חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 53ראשיהפצה

לילה טוב - בגליון השבוע

פרופ' פרץ לביא, ראש מעבדת השינה בטכניון, מספר על ניסיונות שנעשו בתפקוד ללא שינה, ומסביר את הסכנות הבריאותיות בתופעת דום הנשימה בשינה, שהפכה לתחום החשוב ביותר בחקר השינה כיום
31/07/03, 00:00
עדי גרסיאל

הכל החל ביהודי אחד, נתנאל קלייטמן, שבכלל רצה לעלות לפלשתינה, אבל בגלל צירוף נסיבות הגיע לאוניברסיטת שיקגו ושם החל לחקור את אחד מנושאי המחקר שהתפתחו במהירות הרבה ביותר בשנים האחרונות – מדע השינה. כשפרופ' פרץ לביא החל לעסוק בחקר השינה בשנת 1968 היו כמאתיים איש שעסקו בנושא בכל העולם. בכינוס שנערך השנה בשיקגו השתתפו למעלה מ-6,000חוקרים.

פרופ' פרץ לביא, מבכירי חוקרי השינה, מנהל את מעבדת השינה בטכניון ומשמש גם כסגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. נתנאל קלייטמן, הוא מספר, נולד בקישנייב ורצה לעלות לארץ עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. אלא שבדרך לארץ הוא נתקע בביירות, וכשהמלחמה פרצה הוא נאלץ לברוח משם בגלל שהיה נתין רוסי. הוא הצליח לעלות על אוניה שהפליגה לארצות הברית, החל ללמוד שם ואחר-כך הקים את מעבדת השינה הראשונה בשיקגו. בשנת 1953 גילה עם תלמידו את שלב החלום בשינה. זה שלב שנקרא REM (Rapid Eye Movement) והוא מאופיין בתנועות עיניים מהירות וגלי מוח מיוחדים. כאשר מקיצים אדם באמצע השלב הזה הוא מדווח על חלום ברור. קלייטמן נפטר לפני מספר שנים, בן 104. "כששוחחתי איתו לפני כעשר שנים", מספר פרופ' לביא, "הוא סיפר לי על חייו ועל בנותיו שליוו אותו במחקרים שלו. הבנתי ממנו שבסתר לבו הוא הצטער שלא הצליח לעלות לארץ – הוא רצה להיות רופא כפרי ב'מקווה ישראל'".

בישראל ישנים פחות

למה בכלל צריך לישון?

"זאת, כמו שאומרים, שאלת מיליון הדולר. אנחנו בטכניון לא חקרנו אותה. חקר אותה חוקר בשם רכצ'ופאן, גם הוא יהודי. בכלל, מספר היהודים בתחום הוא מדהים. הוא לקח חולדות ומנע מהן שינה. כעבור 14-10 יום הן מתו. סיבת המוות היתה דלקות או פלישה של בקטריות וירידה בטמפרטורת הגוף. התברר גם שהחולדות שלא ישנו והוצאו אחרי כמה ימים נצמדו למקורות חום, כי הן הרגישו קור פנימי. כלומר החיישנים במוח, שמווסתים את טמפרטורת הגוף, שובשו לחלוטין בגלל חוסר השינה. מכאן שהשינה מסייעת לנו לשמור על המערכת החיסונית ועל הסביבה הפנימית שלנו, שמכילה חיישנים של טמפרטורה, חמצן וסוכר. כשהם משתבשים המערכת החיסונית קורסת. זו התיאוריה המשכנעת ביותר כיום לגבי תפקידה של השינה".

יש אנשים שלא ישנים?

"אין דבר כזה. יש כאלה שישנים מעט – שעתיים עד ארבע שעות בלילה. זה אפשרי וגם תועד בספרות. אבל לא לישון לחלוטין זה בלתי אפשרי".

כמה שעות בכלל צריך לישון?

"זה משתנה מאדם לאדם. הייתי אומר שרוב האוכלוסייה זקוק לבין שש לשמונה שעות. בכלל בעולם המערבי ישנים בין שעה לשעה וחצי פחות ממה שזקוקים לו".

אפשר לאגור שינה?

"לטווח קצר בלבד. אם אתה רוצה לעבוד הלילה עד מאוחר ותישן בצהריים, תוכל לדחות את הצורך בשינה בשעה שעתיים. אבל לא תוכל לאגור שינה לשבוע הבא. מה שכן אפשרי זה לפצות על שינה שנמנעה. רוב האנשים בארץ, למשל, ישנים הרבה יותר בשבת מאשר במהלך שבוע העבודה. אגב, בסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התברר שאנשים שאינן צופים בטלוויזיה ואינם הולכים לקולנוע ישנים יותר. השינה נמצאת בתחרות עם פעילויות פנאי אחרות".

ילדים ישנים יותר?

"כן. זמן השינה הולך ומתייצב אחרי גיל ההתבגרות. התופעה המאפיינת את הנוער שלנו היא שהם הולכים לישון יותר מאוחר מהנוער בכל מדינה מערבית אחרת. הנוער הישראלי גם ישן פחות. זה כנראה בגלל קצב החיים המטורף פה".

ואנשים מבוגרים?

"הם נרדמים טוב, אבל שנתם אינה עמוקה כמו זו של הצעירים, ולכן קשישים מתעוררים יותר בגלל הפרעות כמו אור או רעש".

חקרתם גם חלומות?

"בשנות השמונים עסקנו בזה הרבה. בזמנו ערכנו מחקר שהתפרסם בכל העולם על חלומות של ניצולי שואה. מצאנו שניצולי שואה שהדחיקו את הטראומה אפילו מהחלומות שלהם הצליחו להסתגל טוב יותר. אחר-כך המשכנו את המחקר עם נפגעי הלם קרב והממצאים היו דומים. זה עורר אז סערה בתחום וניתץ לא מעט מיתוסים. אלא כיום קשה למצוא מימון לסוג כזה של מחקר, שכרוך בהרבה לילות במעבדה בלי שייתן תוצאות פרקטיות.

חטיפי שינה

קראתי שהצבא האמריקני עושה ניסיונות בתפקוד ללא שינה?

"כל צבא מתעניין בזה, לא רק האמריקנים. אך לגמרי בלי שינה אי אפשר. בזמנו עשינו ניסוי בצה"ל שבו מתחנו פעילות לשמונים שעות רצופות. אבל היינו חייבים לספק 'חלונות שינה' בין שתיים לחמש בבוקר.

"הדרך לתכנן פעילות ארוכה היא לתת מה שאני קורא לו 'חטיפי שינה' בשעות הקריטיות הללו. אגב, רוב המחקר בתחום הזה נעשה ע"י נאס"א עבור תחנות החלל. האסטרונאוטים אמורים לתפקד ביממה בעלת אורך שונה מ-24 שעות, וצריך לתכנן את מחזורי השינה שלהם בהתאם.

פרופ' לביא מונה שלוש הפרעות שינה עיקריות: נדודי שינה, נרקולפסיה ודום נשימה בשינה (ראו מסגרת). "נדודי שינה היתה מחלת השינה של שנות השישים והשבעים. כולם חקרו את אלה שלא יכלו להירדם וניסו למצוא לכך סיבות. כיום מקובל לחשוב שמרבית נדודי השינה הם על רקע של מתח נפשי. הבעיה היא שגם כשהמשבר חולף נדודי השינה נשארים. האדם כאילו 'לומד' לא לישון. כשאתה נכנס למיטה לילה אחרי לילה ובוהה בתקרה ומתקשה לישון, אתה מתרגל לכך.

"לכן הטיפול הוא ברמה הפסיכולוגית, בטכניקות של הרפיה ורגיעה. כיום יש גם משפחות חדשות של כדורי שינה, שהם כמעט לא ממכרים, ואנחנו פחות מהססים לתת אותם מאשר בעבר. לעתים אנחנו נותנים אותם לאנשים למשך כעשרה ימים, כדי ליצור הרגלי שינה נורמליים, ולאחר מכן הביטחון של אותו אדם ביכולתו לישון חוזר, גם אחרי שהוא מפסיק לקחת את הכדורים.

"נרקולפסיה היא מחלה שבה אדם נרדם במשך היום בצורה לא מבוקרת. לא סתם נרדם, אלא עובר מיד לשלב של שנת חלום. במצב כזה הוא משותק מבחינה מוטורית. כשאדם כזה נרדם פתאום במשך היום, הוא מאבד את היכולת לשלוט בשרירי הגוף והוא פשוט נופל על הרצפה.

"כשהקמנו את המעבדה בטכניון באמצע שנות השבעים הייתי בטוח שיגיעו אלינו המון נרקולפטים, כי כשהשתלמתי לפני כן בארה"ב זו היתה אחד מהבעיות הידועות ביותר בתחום. אבל אף אחד לא הגיע אלינו עם תופעה כזו. במשך שנים של עבודה זיהינו פחות מעשרה נרקולפטים בארץ. ואז פניתי למעבדת שינה באזור יהודי בארה"ב, והתברר שגם אצלם אין נרקולפטים. מסתבר שזו תופעה גנטית שכמעט לא נמצאת אצל יהודים. בארץ רק אחד מ-600,000 ילקה בתסמונת. בארה"ב אחד ל-20,000".

כמה זמן אורך התקף כזה?

"שנת החלום, ה-REM, מתרחשת מספר פעמים במהלך השינה בצורה מחזורית. התקופה הראשונה היא בין 10-5 דקות. השנייה היא 15-10 דקות. אחר-כך עד חצי שעה. התקף נרקולפסיה במשך היום הוא בדיוק כמו בזמן שינה נורמלית: הוא יכול לקחת חמש דקות, עשר דקות ואפילו חצי שעה. כלומר, אדם יכול להיות משותק עד חצי שעה!

"תאר לך מה יכול לקרות אם הוא נוהג ברכב כבד למשל. מה שמוזר בתסמונת הזו הוא שהגירוי להתרחשות התקף כזה הוא דווקא סערת רגשות. היתה לנו פעם פציינטית שהיתה מורה ופחדה להרים את הקול על התלמידים – בכל פעם שהיא התרגזה היא חטפה התקף, והתלמידים ניצלו את זה. היה לי קבלן שהיה מקבל התקף בכל פעם שהנכדה שלו, שגרה באילת, היתה מגיעה לביקור. מרוב התרגשות הוא היה נרדם. זו מחלה לא סימפטית, ואין לה ממש טיפול. מזל שאנחנו כיהודים, פטורים מעונשה כמעט לחלוטין".

ג'טלג והשעון הביולוגי

במה הולך לעסוק הספר הבא שלך?

"טרם החלטתי סופית, אבל ייתכן שהוא יתמקד בנושא השעון הביולוגי. אנחנו מקבלים את המחזוריות של השינה והעירות כמובן מאליו, אבל למעשה יש מנגנון מיוחד שמפקח על כך. ההשלכות הן ג'טלג ועבודה במשמרות. אלה בעצם מחירים שאנחנו משלמים עבור הקדמה.

"פעם היו מפליגים מיבשת אחת לשנייה בספינה במשך כמה חודשים. אז לא היה ג'טלג כי היה זמן להסתגלות. כיום, כשטסים לארה"ב בעשר או שתיים-עשרה שעות, התופעה מתרחשת. גם עבודה במשמרות היא תופעה חדשה יחסית. בעבר עבדו במשמרות רק טבחי המלך ושומריו. היום אם תגיע לשדה התעופה תראה מאות אנשים שעובדים במשך הלילה.

"השעון הביולוגי קוצב את שעות השינה והעירות שלנו. אמנם הוא 'מציית' לאור ולחושך, אבל הוא לא זקוק להם. לכן יש לפעמים שיבושים בפעילות שלו. יש אנשים שסובלו ממה שמכונה 'פאזת השינה הדחויה' – הם הולכים לישון בשש בבוקר וקמים בשלוש אחר-הצהריים. הם פשוט לא מצליחים להירדם לפני כן.

זה נכון מה שההורים שלנו אמרו, שכדי לגדול צריך ללכת לישון מוקדם?

יש בזה משהו. הורמון הגדילה מופרש בזמן השינה, בתחילת השינה בשלב שבו היא עמוקה. לכן יש חשיבות לשינה טובה, במיוחד בתקופה הקריטית של גיל הילדות.

ספרו של פרופ' לביא, 'לילות ללא נחת', שיצא לאחרונה בעברית, עומד בימים אלו לצאת בגרסה אנגלית בהוצאת אוניברסיטת ייל. ספרו הקודם, 'עולמה הקסום של השינה', תורגם ל-15 שפות: יפנית, סינית, צרפתית, יוונית, פורטוגזית ועוד.

פרופ' לביא: "את הספר אני פותח עם ציטוט מספר בראשית: 'ויצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי אדם לנפש חיה'. מעניין שאבן עזרא מסביר שעניין החיים תלוי בנשימת החוטם, משום שדרך החוטם יוצא האוויר החם מן הלב ונכנס בו אוויר לקרר את הלב.
"ובאמת, המחקר המודרני מראה שנשימה דרך האף היא חיונית לתקינות הנשימה בשינה. הסיבה לכך היא שבאף יש חיישנים שמנטרים את זרימת האוויר ומעבירים את האינפורמציה למרכז הנשימה במוח וכך הנשימה מוסדרת.

"עובדה מעניינת היא שהאדם הוא היונק היחיד שעצם הלשון שלו איננה מקובעת. זה מה שמאפשר לנו את יכולת הדיבור, אבל מצד שני יוצר סכנה שהרקמות יכולות להיסגר ולחסום את דרכי הנשימה. אולי זה המחיר שאנחנו צריכים לשלם עבור יכולת הדיבור".

לא נפסיק לנשום

חקר השינה התפתח למעשה כשהתברר שהיא אינה מצב הומוגני, אלא יש בה שלבים שונים שלכל אחד מהם מאפיינים מיוחדים. הראשונים שהתעניינו בתחום היו פסיכיאטרים שחיפשו בחלומות את הניסיון להבין מאין מגיעות הפרעות נפשיות כמו דיכאון וסכיזופרניה. היו גם נוירולוגים שהתעניינו בחקר המוח במצב שינה.

פרופ' לביא: "ההתפתחות היתה איטית עד שנות השמונים של המאה הקודמת. אז התברר שישנן הפרעות בשינה שיש להן השפעות משמעותיות גם על הזמן שבו אנחנו ערים. המהפכה הגדולה בחקר השינה היתה התגלית שאופי הנשימה בשינה קובע בצורה משמעותית את איכות השינה, ובאופן עקיף גם את איכות זמן העירות. הספר שלי, 'לילות ללא נחת', עוסק בכך. הנשימה בשינה היא אחד הגורמים החשובים שמשפיעים על איכות החיים שלנו!

"כשהולכים לישון יש שינוי באופן הנשימה. בזמן העירות הנשימה מתבצעת על ידי מנגנון רצוני שנמצא בקדמת המוח. עובדה שאנחנו יכולים, לזמן קצר מאוד, להפסיק לנשום. כשאדם עובר למצב שינה, ואנחנו יכולים להבחין בכך במעבדה לפי גלי המוח שלו, הפיקוח על הנשימה עובר למנגנון אחר, אוטומטי והרבה יותר פרימיטיבי. המנגנון הזה מפקח על הנשימה לפי רמות החמצן ודו-תחמוצת הפחמן בדם.

"בשינה רגילה יש בדרך כלל כתריסר נשימות בדקה. במצב ערות אפשר להגיע לעשרים ואפילו שלושים בזמן התרגשות או מאמץ. כשהמנגנון האוטומטי פועל יש לפעמים שיבושים בנשימה במהלך השינה, במיוחד בשנת חלום. זה קורה גם אצל אנשים בריאים. מקובל לומר שעד עשר הפסקות נשימה במהלך השינה זה עדיין נחשב תקין.

"אבל יש אנשים שאצלם הבעיה חריפה, והם יכולים להפסיק לנשום מאות פעמים במשך הלילה. הסיבה לכך היא שיש חסימה באזור הלוע. זו בעיה פיזיולוגית – סתימה בצינור. הפסקת נשימה יכולה להיות למשך זמן של עד 90 שניות. בדרך כלל, בפציינט ממוצע, כל הפסקת נשימה נמשכת כחצי דקה. כדי לחדש את הנשימה האדם חייב להתעורר, כי המוח חייב לעבור למצב ערות, לחדש את הנשימה ואז לחזור לישון.

"בפציינטים קשים זה יכול לקרות אחת לדקה במהלך הלילה. כלומר אם הם ישנים שש שעות, יש להם בעצם 360 יקיצות במהלך הלילה. אנשים כאלה ישנים נטו כשעתיים בלבד. לכן במשך היום הם עייפים בצורה כרונית ונוטים להירדם בכל מצב, כולל במצבים מסוכנים כמו נהיגה או עבודה עם מכשירים כבדים. מחקרים מראים שלאנשים כאלה יש סיכוי של פי שבע או שמונה להיות מעורבים בתאונות עבודה מאשר לאנשים רגילים".

20 מיליון חולים בארה"ב

"במעבדה בטכניון היינו בין הראשונים בעולם שהצביעו על כך שהתופעה הזו היא לא דבר אקזוטי ונדיר אלא בעיה די שכיחה. התופעה אמנם היתה ידועה עוד מקודם. יש אפילו דמות מספר של דיקנס, נער שמן בשם ג'ו, שהיה עושה הכל מתוך שינה, רק שאז לא הבינו מאיפה זה נובע. בסוף שנות השבעים עשינו במעבדה מחקר של 1,500 עובדי תעשייה, לכאורה בריאים, ואליהם צירפנו ארבעים עובדים שהתלוננו על עייפות. התברר שמתוכם סבלו מהפסקות נשימה בשינה כ-40%.

ההערכה שלנו כשפרסמנו את המחקר הזה בתחילת שנות השמונים היתה שכאחוז מכלל הגברים בישראל סובלים מהתסמונת הזו, שקראנו לה 'תסמונת דום נשימה בשינה'. אני זוכר שאז התייחסו לממצאים שלנו בצורה סקפטית – לא האמינו שיש כל-כך הרבה אנשים שסובלים מהתופעה הזו. והנה, אחרי כמה שנים התפרסמו מחקרים עם ממצאים דומים באיטליה, גרמניה וצרפת. אחר-כך התפרסם מחקר בארה"ב שמצא ששם כ-2% מהנשים וכ-4% מהגברים סובלים מדום נשימה בשינה, כך שאנחנו היינו יותר שמרנים.

בארה"ב לבדה יש כיום כעשרים מיליון פציינטים! בארץ יש כנראה כמאתיים או שלוש מאות אלף איש שסובלים מדום נשימה בשינה. בארה"ב יש כיום כ-3,000 מעבדות שינה, וכמעט כולן עוסקות בתופעה הזו, שהפכה להיות הקטר שמוביל את רפואת השינה בעולם. בארץ יש חמש מעבדות: בבי"ח רמב"ם בחיפה, בהדסה בירושלים, בבי"ח הלל יפה בחדרה, בבי"ח וולפסון ובתל-אביב. עד היום בדקנו כ-60,000 מטופלים, ויש לנו כ-10,000 איש שמטופלים בתסמונת.

"הפסקות הנשימה בשינה גורמות לא רק לעייפות במשך היום אלא גם לתופעות נוספות, כגון יתר לחץ דם. היקיצות התכופות גורמות להפרת האיזון בין מערכות הגוף כדי להתמודד עם הפסקת הנשימה, וכתוצאה מכך לחץ הדם עולה. כיום נחשב דום נשימה בשינה לאחד הגורמים ללחץ דם גבוה. אספקט נוסף הוא שינוי כמויות החמצן בדם. כתוצאה מחוסר נשימה יורדת כמות החמצן בדם לרמות נמוכות מאוד, וחוזרת לרמה נורמלית עם התחדשות הנשימה.

"כשתהליכים כאלה קורים מאות פעמים מדי לילה, נוצרים רדיקלים חופשיים – מולקולות של חמצן שרעילות לגוף ומזיקות לדפנות של כלי הדם. מכאן שזהו גם גורם סיכון למחלות לב. מצאנו מניתוח הממצאים שלאישה הסובלת ממשקל יתר ומהפרעות נשימה בשינה יש סיכון של פי 13 ללקות במחלות לב מאנשים אחרים בגילה. לכן יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם של התסמונת.

"בדרך כלל מגיעים אלינו אנשים בגיל 50. הם באים לא בגלל שהם שמעו על התסמונת אלא בגלל שהאישה מתלוננת שהם נוחרים, שהם נרדמים בכל מצב ושלפעמים הנחירות מפריעות גם לשכנים... בשלב זה של הטיפול נוצר כבר נזק לכלי הדם, ומה שאנחנו יכולים לעשות זה רק להפסיק את התהליך ההרסני, אבל לא לתקן אותו".

השומן והגנטיקה אשמים, כרגיל

מי צריך לבוא להיבדק?

"אנחנו ממליצים לגילאי עשרים עד שלושים לבוא להיבדק. אנחנו ממליצים למי שיש לו כבר במשפחה מישהו עם המחלה הזו לבוא להיבדק כבר בגיל צעיר, כי הסיכון בתוך משפחות הוא פי 12 מהרגיל. כלומר אם אב סובל מהבעיה, כדאי לו לשלוח את בניו לבדיקה כבר בגיל 20. יש הרבה יותר גברים עם התסמונת מאשר נשים. חלק מהסיבות הן הורמונליות, וחלקן קשורות למבנה דרכי הנשימה של האישה. קבוצת סיכון נוספת היא אנשים שמנים – מעל 120 קילוגרם. בקרב אנשים אלה לאחד מכל שלושה(!) יש הפרעות נשימה בשינה. קבוצה נוספת היא אנשים שלחץ הדם שלהם עלה פתאום או שלקו במחלת לב ללא כל סיבה הנראית לעין".

לפי דבריך מאות אלפי אנשים צריכים לצבוא על דלתות מעבדות השינה.

"אנחנו לא ממליצים לכולם לבוא לבצע בדיקה מקיפה. המעבדה שלנו פיתחה מכשירים פשוטים שאפשר לתת לפציינטים, כדי שיוכלו לתת אבחנה ראשונית במכשור ביתי. יש לנו מכשיר שבודק את זרימת הדם באצבע במהלך השינה, וע"י בחינת השינויים בזרימה אנחנו יכולים לזהות הפסקות נשימה.

"יש לנו גם מכשיר שבודק את תנועות כף היד במהלך השינה ויכול לספק אבחנה. הוא קיבל כבר אישור של ה-FDA בארה"ב והתחלנו למכור אותו שם. יש לנו גם מכשיר סינון עוד יותר פשוט, מעין 'שפם אלקטרוני' שמדביקים מתחת לאף. הוא מזהה בעיות נשימה ונותן אינדיקציה ראשונית אם יש בעיה. אני מאמין שבשנים הקרובות רופאי המשפחה ישלחו את הפציינטים כבר בגיל צעיר לבדיקות פשוטות כאלה.

"יש היום יותר ממאה מחקרים המראים שמי שסובל מהתופעה מועד יותר לבצע תאונות דרכים או תאונות עבודה מאנשים בריאים. אנחנו אפילו המלצנו שנהגי רכב ציבורי חייבים לעבור בדיקה שנתית כדי לשלול המצאות התסמונת".

מהם סוגי הטיפול בדום נשימה בשינה?

"יש מכשיר שפותח ע"י חוקר אוסטרלי ואנחנו היינו המעבדה השנייה בעולם לנסות אותו, שמורכב ממסכה המזרימה אוויר בלחץ נמוך. הפציינט מרכיב אותו על הפנים לפני השינה, וכשהוא קם הוא אומר משהו כמו 'וואו, שינה טובה כזו לא היתה לי כבר שנים'. טיפול אחר הוא ניתוח באזור דרכי הנשימה העליונות. סיכויי ההצלחה כאן הם כ-50%.

"שיטת טיפול נוספת היא באמצעות התקן דנטלי, כמו שיניים תותבות. זה משאיר פתח רחב יותר באזור הלוע לכניסת אוויר. התקנים כאלה מועילים בדרך כלל למי שסובל מתסמונת קלה או בינונית. צורת טיפול נוספת מתאימה לאנשים עם משקל יתר: ירידה במשקל. לפעמים כשמישהו ששוקל 150 קילו מצליח לרדת ל-100 התופעה נעלמת מעצמה. הבעיה היא שקשה מאוד לרדת במשקל.