חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 53ראשיהפצה

זכות השיבה כבר בעכו - בגליון השבוע

זה התחיל הארועים אלימים 'קטנים' והפך לגל של ביריונות נגד תושבי עכו היהודים, מתפללים הוכו, המואזין קורא בעוצמה ואנדרטת הזיכרון לחללי צה"ל הפכה לגן משחקים. ערביי עכו משתלטים בצורה שיטתית על בתים ברחבי העיר. בשכונות שבעבר היו יהודיות יש כבר רוב ערבי. הגרעין התורני בעיר נאבק כדי שעכו לא תחזור להיות עיר ערבית.
31/07/03, 00:00
שמעון כהן

יום שישי, השעה שעת בין ערביים, יהודים ממהרים לתפילת מנחה. קשיש אחד, לבוש חליפה, התנהל לאיטו לבית הכנסת בו הוא מתפלל מזה עשרות שנים. מרחק לא רב מבית הכנסת כבר זמזם לעצמו את נעימת קבלת השבת, אולם מעבר לפינה הם ארבו לו: חבורת צעירים שחיכו ליהודי הראשון שייפול לידיהם. הוא עשה עוד צעדים אחדים עד שאגרוף הוטח בפניו. המכות האכזריות שקיבל שלחו את הקשיש לבית החולים.

שוב יום שישי. סלי הקניות העמוסים שבידיהן הכבידו על שתי הקשישות היהודיות שביקשו לנוח על ספסל עץ ברחוב השקט, לקראת המשך דרכן הביתה. בעוד האחת שולפת מכיסה מטפחת ומוחה בה את הזיעה, צצה חבורת נערים שהבריון שבראשם החליט שלא הזקנות אלא דווקא חבורתו צריכה לשבת על הספסל. חבורת הנערים התקרבו אל השתיים בקריאות ובקללות.

בעוד השתיים מנסות להתגונן מפני הקללות שהטיחו בהן, שלף אחד הנערים מקל והחל להכותן בגבן. נ' (ששמו המלא שמור במערכת), שהיה בקרבת מקום, נזעק לקריאות השתיים, ובצעקות ואיומים הבריח את הנערים. "זה הזכיר לי את מראות השואה, כשהיו מכים את היהודים", הוא מספר בכאב.

לפני מספר חודשים הושלמה מלאכת כתיבת ספר תורה שיועד לישיבה שבעיר. המון יהודי התכנס ברחוב. למקום הוזמנו רבנים ידועי שם, שהתכבדו לרקוד כשספר התורה בידיהם. בעוד התהלוכה מתקדמת לעבר בניין הישיבה, נשמעו מאחת הסמטאות שבצד הדרך צעקות רמות. חלק מהחוגגים הפנו את מבטם, וראו חבורת נערים הקוראת "מוות ליהודים", אבנים ומקלות בידיהם, מתקרבים לתהלוכה. הם החלו לזרוק על הקהל אבנים וחזיזים, שגרמו לבהלה. חלק מהחוגגים הלך והניס מהמקום את המתפרעים.

ההולך ברחובות העיר יתפלא לראות שתי חנויות בהן נמכרים אותם פריטים בדיוק. שתי החנויות, שמטרים ספורים מפרידים ביניהן, האחת עמוסת קונים ובחברתה המוכר יושב בידיים ריקות. הסיבה פשוטה: חרם על חנויות של יהודים.

הנוער הערבי קם על רגליו האחוריות

הסיפורים נשמעים מוכרים. לכאורה עוד מתקפה אנטישמית בעיר אירופאית, אבל לא. הפעם זה ממש אצלנו. הסיפורים הללו מהווים מדגם מייצג של האווירה בעיר עכו, עיר שהוגדרה כמודל לדו-קיום בין יהודים לערבים.

זה התחיל כאירוע אלים 'קטן', שהפך לגל מעשי בריונות מצד הנוער הערבי בעיר כלפי התושבים היהודיים של עכו. לפני מספר חודשים ניסה ראש העירייה, שמריהו בירן, לקיים בלשכתו מפגש של ראשי הדתות בעיר עם צמרת המשטרה. במפגש השתתפו רב העיר, הרב יוסף ישר, השייח' עבאס זכור ונציג הנוצרים בעיר, אליאס חורי. ראש העיר ביקש להשיב את האווירה הרגועה בעיר על כנה, ואכן בין האוכלוסיות הבוגרות בעיר נשמר השקט בינתיים, אך צעירי הערבים בעיר לא הפנימו עדיין את מושג הדו-קיום.

דוגמא נוספת ליחס של ערביי העיר לשכניהם היהודיים היא אמנם נטולת אלימות, אך עם זאת פוגעת. במרכז עכו, ליד בניין העירייה, מוצבת אנדרטה לזכר חללי צה"ל בני העיר. במקום מקיימת העירייה את טקסי יום הזיכרון לחללי צה"ל. בתקופה האחרונה הפך המקום למתקן משחקים בעיני הנוער הערבי מעכו ומכפרי האזור. הצעירים מטפסים על האנדרטה ומשתכשכים במי הבריכה הקטנה שלרגליה.

בראיון באחד ממקומוני הצפון אמר דודי רוזנפלד, שאיבד את בנו בקרב בלבנון, לעיתונאית יפה ברנס: "העניין כואב לי ולהורים השכולים מאוד. פניתי מספר פעמים לעירייה בכדי שייתנו את הדעת על כך. צריך לתת לנושא סדר עדיפות גבוה יותר". כשהוא מנסה להסביר את המצב בעיניו אומר רוזנפלד: "צריך להסביר לתושבים מהמגזר הערבי שכנראה לא מבינים את משמעות המקום, את חשיבות אתר ההנצחה".

בפנייתו לעירייה הציע האב השכול הצבתה של פקח מטעם העירייה שיהיה אחראי בין שאר עיסוקיו גם על אתר ההנצחה. בתגובה ענתה לו העירייה כי היא מגנה את התופעה, ובשעות עבודת העירייה קיים פקח, אולם "טרם נמצאה הדרך לחיסול התופעה לחלוטין".

הכיבוש השקט של עכו

על אף כל אלה, הרב יוסף ישר, רב העיר, רואה בכל אלה את חלקה המשני של הבעיה. "הבעיה היא שהערבים פשוט כובשים אותנו. כל דירה שמוצעת למכירה נרכשת באופן מידי על ידי ערבים. אם בעבר היה מדובר בשכונות הפשוטות יותר, עכשיו מדובר גם בשכונות היוקרתיות ביותר".

כדוגמא לטענתו מביא הרב ישר את שכונת וולפסון, שכונת היוקרה שבלב העיר. "השכונה הזו היתה יהודית יוקרתית. במרכזה עמד בית הכנסת וסביבו פעילות ערה. היום בשכונה הזו 95%(!) מהתושבים הם ערבים. לכן במאמץ רב שיכנו בלבה של השכונה את ישיבת ההסדר, שעושה שם עבודת קודש מופלאה". הרב ישר רואה בעכו רק סימפטום: "אנחנו מאבדים את כל הגליל המערבי. הם מגיעים מהכפרים ונכנסים אל תוך הערים, כולל חיפה. ראה את שכונת דניה לדוגמא. השכונה מתמלאת בערבים. אותו דבר בנהריה ובכרמיאל".

אבל אי אפשר לומר למי שמעוניין לרכוש דירה שלא יקנה כי הוא ערבי. אמירה כזו תוגדר מיד כגזענית.
"בגלל העקרונות הללו, ובגלל הפחד שלנו לומר את הדברים בצורה גלויה וברורה, אנחנו עוד נשלם ביוקר. הכיבוש הערבי הזוחל הוא הבעייה האמיתית. עם האלימות של הנוער הערבי עוד נסתדר".
הערכות זהירות מדברות על הגירה שלילית של למעלה מעשרת אלפים יהודים מהעיר בעשר השנים האחרונות. יותר ויותר בתים מוצעים למכירה ונחטפים על ידי הערבים. הרב ישר חושד בקיומה של יד מכוונת מאחורי המהלך. "הם רוצים להשיב לעצמם את העיר. אני מניח שיש הכוונה מלמעלה אצלם. מישהו מממן את הרכישות האלה באופן מגמתי. המצב הוא שכל יהודי שמציע את דירתו למכירה מקבל מיד הצעת רכישה מערבי בסכום מלא ללא מיקוח. מאיפה הכסף? זה פשוט לא הגיוני. מישהו מכוון את זה ככל הנראה. כך הם יוצרים עובדות בשטח".

"כשהם מתמקמים באחת השכונות, הם הופכים את חיי התושבים היהודיים לבלתי נסבלים", מספר הרב, שאינו מתכוון דווקא לאירועים האלימים אלא למה שהוא מכנה 'אלימות שוטפת'. "הם משליטים את מנהגיהם על תושבי השכונות שאליהם הם נכנסים. בשמחות יש להם שלושה ימים של שמחה בקולי קולות. המואזין משמיע את קולו בשיא העוצמה, וכיוצא באלה".

בעניין זה ממש הגיעו לאחרונה למשטרת עכו מספר רב של תלונות. שמחותיהם של התושבים הערבים עולות לתושבים היהודיים בלילות ללא שינה ובהרבה בריאות. בתלונותיהם מציינים התושבים כי הערבים מעדיפים לערוך את חגיגותיהם דווקא בימי שישי ושבת. מאות ערבים באים לחגיגות, שבהן מפעילים מוסיקה עד לשעות הקטנות של הלילה. את המוסיקה מלווים לא פעם מטחי זיקוקים, שמבהילים שוב ושוב את התושבים, שחושבים שמדובר בפיגוע.

הממשלה חסרת אונים

רב העיר וגורמים אחרים משבחים את פעולות המשטרה בעיר, בפיקודו של תת-ניצב אבי אזולאי. אזולאי הגדיר לשוטריו מטרות ויעדים ברורים בתופעות האלימות השונות ברחבי העיר. השוטרים מנסים לאתר את מוקדי המהומות עוד בטרם החלו ולפעול בהתאם. כעת נותר רק לנחש מה היה קורה אם היו אנשי תחנת המשטרה מתעצלים בביצוע משימתם.

בגבור מה שהוא מכנה שוב ושוב הכיבוש הזוחל, פנו הרב ישר ואנשיו לבקש סיוע משרי הממשלה, אבל נתקלו בחוסר אונים. "ידידי השר בני אלון היה כאן לביקור. הוא הזדעזע ממה שראה, אך אמר שאין מה לעשות", הוא מספר. גם שרת החינוך לימור לבנת נדרשה למצבה הדמוגרפי הקשה של העיר, אולם הבהירה שפעולה ממשית לטיפול בתופעה עלולה להיראות גזענית.

אז מה כן עושים?

"אנחנו קוראים למשפחות לבוא ולגור בעיר. אנחנו פונים ומנסים לאתר 'מוסקוביצ'ים' שיקנו דירות בעיר וייעדו אותן למגורי יהודים. צריך לראות בזה יעד לאומי. בינתיים עושים כאן עבודה נפלאה אנשי ישיבת ההסדר והגרעין התורני בעיר".

בראש הגרעין התורני בעכו עומד הרב נחשון כהן. בית המדרש שבו הוא מלמד ספג אבנים מהנוער הערבי, לשיעור שהעביר בחצר הישיבה הפריעו צעירים בהשמעת מוסיקה ערבית ברמקולים, אבל כל אלה פחות מטרידים גם אותו מההשתלטות הערבית על העיר: "בניין אחרי בניין הולך ונכבש", הוא מתאר. "העיר העתיקה הפכה להיות כולה ערבית. יהודים עזבו את העיר העתיקה לטובת השיכונים החדשים, והעירייה, במקום לאטום את הבתים או להפוך אותם, כפי שניתן היה לצפות, לשכונת יוקרה של עתיקות, אפשרה לערבים לפלוש לשם. מתווך דירות סיפר לי שחברת 'עמידר' אפשרה לערבים מהכפרים שמסביב להיכנס לדירות, לעתים גם ללא תשלום".

משרד החינוך לצד המשתלטים

לעכו הגיע הרב נחשון כהן לפני בסך הכל שש שנים, אבל כבר חולל מהפכה לא קטנה, מהפכה שבה הוא תולה תקוות גדולות לשינוי. "כשהגענו מצאנו מצב קשה, משפחות דתיות רבות התכוונו לעזוב את העיר. בית הספר הדתי של רשת 'נועם' כמעט ונסגר, כשרק שבעה תלמידים נרשמו לכיתה א'.

"עכשיו המשפחות הדתיות לא רק שנשארות, אלא שאל הגרעין התורני מצטרפות השנה שש משפחות, כשבפעם הראשונה שלוש מהן הן משפחות של בני עכו. מדובר בהישג של ממש. לגבי בית הספר, לעומת המצב העגום שמצאנו כשהגענו, עברה תקופה קשה שבה לא היו לנו כיתות תקניות, מה שעלה להורים תוספת תשלום. בתקופה הזו יצא רשת 'נועם' מגדרה כדי לסייע לנו, והשנה אנחנו עומדים לפתוח שתי כיתות תקניות, אחת לבנים והשנייה לבנות".

לעומת השבחים שהוא מרעיף על רשת 'נועם', יש לרב כהן ביקורת קשה על משרד החינוך והשרה לבנת. "בשנה הבאה נעמוד בפני חבלה ללא תקנה, בעקבות ההנחיות החדשות של שרת החינוך. משרד החינוך יממן את בתי הספר לפי מספר התלמידים ולא לפי מספר הכיתות. המשמעות המידית של ההחלטה הזו היא שאם לבית הספר הערבי יש ארבעים תלמידים בעשר כיתות ולנו כיתות מצומצמות, אז השרה לימור לבנת עוזרת לערבים להשתקע בעכו".

אתה יכול להבין למה היא עושה את זה? מן הסתם לא מדובר ברוע לב.

"לא מדובר ברוע לב, אלא פשוט בכך ששרת החינוך לא מכירה את הקשיים. היא קהת חושים כלפי הצרכים של הפריפריה", מאשים הרב כהן, ומפרט: "היא לא ירדה אל השטח, לא היא ולא מנכ"לית משרדה, לכן היא לא מבינה את הבעיה החמורה של עכו. צריך להבין שאם אצל המבוגרים בעיר היחס המספרי שווה בין יהודים לערבים, אצל הילדים מדובר בפער של 70% ילדים ערבים לעומת 30% יהודים, והמבין יבין".

גרעין במלוא התנופה

ובינתיים, עד שמישהו במשרד החינוך יתעורר, מופנים מאמצי הגרעין התורני גם למשרדי ממשלה אחרים. הצלחה אחת כבר נרשמה כשמנהל מחוז הצפון במשרד השיכון אישר הקמתה של שכונה של 170 יחידות דיור, שההרשמה אליה כבר בעיצומה.

מה עם סיוע מצד ראש העירייה?

"אני מסופק בקשר למה שאפשר לדרוש ממי שסגנו הוא איש התנועה האיסלאמית וקשור בקשרי קואליציה מורכבים", אומר הרב כהן.

ובשעה בה מועטים הגורמים המסייעים לעשיית הגרעין התורני ברחבי העיר, מופנים מאמציו לתחומי חינוך רבים. הגרעין מעורב, בסיוע בנות השירות הלאומי, בפעילויות חינוך בבתי הספר הדתיים והחילוניים ברחבי העיר, מקים חוגי בית למתקרבים ליהדות, בימי זיכרון מפיקים אנשי הגרעין הפעילות העירונית, אברכי הגרעין הקימו כולל גמלאים ובאופן כללי הם מפוזרים ברחבי העיר כרבני בתי הכנסת השונים. לא חסר מה לעשות בעכו.



המשטרה: עכו ראויה לחיקוי

דובר משטרת עכו, רפ"ק קובי דוד: "עכו יכולה לשמש דוגמא לדו-קיום. אם תספר לי על קטטה מקומית בתאריך כזה או אחר בין יהודים לערבים אומר לך שיכול להיות, אבל קטטה דומה יכולה להיות גם בין יהודים לבין עצמם או בין ערבים לבין עצמם"

ובכל זאת, בקטטות שכנים לא צועקים 'מוות ליהודים', לא מכוונים את אופי האלימות לאפיק לאומני.

"על זה אני יכול לומר לך: גורנישט מין גורנישט! באופן חד-משמעי, אין דבר כזה. גם במהומות ספטמבר עכו היתה שקטה. אני יכול לשער את המניעים. א', הם ציוניים. ב', יש להם מצוקות כלכליות והם יודעים שבעקבות מהומות תיסגר להם העיר, ומאיפה הם יתפרנסו? בכל אופן, לגבי בעיות עם עבריינים, היתה בעיה עם עבריינים ערבים ויהודים כאחד. היא נפתרה, ומן הסתם יצוצו בעיות אחרות.
לא מדובר בתופעה. האווירה בעכו טובה, והעיר יכולה להיות מודל לחיקוי.

בהכנת הכתבה סייעו בת אל ונתן פיש
Shimon1@a7.org