חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 533ראשיהפצהמהדורה דיגיטלית: בשבעאתנחתא

קבלת פנים לנשיא - דעות

תמיכתו של נתניהו בפתרון שתי המדינות מזמינה את הלחצים שיבואו עם ביקורו של אובמה. עכשיו הזמן לייצר לחץ נגדי.
28/02/13, 23:35
בני קצובר

דיו רב נשפך כבר על יחסו של נשיא ארה"ב ליהודים ולמדינת ישראל, אך איני בטוח שקודמיו לתפקיד הנשיאות היו שונים ממנו באופן מהותי, שהרי מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב בנויה בעיקר על אינטרסים. לא מוכר לי נשיא אמריקני שהעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, אך רובם הבטיחו זאת בטרם בחירות. לא היה נשיא שלא תמך בהקמת מדינה פלשתינאית ביו"ש ועזה, ולא זכור לי נשיא אמריקני שלא הפעיל לחצים על ישראל נגד מפעל ההתיישבות ביש"ע.

בכל זאת, העם האמריקני הוא תופעה יוצאת דופן ביחסו למדינת ישראל, ורק שם יכול היה ראש ממשלה ישראלי לשאת נאום בדבר זכותו של העם היהודי על ארצו ולזכות למחיאות כפיים מהדהדות. יחד עם זאת, ובחזקת "חסד לאומים חטאת", דווקא חיבה זו הייתה המנוף העיקרי לשורה של ויתורים שעשתה ישראל עד כה בשומרון ויהודה; ודווקא בגלל התמיכה האמריקנית ויתרנו פעמים רבות על מרכיבים חשובים ביותר במדיניות הישראלית, שעל רובם הופעלו גם לחצים אירופיים לרוב, אך אלו נדחו כלאחר יד.

רק בגלל הלחצים האמריקניים ישראל אינה מקימה כבר שנים רבות יישובים חדשים ביהודה ושומרון, ובגללם הפסיקה המדינה לבנות גם ביישובים הקיימים, ואף הגיעה להקפאה זמנית, כזכור, של עשרה חודשים גם על כל בנייה אחרת.

רק בגלל הלחצים האמריקניים הכריז נתניהו על הסכמתו לפתרון שתי מדינות לשני עמים ואימץ את טרמינולוגיית הגושים – ויתור על כ-90 אחוזים מהשטח, ואולי גירוש של למעלה ממאה אלף יהודים החיים באזורים אלו.

יש אולי יתרון בנשיא אובמה: מולו קל יותר לסרב ללחצים נוספים, שהרי כלפי ידיד כביכול זה לא נעים, אך כשמדובר במי שנתפס כעויין הדבר קל יותר, הן מבחינת דעת הקהל הישראלית וכנראה גם מבחינת דעת הקהל האמריקנית. אך בל נשכח כי אין מדובר במילים בעלמא, אלא במערך לחצים ומנופים שנשיא ארה"ב יכול להפעיל כלפי ישראל, ואז כבר צריך יותר מאשר דחייה מנומסת של לחציו.

ראוי לזכור כי הרגלנו את העולם לכך שאנו נכנעים מדי פעם ללחצים, ובכך הראינו לאמריקנים שיש טעם ללחציהם. נצרף לכך את ראש ממשלת ישראל, אשר לא הוכיח את עצמו בעמידה בלחצים ואת מי שנבחרה על ידו לרכז את הסוגיה המדינית בנידון, והרי לנו הרכב נתונים שכלל אינו משובב נפש.

על זה נדגיש כי לאחר ויתורו הקשה ביותר של נתניהו, תמיכתו בשתי מדינות לשני עמים, כבר נמאס לכולם בקהילה הבינלאומית. אם כך מדוע, הם שואלים, אתם לא סוגרים עניין, מדוע אתם משחקים בכל הקהילה הבינלאומית? כמה עוד יוכל או ירצה ראש הממשלה להתחמק מהמלכודת שאליה הכניס את עצמו ואת כולנו? זאת השאלה שבביקורו של אובמה כנראה נקבל עליה תשובה חלקית או מלאה.

כדאי לזכור שישראל תידרש, ובכל התוקף, וכרגיל רק היא, להוכיח כי הצהרותיה כנות, וזאת באמצעות צעדים מעשיים כמו הקפאת בנייה נוספת, אולי 'רק' בכל היישובים שמעבר לגושים. העברת שטחים מאזורי B ל-A ומאזורי C ל-B, חיזוק הרשות הפלשתינית באמצעות מתן סמכויות וחופש פעולה, כמו גם שחרור והזרמת כספים, וכמובן שחרור נוסף של מחבלים אשר לקראת ביקורו של אובמה דאגו באמצעות שביתות רעב לעורר את תשומת הלב התקשורתית לסוגיה זו.

נמנעתי עד כה מלצייר מצב שחור ופסימי מדי, אך האמת היא שאנו ניצבים שוב בפני פרשת דרכים מסוכנת עם נתונים מצטברים קשים ביותר. גם נשיא ארה"ב שומע כי מפעל ההתיישבות ביו"ש הגיע או מתקרב לשלב האל-חזור, ודווקא פרק זמן זה הוא המסוכן ביותר, בבחינת עכשיו או לעולם לא. תסמכו גם על יועציו היהודים מחוץ ומבית שמבהירים לו נקודה זו, ולכן המעט שאוהבי הארץ חייבים לעשות הוא "לך כנוס את כל היהודים".  

אל מול החולשה השלטונית המתמשכת יש צורך להעמיד גרעין איתן של ציבור, אשר יבהיר בפני נשיא ארה"ב ובפני מאות ואלפי אנשי התקשורת אשר יסקרו ביקור זה, כי ארץ ישראל שייכת רק לעם ישראל.

הכותב הוא יו"ר ועד מתיישבי השומרון