חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 66ראשיהפצה

הפליגה נגד הזרם - בגליון השבוע

יותר מדי פעמים שמעה הרבנית שולמית מלמד ברדיו הממלכתי דיווחים מגמתיים של השמאל ● עד שנשבר לה והיא החלה לחלום על ספינת שידורים כמו של אייבי, אבל בצד השני של הסקאלה ● בלי שום ניסיון ורקע תקשורתי, עלה ערוץ 7 לאוויר לפני 15 שנה
06/11/03, 00:00
דוד חרמץ

בדיוק השבוע לפני 15 שנה התחיל כל הסיפור. ביום שישי, י' חשוון תשמ"ט, בשעה 8 בבוקר, נשמע בתדר 918 איי.אם (יחלוף עוד זמן רב עד שערוץ 7 יהיה מזוהה עם תדר 105.2 אף.אם) המשפט הפותח: "כאן ערוץ 7 – שידורי ניסיון".

למעשה, ההתחלה היתה חודשים ארוכים קודם לכן. יום אחד עשתה הרבנית שולמית מלמד את דרכה לביתה שבבית-אל. התקופה היתה תקופת האינתיפאדה הראשונה. בדרך נזרקו אבנים על האוטובוס בו נסעה הרבנית. אנשים חמושים יצאו להגן על עצמם ועל יושבי האוטובוס, ולשמחת לב כולם האירוע עבר ללא נזק לכוחותינו. ליתר דיוק – ללא נזק פיזי. כשהגיעה הרבנית לביתה ופתחה את הרדיו היא נדהמה לשמוע במהדורת החדשות סיפור שלא הכירה. ברדיו התברר לה, שהיא בעצם נסעה עם חבורת גנגסטרים משועממים שהייתה להם מטרה אחת בחיים – לעצור את האוטובוס בו נסעו, לרדת בלב אוכלוסייה ערבית שלווה, וסתם, ממש בלי כל סיבה, לירות באוויר ולהפחיד את המקומיים התמימים.

בסדר, אמר הרב, אקנה לך אונייה

זו לא היתה הפעם הראשונה שהרבנית מצאה, איך נתנסח בעדינות, חוסר קשר הדוק בין המציאות לדיווח ברדיו הממלכתי, אבל הפעם זה היה הקש ששבר את סובלנותה.

ופתאום, בעיצומם של גלי הזעם והתסכול, שהתעוררו אצל הרבנית, הפליגה מחשבתה אל ספינת השלום של אייבי נתן.

"לא הצלחתי להסביר לעצמי", משחזרת הרבנית, "איך יכול להיות שבזמן שרשת ב' וגל"צ נוקטים בעמדות שמאלניות יכול לבוא יהודי - עם אותן דעות ממש – ולהקים תחנת רדיו בלב ים, ואילו הציבור הימני לא מסוגל לענות לאתגר הזה ברדיו משלו".

הראשון ששמע על הרעיון היה הרב זלמן ברוך מלמד, ראש ישיבת בית-אל, ששלל את הרעיון על הסף: "אני ראש ישיבה ולא איש תקשורת", נימק הרב את סירובו לאשתו.

אבל הרבנית לא הניחה לו ("נידנדתי לו איזה חצי שנה"), עד שבסוף ראה הרב גם את התועלת החינוכית שיכולה לצמוח מהרעיון. "בסדר", אמר הרב, "אקנה לך אונייה, אבל היכן בדיוק אפשר לקנות וכמה זה יעלה לנו?"

בנקודה זו נכנסו לתמונה גם יעקב (כצל'ה) כ"ץ ויואל צור. "אתה צריך להבין", אומרת הרבנית, "החבורה שדחפה את נושא ערוץ 7 היתה קשורה לרב ולישיבה. כצל'ה היה איש הכספים של הישיבה ויואל היה אחראי על כל הצדדים הטכניים".

"כספים", "צדדים טכניים" – טוב ויפה, אבל הכל, כאמור, במסגרת הישיבה. ומאליה עולה השאלה איך בדיוק הניסיון והכישורים הללו אמורים לסייע בהרפתקה החדשה.

"באמת לא אמורים לסייע", קובע יואל צור ומוסיף: "כמו שחמורים לא מבינים במרק עגבניות, כך מנהלי ישיבה לא מבינים ברכש אוניות".

צור מספר על פגישות רבות שנערכו עם גורמים שונים במחנה הימין כדי לקדם את הרעיון. "עד שהגענו לפגישה עם אליקים העצני", נזכר צור, "ובאותה פגישה טפח לפתע העצני על מצחו ואמר 'איך לא חשבתי על זה'. מתברר כי שנים קודם לכן הגן עו"ד העצני על רב-חובל. 'הוא משלנו ובוודאי ישמח לעזור לכם', התלהב העצני. ואמנם מאותו רגע התחלנו לעלות על פסי עבודה מקצועיים: רב החובל סייע לנו ליצור קשר עם ברוקרים באנגליה, קיבלנו הצעות שונות של אוניות למכירה, כצל'ה גייס את התורמים הגדולים מחו"ל, שהקימו חברה זרה. החברה הזרה שלחה את הרב-חובל עם מכונאי לבחון אוניות שונות, עד שבחרה באונייה שעגנה בפיראוס, יוון".

לאחר שנרשם צ'ק ע"י החברה ("קרוב לחצי מיליון דולר"), הפליגה האונייה לחיפה. עתה נותר להכשיר את האונייה, ששמה הוסב לאוניית ארץ הצבי, למשימתה החדשה: רכישת ציוד מתאים, גיוס כוח אדם, בחירת תדר פנוי ובחירת שם לערוץ החדש.

שת"פ ארץ הצבי – חיל הים

"בהתחלה עלה בדעתנו לקרוא לרדיו 'קול הצבי', הדומה לשם האונייה", מספרת הרבנית מלמד, "ואולם מישהו הזהיר אותנו שלצבי יש קול מאוד לא ערב לאוזן. בסוף החלטנו על שם ניטראלי. כיוון שהיו באותה עת 6 תחנות רדיו ישראליות, הכרזנו על הקמת הערוץ השביעי".

אבל חשוב יותר מבחירת השם היו קביעת הדרג הניהולי ובחירת התכנים. "די בהתחלה הרב הורה לי לצמצם את שעות ההוראה שלי בבית ספר 'נעם' שבירושלים ולהקדיש את עיקר זמני לניהול התחנה", משחזרת הרבנית.

על השאלה איך ניתן לנהל תחנה ללא כל רקע בתחום, קובעת הרבנית שכל אחד מביא לתפקיד את הניסיון שלו בחיים: "הניסיון שלי בחיים היה הוראה, וכך גם ראיתי בחזוני את התחנה – בית ספר משודר. רציתי לעשות בית ספר לאהבת התורה, בית ספר לאהבת הארץ ובית ספר לאהבת העם".

הרבנית מלמד קבעה כבר בתחילת הדרך גם מה היא לא רוצה לשמוע בתחנה החדשה: "לא סבלתי את הגישה השחצנית והמתנשאת של השדרנים בתדרים הישנים. תמיד הם דיברו אל המרואיין שלהם מלמעלה למטה. כל כך היה חשוב לי לחנך את הצוות שלנו לפשטות, עד שבמשך תקופה ארוכה לא נתנו קרדיטים לשדרנים. וכמובן היה חשוב לנו שישמעו שיעורי תורה לצד שירים עבריים, חסידיים ומזרחיים. שלושת סוגי השירה הללו זכו לגטאות מצומצמים ביותר ברשתות המתחרות".

הרבנית ייחלה לשדרנים צנועים, אבל קודם לכן היא נדרשה למלא את השורה באנשי מקצוע בעלי השקפות כרוח הערוץ. השדרן הראשון היה יורי ינובר, עיתונאי ותיק ומנוסה, אלא שדעותיו לא תאמו את רוח התחנה החדשה. הרדיו החדש פרסם מודעת דרושים ומספר בחורים צעירים הגישו את מועמדותם. אחד מהם היה פינחס קופר, שזומן בדחיפות לראיון עבודה. "הגעתי לראיון ובחדר ישבו חבר השופטים: מוטי שקלאר, מרדכי פרימן ופנחס הר-זהב", מספר קופר. "מיד הם נתנו לי קטעי קריאה שונים, עד שלפתע התפרץ כצל'ה ושאג לכיוון שלי 'אולי תפסיק לקרוא ותענה לי בצורה ברורה: אתה מסוגל לשדר שעות גם על אונייה שמתנדנת לך כל היום?!'

"עניתי כמובן בחיוב", ממשיך קופר, "מבלי להבין באמת על מה הוא מדבר".

וקופר מתאר חיים של שדרן שהוא גם ימאי: "שתקלוט, אתה לפני שאתה הולך לעבודה שומע את התחזית כדי לדעת אם לקחת מטרייה; אנחנו שמענו תחזית כדי לדעת אם ניתן לקחת אותנו למשמרת שלנו באונייה, או שגובה הגלים לא מאפשר זאת. עכשיו תחשוב על השדרן שנמצא על הסיפון וצריך להיות מוחלף באותו בוקר, אבל מפאת הסערה הוא נידון להמשיך ולשדר. עד מתי? מי יודע. אולי יום נוסף, אולי יומיים אולי שבוע. רגע, ומה עם האוכל שאוזל? אז קרה לא אחת שהרבנית שלחה מסוק עם אוכל והמן ירד מן השמים…"

דוחפים אוכל ל'ספינת השלום'

מערכות יחסים מעניינות נוצרו בין האונייה ה"פיראטית", ששידרה מלב ים, ובין רשויות המדינה. פינחס קופר זוכר כיצד בכל בוקר היו מגיעים לאונייה שוטרי משמר החופים כדי לסעוד את ליבם בארוחת הבוקר שהכין "הטבח המהולל ביותר של ארץ הצבי, שלא היו לו מתחרים בכל אגן הים התיכון", מפליג קופר בשבחי טבח האונייה.

יואל צור מצביע על סיוע משמעותי יותר שנתנה האונייה לרשויות: "בשלב מסוים קלטו בחיל הים שקיימת אונייה, אמנם מחוץ למים הטריטוריאליים, אבל שעוגנת בסמיכות לחופי ישראל ושיש בה מכ"ם. הרבה פעמים חיל הים זיהה עצמים חשודים בים וביקש לדעת אם במכ"ם שלנו העצמים ברורים יותר".

יואל צור מספר כי מאוחר יותר האסימון נפל גם בתחנה המטארולוגית שבבית דגן, וחוקרי מזג האוויר התקינו מיכשור על האונייה שיסייע להם בתחזית מזג האוויר.

לא רק עם רשויות המדינה שיתפו אנשי 'ארץ הצבי' פעולה. מתברר כי לחיים דינמיקה משלהם ומערכת יחסים מיוחדת נרקמה גם עם הקולגות מהשמאל הקיצוני – אנשי קול השלום של אייבי נתן.

קופר: "שירות הסירות שהביא אותנו מהחוף לאונייה הביא גם את אנשי קול השלום לספינה שלהם, ועם הזמן נוצרו בינינו קשרי חברות. הרבה מאוד פעמים אנשי קול השלום קיטרו לנו שאייבי קמצן גדול ובקושי הוא מספק להם אוכל. נו, אז יהודים רחמנים כמונו לא יפרישו להם בנדיבות, מהאוכל הרב שקיבלנו מהמטבח של ישיבת בית אל..."

* * *

15 שנה (פחות 16 יום) שידר ערוץ 7. ביום שני 20/10/2003 בשעה 5 אחה"צ, באמצע הקראת החדשות מפי קובי סלע, הופסקו שידורי הערוץ בתדר 105.2. האם סיום השידורים ברדיו הוא זמני? עד כמה שתלוי במאות אלפי מאזיניו הנאמנים - התשובה לכך חיובית. עתה רשות הדיבור עוברת למחוקק.