חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 68ראשיהפצה

הפרופסור שהוציא את העז - בגליון השבוע

בית הכנסת 'אברהם אבינו' הוקם בחברון לפני יותר מ-400 שנה ● הוא נחרב בפרעות תרפ"ט ועל שרידיו הוקם דיר עזים ● גם שחרור חברון במלחמת ששת הימים לא שינה את המציאות ● היה זה עולה חדש מרוסיה, פרופסור לפיזיקה, שלא היה מוכן להבליג יותר על חילול הקודש ● עם טוריה ביד והרבה נחישות בלב, הביא בן-ציון טבגר ז"ל לשיקומו של בית הכנסת העתיק
20/11/03, 00:00
דוד חרמץ

השבוע, פרשת חיי שרה, מציינים את שבת ההזדהות עם מחדשי היישוב היהודי בחברון. באופן די מוזר, מכל פרקי חברון הסוערים, דווקא סיפורו של בית הכנסת 'אברהם אבינו' הוא מהפחות מפורסמים. מוזר, כי מדובר בבית כנסת עתיק ששרד קרוב ל-400 שנה, הוחרב בפרעות תרפ"ט ושוקם בידי פרופסור, משוגע לנושא, קרוב ליובל שנים מאוחר יותר, תוך כדי מאבקים קשים עם אטימות ממשלתית.

אבל נתחיל מההתחלה. בשנת 1540, מספר נעם ארנון מחברון, בנה את בית הכנסת רבי מלכיאל אשכנזי. באותה עת נחשב בית-כנסת אברהם אבינו לאחד מבתי הכנסת היפים והמרכזיים בארץ ישראל.

על מקור שם ביהכ"נ יש לנעם ארנון סיפור מופלא: שנה אחת הפילו המגפות חללים רבים מבין יושבי העיר, ומספר היהודים בה הלך והידלדל. ערב יום כיפור ובבית הכנסת מכונסים תשעה יהודים בלבד. עגלון השירות האחרון הגיע מירושלים, אבל אין איתו אף לא יהודי אחד לרפואה.

קומץ היהודים מבין שאת היום הגדול והנורא הוא עומד לעבור ללא מניין, ובעצב רב מתחילים יהודי חברון להתפלל ביחידות. ולפתע יהודי הדור פנים ניצב בפתח בית הכנסת. "יהודים, העשירי למניין הגיע!" במוצאי החג, בעוד חברי הקהילה רבים ביניהם מי יארח את הצענטער, נעלם היהודי. בלילה הוא מופיע בחלום של אחד המתפללים 'מתנצל' על כי ברח, ומגלה לו כי הוא אברהם אבינו.

קרוב ל-300 שנה מאוחר יותר, ב-1820, מגיעים למקום האשכנזים הראשונים. היו אלה חסידי חב"ד, שבאו לעיר האבות במצוות האדמו"ר. הם קונים מהקהילה הספרדית חדר סמוך לבית הכנסת, ומקימים את השטיבעל האשכנזי הראשון במקום.

באמצע המאה ה-19 מבקר במקום ה'בן-איש-חי', ובעקבות ביקורו, שעורר הדים בעולם היהודי, נתרמים לבית הכנסת שבעה ספרי תורה עתיקים מהקהילה היהודית שבבגדד.

שהערבים יפגעו בנו?! בחיים לא

בשנת 1929 התסיס המופתי חאג' אמין אל-חוסייני את ערביי ארץ ישראל נגד היהודים. בארסנל הנשק התעמולתי שלו היתה תחמושת רבה: היהודים מנסים לתקוע בשופר ליד הכותל; היהודים מנסים לשים מחיצות ליד הכותל. המסקנה - היהודים רוצים לכבוש את הר הבית ולהחריב את כיפת הסלע. ומאותה הסתה נולדו פרעות תרפ"ט.

יהודי חברון חרדים ומתפללים לשלומם ולביטחונם של אחיהם, הנמצאים בצרה בערים אחרות בארץ ישראל. מתפללים גם על עצמם? לא, תודה, אין צורך. כל ילד בחברון יספר לך על מערכת היחסים הנפלאה בין היהודים לערבים המקומיים; על הרופא היהודי המטפל במסירות, ולעיתים אף ללא קבלת תמורה, בחולים ערבים; על הלוואות שיהודים מלווים לשכניהם; על בתים פתוחים, שתיית קפה.

אבל במודיעין של מטה ההגנה לא יושבים ילדים מחברון, ולכן לא כל כך מתרשמים שם מהאידיליה שיהודי עיר האבות כל כך מתגאים בה. שליח משוגר בבהילות לתושבי חברון כדי להתריע על הסכנה הצפויה להם משכניהם החביבים. ובפיו גם הצעה: נשלח לכם כוח מגן מאנשי ההגנה שישמור עליכם. אבל יהודי העיר מגחכים: חבל, באמת חבל, לבזבז כוח מגן יקר. עדיף שתגנו ביישובים אחרים. כאן איש לא יפגע בנו. מספר ימים מאוחר יותר התעוררו יהודי המקום למציאות נוראה שלא דמיינו.

היה זה בשבת, י"ח באב, תרפ"ט. 67 יהודים נרצחים באכזריות בידי חבריהם-שכניהם, הערבים המקומיים. בעיצומן של הפרעות רצים יהודים לבית הכנסת ומצילים את ספרי התורה העתיקים. הבריטים, שרואים את הטבח שנעשה ביהודים, עומדים מנגד ולא מתערבים. ואולם לאחר הטבח הם דווקא כן מתערבים, ומחליטים לגרש את שארית הפליטה שנותרה בחברון לירושלים ("כדי להגן עליכם מהפוגרום הבא").

בית הכנסת אברהם אבינו ננטש.

לאחר שחרורה של חברון במלחמת ששת הימים, מארגן הרב משה לוינגר את הגרעין הראשון שעולה לחברון. היה זה ערב פסח והקבוצה שוכרת חדרים במלון פארק, מכשירה אותו ועורכת בו את ליל הסדר. הממשלה מעבירה את הקבוצה לבניין הממשל הצבאי ולאחר שהות של 3 שנים במקום, ביוזמתו של יגאל אלון, מוקמת קריית ארבע.

וחברון עדיין עומדת מנגד, ריקה מיהודים.

דיר על חורבות בית-הכנסת

בשנת 75', ממשיך ארנון, מבקר עולה חדש בשם פרופ' בן-ציון טבגר ז"ל בסיור בעיר האבות. המדריך, חיים מגני, מתעכב ליד דיר עיזים, ומספר שבמקום הזה היה פעם בית כנסת מפואר ע"ש אברהם אבינו, שנחרב וחולל. פרופ' טבגר בטוח שהבעיה היא בהבנת העברית שלו: עיזים מהלכות ומטילות את גלליהן במקום שהיה בית תפילה במשך 400 שנה?! והשלטון היהודי עומד מנגד ומושך בכתפיו?

מכיוון שהפרופסור לפיזיקה לא מקבל תשובה שמניחה את דעתו, הוא נוטש את עיסוקיו, קונה טוריה ודלי, עולה על תל גללי העיזים ומתחיל לנקות את השטח. לא חולף זמן רב ומתנדבים – בתוכם גם נעם ארנון – מצטרפים אל פרופ' טבגר. לא חולף זמן רב וגם המשטרה מצטרפת. לא כדי לסייע, אלא כדי לעצור את המתנדבים בעוון הסגת גבול. השטח אמנם נמצא בבעלות של הממשל, אבל הוא השכיר זאת לבעל הדיר הערבי. ועל הסדר הטוב יש לשמור. טבגר וחבריו נעצרים, משוחררים בערבות, חוזרים לזירת הפשע, ושוב נעצרים. וחוזר חלילה.

"נדפוק את הראש בקיר ובסוף הוא יישבר", אמר ב"צ טבגר באחד המעצרים. ובאמת בשלב מסוים נכנעו ראש הממשלה רבין ושר הביטחון פרס והתירו להם לפנות את גלי הטינופת מהמקום. בראש השנה 77', מספר ארנון, התקיימה באתר המשוקם תפילה ראשונה. 48 שנים לאחר חורבן בית הכנסת. ואולם בשבת שלאחר מכן קיבלו החיילים הוראה מגבוה – לסלק את המתפללים. 4 שנים, משחזר ארנון, הגענו להתפלל במקום והחיילים פינו אותנו לקול צהלת התושבים הערבים. רק לאחר רצח בחורי הישיבה בבית הדסה, ב-81', קיבלה הממשלה החלטה להקים את היישוב היהודי בחברון. עתה הותר לבנות על שרידי בית הכנסת את המבנה המשוחזר החדש.

הרב לוינגר נסע לניו-יורק וגייס מג'ו נקש ('ג'ורדש') 50 אלף דולר. האדריכל טנאי והקבלן זליגר ניצחו על המלאכה. בחנוכת הבית הוחזרו לבית הכנסת המשוקם ספרי התורה העתיקים, שנדדו למעלה מיובל שנים קודם לכן לירושלים.