיצוצים, אלא גם לסדרה של זעזועים שעלולים להשפיע לרעה על הכלכלה העולמית. למשך מספר חודשים הצליחה אירופה לשכנע את עצמה ואת העולם שהמשבר הכלכלי נמצא כבר תחת שליטה, אבל השבוע נחתו על אירופה שלושה זעזועים רצופים. דירוג האשראי של בריטניה נחלש; ממשלת צרפת הכריזה שהיא דוחה בשנה את הניסיון להיאבק בגירעון, ומחליטה שתעסוקה וצמיחה קודמות למאבק למען איזון תקציבי; אחרונות חביבות הגיעו הבחירות באיטליה אשר יצרו אי-ודאות פוליטית, שתתורגם לאי-ודאות כלכלית אשר תורגש באירופה כולה ומחוצה לה. 
עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא