חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 57ראשיהפצה

חוזרים בתשובות - בגליון השבוע

המוקדנים של המוקד לנוער 'חברים מקשיבים' לא מפחדים משאלות קשות בנושאים כמו: אמונה, צניעות והתמודדות עם התרבות המערבית ● במשך הזמן הם למדו לזהות את השאלות החמורות שמסתתרות מאחורי שאלה הלכתית פשוטה ● תוכניות לעתיד: שבועון לנוער הדתי-לאומי (אם יהיה להם כסף)
28/08/03, 00:00
רויטל שנור

שעת ליל מאוחרת. הטלפון במוקד 'חברים מקשיבים' מצלצל: "יש לי שאלה הלכתית", אומרת הבחורה שמעבר לקו, "האם יש חובה לכבד הורים מכים?"

ב'חברים מקשיבים' מורגלים כבר בשאלות הלכתיות שמסוות מאחוריהן סיפור חיים קשה, המצריך טיפול נרחב ולא רק תשובה הלכתית. אבל בדרך כלל השאלות הן פשוטות יותר. גם אם מעורבות בשאלה רגשות וחוויות, לא מדובר במצוקות חריפות.

'חברים מקשיבים' הוא מוקד טלפוני שבו אפשר לברר שאלות בענייני אמונה, צניעות, הלכה והתלבטויות אישיות. את השאלות ניתן לשאול גם בדואר אלקטרוני. בנוסף מפעיל 'חברים מקשיבים' גם אתר אינטרנט בסיוע אתר 'כיפה'. באתר ניתן לצפות במאגר של כ-1000 שאלות ותשובות שנשאלו במוקד בשנים האחרונות. בשלוש שנות הפעילות התקבלו בו כ-7000 פניות, ועשרות אלפי צופים צפו בתשובות הללו דרך אתר 'חברים מקשיבים' או במקומות אחרים.

כמו כן ניתן לקרוא באתר מאמרים או שירים מעוררי מחשבה ולהשתתף בדיונים. הנה קטע משיר שהופץ באתר:

"הוא בחיפוש אחרי עצמו, אחרי האמת האבודה,

תמיד יהיו לו בכיס צרור שאלות באמונה...

מגדל שיער, כיפתו קטנטנה,

כי הרי החיצוניות לא אומרת מאומה.

הרי בפנימיותו הוא כל כך קדוש וטהור,

אז מה אם תפילת מנחה הוא שכח לזכור?

לתפילות הוא בא עם חולצה קרועה ומכנסיים קצרים,

כי הוא נמצא עם הקב"ה בקשרים..."

הקוראים התבקשו להגיב לשיר שגרר בעקבותיו דיון סוער, כמו דיונים רבים שמתקיימים באתר הזה.

בשלוש השנים בהן פועל המוקד התרחבה הפעילות לכיוונים נוספים: שישה עלונים לנוער יצאו מטעם הקו ונערכו שבתות עיון בישיבות ואולפנות. כיום מפיץ הקו לוח קיר שניתן לתלות בישיבה באולפנא או בסניף. מי שמעדכן את הלוח מקבל באינטרנט חומר מדי חודש, ויוכל לתלות אותו על הלוח לטובת כולם.

הפרוייקט התקבל באהדה על ידי ראשי ישיבות ואולפנות, שראו בו מענה לצורך אמיתי של התלמידים, שלעתים נבוכים מכדי לשאול שאלות מסוימות באופן ישיר.

מעשים קודם, תקציבים אחר-כך

ראשיתו של הקו ברעיון שהגה הרב ישראל וייס, יהודי חרדי ממוצא אמריקאי. הרב וייס, שהכיר את טכניקת המענה הטלפוני מקווי סיוע רבים שפועלים בארה"ב, ביקש להפעיל בארץ קו המטפל במצוקות נפשיות-אישיות בקרב הציבור החרדי. הרב וייס פנה למספר בחורים בישיבת מרכז הרב והציע להם להפעיל קו שכזה. הוא חשב שבציבור הדתי לאומי תהיה פתיחות רבה יותר לניהול קו כזה ולכן בחר להתחיל כך, בתקווה שבהמשך יוכל להגיע גם לציבור החרדי.

החברים מישיבת מרכז הרב הרימו את הכפפה, אבל ביצעו ברעיון המקורי שינוי מהותי: הקו יועד לטפל במכלול של שאלות וקשיים: שאלות באמונה, שאלות הלכתיות וגם מצוקות אישיות. דווקא בקשיים מסובכים כמו מחלה נפשית הקו מטפל לעתים רחוקות. כעבור כשנתיים פתח הרב וייס בעצמו קו בשם 'עצת נפש', שמטפל בקשיים כמו מחלות נפש ונטיות הפוכות, שמיועד לציבור הדתי-לאומי והחרדי.

יוני אלטמן, 24, תלמיד ישיבת מרכז הרב, הקים את הקו יחד עם מתניה ידיד ותלמידים נוספים מהישיבה. כיום הוא אחראי על התכנים באתר האינטרנט, כותב מאמרים ותשובות באתר ועונה לשאלות בטלפון. יוני מספר על פעילות הקו היום ובתחילת הדרך:

"התחלנו לחשוב על יעדי הקו, וחשבנו לעצמנו: לפני שמתעסקים בבעיות חריגות שמטרידות יחידים, נעסוק בדברים שמטרידים את רוב הנוער באופן רגיל ויומיומי, כמו בעיות באמונה, צניעות, קושי להתחבר לתפילה וגם בעיות אישיות. הקו קיבל את ברכתו של ראש הישיבה, הרב אברהם שפירא, ובהתייעצות עם רבנים ואנשי חינוך נוספים החל הקו לפעול. הנהלת הישיבה אפשרה לנו להתארח בחדר בישיבה, גייסנו מתנדבים מישיבת מרכז הרב ומישיבות נוספות שיהיו מוקדנים, והתחלנו לעבוד".

ומה עם גיוס תקציבים?

"בניגוד לגופים שונים שמתחילים בגיוס תקציבים, אנחנו התחלנו לעבוד. קודם כל התחלנו להפעיל את המוקד ואחר כך ניסינו לגייס תרומות. ידענו שאם נפעל הפוך ונחכה לתרומות ייתכן שלא נתחיל לפעול לעולם. כיום הקו מוכר כעמותה רשומה, אבל עדיין תקציבנו דל. אנחנו לא מתוקצבים על ידי אף גוף ופועלים רק בזכות תרומות. יש בני נוער ששולחים אלינו כתרומה את דמי הכיס שלהם.

"לו יכולנו לגייס תקציבים נוספים היינו מריצים כמה פרויקטים שהיום הם בבחינת חזון, כמו למשל שבועון לנוער שייועד לציבור הדתי לאומי. שבועון כזה הוא חיוני כאלטרנטיבה לשבועונים חילוניים כמו מעריב לנוער, שמופץ כיום ב-180,000 עותקים מדי שבוע ומציג תכנים בעייתיים ואפילו מזיקים. היינו מוצאים גם ספר שמרכז תשובות בנושאים שמעסיקים את בני הנוער, מרכזים מפגשים ופעילויות ועוד".

לא שולפים מהשרוול

מיהם המתנדבים בקו?

"המתנדבים הם חבר'ה בגילאי 23-28. יש לנו כעשרים בחורים מישיבת מרכז הרב ומישיבות נוספות ברחבי הארץ שעונים לשאלות. בנוסף, יש לנו כעשר בחורות שעונות לשאלות של בנות. אנחנו מאד משתדלים להפנות בנות למוקדנית, במיוחד אם מדובר בשאלה אישית".

איך ההתנדבות בקו מסתדרת עם סדרי הישיבה?

"לדעתי יש השלמה מאוד יפה בין הדברים. בישיבה אנחנו מתמלאים ויש רצון גדול להעניק ולתת מהתכנים שאנחנו מלאים בהם. יש גם שאלות מסוימות בקו שמדרבנות אותנו ללבן נושא וללמוד אותו. יש שאלות גדולות שמבררים אותם כל החיים, ואנחנו נותנים לשואל רק קצה חוט ומפנים אותו למקורות נוספים. לפעמים מישהו שואל שאלה ואנחנו אומרים: אני לא רוצה סתם לזרוק לך תשובה, תן לי לחזור אליך אחרי בירור של הנושא. מסתבר שדווקא העובדה שאנחנו טורחים ללמוד נושא ולא סתם שולפים תשובה מרשימה את הפונים".

ההתנדבות בקו דורשת מהמוקדן משמרת של שעתיים פעם בשבועיים. את התשובות לשאלות באינטרנט כותבים המוקדנים בזמנם הפנוי. חבריהם של יוני ומתנדבי הקו יודעים לספר שהם שוקלים בכובד ראש כל ביטול של לימוד, כך שכמעט אף פעם לא תמצאו אותם עסוקים בענייני הקו בזמן הסדרים הישיבה.

לענות על שאלות מסובכות זו אחריות כבדת משקל, האם זה לא 'גדול' על מוקדנים צעירים?

"המתנדבים פה הם אנשים שלומדים כבר כמה שנים בישיבה. הם בררו לעצמם חלק גדול מהסוגיות שאנחנו נשאלים עליהן, והם גם עוברים הדרכה לפני ההתנדבות בקו. הגיל הצעיר הוא הרבה פעמים יתרון. אנחנו קרובים אל השואלים בגיל ובמנטליות, אנחנו מדברים אליהם בשפה שלהם. זה הרבה פעמים מאפשר לנו להבין אותם טוב יותר ולהם זה נותן תחושה של קרבה.

"אנחנו גם לא לבד. אנחנו מקבלים גיבוי מאנשי חינוך ומרבנים ועובדים בשיתוף פעולה עם מוסדות חינוך, תנועות הנוער ועוד. לעתים כשמדובר בשאלה הלכתית אנחנו יוצרים קשר בין רב משיב לבין השואל. כל ערב יש רב שמוכן להיות זמין לשאלות שמגיעות מהקו. לפעמים בני נוער מרגישים מנותקים מדמות של רב, ואנחנו יכולים להיות החוליה המקשרת. בעניינים חינוכיים אנחנו מתייעצים עם אנשי חינוך שונים, כמו הרב אלישע אבינר והרב דוד לנדאו".

שאלות עם מטען

אתם מתחייבים לענות על כל שאלה?

"מתחייבים לענות על כל שאלה זה נשמע יומרני, אבל אנחנו טוענים שהאומנות האמיתית במתן תשובות היא להבין מה בעצם השאלה, לפני שנותנים תשובה. אנחנו מדריכים את המוקדנים לא לענות מיד את התשובה, קודם כל להקשיב. זו המהות העיקרית של 'חברים מקשיבים'. אנחנו גם שואלים שאלות נוספות; יהודי עונה על שאלה בשאלה.

"לפעמים בהתחלה אתה מרגיש שזה לא זה. אתה מנסה מפה ומשם עד שאתה מרגיש: בינגו! זו השאלה! כשאנחנו נוגעים בנקודה המרכזית שמטרידה את השואל, כבר הלכנו כברת דרך ארוכה ובדרך כלל גם התשובה טובה יותר. אולי זה היתרון שלנו על פני הורים ומורים מסוימים, שבאים עם הרבה רצון טוב אבל בעצם לא ממש מבינים את הבעיות של הנוער. לדוגמא, אמא אחת התקשרה וביקשה מקורות הלכתיים לגבי החיוב ללבוש כיפה, כיוון שהבן שלה רוצה להוריד את הכיפה. האמא הזו ממש לא הבינה שהבן שלה לא שלם עם הדרך הדתית ויש לו ספקות מהותיים. אנחנו מנסים לרדת לשורש של בעיה כזו, ולא להישאר ברמה השטחית של השאלה המוצהרת.

"לפעמים אנשים מציגים בעיה שנשמעת פשוטה, ומתגלה שזהו קצה קרחון של המון בעיות. למשל, בחורה התקשרה ושאלה איך אפשר להחזיר חילונים בתשובה. שאלתי אותה בת כמה היא, והיא ענתה שהיא בת 14. אמרתי לה: 'ממש כל הכבוד על הרצון הטוב, אבל איפה את נתקלת בחילוניים?' היה לי ברור שהיא לא מחפשת טיפים עבור הרב נוירגשל או הרב אמנון יצחק. למה בחורה בת 14 רוצה להחזיר אנשים בתשובה? ואז היא ענתה שהמשפחה שלה חילונית. מסתבר שהיא חזרה בתשובה לבדה, המשפחה שלה די מתנכרת לה והיא בסבך של בעיות. בכלל, במהלך השנים שהקו שלנו פועל פנו אלינו לא מעט בני נוער צעירים שחזרו בתשובה לבדם והם נתקלים בהמון בעיות, בלי גוף שיסייע להם".

יש שאלות שעליהם אתם לא מוכנים לענות?

"מבחינתנו כל שאלה היא לגיטימית, בתנאי שהשואל מחפש תשובה באמת. אנחנו מאמינים ששאלות באמונה זו לא מחלה אלא דרך מרכזית לבניית השקפת עולם אמונית מבוססת. יש לפעמים בעיות אישיות, שברור שאנחנו לא יכולים לפתור. זה לא שאנחנו לא עונים על השאלות הללו, אבל אנחנו יודעים שבעצם זו שאלה שמצריכה ליווי ארוך ופתרונות מקיפים. בבעיות מסוימות אנחנו מפנים את הפונה למוקדי סיוע נוספים, כמו 'הקו לסיוע לנשים דתיות' אגודת אפר"ת, מוקד 'עצת נפש' ועוד. כשצריך טיפול מקצועי אנחנו מפנים לטיפול מקצועי".

נוער מול הטלוויזיה

יש אנשים ששומרים אתכם על קשר, או שתמיד מדובר בשיחה חד פעמית?

"יש אנשים שאני כבר מזהה את קולם, לעתים יש מישהו שנמצא בקשר ארוך עם מוקדן מסוים. אני גם נפגשתי פעם עם מישהו שהיה איתי בקשר טלפוני. כשאנחנו מזהים שיש צורך בקשר אישי וקרוב אנחנו משתדלים לקשר בין הפונה לבין מישהו באזור שלו שיוכל לעזור לו. אנחנו מאוד רוצים קשר נרחב יותר עם הנוער, ועושים זאת באמצעות האתר באינטרנט, עלון, לוח הקיר ועוד. אנחנו גם משתדלים להכניס שגריר שלנו לכל ישיבה שידאג, לתלות לוח קיר ולהוות חולית קשר בינינו לבין תלמידי הישיבה, האולפנא או הסניף שלו".

בין הפונים הקבועים של הקו ישנו יהודי שגר עם אשתו ובתו בפרבר של לוס אנג'לס, המרוחק 150 מייל מכל יהודי אחר. איש עסקים שלא חסר לו כסף. הוא גילה את אתר האינטרנט, וזה הקשר היחיד שלו לעולם היהדות. יש לו ספר תנ"ך בבית והוא קורא בו והוגה פירושים. לאחר שיחות עם כמה מוקדנים שוכנע היהודי לבוא לביקור בארץ, ובפסח הבא יבוא, קודם כל לכותל ואחר כך ל'חברים מקשיבים', להיפגש עם צוות המוקדנים שמדבר איתו כל שבוע.

ככלל, הפונים ל"חברים מקשיבים" הם בגילאי 12-20, אם כי לעתים פונים גם מבוגרים יותר, הורים או מורים. 65% מהפונים הם פונות, כ-30% מהשאלות נוגעות לענייני צניעות, כאשר בנים עסוקים יותר בקושי שבהתמודדות עם היצר והבנות עסוקות יותר בהלכות צניעות בלבוש ובהתנהגות. 25% מהשאלות הן באמונה, וישנם עוד נושאים ושאלות שחוזרים על עצמם: התחברות לתפילה, הרע בעולם, התרבות המערבית ועוד.

ב'חברים מקשיבים' מנסים לקבל תמונת מצב של הנוער שלנו. בסך הכל, הם אומרים, מדובר בנוער טוב עם הרבה רצון להתגבר על האתגרים שהרחוב מציב היום, להעמיק ולברר. לדעתם, בשונה מהנוער הדתי-לאומי שלפני עשרים שנה, שעסק רבות בשאלות כלל-ישראליות לאומיות, כמו דרכנו לעומת דרכם של החרדים או משמעות הגיוס לצבא, הנוער הדתי-לאומי של היום שואל שאלות בעלות זווית אישית הרבה יותר ומחפש את נקודת החיבור הפרטית שלו לדרך התורה.

יוני: "בנושא הזה חשוב לי להגיד שהורים ומחנכים חייבים להיות מודעים לקשיים שהנוער שלנו חשוף אליהם היום. רבים מהנוער הדתי לאומי צורך את אותה התרבות שצורך הנוער החילוני: מוזיקה, סרטים, מגזינים. ההתמודדות במצב כזה היא קשה. קיבלנו לא מזמן שאלה באינטרנט: 'איך אוכל לשכנע את אחי שלא תהיה לו חברה?' בשולי הדברים מוסיף הבחור: 'יש לנו בבית טלוויזיה בכבלים ואינטרנט'.

זו שאלה שכמעט בלתי אפשרי לענות עליה! עצמת ההשפעה של המדיה הזו גדולה כל כך בהשוואה לכל שכנוע הגיוני. יש הורים עם הרבה רצון טוב שמוצאים 10,000 שקלים בשנה עבור החינוך של הבן בישיבה התיכונית, אבל במנוי של כמה עשרות שקלים בחודש הם הופכים את הטלוויזיה והאיטנרנט למשפיעים העיקריים על הילד, משפיעים שיש להם עצמה גדולה בהרבה מזו של שיעור בגמרא. אנחנו רואים הבדל בין תלמידי פנימיה לבין תלמידים שחוזרים הביתה, ובחלק מהבתים הם מבלים את כל הערב מול המסך. הסיכוי שלהם להתכוון בתפילה למחרת בבוקר הוא אפסי".

שאלות מציקות במיוחד

יש דפוסים מיוחדים של שאלות?

"יש שאלות שבאות בצמדים, לדוגמא: 'יש לי שתי שאלות: א. מי ששכח יעלה ויבוא ונזכר לפני שאמר... ב. איך יודעים שיש אלוקים?' מסתבר שהשאלה הראשונה היא תירוץ כדי להגיע לשאלה השנייה, שהיא מציקה ומשמעותית יותר מהראשונה. צריך לשים לב לשאלות כלליות שמסתירות בעיות אישיות".

יש עונות שבהן שאלות חוזרות על עצמם?

"יש עונות. למשל: לקראת יום השואה יש שאלות בסגנון איפה היה אלוקים בשואה; לקראת הנסיעה לפולין יש שאלות אם כדאי לנסוע. בעונת הקיץ יש יותר שאלות של צניעות, במיוחד לקראת היציאה למחנות של תנועות הנוער. ביום שאחרי פיגוע אנחנו מצפים ליותר פניות הנוגעות למצב הלאומי. יש גם פניות מבני נוער שנפגעו או שקרובים שלהם נפגעו בפיגועים".

יש שאלות שהתרגלת אליהן?

"שאלה שאנחנו נשאלים המון פעמים היא 'למה אסור שתהיה לי חברה?' או 'למה אסור לגעת בבנות?' כבר נשאלנו רבות בנושא, אבל אנחנו תמיד משתדלים להתאים את התשובה לשואל ובעיקר לשים לב שהתשובה דיברה אל לבו ונקלטה אצלו גם מבחינה רגשית".

יש שאלות שעדיין מרגשות אותך?

"ודאי שיש שאלות מרגשות. בחור שאחיו הקטן נהרג בפיגוע והוא מתגעגע אליו ודואג לו, זו שאלה מרגשת. לפעמים שואל משתף אותך בהתמודדויות שלו עם הורים שמתגרשים, על אבא שחולה בסרטן או על נידוי חברתי, לפעמים הוא בוכה בטלפון ואתה בוכה איתו וכל כך רוצה לדלג על המרחק שמפריד ביניכם, להיות לצידו לחבק ולנחם אותו. אבל אתה יודע שלא תוכל להציע לו קסם שיפתור את הבעיות שלו אלא רק לנחם, לעודד ולמצוא יחד איתו דרך להתמודדות הכי בונה עם הניסיונות שהוא נקלע אליהם".

הקו הפתוח של 'חברים מקשיבים':

02-6518388 (ימים א'-ה', משעה 21:00 עד 1:00 בלילה, ניתן להשאיר הודעות בכל שעות היממה) פקס 02-6520636, ת.ד 36031 י-ם 91360.

דוא"ל makshivim@kipa.co.il, אתר www.makshivim.org.il.