חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 45ראשיהפצה

מי אמר עבודה עברית - בגליון השבוע

יעקב היימן, עולה חדש וחוזר בתשובה, הוא מנכ"ל של חברת בנייה ששמה לה למטרה לחזק את הבנייה העברית בארץ. מביתו באיתמר הוא מדבר באהבה על עם ישראל ועל תורת ישראל, משבח את הבנאים היהודיים ומקווה לבנות את בית המקדש השלישי
06/04/03, 00:00
יצחק שליסל

התופעה החדשה של עבודה עברית תופסת לאחרונה תאוצה גבוהה, בעיקר בכל מה שקשור לפועלי בניין יהודיים. עד כדי כך, שראש מועצת קריית ארבע צבי קצובר יזם לאחרונה הקמת בי"ס גבוה בשם צב"י (ציונות בונה בישראל) ללימוד מקצוע הבנייה בשילוב עם לימודי קודש.

קצובר פנה לשר העבודה אהוד אולמרט והוחלט כי משרד העבודה והרווחה יממן חלק מהקורסים. משך הלימודים של כל מחזור יהיה כשנה, ובסופה תוענק למסיימים תעודת הסמכה של טכנאי בניין מטעם משרד העבודה. כמו כן ניתן יהיה ללמוד לתואר הנדסאי בניין.

למחזור הראשון שיפתח בעוד כחודש נרשמו כ-45 סטודנטים, חלקם בחורי ישיבות וחלקם עולים חדשים, וכעת כבר נערכת ההרשמה למחזור הבא. כדי לעודד את ההרשמה, הנהלת ביה"ס מציעה מגורים חינם בקריית ארבע לרווקים ולנשואים, עזרה במציאת עבודה לבת הזוג באזור, מלגות עידוד והצטיינות והטבות נוספות. עם המסייעים להקמת ביה"ס נמנים הרב שלמה בן חמו, רב העיר קריית גת וראש ישיבת 'אור חברון', הרב שלום שראל וצבי פרידמן בוגר ארגון הקבלנים. בראש ביה"ס יעמוד הרב שבתאי זליקוביץ', כיום מנכ"ל קריית חינוך מבשרת ציון.

אתחלתא דגאולה

יעקב היימן, 49, הוא מנכ"ל חברת הבנייה 'בנייה לאומית לישראל', הפועלת על עקרון של עבודה עברית בלבד. היימן עלה ארצה מארה"ב לפני 16 שנים, נישא לפני 7.5 שנים לורדה, צברית ממוצא תימני. בתחילה התגורר הזוג באפרת, ולפני 5 שנים עברו להתגורר באיתמר שבלב השומרון. להיימן יש תואר ראשון במוסיקה ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית, והוא למד מנהל עסקים באוניברסיטה העברית ומחשבים במכון לב. לאור הרקע הזה מתבקשת השאלה: מה לו ולבנייה?

יעקב: "ובכן, זה התחיל בעודי ילד. בחופשים מבית הספר אהבתי לבקר באתרי בנייה. פשוט הוקסמתי מלראות איך מתרומם בניין אחר בניין. גדלתי בקליפורניה בקרב גויים, בבית לא דתי אבל כיהודי גאה. את אהבתי לתורה ולארץ ישראל ינקתי מספרים וסיפורים ותמיד הייתי מעודכן באשר למתרחש בארץ מן התקשורת.

"בגיל 24 באתי לארץ לשנת לימודים בישיבה של חוזרים בתשובה בירושלים, וגם עבדתי כמתנדב בקיבוץ עין צורים כלולן. לפני שעליתי לארץ עבדתי בניו-יורק בבנק צ'ייס-מנהאטן, ולאחר מכן כשותף בחברה של יועצים פיננסיים. לקראת העלייה החלטתי לשנות כיוון לתחום הבנייה, גם בשל נחיצותו ביישוב הארץ וגם בגלל שהוא יותר יצירתי. בחו"ל שמעתי שלקבלני בניין בארץ אין שם כל-כך טוב, וניסו להניא אותי מכך, אך לא ויתרתי והחלטתי להתגייס למשימה החשובה של בניין הארץ ולתרום בתיקון המעוות.

"הגעתי ארצה בראש חודש ניסן, חודש הגאולה, שסימל עבורי גם את התחלת הגאולה הפרטית שלי. בחרתי להיקלט במרכז הקליטה בקריית ארבע, וכהמשך טבעי היה ברור לי שאת מקום מגורי אקבע ביש"ע, שיחסית לשאר המקומות בארץ היה פחות מאוכלס ומפותח. תוך כדי התאקלמות החלטתי ללכת על בטוח, וחיפשתי עבודה בתחום שלי. רק לאחר שנעניתי בחיוב בכמה מקומות העזתי לחפש עבודה בבנייה, שלא היה לי בה כל ניסיון.

"הגעתי לעבודה אצל קבלן יהודי, וכאב לי כשמצאתי עצמי כעובד יהודי יחידי בתוך קבוצה של עובדים ערבים. זו היתה היתקלות ראשונה במציאות העגומה, שבה נדיר לראות יהודים עובדים בבניין. עבדתי בעבודת כפיים קשה, ולא היו לי תלונות על כך. אבל אתה יודע, טבעו של יהודי לשלב חשיבה בעבודה ולשאוף לאיכות. הבנתי שבכדי ליצור מסביבי מציאות של יותר פועלים יהודים צריך קודם לעקור את הקלקול מן השורש, ועלי לעשות זאת מעמדה אחרת. לא התייאשתי והמשכתי לחפש עבודה בבנייה.

התקבלתי לעבודה בחברת בנייה ידועה בירושלים, ושם קיבלתי משרה של עוזר מנהל עבודה בשטח ואחר-כך מנהל פרויקטים. כעבור כמה זמן ביקשו לנצל את התמחותי בכספים, ואז עם הזמן קיבלתי משרת סמנכ"ל. התגוררתי בירושלים ועבדתי בחברה כ-11 שנים".

חזרה לארץ בתשובה

ורדה, אשתו של יעקב, יושבת מהצד ומאזינה בקשב רב לראיון שאני מנהל עם יעקב. היא מתנדנדת בשלווה על כיסא הנדנדה וסורגת. לאורך כל הראיון היא מפרגנת לבעלה. פה ושם היא גם משלימה את דבריו. אני חייב לציין שעל אף שמדובר בזוג כבר לא כל כך טרי, רואים אהבה אמיתית וכנה פורחת ביניהם.

בתור זוג חוזרים בתשובה, הם מצאו באיתמר את מה שבעיקר חיפשו: תושבים חוזרים בתשובה ברמה תורנית גבוהה, עם קשר לתורה ואהבה לאדמה ולחקלאות. איתמר הוקמה ע"י קבוצת תלמידים חוזרים בתשובה ממכון מאיר. הקבוצה, שחפצה להגשים את החזון הציוני, פנתה לראש המכון הרב דוב ביגון, שמיהר להפגיש את חברי הקבוצה עם ראשי 'אמנה'.

בתחילה יועדה לקבוצה התכנית להקים את כוכב השחר ב', אך במפגש של הקבוצה עם הרב חנן פורת, מראשי גוש אמונים, הוא הודיע להם: "אם אתם רוצים להישאר גרעין כוכב השחר ב' תישארו גרעין זמן רב, ואם אתם רוצים לעלות מיד וליישב עליכם לעבור לתל חיים". בתל חיים היה כבר ניסיון קודם לעלות לקרקע ברוג'ב, שבסופו של דבר פונה בגלל הפגנות של 'שלום עכשיו' והחלטת בג"ץ. לממשלה בראשות בגין היה אינטרס מיוחד לחזור וליישב את המקום שנעזב, ואכן, תוך חודשיים עלה היישוב לקרקע.

ההכנות שבוצעו לפני העלייה לקרקע אובטחו על ידי חברי הגרעין, שהגיעו לשטח בתורנות ושמרו ללא נשק, בהוראת הרב ביגון שאין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין. העלייה לקרקע הייתה בו' אייר התשד"מ, יום לאחר חגיגות העצמאות של אותה השנה. כיום מכהן היימן כיו"ר המזכירות באיתמר וחבר במנהלת גב ההר.

יעקב: "אנחנו משתדלים ללכת בדרך אבותינו, כאברהם אבינו שצווה 'קום והתהלך בארץ לאורכה ולרחבה'. על ידי מימוש הציווי בפועל תהווה ההתיישבות ההוכחה המוחצת להבטחה האלוקית 'לזרעך נתתי את הארץ הזאת'. בדור הזה יש אתגר מאוד חשוב ומיוחד, ליישב כמה שיותר את חלקי הארץ ובייחוד את השטחים שיש המערערים בזכותנו עליהם. גבולות ההבטחה הם מהנילוס עד הפרת, כפי שכתוב בפרשת לך לך בברית בין הבתרים. ועוד נגיע אליהם בעזרת השם".

ורדה: "כתוב בתהלים 'ונתן ארצם לנחלה, כי לעולם חסדו. נחלה לישראל עבדו, כי לעולם חסדו'. המושג 'מתנחלים' הוא נחלת כל העם היושב בציון. למרבה הגיחוך והצער, התקשורת הישראלית משתמשת במושג זה כאילו קיימת הפרדה בין המתנחלים לארץ ישראל, ודווקא התקשורת הפלשתינאית משתמשת במושג זה כמאחד את כולנו. הם מדווחים על פיגוע, לא עלינו, בהתנחלות חדרה או בהתנחלות עפרה. אין הבדל בין תושב חדרה לתושב אחר. גם בשואה לא עשו שום הבדלה בין צדיק למתבולל, הגיע הזמן שנתעורר. האיומים הביטחוניים, במקום להרתיע אותנו, חייבים לדרבן אותנו לא לוותר על אף שעל אדמה, ועל כולנו להאיץ את קצב הבנייה והקליטה".

מסירות נפש באיתמר

איתמר הוא היישוב הגדול בשומרון מבחינת שטחו (כ-14 ק"מ מקצה לקצה), למרות שמבחינת תושבים הוא מונה כ-100 משפחות בלבד. המגורים באיתמר הם מסירות נפש של ממש על מצוות יישוב ארץ ישראל. תושבי איתמר, המעטים אך איכותיים, עמדו בעוז במצב קשה כאשר איבדו תושבים רבים בפרק הזמן הקצר של המלחמה הנוכחית, שעוד מעט ימלאו לה שלוש שנים.

אריה ארנלדו אגרניוני, תושב מעלה ישראל, גם הוא קבלן שהעסיק יהודים בלבד, נרצח ביריות ובדקירות סכין כאשר שמר על קרקע שנועדה להרחבת היישוב איתמר. גלעד זר, תושב איתמר וקצין הביטחון של המועצה האזורית שומרון, נרצח בפיגוע ירי לעבר מכוניתו.

שלמה מאיר ליקסנברג, תושב איתמר, נרצח בפיגוע ירי לעבר מכוניתו, והיה הנרצח הראשון שנקבר באיתמר.

אברהם סיטון, נתנאל ריאחי וגלעד שטיגליץ, שלושה תלמידים בני 14 משילה, פסגות ויקיר, נרצחו בפיגוע ירי של מחבל שחדר לישיבה התיכונית 'חצים' באיתמר שבה למדו. 2 תלמידים נוספים נפצעו באותו הפיגוע.

שלושה שבועות לאחר מכן איבדה ישיבת חיצים תלמיד נוסף – שמואל ירושלמי, בן 17 תושב שילה, שנרצח בפיגוע בו מחבל מתאבד התפוצץ בגבעה הצרפתית.

יום לאחר מכן, בעת ששבו תלמידי הישיבה מלווייתו של שמואל, נחרדו למשמע יריות נוספות ביישוב. הפעם חדרו שני מחבלים מצדו השני של היישוב אל בית משפחת שבו ורצחו את חברם, תלמיד נוסף של הישיבה, נריה בן ה-15. עמו נרצחו בפיגוע המחריד גם אמו רחל ואחיו, צביקה בן 12 ואבישי בן 5. יוסף טויטו, רכז הבטחון של היישוב שחש להצילם, נרצח אף הוא. בית משפחת שבו עלה בלהבות ונשרף באש כליל. עשהאל שבו, שהיה אז בן 10, איבד את רגלו בפיגוע ואחותו בת 13 נפצעה קשה.

ארבעה חודשים לאחר מכן, נרצח סג"מ מתן זגרון כאשר הסתער על מחבל שנכנס לעיר אריאל. מתן, הבוגר השישי של ישיבת חצים שנרצח, תושב איתמר והקצין הראשון של איתמר.

ב-30.7.2002 לפנות בוקר, חדר לאיתמר מחבל חמוש בסכין ופרץ אל תוך בית משפחת דוד ואורנה מימרן. המחבל דקר את הבעל ופצע אותו באורח בינוני, ואת האשה הצליח לפצוע באורח קל. בנס הצליחו השניים להשתלט על המחבל ולהורגו בסכין שבו ניסה לרצוח אותם.

איך אתם מצליחים לחיות עם כל האובדן הזה?

ורדה: "זה נורא קשה לאבד חברים קרובים. כעם שצריך להרגיש כאחד בלב אחד גם הכאב משותף, כולנו שואבים את הכוחות מהאמונה בקב"ה שציוה לנו את החיים ונתן לנו את הזכות והחובה הקדושה לרשת את הארץ, ליישב אותה ולשאוף להרחבתה מהנילוס עד הפרת. אנחנו בתהליך של גאולה, וכגודל הקושי שבה כן גודל התענוג שיהיה באחריתה. שרק נזכה לה במהרה ממש".

איך הגיב היישוב? משפחות עזבו?

יעקב: "יש כמה משפחות שעזבו, אבל יותר משפחות חדשות נקלטו. בסה"כ כמות המשפחות ביישוב גדלה, כי ככל שיענו אותו כן נרבה וכן נפרוץ. לשמחתנו, גם בישיבת חצים וגם בישיבה הגבוהה התווספו תלמידים רבים".

עבודה עברית, מכל הסיבות

איך הגעתם לכל העסק הזה של עבודה עברית?

יעקב: "כאמור הייתי סמנכ"ל של חברת בנייה בירושלים במשך שנים רבות. החברה, כמו רוב חברות הבנייה בארץ, העסיקה בעיקר עובדים ערבים, מצב שהיה מנוגד לאידיאלים שאני מאמין בהם. בשלב מסוים החלטתי לעזוב את החברה ולקחת פסק זמן ללימוד תורה. עברנו אז לשומרון וזכיתי ללמוד בכולל באלון מורה עם הרב בנימין הרלינג הי"ד. התייעצתי עם הרב אם להמשיך בבנייה או לעבוד במחשבים, והרב, כמי שראה את הנולד בתחום ההיי טק, הציע לי להמשיך בבנייה. החלטתי להקים חברת בנייה על טהרת העבודה העברית.

"הרב הרלינג עצמו היווה בשבילי דוגמא למופת לא רק בלימוד התורה אלא גם ברמה המעשית. בכל יום שישי הגיע לאיתמר ועבד במשק של אברי רן בטוריה. פעם הציעו לו לעבוד בטרקטור, והוא סירב ואמר שהוא מעדיף להרגיש את הארץ בידיו.

"בנושא העבודה העברית יש כמה עניינים: עניין אחד הוא מצוות עשה, לפתח את האוכלוסייה היהודית בארץ ולפרנס את אחיך כדי שלא יצטרך לבריות. עניין שני הוא מצוות לא תעשה כערך לאומי, לא לפתח את האוכלוסייה הלא יהודית בארץ ולא לתת לנוכרים חנייה בארץ. הצוויים הללו בתורה מתייחסים לזמן שבו שורר שלום. בזמן מלחמה מתחזק האיסור להעסיק את האויב, כי מתן עבודה ופרנסה לאויבנו הוא הגורם המרכזי להתחזקות אחיזתם בארץ.

"מבחינה חברתית-כלכלית, זה דבר מדהים מה שקורה במדינה הזו. יש לנו רבע מיליון יהודים מובטלים, ולעומתם יש כאן רבע מליון עובדים זרים. במקום שהמובטלים היהודים יעבדו ויקבלו את הכסף והכסף יתמחזר בתוך הכלכלה של מדינת ישראל, העובדים הזרים מקבלים את הכסף והוא הולך לחו"ל. שלא לדבר על אהבת ישראל והערך של 'כל ישראל חברים' המתבטא בעיקרון של 'עניי עירך קודמים'. העסקת זרים גם פוגעת בחברה ומעלה את רמת הפשיעה. השפעתם פה לא חיובית ולא חיונית. ואין לזלזל גם בערך החינוכי של עבודה ומלאכה של עם עובד, עצמאי החי מיגיע כפיו ובוחל בניצול כלכלי של עבודה זרה וזולה.

"לסיכום, כפי שאתה רואה, ישנן סיבות טובות להעסיק דווקא יהודים ולשמור על כלכלה בריאה וערכי חברה נאותים. הוכחה לגודל הקלקול והעיוות של המדינה ביחס לעבודה עברית מתבטאת במכתב שקיבלתי ממשרד העבודה והרווחה, האגף לאכיפת חוקי עבודה, הבודק תלונה שהוגשה למשרדם בנוגע לפרסום שלי באתר האינטרנט לעבודה עברית (ר' מסגרת). מה אתה אומר על זה?".

להסתכל לטווח הארוך

מהי עמדתך כלפי החרדים שטוענים שצריך ללמוד כל היום בישיבה ולא לעבוד?

יעקב: "אני חושב שהמוכשרים ביותר חייבים להתמסר ללימוד התורה. אבל רובנו צריכים לשלב לימוד תורה עם יישוב הארץ וכל עבודה הנדרשת לקיום העולם".

כשאתה מזמין חומרי בנייה, איך אתה בטוח שהם 'נקיים' מעבודה ערבית?

יעקב: "אני מזמין חומרים ממפעלים שבבעלות יהודית ושרוב הפועלים שעובדים בהם יהודים. אני לא יכול להיות בטוח שאין שם אף פועל נוכרי. הקו שלי הוא שכל מי שמגיע לאתר הבנייה הוא יהודי. אפילו הנהגים והמובילים".

עבודה עברית לא עולה למזמין יותר כסף?

יעקב: "בטווח הקצר עבודה נכרית היא יותר זולה. הם לא משלמים מסים, לא משרתים בצבא, יש להם פחות הוצאות ולכן הם מוכנים להסתפק במשכורת נמוכה יחסית. אנחנו חיים בתקופה שנגועה בעכשיוויזם. 'שלום עכשיו' לדוגמא. הראייה שלהם צרה וקצרה, הם לא חושבים על התוצאות אחר-כך, יהיו אשר יהיו. יהודי רוצה לבנות לו בית וליהנות עכשיו ממחיר נמוך. מה אכפת לו מן המשמעות של זה בעתיד לגבי כל השאר?

"את המחיר של הראייה הצרה הזו אנו משלמים כבר עכשיו. לדוגמא בחבלות שנעשות במערכות שונות בבניין, שעלות התיקון אחר-כך לא משתלמת בכלל. הדבר דומה למפעל שמזהם את הסביבה עקב תהליכי ייצור זולים, אבל פסולים ורשלנים. בסופו של דבר זה עולה ביוקר לכל החברה לנקות את הסביבה ולרפא את נפגעי הזיהום.

"גם אם עלות העבודה של היהודי גבוהה יותר משל הנוכרי, רוב הפוסקים אומרים שיש להעדיף יהודי על נוכרי. בשם הרב קוק זצ"ל נאמר שאפילו שהיהודי יותר יקר בשליש המחיר יש להעדיפו, ובזמן של מלחמה אין להעסיק את האויב בכלל".

כאח אל אחים

אנו שומעים שהרבה חקלאים מסרבים להעסיק יהודים בטענה שיהודים יותר עצלנים ופחות מקצוענים. אתה לא נתקל בבעיות האלה עם פועלים יהודים שאתה מעסיק בבנייה?

יעקב: "ברור שיהודי מסוגל לעבוד לא פחות טוב מנוכרי, זה עניין של רצון והכשרה. הפועלים שעובדים אצלי למדו את המקצוע והם בונים טוב מאוד. כשבנינו את הישיבה ביצהר והגענו לשלב של ציפוי חוץ בלבני חרס, הקבלן מאזור השרון שהיה צריך לבצע את העבודה המיוחדת הזאת חזר בו בגלל המצב הביטחוני. יותר מזה, הוא גם לא הסכים שנגיע אליו להדרכה מחשש שנהפוך למתחרים שלו.

"זה היה פשוט אבסורד. היו לי כבר 70 טון של לבני חרס בדרך לארץ. בסופו של דבר מצאתי קיבוצניק מומחה לבנייה בלבנים, הבאתי אותו לאתר שלנו 5 או 6 פעמים והוא לימד אותנו איך לבנות עם לבני חרס. את השורות הראשונות בנינו ופירקנו עד שתפסנו את העניין, אבל ברוך ה' למדנו והצלחנו, והבניין יצא יפהפה. צריכים להבין שיהודי יכול לעשות כל דבר שגוי יכול לעשות ואפילו יותר טוב. דרושה סבלנות ואהבת אחים".

ישנם הרבה יהודים שרוצים לעבוד בבנייה?

יעקב: "כן. מגיעות אלי הרבה פניות של יהודים שרוצים לעבוד בבנייה. הכלכלה ובמיוחד ענף הבנייה נמצאים כעת במשבר ובמיתון עמוק וכמעט שאין פעילות, אבל אם היו לי יותר הזמנות של פרוייקטים לבנייה יכולתי לגייס עוד הרבה עובדים".

ורדה: "תראה, אני מעידה על יעקב, ולא בגלל שהוא בעלי, שהוא אדם ישר והגון, ניחן בסבלנות ובאמת משתדל ללכת על פי התורה. הוא דואג לתת לעובדים את המשכורות בזמן, מתחשב בצרכים האישיים שלהם ומדבר אליהם בצורה יפה. ממש יחס של אח לאח, כי בסה"כ הוא רואה שמתוך השותפות של כולנו בבניין הארץ נשיג את מטרתנו. הלוואי שהיו רבים כמותו, כי אז הרצון של אחינו לעבוד בבנייה היה גובר".

אתה לוקח לעבודה פועלים שכבר למדו את המקצוע או כאלה שאתה צריך בעצמך ללמד אותם?

יעקב: "יש מי שבא עם רקע מקצועי ואחרים לומדים תוך כדי עשייה. יש להם ידיים ממש טובות. אני שואף לעבודה סוג א', משתדל לעשות דברים איכותיים. אף אחד לא מושלם, וקורה שעושים לפעמים טעויות ומהן אנחנו נבנים ובונים. ברוך ה' אנחנו מצליחים לעשות עבודה ברמה טובה. השאיפה שלנו כל הזמן היא להשתכלל, ולהשתמש בחומרים טובים על פי התקן הישראלי".

להתפרנס בכבוד מבנייה

אומרים שיהודי לא מקבל מרות ורוצה תמיד להיות בעצמו המנהל. הפועלים היהודים ממושמעים או מגדילים ראש?

יעקב: "הם די ממושמעים. זה עניין של מידות וניהול תקין ונכון. יהודי הוא לא רובוט, הטבע של יהודי הוא לחשוב ולא לעשות סתם דברים. חוץ מזה, יהודי הוא בן מלך וצריך לקבל את היחס המתאים לו. מתוך הבנת נקודה זו ומתוך כבוד הדדי אפשר לעבוד בעבודת כפיים ולשים את לבנו למעלה למלך מלכי המלכים שוודאי רואה נחת בעמלנו בבניין הארץ".

מאיפה באים הפועלים שלך?

יעקב: "מהאזור הזה של גב ההר – מאיתמר, מתפוח, מקדומים, מיצהר".

מה המשכורת הממוצעת? היא מספיקה כדי לפרנס משפחה או שהם נאלצים למצוא עבודות נוספות?

יעקב: "פועל מקצועי יכול לפרנס משפחה מזה. הוא מקבל בערך 300 שקל נטו ביד ליום של 8 שעות עבודה. פועל מתחיל מקבל בין 200 ל-250".

האידיאליזם לעבודה עברית קיים בכל חלקי הארץ כמו ביש"ע?

יעקב: "יש פחות מודעות לזה מחוץ ליש"ע, אבל בכל זאת האידיאל קיים לא רק ביש"ע אלא אצל כל יהודי שמבין עניין ורוצה לפתח את העם והארץ שלו. יהי רצון שנזכה לתקן את המצב ולהכשיר דור חדש לעבודה עברית לקראת בניית בית המקדש השלישי".



אדם קרוב אצל עצמו

המכתב שנשלח ליעקב ממשרד העבודה והרווחה הגיע בעקבות תלונה שהגישו לפני מספר חודשים עו"ד גבי לסקי (מ'שלום עכשיו'), עו"ד אלחאן נחאס דאוד (היועצת המשפטית של מרכז 'מוסאוא' לזכויות האזרחים הערבים) וארגון 'עדאלה' (המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל) ליועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין ולמפכ"ל המשטרה רב ניצב שלמה אהרונישקי.

התלונה טענה שאתר האינטרנט: avodaivrit.org.il המעודד ומפרסם עסקים המעסיקים יהודים בלבד ומציע לוח דרושים ופורום להתייעצויות ועדכונים בנושא, עובר למעשה על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שעל פיו אין המעסיק רשאי להעדיף מועסק בשל דת גזע או מין, וכן על חוק העונשין בכך שהוא יוצר אפליה בעצם הפרסום שלו וקורא להעסיק רק יהודים.

עו"ד מיכל רפאל בוכהנדלר, קצינת ייעוץ וחקיקה במדור התביעות של המטה הארצי במשטרה, הודיעה כי היועץ המשפטי לממשלה הורה למשטרה לפתוח בחקירה של מפעילי אתר האינטרנט 'עבודה עברית'.

אחת השאלות ששאלתי בראיון שקיימתי בזמנו עם עו"ד לסקי שהגישה את התלונה מטעם 'שלום עכשיו', היתה: "האם היית מעסיקה מתנחלים בתור שיפוצניקים בביתך?" שמתי לב לתשובתה המפתיעה והמדהימה רק לאחר ששכתבתי את הקלטת של הראיון. התשובה שנתנה עו"ד גבי לסקי הייתה: "הייתי מעדיפה להעסיק אנשים שקרובים אלי". לקח לה כמה שניות לתפוס את מה שנפלט מפיה, שכן לפי תשובתה היא עושה בדיוק את אותו הדבר כמו שעושה אתר עבודה עברית. לאחר מספר רגעים היא ניסתה לתקן את דבריה: "הייתי מעסיקה אותם כדי שיצאו מהשטחים הכבושים ויחזרו לתוך ישראל".