חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 66ראשיהפצה

והרי עיקר החשדות - בגליון השבוע

40 שנה לרצח ג'ון קנדי, 8 שנים לרצח יצחק רבין, וסימני השאלה סביב ההתנקשויות רק מתרבים ● אבל לא רק חובבי קונספירציות מטילים ספק בגרסאות הרשמיות, גם היסטוריונים ● פרופ' מיכאל הרסגור, למשל, חושד שמותם של הנסיכה דיאנה ורוברט מקסוול לא נגרם כתוצאה מתאונה
06/11/03, 00:00
עדי גרסיאל

ממשלות לא אוהבות אותן. דוברים רשמיים נוטים להתעלם מהן במשיכת כתף, כנראה מתוך אמונה שעצם העיסוק בהן, יעניק להן לגיטימציה. ובכל זאת, תיאוריות הקונספירציה מסרבות להיעלם. בעולם בו ניתן באמצעות רשת האינטרנט להפיץ רעיונות במהירות ולדלג על גבולות וצנזורים, נדמה כי הן רק מתרבות. רצח ג'ון קנדי, מותה של הנסיכה דיאנה, רצח רבין והפיגוע במגדלי התאומים הם רק חלק קטן מהאירועים המיוחסים לקונספירציות, לעתים חובקות עולם. בחנות הספרים המקוונת 'אמאזון' מוצעים למכירה 1280 ספרים העוסקים בתיאוריות קשר בשלל תחומים.

אך מי שחשב עד כה שתיאוריות מסוג זה הנן נחלתם הבלעדית של תמהונים בעלי דעות קיצוניות, יופתע לשמוע את דעתו של ההיסטוריון פרופ' מיכאל הרסגור.

"בדרך כלל מעשי הרצח של מנהיגים אינם מקריים – אין הם נעשים על ידי מטורף בודד. תמיד יש אינטרסים. עשיתי את עבודת הדוקטור שלי על מלכי צרפת במשך שש שנים, והיא תופסת שבעה כרכים. כמעט מכל עמוד עולה רחש של מזימות ורציחות. ברגע שאדם מגיע לשלטון, הכוח והשררה הופכים אותו לאכזר ולפעמים לרוצח, ואילו מתנגדיו שואפים לחסל אותו.

"במאה הקודמת רצחו אנרכיסטים את נשיא צרפת, קיסרית אוסטריה, מלך איטליה, נשיא ארה"ב. תקוותם היתה שהעם יתקומם כשישמע שמנהיגו נרצח. זה כמובן לא עבד".

כשנשיא אהוב נרצח

22 בנובמבר 1963, דאלאס, טקסס. מטוסו של נשיא ארה"ב נוחת על המסלול בשעה 11:40. הנשיא ופמלייתו עוזבים את שדה התעופה דקות מאוחר יותר. בשעה 11:50 עוצר קנדי כדי לשוחח עם צעירים. בשעה 12:22 עוצרת השיירה הנשיאותית ברחוב ארווי. בשעה 12:30 נשמעות יריות. הנשיא והמושל ג'ון קונלי, שישב לידו, נפגעים. הלימוזינה שלהם דוהרת לכיוון בית החולים ומגיעה לשם תוך 6 דקות.

בשעה 1:15 מנסה שוטר בשם טיפיט לעצור את לי אוסוולד. השוטר נורה ונהרג. אוסוולד נמלט לאולם תיאטרון, ונעצר שם כעבור מספר דקות. הוא מואשם ברצח קנדי וברצח השוטר טיפיט. כעבור יומיים נרצח אוסוולד על ידי ג'ק רובי, בעליו של מועדון לילה בדאלאס. רובי נפטר מסרטן בבית הסוהר כשלוש שנים מאוחר יותר. הוא מעולם לא הסגיר את שולחיו.

קנדי היה אחד הנשיאים האהובים ביותר בכל הזמנים. מותו הטרגי, שהונצח במצלמתו של אחד מהעומדים בקהל, אברהם זפרודר, היכה בהלם את האומה האמריקנית. דור שלם זוכר בדיוק את הרגע בו נודע לו כי הנשיא נרצח.

הטענות לקונספירציה מסתמכות, בין השאר, על עדויות של חלק מהצופים שראו יורה נוסף, על ניתוח זוויות הפגיעה ועל צפייה בסרט הצילום של זפרודר. כמו כן, אומרים חסידי תיאוריות הקשר למיניהן, זה כמעט בלתי אפשרי לירות (שלושה כדורים לפחות) ולפגוע ברמת דיוק כל כך גבוהה, בזמן כל-כך קצר במטרה הנמצאת התנועה.

ועדת החקירה הרשמית שהוקמה לבדיקת הרצח, ועדת ווארן, קבעה שאוסוולד פעל לבדו. אולם בעקבות טענות והשערות שונות שהועלו עם השנים, הוקמה ועדת חקירה נוספת, שפרסמה את מסקנותיה בשנת 1978: נורו ארבע יריות, ולכן יותר מאדם אחד היה הרוצח – כלומר היתה קונספירציה. הוועדה האשימה את המאפיה בתכנון וביצוע הרצח.

בשנת 1988, בעקבות השגות של ה-FBI, הוחלט במשרד המשפטים האמריקני לסגור את תיק החקירה בנימוק שלא נמצאו ראיות מספיקות להוכחת תיאורית הקשר.

מי רצח את קנדי?

תיאוריות רבות ומגווונות הועלו בקשר לזהות ומניעי הרוצח או הרוצחים:

• שליחים של נשיא קובה, פידל קסטרו, ביצעו את הרצח. המניע: משבר הטילים שהתרחש שנה קודם לכן ובו נמנע הצבתם של טילים גרעיניים רוסיים על אדמת קובה. עדויות שונות לגבי עברו של אוסוולד מעלות את החשד כי הוא היה קומוניסט.
•
• המאפיה היא שביצעה את הרצח. הרקע: מלחמתו של רוברט קנדי, התובע הכללי, שגובתה על יד אחיו הנשיא, בפשע המאורגן. תיאוריה זו מסתמכת בין השאר על הקשרים שהיו לג'ק רובי, רוצחו של אוסוולד, עם הפשע המאורגן, וכן על קשריה של אמו של אוסוולד עם אנשי מאפיה.
•
• ה-CIA, תעשיית הנשק ובכירים בממשל. המניע: רצון להמשיך את מלחמת ויאטנם. תיאוריה זו הוצגה בסרטו של אוליבר סטון, 'JFK', בו הואשם למעשה סגנו של קנדי שהיה אחר-כך לנשיא, לינדון ג'ונסון, בתכנון הרצח.
•
פרופ' הר סגור מאמין בתיאוריה שהמאפיה היא שרצחה את קנדי. "כעבור יומיים בא ג'ק רובי, יהודי, ורוצח את אוסוולד. למה הוא סירב לדבר? כי הוא עצמו היה גם קשור לפשע.

"אמו של אוסוולד היתה בקשר עם איש מאפיה. יש אפילו ציטטה של איש מאפיה שאמר שכדי להרוג כלב קודם כל יורים בראש ואחר כך חותכים את הזנב. זה לדעתי מה שקרה עם הקנדים. קודם כל נרצח הנשיא ואחר-כך נרצח אחיו רוברט, שהיה התובע הכללי ולחם נגד הפשע המאורגן. הוא נרצח על ידי ערבי בשם סרחאן סרחאן, שלדעתי נשלח על ידי המאפיה".

"בכלל", אומר הרסגור, "אם יש רצח פוליטי צריך לשאול מי נהנה ממנו, ואז נגיע לסביבה של הרוצח. המשטרה לפעמים מעוניינת להציג את הרוצח כמי שפועל לבדו. זה יותר נוח לה.

"קצין צרפתי בן 23 נתקע ב-10 בנובמבר 1619 בגרמניה בגלל השלג הכבד. באותו לילה הוא גילה את השיטה המדעית כפי שאנו מכירים אותה היום. היה זה רנה דקארט: להטיל ספק בכל, ומכאן הגיע ל'אני חושב משמע אני קיים'. הוא לא יכול היה לחזור לצרפת אחר-כך עם דעות כאלה, ונאלץ לנדוד להולנד. אבל המסקנהשעולה מכל זה היא שתמיד צריך לחשוד, תמיד להטיל ספק.

לא למדו כלום מההיסטוריה

"מלחמת יום הכיפורים לא נגרמה כתוצאה מקונספירציה, וגם לא בגלל הקונספציה המפורסמת. אני טוען שהמלחמה פרצה בגלל בורות. גולדה, דיין וזעירא לא היו משכילים מספיק – הם לא הטילו ספק. הם היו בטוחים שהם יודעים הכל. כשפרצה המלחמה הייתי בפריז ואני זוכר שהרגש הכי חזק שהיה לי היה עלבון: איך היהודים יכולים להיות כל-כך טיפשים?

"אותו דבר קרה עם האמריקנים בויאטנם – הצרפתים לחמו שם לפני האמריקנים. היסטוריון צבאי צרפתי סיפר לי שהאמריקנים לא טרחו להציץ אפילו בארכיון הצרפתי. זה לא עניין אותם. זה היה קטן עליהם. הם לא הטילו ספק. התוצאה: הצרפתים לחמו 9 שנים והפסידו. האמריקנים לחמו 20 שנה, איבדו 60 אלף חיילים והפסידו. חשדנות והטלת ספק הם כלים של כל חוקר משטרה וכל היסטוריון".

יכול להיות שהרשויות סתם מתרשלות? זה לא דבר כל-כך נדיר בארצנו.

"ודאי. אבל למה הן מתרשלות? תפקיד האינטלקטואלים הוא להיות ערניים ולומר לעם: 'מרמים אתכם'".

יש תיאוריות קונספירציה שהוכחו כנכונות?

"כן. הצתת בניין הרייכסטאג בשנת 1933. הנאצים עשו זאת בעצמם על מנת לזכות בבחירות. הם תפסו קומוניסט הולנדי חצי מטורף, האשימו אותו במעשה והוציאו אותו להורג. היה מפקח משטרה אחד שאמר לגרינג: 'ההולנדי לא עשה את זה לבד, ראיתי שהיו כמה מוקדי אש'. כעבור יום המפקח נמצא מת. היום ברור שהנאצים עשו זאת בעצמם.

"11 שנים מאוחר יותר, ביולי 1944, היתה קונספירציה שנכשלה – ניסיון ההתנקשות בהיטלר. היוזם היה רוזן בשם פון-שטפנברג, והם הצליחו להחדיר פצצה מתחת לשולחן במשרד שבו שהה היטלר. היה פיצוץ, נפגעו כמה אנשים, אך היטלר עצמו נפצע קל בלבד. באותו יום הוא ניפגש עם מוסוליני. היטלר החווה בידו לעבר הפועלים שעבדו על מסילת הרכבת ואמר לדוצ'ה: אלה לעולם לא ינסו להתנקש בי, זה רק האינטלקטואלים והאליטות. בעקבות הניסיון הכושל הוצאו להורג 7,000 איש".

בעולם הערבי הכל קונספירטיבי, ואיכשהו תמיד מתקשר לישראל, ליהודים ולמוסד.

"נכון, אצלם החשדנות הפכה כבר להיסטריה. אצלם זה ההסבר לכל אירוע. כמו שהאנטישמיות של הנאצים העבירה אותם על דעתם והם טענו שהיהודים הם הגורם להפסד הגרמני במלחמת העולם הראשונה. זו טענה אבסורדית; 1,500 קצינים יהודים לחמו במדי צבא גרמניה".

ובן-לאדן?

"התאומים זו קונספירציה של הצד הערבי. היה מחדל של שירותי הביון האמריקנים, קצת בדומה למלחמת יום כיפור. ידעו את כל הפרטים, אבל לא הסיקו את המסקנות. אני הולך להפתיע אותך: קראתי את ההתכתבות של משרד החוץ הצרפתי עם האימפריה העותומנית במשך שלוש מאות שנה. המסקנה שלי היא שמי שיצר את הטרור של בן-לאדן היא דווקא תורכיה".

תסביר.

"תורכיה היתה במשך מאות שנים מפגרת מתוך רצון. כשהומצא הדפוס בגרמניה באו לסולטן והראו לו את ההמצאה החדשה. הוא התייעץ בחכמי הדת שלו והחליט לדחות אותה. התוצאה: תורכיה נשארה שלוש מאות שנה בלי דפוס. היו רק בתי דפוס יהודיים בצפת ובסלוניקי. אגב, עד היום לא בטוח שהתורכים הצליחו לגשר על הפער הזה. במשך מאות שנים הם גם אסרו להשתמש בשעון, כי הרי אללה הוא שקוצב את הזמן.

"בשנים האחרונות הערבים התעוררו, אחרי שהבינו שהשלטון התורכי הנציח במשך מאות שנים את הפיגור שלהם. הטראומה הזו דוחפת אותם לאלימות נגד המערב המתקדם".

מותה של נסיכה

ביום ראשון, 31 באוגוסט 1997, בשעה 12:15 בלילה, יצאו הנסיכה דיאנה והחבר שלה, דודי אל-פייאד מהמלון המפואר ריץ שבפריז. מכונית המרצדס השחורה האיצה במהירות בכבישים המקבילים לנהר הסיין. צלמי הפפרצי נסעו בעקבותיהם אולם לא היתה להם סיבה להתקרב למכונית יתר על המידה. צילום של יושבי המכונית בשעת לילה דרך החלונות הכהים הוא משימה כמעט בלתי אפשרית.

בהגיעם למנהרת 'אלמה' התרחשה התאונה. המרצדס פגעה בדופן המנהרה, הנהג שבר בפראות שמאלה והתנגש בעוצמה באחד מקירות התמך של המנהרה. השעה היתה 12:24. כוחות משטרה הגיעו למקום בתוך דקות, וגם צלמים. בשעה 1:15 חולצו גופותיהם של הנהג ודודי אל-פאייד. דיאנה הובהלה לבית החולים אך מתה כעבור מספר שעות. בבדיקה שלאחר המוות נמצאו ריכוזי אלכוהול גדולים בדמו של הנהג, וכן עקבות של סמים.

במצרים, משם היגרה משפחת אל-פייאד לאנגליה, נפוצו מיד שמועות על קונספירציה. האשמה נפלה על משפחת המלוכה, ועל (כצפוי) החוגים הציונים. פרופ' טים סאליבן, מומחה למדעי המדינה מהאוניברסיטה האמריקנית בקהיר, הסביר בראיון את תיאוריות השמועות שרווחו במצרים בעקבות מותה של הנסיכה: "האנשים כאן מרגישים חסרי כוח, כמעט חסרי אונים. כשאתה כל כך חלש, ואין לך שום שליטה באירועים, אתה ממציא לעצמך תיאוריות שמסבירות שבעצם כוחות הרבה יותר גדולים מעורבים בעניין".

פרופ' הרסגור: "הנסיכה דיאנה נרצחה על ידי בית המלוכה. הוא לא יכול היה לסבול שאמו של מלך אנגליה המיועד, הנסיך ויליאם, תהיה נשואה לערבי וכנראה גם תתאסלם. המשטרה גילתה שהנהג היה שתוי וכנראה גם מסומם. ספר חדש שיצא עכשיו ונכתב על ידי המשרת של נסיכה מצטט מכתב שלה שבו היא כותבת: 'מישהו (השם נמחק) מעוניין שאני אמות'. דיאנה גם אמרה: אני אמות בתאונה. היא עצמה הבינה שאינטרסים של גורמים חזקים ממנה יביאו למותה. הנהג היה שייך לבית מלון מפואר ובעל סטנדרטים גבוהים במיוחד (מלון ריץ, מהמפוארים שבמלונות אירופה). לחשוב שהוא ייצא שתוי בזמן שהוא מסיע את הנסיכה מווילס, זה נשמע לי מופרך. אני מאמין שמישהו השקה אותו.

מקסוול והמוסד

בליל הרביעי בנובמבר 1991 (ארבע שנים בדיוק לפני רצח רבין) נעלם המיליונר היהודי רוברט מקסוול. היאכטה שלו, 'ליידי גיזליין', הפליגה באזור האיים הקנריים. גופתו נתגלתה מאוחר יותר והועברה ארצה לניתוח פתולוגי. מקסוול נקבר בחלקה השמורה לגדולי האומה בהר הזיתים. הגרסה הרשמית היתה שמותו נגרם כתוצאה מטביעה שארעה עקב תאונה, כנראה נפילה למים כתוצאה משכרות.

לא כולם השתכנעו. הנסיבות המוזרות של המוות הולידו תיאוריות שונות. אחת מהן, שהוצגה בספר שכתבו גורדון תומס (עיתונאי בריטי) ומרטין דילון (סופר אמריקני), טוענת שמקסוול היה בעצם סוכן מוסד בכיר. קשריו חובקי העולם במערב ובמזרח סייעו רבות למוסד. אולם עסקיו הרשמיים, שכללו בעלות על אמצעי תקשורת רבים, נקלעו לקשיים חמורים ומצוקת המזומנים אילצה אותו לשלוח יד אפילו לקופת הפנסיה של עובדי העיתונים שבבעלותו. כשגם זה לא הספיק, טוענים השניים, החליט מקסוול בצעד של יאוש לסחוט כסף מהמוסד. הוא דרש 400 מיליון ליש"ט ואיים לחשוף את סודות המוסד אם דרישתו לא תענה.

ארגון הביון הישראלי לא יכול היה להכנע לסחטנות כזו. אנשיו קבעו עם מקסוול להפגש בלב ים על מנת להעביר את הכסף. סירה ועליה ארבעה אנשים נצמדה ליאכטה של מקסוול. הסוכנים הזריקו למיליונר היהודי חומר משתק והשליכו אותו למים. תומס ודילון מצטטים את ויקטור אוסטרובסקי: 'באותו יום נפתרה הבעיה של המוסד עם מקסוול'. תיאוריות נוספות שהועלו מייחסות את מותו של מקסוול לק.ג.ב או למאפיה. יש הטוענים כי שלח יד בנפשו אחרי הבין שלא יוכל להתמודד עם קשייו הכספיים המתגברים.

התיאוריות שהצגנו עד כה עלולות לגרום לחלק מהקוראים לסחרחורת. האם כל מה שפקידים בכירים, קציני משטרה או שופטים בדימוס מסרו לנו הוא חלק ממבצע השתקה? כדאי לזכור כי העצה הנבונה של פרופ' הרסגור לבחון בחשדנות את הגרסאות שמנפקים גורמים רשמיים ביחס לאירועים דרמטיים, צריכה להיות מופעלת גם על תיאוריות הקונספירציה השונות לגבי אותם אירועים עצמם.

המציאות נגד הסטטיסטיקה

ברי חמיש אומנם מצטנע וטוען שהוא לא היה הראשון, אבל חמיש הוא בלי ספק 'מר קונספירציה' הישראלי. מאז תיאורית הקונספירציה על רצח רבין, שפורסמה בספרו 'מי רצח את יצחק רבין', החל חמיש לחקור אירועים טרגיים נוספים, וגילה, לטענתו, שכמעט כולם נבעו מסיבות שונות לחלוטין ממה שהיינו רגילים לחשוב.

רצח רחבעם זאבי, למשל. חמיש: "באותו מלון ובאותה קומה בה ישן גנדי, שהו גם גדעון עזרא וקצין צה"ל בכיר. אתה באמת מאמין שלא היתה שם שמירה? הארגון שבצע את ההתנקשות, החזית העממית, הוא ארגון מחבלים די רדום שבסיסו בסוריה, ונדיר שהם מבצעים פעילות כזו. ערפאת עצמו אמר בראיון בטלוויזיה: 'זו לא היתה פעולה שלנו, הפקודות באו מדמשק'".

אז מה בעצם זה מוכיח?

"ארבעה ימים לפני הרצח גנדי דרש לפטר את פרס מממשלת האחדות, ואיים שהוא יתפטר יחד עם ישראל בעליה. זה היה הופך את הממשלה לממשלת מיעוט. כנראה שזה הפריע למישהו. נכון שאלה רק ראיות נסיבתיות, אבל שים לב מי היה בוועדת החקירה של השב"כ: י', שהיה שומר ראש של פרס, וא', ראש אגף היהודים של השב"כ. אותם אנשים היו מעורבים ברצח רבין.

עוד בשנת 1997, אומר חמיש, הוא העלה את ההשערה שד"ר ברוך גולדשטיין, לא יזם את הרצח במערת המכפלה. "קראתי את הפרוטוקולים של ועדת שמגר שחקרה את האירוע", הוא מספר, "ולא מצאתי אף עד שראה יורה אחד. רוב העדים ראו שניים ואפילו שלושה יורים. גם עיתונאי ערבי שראיין עשרות מהפצועים בבתי החולים שמע מהם על כמה יורים".

אז מי ירה?

"התיאוריה שלי היא שהכל תוכנן מראש: היו רק ארבעה חיילים במערה, במקום ה-12 שצריכים להיות. גולדשטיין גויס בצו חירום. הוא אפילו השאיר לאשתו מכתב 'אני במילואים'. החיילים שהסיעו אותו, נכנסו איתו יחד למערה, זרקו רימוני הלם וירו כדורי סרק. מצאו שם תרמילים שלא היו שייכים לרובה של גולדשטיין. מיד אחר-כך הם נמלטו, משאירים את גולדשטיין לנפשו מול מאות ערבים. מטרת התוכנית היתה לגרום הלם בציבור שיאפשר את פינוי יהודי חברון".

גם מכתב הטייסים המתוקשר הוא בעיני חמיש חלק מקשר נרחב יותר: "דברים כאלה לא קורים סתם. מישהו ארגן את הטייסים, דאג לנסח את המכתב ולהוציא אותו לתקשורת. זה חלק ממאמץ להוריד את המורל של העם ולערער את ביטחונו העצמי. עמרי שרון בעצמו אמר שהמכתב אורגן על ידי גורם חיצוני שמנסה לפגוע במורל של החברה הישראלית ולהביא למרד בצבא. אתה חושב שזה מקרי, שבאותו שבוע פורסמה במוסף הספרים של 'הארץ' כתבה גדולה על ספר שעוסק במוסר הלחימה של טייסי חיל האוויר?"

האם לדעתך היתה קונספירציה גם ב-11 בספטמבר?

"לא חקרתי את זה לעומק, אבל בסקר שנערך לאחרונה התברר ששלושה רבעים מהצרפתים והגרמנים מאמינים שהפיגוע היה אירוע פנימי בארה"ב. זו כבר לא תאוריה שולית. אתה יודע שלא מצאו ברשימות הנוסעים אפילו שם ערבי אחד? אבל, כמו שאמרתי בהתחלה, אני לא טוען כלום. תראה מה אחרים כותבים".

בעולם של תיאוריות קשר מפחידות, אתה, שחושף אותן, לא מפחד?

"תמיד שואלים אותי את השאלה הזו. התשובה היא כן, אני חושש. היו לי חוויות לא נעימות– חיבלו באוטו שלי פעמיים, כך שאני נזהר. אולי דווקא בגלל שאני מפורסם בנושא, ולא רק בארץ, חוששים לפגוע בי. אבל הסכנה קיימת, ולא רק לי".

גם אנשים 'רגילים' נהרגים בתאונות, או במהלך שוד אלים. למה כל מוות של מישהו מפורסם גורר גל של תאוריות?

"תעשה בדיקה ותראה שמוות של אנשים ידועים מתאונות או מקרי רצח נפוץ פי כמה מהממוצע של שאר האוכלוסייה. סטטיסטית, זה לא הגיוני שהדברים מקריים. אני בדרך כלל מגבה את ההשערות שלי בראיות נסיבתיות. אני לא מביא, ולא צריך להביא, עדים שראו את הרצח. עובדה שעכשיו הנושא צובר תאוצה בעולם, כי אנשים הבינו שיש אמת מאחורי זה. גם בארץ הדברים מתפתחים לאט. לקח לי שנתיים לגלות מי באמת רצח את רבין, ועוד כמה שנים לשכנע את הציבור בטיעונים שלי. עוד לא סיימתי את המלאכה, אבל הדברים מחלחלים יותר יותר".

פרופ' הרסגור, אגב, מאמין אף הוא בתיאוריית הקשר בנוגע לרצח רבין. אלא שהוא כשמאלני מצביע על אנשי הימין כקושרים: "רבין עורר יותר מדי התנגדויות. היו כמובן בעיות אבטחה: לא היו מספיק שומרי ראש, השוטרים באיזור הכיכר היו בלתי מנוסים. אבל הרבנים שהסיתו לא נחקרו, והתוצאה היא טרגית. הייתי נער כשנרצח ארלוזרוב בראשית שנות השלושים. אני רואה חוט מהמלחמה המשיחית קנאית נגד רומא שהובילה לחורבן הבית דרך רצח ארלוזרוב עד רצח רבין".