חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 47ראשיהפצה

האגודה לזכויות העובר - בגליון השבוע

למעלה מ- 15 אלף ילדים (1366 בשנה האחרונה) באו לעולם לאחר שאימותיהם שחשבו על הפלה קיבלו ייעוץ וסיוע מאגודת אפרת. לאחרונה הגיע לשיאה ההתקפה על שיטות ההסברה של האגודה, וח"כ חן רשף משינוי מבקש לאסור בחוק חלוקת חומר הסברה נגד הפלות. טיפלנו עד כה באלפי מקרים, ועוד לא הייתה אישה שהצטערה על שלא עשתה הפלה, אומר ד"ר אלי שוסהיים, יו"ר האגודה. עפרה לקס באה עם טענות ותהיות, אבל מול תמונות הילדים הניצולים הכל נראה אחרת.
19/07/03, 00:00
עפרה לקס

הדרך לפגישה עם אנשי אגודת אפרת עברה עלי בויכוחים פנימיים. זיכרון חזק מתקופת התיכון לא נתן לי מנוחה: בזיכרוני עמד ד"ר אלי שוסהיים, יושב ראש האגודה, מול בנות כיתתי, והקרין שקופיות בהן הוצגה הדרך שבה מבצעים הפלה. כדי להמחיש את הדרך שבה פוגעים בעובר הוא הביא עמו גם מכשור רפואי מעורר צמרמורת. לא ממש זכרתי כל שקופית וכל מכשיר, אבל הזעזוע העמוק שאלו הותירו בי והתובנה שבאה אחר-כך, שמכשירים רפואיים רבים, גם כאלה שמטרתם להיטיב עם המטופלים, לא נראים עדינים, גרמו לי לחשוב שמדובר כאן בסוג נמוך של דמגוגיה.

מצד שני, ענה בי קול אחר, פעילות האגודה בכללה היא ברוכה. אנשיה מצילים מאות ואלפי עוברים שאמהותיהם רצו להפיל אותם. ושוב חזר צד הנגד לדבר, וציטט את 'יומנו של תינוק', מסמך שהפיקה והפיצה אפרת, ובו מונולוג של העובר המתפתח משבוע לשבוע בדרך ששובה את לבה של הקוראת, ומסתיים בהחלטה של אם העובר להפיל אותו. העובר בן 12 השבועות מתחנן על נפשו ומבקש חנינה. רחמי הקוראת נכמרים עליו והיא שוכחת, לרגע או יותר, שלא העובר מדבר כאן אלא אנשי האגודה.

ובכלל, תהיתי, מנין הזכות לשכנע את האישה שלא תפיל את עוברה כשהיא זו שתצטרך להתמודד עם ההחלטה הזו כל החיים? למחשבות האלו נוספו קטעי עיתונות שמרשיעים את אפרת בחדירה למאגרים בעלי חיסיון רפואי ובהטרדת נשים שעומדות בפני הפלה. אם הצעת החוק להגבלת צעדיה של אגודת אפרת לא הייתה יוצאת מפיו של חבר מפלגת שינוי, חשבתי לעצמי, אולי הייתי תומכת גם בה.

מלווים לאורך הדרך

רגע לפני שפתחתי את דלת משרדי האגודה בירושלים נשמתי נשימה עמוקה לקראת המאבק שאני הולכת לנהל עם אנשי אפרת, שהעיתונות הדתית כל-כך אוהבת לחבק, ופתחתי את הדלת.

ההפתעה הראשונה היתה האנשים במקום. הייתי בטוחה שטעיתי: "כאן זה אפרת?" שאלתי אנשים בעלי חזות לא ממש חרדית, ואפילו לא דתית. "כן", השיבו לי בחיוך, והפנו אותי אל רות תדהר, העובדת הסוציאלית של האגודה, ולד"ר שוסהיים, המנכ"ל ומתווה הדרך.

עד שאלו התפנו, מבטי שוטט אל קירות המשרד. עשרות ילדים מתוקים הציצו אלי. חלקם חבוקים בזרועות הוריהם, אחרים לבושים בתחפושת של פורים והשאר מביטים בי בעיניים תמימות ויפות. הילדים האלו, שהיו אמורים לא לבוא לעולם, השילו מעלי את כל שריון הקשקשים. התיישבתי קשובה מול רות תדהר, האחראית על צבא 2,800 המתנדבות של האגודה.

"היום התקשרה אלי אישה גרושה בת 43 שיש לה שלושה ילדים גדולים, וסיפרה לי שהיא יודעת כבר חודש ושבוע שהיא בהריון ובכל זאת דחתה את התור בוועדה לאישור הפלות", מספרת תדהר. "היום, כשחיכתה מחוץ לוועדה, היא הרימה אלי טלפון והסבירה שהיא לא רוצה לעשות הפלה וזה מאוד כואב לה, אבל היא לא רואה בררה אחרת. אישה רגילה כמוני וכמוך שפוטרה לפני חצי שנה מהעבודה ועד היום היא פרנסה את עצמה. כשהיא שמעה על העזרה שאנחנו יכולים לתת לה ועל הליווי של המתנדבת היא אמרה: 'את יודעת מה? הרגעת אותי'. המילים האלה חוזרות על עצמן עוד ועוד".

לתדהר ברור שאישה שרוצה להפיל את תינוקה תעשה זאת, ולא יהיה מי שיוכל לעצור אותה. אל נשים כאלו אפרת אינה פונה. האגודה מנסה לסייע לנשים שאינן שלמות עם ההחלטה: "אישה שמתלבטת משתפת את החברות, את השכנות או את האמא, ואחת מהן פונה אלינו. גם מטופלות לשעבר מפנות אלינו, וגם עובדות סוציאליות מקומיות שיודעות שאנחנו יכולים לעזור מבחינה כלכלית ובמתן ליווי של מתנדבת".

מי המתנדבות שלכם?

"אלו נשים טובות מנהריה ועד אילת, בעיקר דתיות. רבות מהן עברו בעצמן הפלות או שנעזרו על ידנו ולא הפילו. המתנדבת יוצרת קשר עם האישה, מתיידדת איתה ומטה לה אוזן קשבת. היא גם מבררת מה הצרכים של האישה ועוזרת לה לפנות אלינו לתמיכה הכלכלית שאנחנו נותנים. המתנדבות החזקות גם מקשרות את הנשים לגמ"חים של ביגוד ומזון".

רגע לפני ההפלה

יש טענות שאתן 'צדות' נשים ליד הועדות להפסקת הריון.

"תראי, מותר לחלק חומר הסברה ליד הוועדות. יש מעט נשים שעושות את זה ביוזמתן, והאמת היא שאני מעדיפה שלא יעשו את זה. זו ההתנדבות הכי קשה והכי פחות יעילה. בכל מקרה, מחוץ לבית חולים ודאי שאפשר לחלק חומר. זה לא נקרא 'לצוד'. המתנדבות שלנו מקבלות הוראה מאוד ברורה, והיא שאישה שמבקשת שיניחו לה – לעזוב אותה מיד, וזה עובד".

הנשים שלא הפילו באמת מאושרות?

"מכתבי התודה שאת רואה כאן זה אפס קצהו של מה שאנחנו מקבלים. זה לא אומר שהמצב שלהם נהיה יותר טוב. יש אנשים שמתמודדים מאוד קשה כל החיים, אבל עוד לא באה אחת ואמרה שחבל שהיא לא עשתה הפלה".

את שלמה עם זה שאת מביאה אישה להמשיך הריון לא רצוי, למרות שהיא תצטרך לשאת בנטל אישי וכלכלי כבד כל חייה?

"תראי, אני רואה את הנשים שעשו הפלה ומבקשות להתנדב אצלנו ואת רגשי האשם והחרטה שהן עוברות. אני חושבת שהקשיים הכלכליים חולפים לפעמים, אבל הפלה זו החלטה שאין ממנה דרך חזרה. האישה שסיפרתי לך עליה אישה רגילה, היא תקבל יופי את הילד הזה, והיא גם תקום.

"אנחנו לא מציעים לאף אחת אחרי לידה להיכנס להריון, ולא ממליצים על ילודה של המון ילדים, זה לא התחום שלנו. אבל אחרי שההריון קיים אנחנו מכירים בנזקים שעלולים לקרות כתוצאה מהפלה יזומה ומעודדים נשים להמשיך את ההריון. מצד שני יש מצבים שאליהם אני לא מרשה למתנדבות שלנו להתקרב כי זה לא התחום שלנו, כמו מקרים רפואיים או הריון של נרקומניות".

שינוי נגד אפרת

ד"ר אלי שוסהיים מסיים את פגישתו עם תורם ומתפנה לשוחח עמנו. הוא מבקש להבהיר שאת האגודה הקים אדם ניצול שואה, שרצה לעודד את הילודה בישראל כדי להשיב את מי שנרצחו בשואה.

ד"ר שוסהיים עצמו הגיע לאפרת לפני 25 שנה, וניתב את פעילותה לכיוון של מניעת הפלות. "אין לאף אחד מאתנו זכות להיכנס למשפחה ולהגיד לה להביא ילדים. במקום זה, חשבתי, בוא נציל את הילדים הקיימים. בישראל מבצעים 60-50 אלף הפלות בשנה, אז בואו ונעשה את הכל כדי להציל את אלה שאפשר לראות אותם בינינו תוך שישה חודשים".

למה הפעילות שלכם כל-כך מרגיזה אנשים, עד שח"כ חן רשף משינוי יצא עם הצעה להגביל את צעדיכם?

"בגלל שאנחנו מצליחים בדרך יפה כל-כך, בלי לעשות רעש. הם גם מנסים להפוך את נושא ההפלות לעניין אידיאולוגי, כדי שבסופו של דבר כל הציבור שנחשב ללא דתי יהיה לצידם. לנו באגודת אפרת יש כמה לאווים, ואחד המרכזיים שבהם הוא שאנחנו לא עוסקים בשום דבר אידיאולוגי, מוסרי או דתי. אני רופא. אני מתייחס לאישה בהריון כפציינטית שצריך לתת לה את הייעוץ הכי טוב, וזה השטח היחידי ברפואה שאני יכול להבטיח לאישה ולחתום: 'אם לא תעשי הפלה, לא תצטערי'".

איך אתה יכול להיות משוכנע שהנשים האלו, שאתה גורם להן לא להפיל את העובר, תהיינה שמחות עם ההחלטה גם בשנים הבאות?

"אני מלווה את הנושא כבר 25 שנה, ובאגודה טיפלנו באופן ישיר ב-15,000 ילדים לפחות. רק בשנה האחרונה המקום הזה היה שותף בהצלת 1366 ילדים שאמהותיהם נתמכו על ידינו. זה מספר עצום.
"כשהתחלתי היו לי ספקות אם באמת האישה תהיה מרוצה מהחלטתה, והנה, בחדר הסמוך יש אלפי תיקים. לכל התיקים האלו יש שני דברים משותפים: כולן רצו לעשות הפלה, ולאחר שלא הפילו אין מקרה אחד מתוך כל האלפים האלו שאמרה 'חבל שפניתי לאגודת אפרת'. אני כבר שנים מבקש מכל גוף אוניברסיטאי שיחקור את התופעה. זה המקום היחיד בעולם שיש לו אוסף כה גדול של תיקים.
מאחורי כל תיק כזה עומדת אמא שרצתה להפיל וילד שהיה אמור לא להיוולד. האנשים האלו קיימים, אפשר לדבר איתם".

היו מקרים שבהם המלצת לעשות הפלה?

"היו, במקרים שהעובר סיכן את בריאותה הגופנית והנפשית של האמא. במקרים אלו לקח לי יותר זמן לשכנע את הנשים להפיל מאשר להניא מישהי מלעשות כן. אבל היום המקרים האלו נדירים ביותר, מכיוון שהרפואה התקדמה וכבר לא צריך להקריב את העובר בשביל האמא".

עובדים לפי החוק

ד"ר שוסהיים, רופא מנתח כבר 40 שנה ועוסק במניעת הפלות למעלה משני עשורים, עדיין מתרגש כשהוא מדבר על הצלת עוברים. עבורו "גזר דין מוות" או "הקרבת העובר" אינם מינוחים בעלמא. מספר פעמים במהלך השיחה קולו נסדק, במיוחד כשהוא מדבר על ילד שנולד למרות שהיה אמור לא לחיות בינינו.

אתה חושב שהקריטריונים לאישור הפלות מקלים מדי? שבכלל לא צריך לעשות הפלות?

"לא. מצדי, לכל אישה יש זכות לעשות הפלה, בשני תנאים: הראשון, שתקבל את האינפורמציה כפי שהחוק מחייב. והשני, שאם הבעיה שלה כלכלית, עמותות כמו שלנו תוכלנה לעזור לה.
"חוק ההפלות התחיל מחמישה סעיפים, כשהסעיף החמישי היה הסעיף הסוציאלי. בתום השנה הראשונה ראו ש-40% מכלל ההפלות אושרו על הסעיף הזה, אז המפלגות הדתיות עשו הכל כדי לבטל אותו, והצליחו. אני אמרתי שביטול הסעיף לא יעזור למנוע אפילו הפלה אחת, ולצערי צדקתי.

"חוקים אינם מחנכים. אישה שרוצה להפיל אינה זקוקה לחוק, והרופאים אינם זקוקים לסעיף הסוציאלי. מבחינתם כל אישה שיש לה בעיה כלכלית, יש לה אוטומטית בעיה נפשית. היא לא רגועה, היא בחרדה. אגודת אפרת היתה הראשונה שאמרה להחזיר את הסעיף הסוציאלי. אבל החוק גם מחייב החלטה מודעת, ואני טרם פגשתי את האישה שקיבלה חומר הסברה בוועדה להפסקת הריון".

למה לא מחלקים לנשים חומר הסברה?

"יש לי הרבה מאוד קושיות לעולם הרפואה שאין לי עליהם תשובה, ויש כאן גם עניין כספי. היום רוב הועדות שמאשרות הפלה נמצאות בבתי חולים פרטיים, וכל הפלה שלא תאושר, הם יפסידו עליה כסף".

הסיוע הכלכלי שמעניקה אגודת אפרת לנשים עומד על סך של 1000 דולר לאישה, ומתבטא במענקים חודשיים ובחבילת לידה שמכילה ריהוט, ביגוד וציוד ראשוני לתינוק. הסכום הכל-כך פעוט הזה מצליח להשיב לנשים את התקווה ולגרום להן לחזור בהן מן ההחלטה שלא להביא את ילדן לעולם.
"אילו לאישה הייתה אפשרות לראות את התינוק שאמור להיוולד, היא לא הייתה עושה הפלה. היא הולכת להפיל בגלל שבשלבים הראשונים של ההריון היא לא חשה אותו, והרופאים אומרים לה שמה שיש בתוכה זה רק כמה תאים, אז היא עדיין לא נקשרת רגשית לאותו דבר שמתפתח".

הכל מתחיל בחינוך

אתה טוען שיש ליידע את הנשים במידע רפואי, אולם חומר ההסברה שאתם מחלקים אינו מצטיין באובייקטיביות. יש כאן תוספת רגשית. אתה לוקח אישה במצב מאוד פגיע ומנסה לקשור אותה רגשית לעובר שבתוכה.

"אני עוסק בעובדות. את הדברים האלו את יכולה לחוש כשאת רואה איך העובר נאבק מול המכשירים שבאים להפסיק את חייו. בסרט 'פרפורים בבטן' רואים שהעובר שוחה כמו דג במים. לפעמים הוא מוצץ אצבע, הלב שלו פועם בקצב של 140 פעימות לדקה. ברגע שמחדירים את הצינורית שאמורה לשאוב את המים שהוא נמצא בתוכם מתחיל אי שקט איום. רואים איך הוא נאבק ובורח מהמכשיר שבא לקראתו, איך פעימות לבו מגיעות ל-200 פעימות לדקה. זו בעיה שהוא לא מדבר, אבל הוא לא צריך להגיד, רואים את כל התגובות שלו ואיך הוא מרגיש מה מצפה לו".

ד"ר שוסהיים מציג מכתב של אישה המספרת שביום שבו היתה אמורה להפיל את תינוקה היא מצאה בתיבת הדואר שלה את 'יומנו של תינוק', וקריאתו שינתה את החלטתה. "אז נניח שנגעתי לאישה בדבר הכי רגיש לה. אני מודה, אני רוצה להגיע לרגש של האישה. ומה התוצאה? בעקבות הדבר הזה ניצלו חיים של ילד שהיא רוצה. זה כמו שכשאני רוצה למנוע תאונות דרכים אני מראה משהו רגשי, אבל האדם ניצל. רוצים לטשטש את הרגש של האישה, ולא אומרים את האמת; אני רוצה שהיא תדע שזה יצור חי".

אגודת אפרת משקיעה רבות בחינוך ובהסברה. היא מפיצה פליירים, מעבירה הרצאות בבתי ספר ולפני שנתיים אף חילקה 350 אלף עותקים של הסרט 'פרפורים בבטן' שהוזכר לעיל. אני משחזרת בפני ד"ר שוסהיים את החוויה הלא נעימה שהייתה לי כששמעתי את הרצאתו כתלמידה לפני מספר שנים.
"על ההרצאות האלו ערכנו משוב", הוא עונה, "ושאלנו אם כדאי להראות את המכשירים הרפואיים. הרוב ענו שכן. לא נוכל לקבל הסכמה מקיר לקיר בדברים האלו. לכל תרופה יש תופעות לוואי, אבל בגלל זה לא נשתמש בה?"

אתם משיגים מידע רפואי חסוי על נשים שעומדות לבצע הפלה?

"אני רוצה לבשר לך שבוועדה האחרונה למעמד האישה שהייתה לפני כמה שבועות, משרד הבריאות אמר שאין תלונה כזאת. אנחנו לא צריכים את המידע הזה מהם. אנחנו מקבלים את המידע בדרך אחרת, אבל גם אם היינו מקבלים את המידע, הבעיה היא שלהם לא שלנו".

ילד תמורת כסף

ד"ר שוסהיים, שמרבה לפגוש במצוקות כלכליות, הגה רעיון שלדעתו עשוי בבוא העת להחליף את האימוץ הבין-ארצי. נשים שאינן מסוגלות לגדל את ילדן מסיבות כלכליות או בריאותיות תמסורנה אותו לאימוץ ותקבלנה תמורתו כסף מן המדינה. ד"ר שוסהיים אינו מתכוון לנשים שאגודתו מטפלת בהן, אלא לנשים הנמצאות במצב חמור הרבה יותר: "המצב היום הוא כזה, שאומרים לאישה 'גברתי, תמסרי אותו לאימוץ חינם או תעשי הפלה'. ברוב המקרים הנשים עושות הפלה, כי אף אחת לא מוכנה להמשיך בהריון כשהיא יודעת שהיא לא תגדל את הילד ולא תקבל דבר בתמורה".

"למדינה יש שלוש בעיות שניתן לפתור בבת אחת. אישה עם בעיה סוציאלית חמורה, משפחה שכבר שנים ממתינה לתינוק וצריכה לנדוד למרחקים כדי להביא ילד מחו"ל, ובין שני אלה נמצא תינוק שאם היה נולד היה תורם לעם היהודי. המדינה תבוא לאישה הראשונה ותאמר לה: 'אם תתני לי את הילד אני אשקם אותך ואעזור לך'. אם למשפחה יש אמצעים, המדינה תיקח ממנה את הכסף, ותעביר לאישה באופן לא ישיר. למשפחה שאין אמצעים אני מוכן לסייע במציאת מקורות מימון, כפי שאני עושה כאן".

אישה לא עלולה להיכנס להריון במטרה למכור את התינוק?

"לא. תהיה ועדה של מומחים: עובדים סוציאלים, רופאים ועוד שיבדקו מי זכאית ומי לא, ואישה תוכל לעשות את זה רק פעם אחת בחיים. לא כל שנה ולא כל שנתיים. עושים את זה כדי להציל את האישה".
זה עלול להביא לסחר בילדים.

"בישראל מותר למכור רחם לצרכי פונדקאות, ולא כולן רצות לעשות את זה. צריך להבין שכל פיתרון הוא לא מושלם. ניתן למחלה להמשיך? מה יותר טוב? שבינתיים האישה הראשונה נשארת עם הטרגדיה שלה, הילד נמצא בפח אשפה והמשפחה השלישית מתפרקת או נוסעת למרחקים? בכל פתרון יש בעיות, אבל אפשר להקטין אותן על ידי כל מיני מחסומים".

כאילו ילדו

תורם נוסף נכנס לחדרו של ד"ר שוסהיים, מביט סביבו ומתרגש גם הוא ממראה תמונות הילדים. בחדר הזה עובד ד"ר שוסהיים יום יום ללא תמורה, מתוך מטרה להציל כמה שיותר עוברים. הילדים האלו ואחיהם לאגודה מעודדים ומחזקים את ידיו של מי שסייע להביאם לעולם. הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל אמר פעם לד"ר שוסהיים כי על אנשי אגודת אפרת לא היו כותבים חז"ל את המילים "כאילו ילדו", בדומה למי שמלמד בן חברו תורה או מגדל בביתו יתום ויתומה, אלא "ילדו ממש". ועם כל הביקורת, מי יכול לעמוד מול אבא לחמישה עשר אלף ילדים, לפחות?


לתגובות ofralax@walla.co.il



להציל ילד בחמש דקות

דוקטור אלי שוסהיים נולד בארגנטינה לפני 62 שנה. הוא סיים את לימודי הרפואה בבואנוס איירס והמשיך להתמחות כירורגית בבית חולים אוניברסיטאי בעיר. כמה חודשים לאחר שסיים את התמחותו הוא נישא לשושנה, "ואז הרגשתי שיהיה לי קשה לחנך את הדור הבא איפה שאני נמצא, וגם יהיו לי קשיים לא קטנים לעבוד בתור רופא במקום כזה". ד"ר שוסהיים עזב את הכל ועלה עם אשתו לישראל, למדינה שבה לא הכיר אף אחד. "אז ראו אותי כמשוגע, אבל בינתיים ברוך ה' רוב המשפחה עלתה לישראל".

בבואו לארץ שימש ד"ר שוסהיים כמנתח בכיר ב'הדסה' וב'שערי צדק'. לתחום הילודה ומניעת ההפלות הגיע לאחר שנתקל במקרה שלדבריו שינה את חייו: למרפאתו נכנסה אישה מלווה בבנה בן השמונה שנחתך וביקשה שד"ר שוסהיים יתפור את החתך. האישה ניצלה את ההזדמנות ואמרה לו: "לעולם לא אשכח מה עשית בשביל שהבן שלי ייוולד".

ד"ר שוסהיים כלל לא זכר שתשע שנים לפני כן הגיעה האישה להתייעץ איתו, וסיפרה לו שרופאים רבים טוענים שעליה לבצע הפלה, כי צילומי רנטגן שערכה בתחילת ההריון פגעו בעובר. האישה הזכירה לד"ר שוסהיים שהוא אמר לה כי הדעה הזו הוכחה כלא נכונה מבחינה רפואית ואל לה להפיל את הילד.

"באותו רגע התרגשתי התרגשות עצומה, והיא מלווה אותי עד הרגע הזה", מספר ד"ר שוסהיים ועיניו מתמלאות דמעות. "שאלתי את עצמי, מה עשיתי כדי להציל את הילד הזה? כלום, נתתי ייעוץ פשוט לאותה אישה, ועל ידי מה שלקח לי פחות מדקה ניצלו חייו של ילד. זה העביר אותי לשאלה הבאה – לשם מה למדתי רפואה? לומדים רפואה כדי לרפא חולים, להקל על סבל של חולים וגם כדי להציל. אבל כל יום מצילים? איפה עוד אפשר להציל עם השקעה כל כך מועטה? זה הדבר הנעלה ביותר".

היום מקדיש ד"ר שוסהיים את מירב יומו לפעילות באפרת ועושה זאת ללא תמורה. כדי להתפרנס הוא עובד במרפאתו שעתיים וחצי מדי ערב. בקריירה הארוכה שלו הספיק ד"ר שוסהיים להיות הרופא הראשון של הכנסת ("אני מכיר את כולם, כולם חברים שלי, אבל מעולם לא השגתי מהם שום דבר"), ולשמש כרופא בתעלת סואץ במלחמת יום כיפור, אז טיפל בין השאר בדן מרגלית ששבר את רגלו.

ד"ר שוסהיים שימש ומשמש גם כרופאם האישי של רבנים רבים ובהם הרב אריה לוין, שושלת אדמו"רי גור, האדמו"ר מויז'ניץ והרב צבי יהודה קוק. "בסופו של דבר, כשרופא מגיע לחולה הוא מסתכל עליו כפציינט", הוא מספר, ומתאר במבט של רופא את כוח הסבל של מטופליו הרבנים ושל הרב צבי יהודה בפרט, כדבר יוצא דופן: "הם לא הראו את סבלם כלפי חוץ. אני מטפל בפציינטים כבר 40 שנה, ולפעמים כשהרופא בא הם מבליטים את הכאב כדי לגרום לו לטפל בהם, או להיפך. הרב צבי יהודה היה יושב עם התלמידים בביתו המרוהט בפשטות ופניו צוהלות ושמחות. הוא ניתק את עצמו מכל הסבל ומכל מה שמתחולל בגופו. אינני יודע איך הדבר ייתכן מבחינה פיזיולוגית".

כל מטופליו הרבנים מחזקים את ידיו בכל פועלו בנושא מניעת ההפלות, אך מי שנתן לו את הדחיפה החזקה ביותר לפעילותו זאת היה ה'לב שמחה', אחד מאדמו"רי גור, שנהג לומר לד"ר שוסהיים שבעיית ההפלות מטרידה אותו עד שהוא אינו יכול לישון בלילות. "הגעתי אליו עם הפרסום הראשון שכתבתי בנושא 'מדריך לאישה בהריון'. הוא אמר לי ביידיש: 'תביא לי את זה', ואני הייתי בטוח שהוא יקרע את הדפים, כי מה לאדמו"ר ולמדריך כזה. אבל הוא נתן את המסמך לאחיו, ה'פני מנחם', שיבדוק אם הדברים מתאימים גם למגזר החרדי. הוא בדק ולא שינה לי אף מילה. מאז הרבנים נותנים לי גיבוי, ויש לנו זכות שכל הפרסומים שלנו מתאימים הן לחילונים והן לחרדים".

מעבר לילדי 'אפרת', לד"ר שוסהיים ולאשתו שושנה יש חמישה ילדים, כולם נשואים. שלושה מתגוררים ביישובים ביש"ע (עפרה ואלון שבות) אחד בירושלים ואחת בבית שמש.

"מי שמפילה הורסת את עצמה"

לפני שנה נכנסה שלומית (שם בדוי) להריון "ממש לא רצוי". באותה תקופה היא התגוררה עם שני ילדיה אצל חמותה, ובין השתיים לא שררו יחסים טובים. במקביל היא פתחה בהליכי גירושין מבעלה, שהיה מסובך עם השוק האפור: "הייתי המפרנסת היחידה. כולם בעבודה, במשפחה ובחברה ידעו שאני מתגרשת ומה מצבי הכלכלי, והנה נכנסתי להריון. מי שידע אמר לי שאני לא אחראית".

שלומית סיפרה לחברתה הטובה על מצבה החדש: "היא אמרה לי 'מזל טוב. את אלופת ההסתבכויות, אבל מזל טוב'. אמרתי לה 'איזה מזל טוב, אני הולכת להפיל'". החברה אמרה לה שאם תפיל היא תאבד את שפיותה, אבל שלומית לא רצתה לשמוע.

"היה לי הטלפון של אגודת 'אפרת'. התקשרתי אליהם ושאלתי עד איזה שבוע מותר להפיל. הם ענו שאפשר לשאול את הרב פירר על כך, אבל הם יכולים לעזור לי. באותו ערב יצרה איתי קשר אילנית, המתנדבת, ומאוחר יותר הגיע אלי מתנדב שישב ושוחח איתי עד 1:00 בלילה, אבל אני לא שמעתי מה הוא אומר. זה נכנס מפה ויצא משם. כל הבדיקות הרפואיות הראו שמצבו של העובר תקין. אמרתי לעצמי 'למה העובר בסדר, למה הוא לא מת לבד?', ניסיתי להרים משאות כבדים כדי לגרום להפלה, אבל דבר לא עזר".

לאחר מספר ימים הגיעה שלומית לוועדה להפסקת הריון ברמת מרפא, שם רואיינה על ידי פסיכיאטר. "סיפרתי לו שאני מתאשפזת בבית חולים בגלל מצב נפשי קשה, דבר שלא היה נכון, המצאתי שקרים נוספים והוא לא ביקש אישורים, רק רשם את דברי, ובסוף קבע שהמשך ההריון יפגע בבריאותי הנפשית ואישר לי לבצע הפלה. גזר דיני ודינו של העובר נחרץ".

שלומית התקשרה לבעלה והודיעה לו שהיא עתידה לבצע הפלה ביום שלישי. הוא התנגד ואמר כי היא תתחרט על כך בעתיד. היא השיבה לו שאולי כעת הוא מתייחס אליה יפה, אבל היא יודעת כי הוא ימשיך להתעלם ממנה בעתיד ולכן לא תתחשב בעמדתו. הוא מיהר להתקשר לאילנית המתנדבת: "האישה היחידה שיכולה להשפיע על שלומית היא אמה", אמר לה. "תתקשרי אליה בבקשה". אילנית השיבה שאסור לה לעשות זאת, אולם בסופו של דבר מישהו מהם התקשר לאמה והודיע לה ששלומית בהריון ומתכוונת לבצע הפלה.

אמה של שלומית ניסתה לשכנע אותה לא להפיל "היא אמרה לי שלא תכיר בי אם אעשה זאת, כי זה יוציא אותי מדעתי". שלומית לא ביצעה את ההפלה, והחלה להיות בקשר עם אילנית ולקבל תמיכה נפשית וכלכלית מן האגודה. בשלב מאוחר יותר של ההריון היא אושפזה בשל מחלה נדירה ברגליים.

"בעלי לא בא לבקר אותי בכלל, הרגשתי בודדה. הלכתי למחלקת תינוקות בבית חולים כדי לראות, אולי זה יעשה לי חשק לילד שגדל בתוכי, אבל זה לא עשה לי שום חשק, להיפך. צעקתי על אמא שלי, על אילנית, על רות (תדהר) ואמרתי שאנסה להפיל את עובר לבד. יש אימהות שמלטפות את הבטן שלהן בכל תנועה של העובר ואני רק כל הזמן קיוויתי שלא יהיה לו דופק".

כעבור תשעה חודשים הגיע זמנו של העובר לצאת לאוויר העולם. "זו הייתה לידה קלה במיוחד. הייתי צריכה להשתעל כדי שהוא ייצא. הרופאים שמו אותו על הבטן שלי והוא הסתכל סביב והביט אליי במבט כל-כך נבון. שאלתי את עצמי מה עשיתי לו עד עכשיו?! זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. אני חולה על שני הילדים האחרים שלי, אבל כאן יש משהו מיוחד, אני שוכבת לידו ומלטפת אותו בלי סוף.

"שלא תביני לא נכון, שום דבר לא השתנה. אני עדיין בהליכים עם בעלי ואין לי קורת גג, אבל הילד הזה הביא איתו תקווה חדשה, ואולי אפילו אשקם את היחסים עם בעלי. אני מרגישה שהתבגרתי והשתניתי, וגם אגודת 'אפרת' לא עוזבים אותי. הם עוזרים לי כל הזמן, ואפילו השיגו לי סיוע חד-פעמי כדי להצליח לשכור דירה, אבל מעבר לקטע הכלכלי זה התמיכה הרגשית".

שלומית, שלושה חודשים וחצי אחרי הלידה, כבר מתנדבת באגודה ומנסה ללוות בחורה בת 17 שנכנסה להריון ולחזק אותה כדי שלא תפיל את העובר. "שלא תעשה את זה, למענה וגם בשביל התינוק. היא כולה בת 17, אבל אם היא תפיל היא תהרוס לעצמה את החיים".