חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 45ראשיהפצה

נפגעי הטרור נגד הדלת המסתובבת - בגליון השבוע

יו"ר מטה נפגעי הטרור לשעבר, מאיר אינדור, סבור שהפגנת נפגעי הטרור השבוע נגד שחרור המחבלים היתה אפקטיבית, למרות שלא שינתה את החלטת הממשלה. עו"ד שפטל לא מאמין שניתן למנוע את השחרור ע"י עתירות לבג"ץ והשר עוזי לנדאו לא מבין איך יכול שר המשפטים לתמוך בפגיעה כזו בשלטון החוק
06/04/03, 00:00
שמעון כהן

בזמן שממשלת ישראל ניהלה ישיבה שדנה בשאלה אם לאפשר שחרורם של עצירים פלסטיניים, התאספו השבוע תשעה מבני משפחות נפגעי הטרור להפגין את כאבם ולומר "יש צד נוסף לסוגיה שאותו אסור להם לשרי הממשלה לשכוח. אי אפשר לשחרר את מי שרצח או פגע ביקירינו, מבלי לאפשר לנו לעשות את כל שנוכל כדי למנוע את המהלך".

ההפגנה הייתה אמנם קטנה ולכאורה לא הניבה פרות, שהרי בשורה התחתונה, הממשלה אכן החליטה על שחרור עצירים פלסטיניים. אבל מאיר אינדור, יו"ר מטה נפגעי הטרור לשעבר, מי שארגן את ההפגנה, לא מודד הצלחה בגודל ההפגנה או בהחלטת ההצבעה בסופו של דבר. אינדור דווקא מרוצה מהתוצאות אותן הוא רואה בחשיפה התקשורתית בארץ ובעולם שקיבלה ההפגנה. "דווקא ההיקף המאסיבי של הכתבות וצילומי הענק של ההפגנה בעיתונות, למרות שההפגנה הייתה קטנה מוכיח שהציבור וההגיון איתנו", הוא אומר וקובע "אסור לאפשר לצד הפלסטיני לנצל את הבמה המשפטית לצרכים תקשורתיים, אסור להפקיר את הזירה הזו. הנוכחות שלנו מול ישיבת הממשלה עשתה את העבודה", הוא משוכנע ומוסיף הוכחה קטנה, "אמר לי השר אורלב שדיברו בישיבה הממשלה שבפנים על ההפגנה שלנו שבחוץ, לקחו אותה בחשבון. גם אם אנחנו לא ממש מצליחים לשנות את ההחלטה, הלחץ שאנחנו מפעילים מביא לפחות לשיקול דעת מדוקדק וקפדני יותר לגבי כל אסיר ואסיר. אנחנו ממזערים כך נזקים, וגם בזה יש רווח גדול למדינת ישראל".

אינדור מספר על חיזוקים לשיטתו אותם הוא מקבל גם מהדרג המחליט. "בית המשפט עצמו אמר לנו בעבר שעניינים נבדקו שוב ושוב בגלל המחאה שלנו. אני יכול לתת דוגמא נוספת של פרקליט צבאי, בדרגת סגן אלוף, שסיפר לנו שבזכותנו שחרור מחבלים נבחן בעבר בפינצטה. אני זוכר מקרה אחר, אחרי הפיגוע במדרחוב בירושלים, שבו בית המשפט דן בהריסת בתי מחבלים ברפיח. בני משפחות המחבלים ניסו לטעון אז בפני בית המשפט שמהלך כזה של הרס בתים יביא להרס המשפחות שלהם. עמדנו אז מהעבר השני של הדיון, הופיעו שם שושי ויינשטיין, שושי כהן ומירי אביטן שבניהן נרצחו באותו פיגוע. הן הבהירו לשופטים שההרס האמיתי של משפחות נעשה ברצח הילדים שלהן. אחת מהן סיפרה, שבעלה הולך לבקר כל יום את קבר בנם ולקרוא לו שם סיפור, זה הרס משפחה אמיתי.
הדברים האלה השפיעו. בעבר היו מקרים שאפילו המדינה עצמה ביקשה מאתנו להציג את הצד שלנו בפני בג"ץ".

לדוגמה?

"לדוגמה במקרה של רצח השוטר טולדנו ז"ל. מלשכתו של רבין עצמו ביקשו שנצטרף להופעה בפני בג"ץ. קיבלנו אישור מיוחד מהרב של המשטרה שאיפשר למשפחה להופיע בפני בית המשפט במהלך ימי השבעה. הנסיבות והדברים שנאמרו שם היו בעלי השפעה רבה על השופטים. וגם השבוע, הפגנו נגד ההצבעה לשחרור המחבלים והשרים לא יכלו להתעלם מאתנו".

גם באשר לסיכויים הממשיים לשינוי ההחלטה, אינדור אופטימי. "בעבר המדינה הייתה מחליטה לבד, אבל היום יש שינוי מסוים בתפיסה. בית המשפט אימץ את הגישה שמכירה ב'זכות הנפגע'. כלומר בית המשפט מכיר בזכותנו, כמי שנפגעו ממעשיו של המועמד לשחרור, להציג דעה שתעכב או תסכל את הכוונה לשחרר אותו. מהסיבה הזו הורה היועץ רובינשטיין לממשלה לפרסם את שמות המועמדים לשחרור כדי לתת לנו שהות להתנגד. ולא די בכך, השבוע ביקשנו מהיועץ המשפטי רובינשטיין שיחייב את מערכת המשפט לאתר את המשפחות הנפגעות ולא להסתמך רק על תשומת ליבם ומידת המעורבות שלהם".

לא לסמוך על בג"ץ

לעומת אינדור, עורך הדין יורם שפטל פסימי הרבה יותר - "בג"ץ לא ידחה אף עתירה נגד שחרור מחבל", הוא קובע נחרצות.

כשהוא פורט את דרגות האישום והנתונים המשפטיים של המועמדים לשחרור, לא מותיר שפטל כל סיכוי לשנות דבר מהחלטת הממשלה. "ראשית, רוב החלטת הממשלה הנוכחית עוסקת בעצירים מנהליים, שאיתם אין שום בעיה. הם הרי מובאים להארכת מעצר בכל שישה חודשים, ובתום ששת החודשים הקרובים, המדינה פשוט לא תבקש את הארכת המעצר ואז אוטומטית האיש ישוחרר. אפשר גם לקצר את התהליך, אין חובה להחזיק אותו שישה חודשים. המדינה יכולה להעמיד פנים שהאיש כבר אינו מהווה סיכון, לספר לנו שעל פי מידע כזה או אחר, אין עניין במעצרו והוא כבר לא מסוכן, והשחרור מתבצע מיד. הוחלט גם על שחרור עוד כמאה אסירים פליליים שלכאורה אינם לאומניים. אני, אגב, טוען שגם אסיר ערבי פלילי עושה את הפשע שלו ממניע לאומני, כי למה לו לבוא עד תל אביב לגנוב את האוטו, שיגנוב בשכם", אומר שפטל במאמר ממוסגר וממשיך, "במקרים הללו, של הפשעים הפליליים, נשיא המדינה חותם על טופס של הקלה בעונש וזהו. תיאורטית, יכול להיות מצב שבו הנשיא יתנגד לחתום על טופס שכזה, אבל גם במקרה כזה לא צריכה להיות בעיה חוקית לממשלה. אפשר פשוט לחוקק חוק ספציפי לשחרור האסירים הנדרשים והשחרור יתבצע".

עורך הדין שפטל לא רואה כל בעיה פרוצדורלית גם במצב, שבו תבקש הממשלה בעתיד לשחרר מחבלים. "הבג"ץ שתמך באוסלו, יתמוך גם בהודנא הארורה הזו שנפלה עלינו. בית המשפט לא ישים רגל לשום מהלך שכזה. הם יטענו שמדובר בהליך מדיני ולכן הם מנועים מלהתערב, כיוון שכך הם משאירים את הטיפול בעניין לגורמים המדיניים".

ומה אתה אומר על הוראת היועץ רובינשטיין לפרסם את שמות המועמדים לשחרור 48 שעות קודם לכן, כדי לאפשר למשפחות לערער על ההחלטה?

"זו פשוט זריית חול בעיניים. בג"ץ ימנע שחרור של מי ששפך כוס תה על יעל דיין, אבל לא ימנע שחרור רוצח במסגרת ההודנא. כמובן יאמרו לנו כמה מילות צער וכאב על ההחלטה לשחרר בכל זאת את האסירים הללו, אבל הכל יהיה רק כדי להרגיע את הציבור. בסופו של דבר אין כל סיכוי לביטול שחרור מחבלים".

לסיכומם של דברים מדגיש שפטל "ההחלטה של השבוע היא אמנם מצערת אבל לא היא האסון הקטסטרופאלי האמיתי, כיוון שמדובר בהחלטה תחת מסגור של מדרגת הפשע, לא עם דם על הידיים וכו'. השאלה היא מה יהיה בעתיד, אם ממשלת ישראל תעמוד על ההתניות שהיא עצמה קובעת, או שמדובר בסנונית שמבשרת את בואו של אביב ארור".

לעומת תחזיתו הקודרת של שפטל, סומך השר גדעון עזרא על אותה מסגרת ברורה, שהניחה הממשלה השבוע בהחלטתה. "לא יהיה כאן סחף", הוא אומר בביטחון, "הרי מדובר במפורש על כך שלא ישוחררו אנשים עם דם על הידיים או אפילו כאלה ששילחו אחרים למעשי רצח, ובנוסף לא ישוחררו מבצעי פעולות חריגות".

למה הכוונה במילים פעולות חריגות?

"הכוונה היא למי ששילח אחרים לביצוע פעולות התאבדות או מעשי טרור אחרים שלא יצאו אל הפועל ושלא צלחו".

ואין סיכוי לכך שבקרוב יתרחב האישור עם הלחצים האמריקאיים שיבואו?

"ראה, אני לא נביא, אבל גם ראש הממשלה הודיע באופן ברור שהוא לא מתכוון לחרוג מההתניות שעליהן סוכם. אגב, סוכם גם שלא ישוחררו ערבים ישראליים, גם לא כאלה שמתגוררים במזרח ירושלים,כדי שיהיה ברור שאין לרשות הפלסטינית כל שליטה לגבם. צריך להיות ברור שישראל חייבת לשמור על מאזן ההרתעה שלה. שלא יחשוב מחבל לעצמו שהוא יכול לפגע בנו ובהסכם כזה או אחר הוא ימצא את עצמו מחוץ לכלא".

ואתה יכול לומר בבירור שמצב שכזה לא יתרחש כל עוד הממשלה הנוכחית היא זו שמקדמת את התהליך המדיני?

"אני בסך הכל שר אחד בממשלה גדולה. אני יודע מה שקורה נכון לעכשיו. אני לא יכול לבוא ולהגיד לך מה יהיה בעתיד".

לגבי העתיד, לפי איך שהתהליך הנוכחי מתקדם, זה רק עניין של זמן עד שיבואו הלחצים מצד האמריקאים ומצד הפלסטינים. אתה בטוח שגם אז ממשלת ישראל לא תשחרר מחבלים רוצחים?

"לא נשחרר מחבלים. ובכלל מוזר בעיניי הלחץ של האמריקאים והמצרים שאנחנו נשחרר מחבלים רוצחים, כשהם עצמם לא מוכנים לעשות כלום בעניין שחרור עזאם עזאם ופולארד. אף אחד הרי לא יכול להשוות בין מעשי הרצח של המחבלים לבין מה שעשה פולארד".

לא שבויי מלחמה

בעוד השר עזרא רומז על חשש מסחף שאולי יתרחש בעתיד, חברו לשולחן הממשלה, השר עוזי לנדאו, נשמע פסימי הרבה יותר. "בעצם קיומה של החלטת הממשלה הסחף כבר קורה", הוא קובע, "ההתחלה רעה מאוד. אסור היה לדון בסוגיה הזו בכלל, הרי גם מפת הדרכים עצמה לא חייבה אותנו לשחרר אסירים פלסטיניים. הכל תוצר של לחץ אמריקאי ופלסטיני עכשווי. כעת אנחנו במדרון חלקלק ומסוכן מאוד שתלוי רק בשאלה עד כמה נתעקש בהמשך".

לנדאו תוקף גם את הטענה המצדיקה את שחרור האסירים מתוך מגמה לחזק את משטרו של אבו מאזן. "ההחלטה שלנו משיגה בדיוק את ההיפך, כיוון שהיא תוכיח כעת לאנשי האופוזיציה של אבו מאזן, שאם בעקבות לחץ מועט ישראל משחררת אסירים מדרג נמוך, בעקבות לחץ רב יותר ישוחררו מחבלים כבדים יותר. הפיגוע השבוע בכפר יעבץ מוכיח את ההגיון הזה של המחבלים. הג'יהאד האסלאמי הודיע שהוא לוקח אחריות על הפיגוע וגם הודיע שלא מדובר בפיגוע החורג את הנחיות ההודנא, אלא רק שמדובר בפיגוע אזהרה לישראל. זו בדיוק הדרך שלהם להזהיר אותנו, שיבולע לנו אם לא נקבל את הדרישות שלהם לשחרר מחבלים כבדים. בהחלטת הממשלה השבוע השגנו בדיוק את ההיפך ממה שרצינו, חיזקנו את האופוזיציה הפלסטינית".

באשר לעתיד, השר לנדאו מודאג, "כרגע, הממשלה סינדלה את עצמה, בעיקר כשקבעה שרק הקריטריונים שהשב"כ יורה לגבי כל אסיר ואסיר יאפשרו את שחרורו. האפשרות לשחרור מחבלים נראית כעת לכאורה רחוקה, אבל בהרכב הקואליציוני הנוכחי, כששרי שינוי הם אלה שקובעים את הטון ומובילים את המדיניות, צריך בהחלט לעמוד על המשמר. משום כך התנגדתי להצעה שאושרה השבוע מלכתחילה, ואכן הצלחנו לדחות את ההצעה בהצבעה הראשונה ורק בעקבות תיקון ותוספת ההחלטה עברה. לפי שעה לא הצלחנו, ומכאן והלאה חייבים לעמוד על המשמר".

כשהוא מזכיר את שינוי תוהה השר לנדאו על התנהלותו המוזרה, לטעמו, של יו"ר המפלגה, שר המשפטים יוסף טומי לפיד, "הרי מדובר כאן בפגיעה קשה בשלטון החוק. אפילו הפרשן משה נגבי הוכיח ששחרור סיטונאי של רוצחים הוא פגיעה בשלטון החוק. יש במהלך שכזה מסר חמור מאוד למחבלים, שמבינים מהמהלך שהם יוצאים מגדר של מחבלים ונכנסים להגדרה של שבויי מלחמה. זה נקרא לתת מתן לגיטימציה למחבלים. הייתי מצפה ממי שאמון על שלטון החוק והמשפט, כמו שר המשפטים, לקום ולזעוק נגד הדרישות הללו, אבל מה שקורה הוא בדיוק ההיפך. השר לפיד הוא זה שדואג להעביר את ההצעה, לשכנע את האחרים ולשנות את ההצבעה הראשונה שבה נדחתה ההצעה".

כמו לנדאו, גם אינדור, יו"ר מטה נפגעי הטרור לשעבר, מזהה כבר היום את הסיכויים לשינוי במדיניות הישראלית ואת הלחצים שכבר מופעלים במסדרונות הכנסת מצדם של גורמים ערביים. "אמר לי פעם מח"ט בצה"ל, שהעבודה שאני עושה מחוץ לצבא חשובה יותר ממילוי תפקיד של מג"ד בצה"ל. הוא אמר לי שמה יעזור זה שהוא מסכן את חייו ואת חיי החיילים שלו כשהם רודפים אחרי מחבלים, אם אחר כך משחררים אותם. לכן הוא רואה במאבק שלנו גיבוי למאבק הצבאי. אני מרגיש כמו מח"ט שהולך עם גדוד אחד 'ריחני', גדוד אחר 'בכרך', גדוד נוסף 'אדוריאן' וגדוד 'אביטן'. אני הולך עם הגדודים האלה למשימה של שמירה על כך שהמחבלים לא יצאו מהכלא. צריך להבין שבכל יום שמחבל נמצא מאחורי סורג ובריח, הוא אמנם מקבל מים ומזון, אבל הוא לא יכול לרצוח וזה מה שחשוב".

נלחמים בלובי הערבי

אינדור קובל על מיעוט האמצעים של ארגונו: "אנחנו נאבקים את המאבק שמדינת ישראל עצמה הייתה אמורה לעשות ובאותה שעה אנחנו רואים את כל אותם לוביסטים ערביים לשחרור מחבלים מתוקצבים על ידי הרשות הפלסטינית. אנחנו לעומת זאת, נטולי תקציב ונטולי כוח אדם כפי שהמאבק הזה דורש". כשהוא מתייחס לקבוצות מולם עומד ארגונו, מזכיר אינדור גם את הפורום הישראלי-פלסטיני של המשפחות השכולות, ארגונו של יצחק פרנקנטל. "זהו ארגון שמקבל מהאיחוד האירופי מיליון וחצי דולר למימון הפעילות שלו. אמנם אין לי הוכחות וודאיות לכך, אבל להערכתי, ולפי סימנים מסוימים, הכסף הזה מגיע, בראשיתו של תהליך, בעסקה סיבובית מגורמים ערביים ברחבי העולם, כמו סעודיה ואילי הון אחרים. הגורמים הללו מבינים שהדרך לנצח היום את מדינת ישראל היא על ידי הפעלת גורמים פוליטיים פנימיים, שיפעילו על השלטון מכבש לחצים אדיר. מול גורמים עשירים שכאלה אנחנו עומדים כמעט לבד, ללא תקציב וללא כוח אדם".

לקראת סיום דבריו מספר אינדור על ההגיון המשפטי החדש ההולך ומתפתח בתקופה האחרונה. הוא קורא לזה "זכויות הפרט" ומזכיר את נאומו של נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק, שאמר לאחרונה כי בהתנגשות בין זכויות הפרט לדרכי הביטחון והמדיניות של המדינה לא תמיד יגברו צרכי הביטחון על זכויות הפרט. "את הדברים הוא אמר אז כשרצה לשלול את זכותה של המדינה להרוס בתי מחבלים. אני ממשיך את אותו הגיון בדיוק ותובע את זכויות הפרט של הנרצחים ובני משפחותיהם לראות את הרוצחים באים על עונשם, גם אם זה בא על חשבון זכותה של המדינה לבצע מהלכים והסכמים מדיניים. ההגיון של השופט ברק עובד לשני הכיוונים. בסופו של דבר ההגיון שלנו גם ישתלם למדינה. השארת המחבלים בכלא, תמנע את הפיגוע הבא".