בשבע 54: השמאל נגד השמאל

כל עוד אהרון ברק מרכיב את ועדות החקירה הממלכתיות לא יצא מהן שום דבר טוב ● פגיעה בעוברי אורח ערבים היא לא מוסרית, פוגעת בהתיישבות ולא תורמת לביטחון ● עם קצת סבלנות עוד יהיו כאן שירי מחאה פטריוטיים

עמנואל שילה , י"ג באב תשס"ג

טוב היה אילו ניתן להתייחס למסקנות ועדת אור כאל עניין שמאלני פנימי: ממשלת מיעוט של השמאל ביקשה להחזיר הביתה בכל מחיר את קולות השמאל מהמגזר הערבי. בעקבות החלטתה מינה נשיא ביהמ"ש העליון בעל הדעות השמאלניות (סליחה, רק אשתו יודעת למי הוא מצביע) ועדת חקירה בראשות השופט השמאלני תיאודור אור. בהרכב הוועדה לוהק גם מזרחן שמאלני, ולשם האיזון צורף שופט בעל נטיות לאומניות, אבל מהצד הערבי. הוועדה השמאלנית החליטה לנזוף בראש הממשלה השמאלני, ולמנוע מהשר האולטרה-שמאלני לכהן בתפקיד השר לביטחון פנים. אז מה רע? יכו השמאלנים אלו את אלו, או בלשון המשנה - יכה יוסי (שריד) את יוסי (ביילין).

ובכל זאת יש כמה בעיות. קודם כל, המשטרה. הפוליטיקאים שהקימו את הוועדה לא יצאו אמנם נקיים, אבל בהחלט יצאו בזול. את אהוד ברק הוציאו כמעט נקי, ואת שלמה בן-עמי העליבו, ופסלו מתפקיד שממילא לא ירצה בו. סנקציות של ממש נגזרו בעיקר על קציני המשטרה, וזה עוד לפני החקירה הפלילית הצפויה לחלקם. הוועדה בחרה להתייחס אל מאורעות אוקטובר 2000 כאל עוד הפגנה של מגזר מקופח - אמנם אלימה במידה מוגזמת - ולא כאל הצטרפות מכוונת של ערביי ישראל למאמץ המלחמתי של אחיהם הפלשתינים. את מחיר הניתוח הזה של מהות המהומות, שהוא ללא ספק תולדת תפישתם השמאלנית של חברי הוועדה המכובדים, ישלמו מי שמצאו את עצמם חשופים מול אספסוף אלים וצמא-דם. השופטים ימשיכו להתחבא מאחורי מחיצות זכוכית ולרחוץ בניקיון כפיהם.

את מסקנות הוועדה בנושא יחסה של מדינת ישראל לאזרחיה הערביים כדאי לעטוף יפה בניילון ולהעמיד באיזו ספרייה אקדמית, אי שם בין מחקרו של תדי כ"ץ על הטבח בטנטורה לבין ספרו האוטוביוגרפי של פרופ' שלמה בן-עמי. הניסיון של חברי הוועדה, שני משפטנים ומזרחן אחד, להניח עקרונות יסוד ליחסה של מדינת ישראל לאזרחיה הערבים, הוא יומרני ופתטי. השאלה האם ערביי ישראל סובלים מקיפוח או דווקא נהנים מזכויות יתר (פטור משירות צבאי והיעדר אכיפת חוק בתחומים מרכזיים כמו מיסוי ובנייה) אינה עניין להכרעה משפטית, ודאי שלא בהרכב מצומצם שכזה וללא אפשרות ערעור. הרי אפילו בשאלות משפטיות כמו למי שייכת ביצית מופרית, לאם בלבד או גם לאב, מושיבים אצלנו הרכבים של לא פחות מאחד-עשר שופטי בג"ץ. איזה משקל מחייב יכול להיות לדעתם של שלושת חברי הוועדה המלומדים בשאלה קרדינאלית שיש לה היבטים ערכיים, סוציולוגיים, כלכליים, מדיניים ופוליטיים אשר רובם אינם בתחום סמכותם ומומחיותם, ושיש בהם מגוון רחב מאוד של דעות? האם מותם של 13 מפגינים ערבים - אירוע קשה ככל שיהיה - מצדיק הפקדת אחת השאלות המהותיות ביותר של החברה הישראלית בידי איזו ועדה של שלושה מלומדים?

מסקנות ועדת אור הן עוד פרי-באושים שהצמיחה התלות הפוליטית המסוכנת של השמאל הישראלי בקול הערבי. כמו דו"ח ועדת כאהן, גם דו"ח ועדת אור ישמש חומר תעמולה מצוין לכל שונאי ישראל בארץ ובעולם. אפשר היה להניח לשמאל לעשות חראקירי לעצמו עם יצר ההרס העצמי שלו. הבעיה היא שכולנו שטים בספינה שאחינו השמאלנים קודחים להנאתם חורים ברצפתה.

ממשלת ישראל בראשות הליכוד צריכה עכשיו להחליט מה היא עושה עם המסקנות של וועדה שהוקמה במטרה להציל את שלטון העבודה. אולי כדאי היה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את המניעים להקמת ועדת אור, ותוקיע את השימוש הציני בכלים ממלכתיים למען הצלת שלטון השמאל. כשעוזי לנדאו היה השר לביטחון פנים הוא אמר שהוועדה מיותרת וממשלת הליכוד תדחה את מסקנותיה. בינתיים מיהר צחי הנגבי, יורשו במשרד לביטחון פנים, להודיע שהוא תומך בקבלת הדו"ח במלואו. כאילו כדי לאשר את מה שנכתב כאן בשבוע שעבר, שהשר-על-תנאי הנגבי יעשה הכל כדי למצוא חן בעיני שופטי בג"ץ, שגורלו הפוליטי מונח כעת בידיהם.

מסקנות וועדת אור הן גם עוד הוכחה שבתנאים של היום אין טעם לדרוש הקמת ועדת חקירה על פשעי אוסלו. כל עוד מי שירכיב את הוועדה הוא השופט אהרון ברק, אפשר לנחש מראש מה יהיו מסקנותיה.


נקמה עלובה

מוקדם להעריך אם יש ממש בהאשמות נגד קבוצת המתנחלים העצורים, שהתקשורת מיהרה להדביק לה את התואר "המחתרת היהודית החדשה". לפי קצב התפתחות החקירה עד כה, לא תתקבל בהפתעה תוצאה של שחרור רוב העצורים תוך הגשת כתבי אישום מינוריים נגד מקצתם. המחלקה היהודית בשב"כ היא גוף מפוקפק שהוכיח בעבר את נכונותו לטפול אשמות שווא על מתנחלים במטרה לפגוע במאמץ ההתיישבותי. עד היום טרם הוכח שהם חזרו בתשובה. ההתמקדות באנשי מפתח מקרב יושבי המאחזים בגבעות, מעוררת חשד שמישהו מבקש לפגוע בצורה החדשה הזאת של התנחלויות, המוקמות ללא אישור הממשל האמריקני.

מידת אחריותם של העצורים הללו למעשי רצח וירי כנגד עוברי אורח פלשתינים לא ברורה, אך לעומת זאת די ברור שמעשים כאלו אכן בוצעו בידי מישהו. ואת זאת צריך להוקיע גם מי שאינו פוסל מוסרית פגיעה באוכלוסייה אזרחית בעת מלחמה, וגם מי שאינו מכיר בעליונות חוקי המדינה בכל תנאי ובכל מצב. דבר אחד ברור: המעשים הללו פוגעים בהתיישבות, ואינם מביאים שום תועלת.

על יצירת הרתעה נגד פגיעה ביהודים אין מה לדבר. הרי ברור שהמחבלים, אלו שמתאבדים ואלו שסתם הורגים בנו, לא יירתעו מלהמשיך במעשיהם בגלל רצח של מישהו מאחיהם אחת לכמה שבועות או חודשים. גם נקמה לשמה, למי שרואה בה ערך, קשה למצוא כאן. בשעה שיחידות מובחרות של צה"ל אוספות מידע מודיעיני מדויק ומחסלות אחד אחד את הדגים השמנים והאכזריים ביותר, איזה ערך ואיזה צורך יש בנקמה עלובה של ירי מן המארב על עוברי אורח - תמימים יותר או פחות אבל בכל מקרה דגי רקק? בשביל מה להוציא שם רע על כלל המתנחלים, ולבזבז במערכה המשפטית ובבתי הכלא משאבי זמן וכסף שהיו יכולים להיות מוקדשים למטרות חשובות? אם היורים הללו פועלים באמת לא מתוך חוליגניות רצחנית לשמה אלא מתוך ערכים כמו אמונה, אהבת העם ואהבת הארץ - שימצאו לעצמם אפיקים אחרים של מסירות נפש.

ובכלל, אף פעם לא הבנתי איך אנשים שגרים בחברון או בגבעות או קשורים איכשהו לתנועת 'כך' חושבים שיוכלו לעסוק בטרור בלי להיתפש. מה, הם לא יודעים שהסביבה שלהם שורצת שב"כניקים וסייענים? הם לא יודעים שהם כל הזמן תחת מעקב?

פינת התרבות

רמי קליינשטיין אומנם נבהל ולא הופיע בעפרה, אבל לאחר מכן התעשת והופיע בגוש עציון. בעבר הוא גם הופיע, בהתנדבות כמדומני, בערב הזדהות גדול לתושבי יש"ע שנערך בהיכל התרבות. יש עשרות אומנים וזמרים שלא חולמים אפילו להופיע ביש"ע, ולא כדאי לתקוף את מי שבדרך כלל בסדר, גם אם לפעמים הוא משתפן. התסכול מובן, אבל כדאי להיות חכמים. אחרי הכל, השמאלנות הממארת בקרב רוב אומני ישראל אינה גזירה משמיים. אם נדע להיות קהל מפרגן, ולא פחות חשוב מכך - מפרנס, תאמינו לי שעוד יישמעו כאן שירי מחאה פטריוטיים מפי מיטב זמרי ישראל.