גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 533ראשיהפצהמהדורה דיגיטלית: בשבעאתנחתא

מצה מיוחדת במינה - סיפור לילדים

28/02/13, 23:35
אסתי רמתי


"נו, יראת, סיימת לנקות את החדר שלך לפסח?" שאלה אמא.

"עוד לא", אמרתי, "אבל אין אצלי אפילו פירור של חמץ!".

אמא ידעה שאני צודקת. אני לא מתקרבת לחמץ, ולא רק בפסח. כשהייתי תינוקת סבלתי מאוד מכאבי בטן, ולא גדלתי כמו שצריך, עד שבאיזשהו שלב גילו שאני חולת צליאק. אתם לא יודעים מה זה צליאק? זאת מחלה שמי שחולה בה לא מסוגל לעכל חומר בשם גלוטן. גלוטן נמצא בחיטה, ואולי לא שמתם לב, אבל המון המון מוצרים מכילים קמח חיטה: לחם וקרקרים, ביסלי ופסטה. בקיצור, כל מה שחמץ. אם אני אוכלת אפילו ביס קטן של לחם, אני חוטפת כאבי בטן נוראיים. 

זה קצת מעצבן להיות מוגבלים באוכל, אבל רק קצת. אני כבר רגילה. היום יש בכל סופרמרקט קמח ללא גלוטן, ואמא מכינה לי לחמניות כמעט אמיתיות לבית הספר. יש עוד תחליפים, ובסך הכול לא חסר לי מה לאכול. אבל בפסח אני ממש חוגגת! בפסח כולם איתי באותה הסירה, והחנויות מלאות מוצרים שאני יכולה לאכול מהם בלי חשש.

אחרי שאמא שכנעה אותי שכדאי לעשות קצת סדר בבלגן שלי, אפילו שאין שם חשש חמץ, הוצאתי את המגירות מהמקום והתחלתי לארגן את ערימות המחברות שלי משנה שעברה. מדי פעם דפדפתי קצת וקראתי, ופתאום נתקלתי במחברת דינים. 

"מצוות אכילת מצה", היה כתוב שם, "אכילת כזית מצה בליל הסדר היא מצווה מהתורה. מצה חייבת להיות עשויה מאחד מחמשת מיני דגן..." קראתי שוב את הפסקה, ואז קמתי בלב כבד ממקומי, והלכתי לאמא כשהמחברת בידי. 

"אמא, מה נעשה?" קראתי, "תראי! השנה אני כבר בת מצווה, ואני חייבת לאכול מצה בליל הסדר. אבל איך אני אוכל מצה? מצה עשויה מקמח של חמשת מיני דגן, עם גלוטן!"

אמא הביטה בי. "את צודקת, יראת. שכחתי שאת כבר בת מצווה השנה. את יודעת מה? אני אשאל את אבא. אולי בכל זאת יש איזשהו פתרון הלכתי לחולי צליאק. את ממש לא היחידה עם הבעיה הזאת".

למחרת, כשיצאתי משער בית הספר, הופתעתי לראות את אבא מחכה לי במכונית. "בואי, אנחנו נוסעים!" הוא אמר. "לאן?" התפלאתי. "תיכנסי, אני אסביר לך בדרך", הוא אמר, והתניע את המנוע. 

"אמא אמרה שדיברת איתה אתמול על הבעיה שלך עם המצות", אבא פתח תוך כדי נהיגה, "טוב שהעלית את זה, מרוב טרדות החג לא חשבתי על כך. בכל אופן, ביררתי קצת, והבנתי שאפשר להשיג מצות כוסמין, שיש בהן רק מעט מאוד גלוטן. לרוב החולים לא קורה כלום אם הם אוכלים כמות כזאת פעם בשנה. אבל את, כידוע, רגישה מאוד. לכן לא היה נראה לי שהפתרון הזה מתאים לך.

"אחר כך שמעתי על הרב אפרים קסטנבאום, שבתו היתה חולת צליאק והצטערה מאוד שלא תוכל לקיים את מצוות אכילת המצה. כדי לעזור לה הוא ניסה להשיג שיבולת שועל שאין בו גלוטן בכלל. אחרי הרבה מאמצים הוא הצליח למצוא, ומאז הוא לקח על עצמו לייצר קמח מהדגן הזה, שהוא כשר לאפיית מצות, ואין בו גלוטן! עכשיו אנחנו נוסעים למנחם, אחד הנציגים שלו בארץ, והוא ייתן לך מצות לליל הסדר". 

וכך היה. השנה, בליל הסדר, אזכה סוף סוף לאכול מצה כמו כולם. וכל זה תודות לרב קסטנבאום, ותודות לבתו, שכל כך לא רצתה להפסיד מצווה.