בשבע 54: יש כבוד!

חיים ישראל מביא אותה במוסיקה חסידית מזרחית מושקעת. והקהל מגיב בהתאם - בהיסטריה

קובי סלע , י"ג באב תשס"ג

תודו שעד לא מזמן, לראות חבורת בנות אשכנזיות מצחקקות עומדות בחנות תקליטורים ומבקשות את "החדש של חיים ישראל" היה מחזה בלתי נפוץ בעליל. חלילה לי מלעורר את השד העדתי, מה גם ששד זה כבר דורות אינו שד, ובקבוק במידתו אין, אך מותר בכמה מילים פעם בכמה שנים לבדוק מה קרה, ומנין הגיעה ההצלחה פתאום.

ידוע ומפורסם, שהמוסיקה המכונה מזרחית מצליחה מאוד מאוד באזורים מסוימים, וכמעט שאינה נחשבת באזורים מסוימים אחרים. אני לא מתיימר להבין את התופעה, רק אספר לכם שבשרות המילואים האחרון שלי שמעתי חיילים ממוצא רוסי מסלסלים את "בלבלי אותו כמו שבלבלת אותי", והתבלבלתי. משהו ממש טוב קרה למוסיקה הזאת – היוצרים שלה החלו לקחת את עצמם ברצינות.

קחו את חיים ישראל, נשוא טורנו להפעם. עד עכשיו הוא הפיק כמה אלבומים. אודה ואבוש, כמעט ולא התאמצתי להקשיב לו בכלל. מתברר שהבחורצ'יק הזה משקיען בכל קנה מידה מוכר, וזה מורגש היטב בתוצאות. האיש אסף סביבו מלחינים שווים, הקליט אלבום עם נגנים מעולים, רק חבל שחבר לגל-פז המעצבנים, אבל התוצאה מרשימה, מרגשת, מקפיצה (בעיקר בקטעי החפלה) ועושה כבוד לסגנון. כן, כבוד עושה כבוד.

הייתי השבוע בהופעה בירושלים, שם היה אמור להופיע חיים ישראל. הקהל שאג, ציפה, הריע ושמח מאוד. שאלתי אותו אם האהדה הזאת באה לידי ביטוי גם במכירות, והוא מלמל משהו. מי שלקח על עצמו לקדם בכמה דרגות את מה שהמוסיקה הזאת ייצגה בעבר ראוי לדחיפה קדימה. אם תקשיבו לו, תגלו שהוא ראוי לדחיפה גם בלי ההיסטוריה סביבו. כך או כך, אני מאוד נהניתי.

עצה שלי – כדאי לכם להצטייד ביצירות שלו, גם אם שם המשפחה שלכם נגמר ב'ביץ', 'שטיין' או 'סקי'.

כדאי לפתוח את ההיכרות עם 'מלאכים', האלבום הטרי-טרי, אחר-כך ב'ממעמקים', ואל תפספסו את האלבום המשותף עם איציק אשוואל, שלא במקרה נחשב לאחיו של חיים ישראל (הוא באמת אחיו).
כמעט תשעה שלבים בסולם יעקב.

*גילוי נאות, הכותב בן לעדה הטוניסאית, אך מבין כמה מילים באידיש.

פינת משבית השמחה:
חיים ישראל יקר, הכול טוב, מסתלסל ויפה, רק אל תשתכנז. בלי חצוצרות, בלי הברה אשכנזית, בלי התחנחנויות. תישאר אתה, כי כמו האחרים יש מיליון. מה זה השיר האשכנזי 'תודה מהלב' הזה? לא חבל?