חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 50ראשיהפצה

ביתר בליגה הלאומית - בגליון השבוע

ביתר עילית, העיר שהוקמה בסמוך לחורבות מעוזו האחרון של בר-כוכבא, כבר בת 13. כדי להתקבל אליה צריך לעבור ועדת קבלה שבוחנת את מידת ה'חרדיות' של המועמד. למרות הבעיות הלא פשוטות עמן היא מתמודדת, ביניהן האינתיפאדה, מחסור במקורות מימון ומתחים עדתיים, מצליחה העיר השנייה בגודלה ביש"ע להציג תקציב מאוזן וקצב גידול שידיר שינה מעיניי הפקחים של שלום עכשיו.
10/07/03, 00:00
אהרן גרנביץ'

לא יכול להיות מאורע מרגש משיטוט בחוצות העיר ביתר בערב תשעה באב. לא הרחק משם התרחש סופו הטראגי של מרד בר כוכבא, שם סיימו לוחמיו את חייהם, שם גם נגמר המרד המפורסם. נפילת ביתר מסמלת יותר מכל את תחילתה של הגלות. 2000 שנה אחרי, ביתר עילית היא עיר ואם בישראל, אחת הגדולות ביש"ע שבשנים האחרונות גדלה אוכלוסייתה כמעט ב- 400%. בט' באב גלו ממנה, 2000 שנה אחרי בט"ו באב, חזרו אליה. כך לפחות מנסים 'למכור' את העיר לתורמים בארה"ב.

בלשכתו המהודרת משהו ("על שום דבר לא שילמנו ממש, זה לא יצא מתקציב העיריה, טורח ראש העיר יצחק פינדרוס לומר) מקרין לי על צג המחשב שלו ראש עירית ביתר עילית את סרט התדמית האחרון שהכינו על העיר. את הסרט הזה הכין תושב העיר, קבלן הבונה בעיר, חסיד סאטמר שעלה מארה"ב ומנסה עכשיו לעשות 'תשובת המשקל' להתנגדות הוריו לישוב הארץ, הן על ידי בניית העיר והן על ידי סיוע בפיתוחה בהתנדבות, כמו הכנת הסרט הזה.

העיר ביתר עילית נוסדה בשנת תשמ"ח (1988), ובשנת תש"ן (1990) קיבלה מעמד מוניציפאלי.
ביתר עילית מתוכננת בתכנית מתאר מקומית הכוללת אדמות מדינה בשלוש גבעות מקבילות: A,B ו- C. על פי התכנית תגיע העיר לכ- 10,000 יח"ד בשטח תכנון של 4,300 דונם. עם השנים הופשרו לתכנון שטחים נוספים ממזרח ומצפון, שהוכרזו כאדמות מדינה וצורפו לשטח התכנון של היישוב.
ביתר עילית הינה העיר הראשונה שהוקמה לאוכלוסיה החרדית. תכנונה של העיר התמקד רק בבנייני מגורים ולא במספרם הגדול של הילדים המתגוררים בעיר, בכיתות הלימודים שילדי העיר זקוקים, במבני דת ובגינות הנוי ברחבי העיר.

ביום י"ט באב התש"מ (8/8/80) החליטה ממשלת ישראל על הקמת העיר ביתר עילית. בתום סדרת דיונים עקרוניים הוטל על משרד הבינוי והשיכון להתחיל בהליכי תכנון, ומיד לאחר השלמתם לצאת לביצוע עבודות התשתית והבניה. בראשית שנת 88' החלו בעבודות הפיתוח, ולאחריהן בעבודות הבניה.

המתאכלסים הראשונים חנכו את דירותיהם, בקיץ 90'. מאז ועד עצם היום הזה, נמשכים גלי האיכלוס במלוא התנופה. למעט הפסקות מסוימות שנרשמו במסכת בניית העיר, עקב התהליך המדיני. בדרך כלל יוצאים לשיווק מתחמים גדולים של יח"ד, כאשר, כל מנת שיווק מסתכמת בכ- 1,000 יח"ד. הגבעה הראשונה של היישוב, גבעה A, שכבר מאוכלסת ברובה, נבנתה בשלושה שלבים קרדינליים, ובהתאם לכך, חולקה לשכונות, שעוטרו בשמות ע"י ועדת השמות של העירייה, כדלהלן: שכונת אתרוג, שכונת דקל ושכונת הדס.
כותרת ביניים: צמיחה ללא הפסקה

יצחק פינדרוס ראש עירית ביתר עילית רחוק מלהזכיר במראהו ראש רשות מוניציפלית ביש"ע. הוא לבוש בחליפה וענוב בעניבה ועומד בראש הרשות השניה בגודלה ביש"ע, אחרי מעלה אדומים. אבל כשהוא מקפץ על הגבעות, מדלג עמי בין אתרי הבניה, נושם את רגביה, אינך יודע אם הוא ראש הרשות או יזם הבניה בעיר. "בעוד כולם נלחמים בגדר ההפרדה ואומרים שלא צריך, אנחנו פרקטים. חתמנו על כל מה שביקשו, הגדלנו את שטח הבניה של העיר ואנחנו בונים ללא הפוגה וכל הזמן גדלים", הוא אומר ומצביע בגאווה על הגבעות הקרחות שמתוכן צמחו כמעט יש מאין בתים, רחובות, גנים ציבוריים, בתי ספר וגני ילדים. "זהו סוד הצלחתנו", הוא אומר.

הוא רק שנה וחצי בתפקידו, הוא מינה את אשף הכספים יהושע פולק לגזבר העיר ואת מי שכיהן כראש המועצה הראשון של ביתר, הוא החזיר לעיריה לפעילות מלאה כיועץ ראש העיר. הוא הקים קרן מיוחדת בארה"ב המנסה לגייס ידידים חדשים לתרום לפיתוחה של העיר. מאז התמנה, כבר נסע ראש עירית ביתר פעמיים לחו"ל לאירועי התרמה.

13 שנה אחרי היווסדה של העיר, יכולים מייסדיה להביט בסיפוק על מפעלם. ההגירה חיובית. היא למעשה משמשת אפילו כמעין בירה קטנה לתושבי היישובים הסמוכים: צור הדסה, בר גיורא, מבוא ביתר, מטע, נס הרים ויישובי גוש עציון. כל אלו הופכים את ביתר עילית למעין מטרופולין בזעיר אנפין מרבית המשתכנים ביישוב, מגיעים מירושלים ומבני ברק, הנחשבים לריכוזים החרדיים הגדולים בארץ. בביתר מתגוררות כ- 4,500 משפחות (!) שהן כ-25 אלף נפש (לפי נתוני הרישום בעירייה) 15 אלף ילדים מתוכם 8000 ילדים מתחת לגיל 5. מידי רבע שעה יוצאת מכאן תחבורה לירושלים. בכל מקום רואים מנופים הבונים עוד ועוד יחידות דיור, אפילו האינתיפאדה והפחד מפניה לא עוצרים את הגידול של העיר, מחוסר ברירה. "אין לציבור החרדי הרבה לאן ללכת", מודה ראש העיר יצחק פינדרוס "אנחנו אחד מהמקומות הבודדים. מה עוד שהבאים לכאן מוצאים איכות חיים, דירה באיכות מצויינת, ניקיון, מוסדות חינוך טובים, אוויר הרים צח, אווירה חרדית, כל אלה מחפים על האינתיפאדה. אז התחבורה כאן מתנהלת באוטובוסים ממוגני ירי". בציבור החרדי מתחתנים כ 2000 זוגות לשנה. רובם בוחרים לבנות את עתידם ב 4 מקומות - אחד מהם ביתר. 500 זוגות בשנה מגיעים לביתר עילית ההולכת וצומחת משנה לשנה. הייתר בוחרים במודיעין עילית, אלעד בית שמש ואשדוד.
כותרת ביניים: הכביש של ראש העיר

מהחלונות של לשכת ראש העיר רואים היטב את הגבעה השניה של העיר, זו המכונה "גבעה B”. בחודשים אלה מסתיימות עבודות הפיתוח בגבעה זו ובמקביל נכנסו כבר כ-1,000 מהדיירים החדשים לבתיהם החדשים. מנת השיווק והבניה הראשונית בגבעה החדשה, מסתכמת ב- 1,150 יחידות דיור. הצפי הוא, שהאיכלוס הנוכחי יגדיל את האוכלוסיה בעיר, בעוד כ- 4,600 נפש לכל הפחות. גבעה זו, מתוכננת להכיל בתום בניינה, כ- 5,000 יח"ד. בין מרכזה של ביתר לגבעה הזאת מוביל כביש. בביתר מכנים את הכביש הזה 'כביש פינדרוס'. "כשהתחלתי לכהן כראש עיר סיירנו במקום. טרם החל האיכלוס של הגבעה" מספר יצחק פינדרוס, "הייתי כאן עם הממונה מטעם משרד השיכון ועם מאיר פרוש שהיה סגן שר השיכון. אמרו לי עוד מעט יתאכלסו משפחות. לא היה כל קשר בין השכונה המרכזית לשכונה הזאת, לא היו אפילו חנויות מכולת, מה עושים? אמרתי לעצמי איך פותרים את הבעיה עם 1500 משפחות שיהיו מנותקות, הצעתי לסלול כביש, אמרו לי מה פתאום לא יאשרו כביש. אבל בדקו ומצאו איזה פתרון שאותו בצעתי מייד. תוך מספר חודשים עמד כאן כביש בנוי וסלול מאז קוראים לו בביתר 'כביש פינדרוס'.

לכאורה, ביתר היא קנאתו של כל ראש רשות מוניצפלית ביש"ע. רק לכאורה. פינדרוס, כך מתברר, מתמודד בעירו עם הר של בעיות לא קטן שהבתים היפים והרחובות הנאים מסתירים. ביתר עילית, נמצאת בטבלת היישובים העניים ביותר בישראל. מלבד הרמה הסוציו אקונומית הנמוכה של התושבים, היישוב עצמו דל מאד בנכסים מפיקי ארנונה. ביישוב לא קיימים כלל בתי מלון, מפעלי תעשיה, מרכזי עסקים וכו', המהווים מקור כלכלי לרשות המקומית.

מפריטים כל מה שזז

אז איך מתמודדים?

פינדרוס: "עיריית ביתר עילית הקפידה מאז כהונתו של ראש העיר הראשון ד"ר משה ליבוביץ לחיות על מה שיש ולא על מה שאין. העירייה לא גמרה מעולם בגירעון תקציבי הנה תסתכל", הוא מראה לי את אחת הקירות בלשכתו שם תלויות כל הפרסים האפשריים על ניהול יעיל של העירייה. ופרט לכך, ביתר עילית הייתה הראשונה שהפריטה כל מה שהיה אפשר. התחבורה הציבורית מופעלת על ידי חברה פרטית העומדת למכרז בכל פעם מחדש, עובדי העירייה מעטים ביותר. כל הייתר שייכים לחברות פרטיות. זה עתה גמרתי עיסקה עם יזם שידאג לבנות כאן אזור תעשיה. למען עתידה של העיר חייבים כאן אזור תעשיה. כיום רוב התושבים צריכים לצאת לעבודה בירושלים ובבית שמש, אין כל סיבה שהם לא יעשו זאת בעיר ביתר. היזם הזה ידאג להעסיק רכז שיביא לכאן מפעלים. הגעתי למסקנה שאם יעשה זאת עובד עירייה, זו מתכונת מצויינת לשותי תה.

ובכלל, עירית ביתר עילית נתקלת יותר ויותר בקשיים של הורים לשלם את הסכום המינימלי של שכר לימוד למוסדות חינוך והארנונה לעיריה. בכירי העיריה צריכים היו לקצץ בשכרם והעיריה הייתה חייבת לפטר עובדים כדי להתמודד עם המציאות הכלכלית הקשה. בעוד שבערים אחרים המדד הוא עובד עירייה על כל 100 תושבים, מעסיקה עיריית ביתר עובד רק על כל 200 תושבים

בין ירושלים לשאר הערים בארץ בעיקר המרכזים החרדים: ירושלים הסמוכה, בני ברק ובית שמש, מקשרת תחבורה ציבורית ענפה המופעלת ע"י חברת "ביתר תור", חברת בת של חברת "הורן את ליבוביץ", חברת ההסעות השלישית בגודלה בישראל. החברה המפעילה 5 קווי תחבורה מהיישוב לירושלים, לבית שמש ולבני ברק, ומהן חזרה ליישוב. בציר ירושלים-ביתר, מתקיימים מדי יום ביומו למעלה מ-160 נסיעות, החל מהשעה 6 בבוקר ועד לשעה 24 בלילה. בנוסף, פועלים שני קווי אוטובוס עירוניים, המחברים בין שכונות העיר.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטסטיקה, ביתר היא בעלת המספר המועט ביותר של כלי רכב. דבר שהוליד תחברה ציבורית מסועפת. אלא שדווקא עובדה זו מולידה בעיה גדולה. תושבים רבים מתלוננים על חוסר באוטובוסים, על איחורים לעבודה. למעשה המטרד הוא כה גדול עד שהיו משפחות שנאלצו לעזוב את העיר רק בשל דבר זה. "המציאות מחייבת לנסוע באוטובוסים ממוגני ירי", מסביר ראש העיר, "כל תקלה הופכת למטרד לתושבים. אני האחרון שיאמר שאין צורך בזה והדבר גורם לסבל רב בעיקר משום שאין רזרבות לגיבוי במקרה של תקלה. ישנם במפורש ערבי שבתות וחגים שבהם החברה לא נערכת נכון. תקלה הכי קטנה כמו סגירת כביש המנהרות גורמת לקשיים מרובים", אומר ראש העיר.

ובעיה נוספת קשורה במבנה המסובך מאוד של המרקם החברתי החרדי המוליד בעיות קואליציוניות שגם עמן צריך ראש עיר להתמודד. כל מוסדות החינוך בעיר, למעט שני בתי"ס ממ"ד, שייכים לאגף המוכר שאינו רשמי במשרד החינוך. בשונה מכל הערים בישראל, המקבלות מענה לכל צרכי התלמידים משום שישנם גם מוסדות ממלכתיים וגם ממ"ד, והמוסדות המוכרים שאינם רשמיים מקבלים יחס של מוסד פרטי. העיר ביתר-עילית שונה מכל הערים, כאשר המוסדות הפרטיים הינם למעשה מוסדות ממלכתיים, כך לדוגמא, שיקולים קואליציוניים לפיתוח תשתית החינוך בעיר, הביאו לכך שהכיתות מתוקצבות לפי הסכם קואליציוני ולא לפי שיקולים של הצורך האמיתי בעיר. כך גם למשל, תקציב ההסעות מועבר למוסדות ישירות ולא לרשות המקומית, דבר המקשה על העירייה לפקח ולנהל היטב את מערך ההסעות. איך מתמודדים עם בעיה כזאת? לראש העיר אין פתרון.

מבחן קבלה

האם כל אחד יכול לגור בעיר ביתר? מתברר שלא. על מנת לגור בביתר, צריך להיות חרדי. זאת אומנם עיר ולא ישוב קהילתי, אבל לעיר הזאת יש ועדת קבלה הפועלת מטעם רבני העיר הרב יעקב תופיק והרב דוד צבי אורדנטליך וזו קובעת האם המבקש לגור בעיר מספיק חרדי או שמא הוא 'יקלקל' את שאר תושבי העיר. גם מי ששוכר דירה בביתר חייב לעבור דרך ועדת הקבלה. רשמית, אין כל כוח רשמי לוועדת הקבלה, מעשית, אוי למי שישכיר דירה למי שלא קיבל את אישור ועדת הקבלה. ראש העיר מנסה 'לסנגר' על הוועדה: "לא קל לציבור החרדי לעזוב את ירושלים ובני ברק. יש 160 ישובים ביהודה ושומרון, אין כל סיבה שיהודי המשתייך לציבור הדתי לאומי לא יבחר לגור באחד מהם. אין סיבה בעולם להפריע למהלך החיים החרדי. הציבור החרדי רוצה לחיות את חייו ומבקש שכניו וקהילתו יהיו כאלה. ובכלל, ועדת האכלוס פועלת מטעם הקבלן המעוניין לשווק את דירותיו לקבוצות מאורגנות. רוכשי הדירות שלו רוצים לדעת שבשכנותם יגורו חרדים בלבד. הוועדה פועלת מתוך כוחות השוק ולא מטעם העירייה. בפירוש, ועדת האיכלוס הזאת תפקידה לדאוג שלא יחדרו לעיר גורמים שאינם חרדים. הפחד הוא מפני חיים לא חרדים, כך שאם תבוא קבוצה של אברכי אחת הישיבות הלאומיות למשל, שאורח חיה הוא חרדי, הם יתקבלו כאן בברכה. לא בודקים כאן את הדעות, אך ורק את אורח החיים. איכות החיים החרדית לא השקפת העולם. אם תבוא קבוצה של אברכים מישיבת שבי חברון שהתחייבו על אורח חיים חרדי הם יתקבלו".

לעירייה יש מחלקת רווחה פעילה מאוד המתמודדת עם מספר לא מבוטל של מקרים סוציאלים, הרבה יותר מאשר בישובים אחרים ביש"ע. המחלקה אף קיבלה פרס על פעולותיה. העירייה מטפלת בילדים בסיכון, בנערים המסתובבים חסרי מעש שלהם הקימה מועדוניות. ובכלל, מעיד ראש העיר, העירייה משקיעה רבות בילדים בעייתיים. יש כאן קב"ס (קצין ביקור סדיר) וקב"סית במשרה מלאה.

אמרו לי שיש כאן בעיות רבות והפליות בין האשכנזים לספרדים

יש כאן 40 בתי ספר בתוכם בתי ספר אשכנזים, חסידיים וספרדים. לאחרונה נפתח כאן סמינר נתיבות חכמה הסמינר הראשון בביתר עלית שבו יש 40 בנות, מתוכן רק 8 אשכנזיות הבעלים של הסמינר הוא ספרדי.

עצם העובדה שאתה בקיא ברשימת האשכנזיות והספרדיות אומר 'דרשני', תראה לי ראש רשות ביש"ע או בכלל היודע כמה אשכנזים או ספרדים יש לו בעיר?

טוב תראה, התלונות לא הגיעו אליך סתם כך, התלוננו. באו אלי אז בדקתי ולכן אני בקיא.

אני יהודי חרדי, תשכנע אותי לגור בבית"ר

יש כאן איכות חיים יוצאת מהכלל, מי שיבוא לכאן ימצא פארקים רחבי ידיים. כל אחד יכול למצוא את הקהילה שלו יש כאן חברה צעירה, דינמית ומתחדשת. הנסיעה לעיר וממנה מתבצעת באוטובוסים ממוגני ירי ואבנים יש כאן כאמור מעל 1400 משפחות חדשות ובכלל, אנחנו לא צריכים לרוץ לחפש תושבים, הם באים אלינו.



הראש

13 שנה, כמניין שנות העיר, מתגורר יצחק פינדרוס בעיר ביתר. הוא הגיע לכאן בליל כלולותיו בכ"ה תשרי תשנ"ו, הוא תלמיד של הרב זילברמן מהרובע המוסלמי. פעילותו הציבורית הראשונה בעיר הייתה לקשר בין התושבים למועצה הממונה. הוא אף היה יועצו של ראש המועצה הראשון הרב ד"ר ליבוביץ שעכשיו משמש כיועצו שלו. הוא ניהל את אגודת "חזרת עטרה ליושנה" ברובע המוסלמי אחרי שפרשו ממנה אנשי 'עטרת כהנים'. הוא אף ניהל את מוסדות הרב זילברמן בעיר העתיקה. בגיל 26 כיהן כסגן ראש המועצה במועצה הנבחרת הראשונה שנתיים בתואר ושנתים וחצי בשכר. לאחר מכן החלה להתנהל ההתמודדות לראשות העיר. ש"ס תמכה בראש העיר המכהן יהודה גרליץ. 'דגל התורה' שיצחק פינדרוס מייצגה התחלקה לשניים . בעוד ח"כ אברהם רביץ תומך נלהב של ריצת פינדרוס, ח"כ משה גפני לא האמין שפינדרוס יבחר. ש"ס הטילה את כל כובד משקלה בעד יהודה גרליץ. רב העיר הרב טופיק התערב אף הוא והיה בעד פינדרוס. לא היו לו סיכויים רבים אך בסיום דרמת הבחירות התברר שיצחק פינדרוס נבחר בסערה לראשות עירית ביתר עילית. הוא נשוי ואב ל 4 שני בניו לומדים במוסדות הרב זילברמן, 2 בנותיו לומדות בביתר.



ההיסטוריה חוזרת

סיפורה של ביתר-עילית מתחיל לפני כאלפיים שנה, בתקופת בית שני.

העיר ביתר מוזכרת פעמים אחדות בתלמוד ובמקורות היהודיים. במסכת "ברכות" מצוין, כי חכמים הוסיפו ברכה נוספת בברכת המזון – ברכת "הטוב והמטיב" – כאשר התאפשרה הבאתם לקבורה של הרוגי ביתר, לאחר שבתחילה נמנע מהם הדבר ע"י הרומאים.

כידוע, ביתר היתה מרכז המרד הגדול של היהודים בשלטון הרומי בארץ ישראל, ובראש המרד עמד שמעון בר-כוכבא, אשר קיבל גיבוי מלא במאבקו מהתנא רבי עקיבא. אכן, בתחילת המרד, נחל בר-כוכבא נצחונות גדולים על הרומאים בשדה הקרב במוקדים אחדים בארץ ישראל. אולם, בשלב מאוחר יותר הוכרע המרד בידי מצביא רומאי, אשר הביא תגבורת מרומי, ובזה אחר זה נפלו מאחזי המורדים היהודים.

המעוז האחרון והחשוב של המורדים היה בעיר ביתר. באחד המקורות, בספר אבודרהם, חלק ב' (ערך "ברכת הלחם וזימון וברכת המזון"), מתוארת ביתר "שהיתה עיר גדולה לאלוקים והיו בה אלפים ורבבות מישראל" (דף שס"ו).

למרבה הצער, גם מעוז זה נפל לבסוף בידי הרומאים לאחר מצור וקרבות קשים, זמן מה לאחר חורבן בית המקדש, ובכך נחתם פרק גבורה עילאית בגשמיות וברוחניות.

ביתר, כפי המסופר במקורות, היתה עיר שהמאפיין העיקרי שלה, התבטא במספרם הרב של מוסדות החינוך. וכך מסופר בתלמוד: "ארבע מאות בתי כנסיות היו בביתר ובכל אחד ארבע מאות מלמדים ולכל מלמד ארבע מאות תינוקות". ואילו ר' גמליאל אומר: "חמש מאות בתי סופרים היו בבית ובכל אחד לא פחות מג' מאות תינוקות".

קרוב לאלפיים שנה עמד המקום בשיממונו עד שנת התש"מ (אוגוסט 1980), עת באה ממשלת ישראל והחליטה על חידוש הישוב היהודי במקום.


העיר ביתר - רשימת מצאי

עירית ביתר עילית סיפקה לנו את הנתונים הבאים:
שני מוקדי חירום רפואי, פועלים בעיר במשך כל שעות היממה, ומספקים שירותי עזרה ראשונה. בשנת 98' הקים מגן דוד אדום ביישוב נקודת הזנקה, הכוללת 2 אמבולנסים, וזאת לאור צרכי האוכלוסיה, ההולכים וגוברים. החל משנת 97' פועל בעיר מכשיר "כספומט" לשירות תושבי היישוב. המכשיר מאפשר משיכת מזומנים 24 שעות ביממה ללקוחות כל הבנקים. בשנת 94' ייסד המוסד לביטוח לאומי סניף לקבלת קהל, המטפל בפניות הציבור ובמגוון הנושאים הקשורים לביטוח הלאומי. בשנת 98' הקימה העירייה עם משטרת ישראל מרכז לשיטור קהילתי ביישוב והיה בכך דגם ראשוני למש"ק ביישוב חרדי. במקביל השיקה המשטרה בסיס של משמר אזרחי. רשות הדואר פתחה סניף ביישוב, המספק את מכלול שירותי בנק הדואר. עקב גלי האיכלוס בשנה האחרונה, תפתח הרשות סניף גדול ומרכזי בשכונת דקל, וזאת בנוסף לסניף הקיים בשכונת אתרוג. מוקד בטחוני עירוני מאוייש 24 שעות ביממה. המוקד מטפל בפניות בעניינים מוניציפאליים ונחשב לאחד המשוכללים והיעילים בארץ. במוקד מצלמות וידאו המספקות מראות ויזואליים סימולטניים על הנעשה בנקודות רגישות מסביב ליישוב. בביתר עילית ישנם 81 כיתות בנויות לבתי הספר, ו-34 כיתות גן בנויות. כל יתר הכיתות בתיה"ס שוהים בקרוואנים, דבר המצריך שינוי ותיקון דחוף, במיוחד לאור המצב הביטחוני. בימים אלו הוחל בבניית 80 כיתות לימוד חדשות. לאחרונה נפתח בית-ספר לחינוך מיוחד, הממוקם אף הוא בקרוואנים.כ-120 גני ילדים לבנים ולבנות לכל זרמי החינוך הדתי והחרדי, המונים כ-3,200 ילדים (מתוכם 34 בנויים + 8 כיתות בבניה). 18 בתי ספר לבנים (מתוכם ארבעה מוסדות ב-45 כיתות בנויות). 11 בתי ספר לבנות (מתוכם שלושה מוסדות ב-36 כיתות בנויות). כל יתר מוסדות החינוך נמצאים בקרוואנים, בתנאים מחפירים ביותר. סה"כ מס' התלמידים ביישוב: 6,571, מהם 3,452 בנים ו-3,119 בנות. מס' התלמידים הלומדים מחוץ לביתר: 760 תלמידים עד גיל 16. מתוכם: כ-100 תלמידי החינוך המיוחד. כ-300 תלמידים בגילאי 17 עד 19. סה"כ: 1,060 תלמידים נוסעים מדי יום ללמוד מחוץ לתחומי העיר. מוסדות לחינוך העל יסודי. הבולט בהם, בי"ס תיכון "לציון ברינה" לעולים חדשים ממדינות חבר העמים. קומפלס ביה"ס כולל, מדרשיה, מכון מחשבים, מעבדת פיזיקה, מטבח ופנימיה (פרוייקט השייך לנעל"ה) לקראת שנה"ל תשס"ג ייפתח בעיר מוסד על-יסודי ראשון לבנות. לא מכבר נפתחו שעריו של המרכז להכשרה מקצועית. בין כותלי המרכז נמסרים קורסים בתחומים נדרשים. המבנה המפואר הוקם ביוזמת העירייה, ובמימון מפעל הפיס ומשרד התמ"ס במסגרת פרוייקט "עידוד 99'". כ- 75 בתי כנסת לכל העדות והנוסחאות, פזורים בכל רחבי היישוב. רבים מהם כבר שוכנים במבני קבע, מהודרים ומרווחים. בתי-כנסת אלו נבנו מכספי המתפללים ותרומות שהתקבלו בסיוע העירייה. 48 בתי מדרש (כוללים) לאברכים על בסיס יום שלם/חצי יום. 8 מקוואות לנשים ולגברים וכן 2 מקוואות לטבילת כלים. בית הוראה. בין כותליו יושב צוות רבנים להשגת פתרונות ותשובות לשאלות ובעיות הלכתיות. 353 מפעלי גמ"ח להשאלת אביזרי עזרה ראשונה, בגדים, בולים, טיטולים, טליתות, כלים לשמחות, כלי עבודה, כסאות ושולחנות, מוצרי תינוקות, מזון לתינוקות, מכונת פוליש וכדומה.