בשבע 71: מכתבים למערכת

, ט"ו בתשרי תשס"ד

די לפילוג

בניגוד לדבריה של הגב' יהודית שטרן בשבוע שעבר, ("אידיאולוגיה או כסאולוגיה", בשבע, ט' בכסלו, עמ' 8) הרי שהנזק שגרם ברוך מרזל אינו מתמצה רק בסירובו לאחד כוחות עם תקומה.
עם כל זכויותיו, כמארח בכירי הציבור החרדי בחברון ומערת המכפלה, ויצירת הזיקה שלהם עם עיר האבות, הרי שבהתמודדותו הנפרדת עם "חרות" ומיכאל קליינר, גרם מרזל שנציגי הציבור החרדי תקפו אותו, במערכת הבחירות, בחריפות שאין דוגמתה, את התוצאות הרגשנו כבר עתה. כאשר, ירדה פלאים השתתפותו של הציבור החרדי באירועי חברון בסוכות ובפרשת "חיי שרה".
הסירוב שלו להצטרף לאנשי אמונה כצבי הנדל ואורי אריאל, הוא שיטתי. כך הוא תוקף את אנשי מועצת יש"ע, את אפי איתם, ואת כל מי שלא גורס כמוהו – כ"בוגד ומשת"פ"...
יש לך יתרונות וזכויות, ברוך יקירנו! השתמש בכישרונך במה שאתה טוב, מועיל ומשפיע, ואל תפעיל את האנרגיה לקטרג ולפלג.

אבי טאובר
מודיעין


הליכוד, לא שרון
בתגובה לראיון עם רובי ריבלין:

רובי הוא באמת אדם נחמד, אך מתקיים בו לעיתים "מעשיך ירחיקוך" ולכן קשה לתמוך בו למרות שלפעמים הוא בהחלט חותר חזק לכוון הנכון.

דוגמא ל"מעשיך ירחיקוך": כשהממשלה התפתתה להחליט על גידור קוי 67 (בניגוד להחלטת כנסת שע"פ חוק יסוד: הממשלה – חייבה את הממשלה ואת העומד בראשה)
רובי ריבלין עשה קולות של שטיח. ראשי הסיעות הלאומיות בכנסת – גדעון סער, יורי שטרן. אילו הוא היה מתגייס כדי להגן על החלטת הכנסת, כל העניין היה נראה אחרת.

באשר לטענות שהוא נבחר במקום נמוך בפריימריז ע"י חברי המרכז האידיאולוגים כדוגמת מנהיגות יהודית, יש"ע, "מייסדים" והבלתי מאוגדים, הדבר אומנם נכון ונובע מכך שרובי לא נמנה בין אותם ח"כי ליכוד שפעלו בקדנציה הקודמת נגד מדינה פלשתינית. ההפך הוא נכון, באותה תקופה רובי פעל בתיאום עם שרון (שחתר לכוון של הקמת מדינה פלשתינית) ואף אמר בהתרסה ובגלוי שהאצבע שלו שייכת לשרון. זו היתה טעות מצידו, חברי המרכז לא אהבו זאת ובצדק.

בנוסף, אתר האינטרנט של הכנסת שבאחריותו עדיין מתאר את הסכמי אוסלו כהישג היסטורי (?) ורובי עצמו טוען – בלי להתבייש אפילו – שעבורו "שטחי A" הם בפועל כבר לא כל כך נחשבים כ "שטחי א"י".

באשר לטענה כאילו שרון שתמך במדינה פלשתינית קיבל 38 מנדטים, הליכוד (כמפלגה) ולא שרון \(כיחיד) קיבלו את 38 המנדטים והליכוד, כמפלגה, דווקא מתנגדת למדינה פלשתינית. אמנם נכון ששרון כמועמד אישי זכה להישג אדיר כשר בבחירות אישיות – אלא שבאותו זמן הוא דווקא היה ידוע ומוכר בארץ ובעולם כמי שמתנגד נחרצות להקמת מדינה פלשתינית...

סוזי דים
רחובות


רותם תתעורר

"בתאריך 5.6.03 פרסמה שושנה חן בעיתון ידיעות אחרונות ביקורת על השעון המעורר ברטט של סייקו. וכך כותבת הגברת הראשונה של הצרכנות בישראל: "הנסיינים שבחנו את השעון הניחו אותו במהלך השינה מתחת לכרית. לדבריהם, תנועות הרטט העירו אותם. גם אנשים הנוטים לשינה כבדה התעוררו. והיתרון הגדול: בני זוגם המשיכו לישון בשלווה". והיא מוסיפה – "צל"ש מיוחד מגיע לו על המראה ועל ההפעלה הידידותית". ולבסוף מסכמת שושנה חן: " מדובר במוצר מעניין ויוצא דופן".
מעניין שדווקא גברת חן מצאה לנכון להעניק לשעון את הציון 9 מתוך 10 .

לידיעתך, הרעיון ליצור שעון מעורר ברטט הינו רעיון ישראלי שבא לתת פיתרון לאנשים שקמים בבוקר להתפלל, או סתם מוקדם, ואין ברצונם להעיר את בת זוגם . חברת סייקו העולמית לקחה את הרעיון וייצרה את השעון שנמכר בהצלחה בכל העולם.

מתוך כוונה אמיתית לקום מדי בוקר לעבודת הבורא גם אני משתמש בשעון הרוטט של סייקו , ותאמין לי, כל בוקר אני משלים מניין. צר לי שבמקום לפנות לחברה ולברר איך משתמשים נכון בשעון ,הלכת מר רותם היקר ורצת לכתוב על כך בעיתון. אנא, לפני שאתה רץ לספר לחברה ולמלא את טורך בדברים לא מדוייקים , בדוק פעם ואף פעמיים שמא יום אחד עוד יתגלה שטורך הוא הפלופ הרציני ולא האייטמים שבו. "


שחל פלח - סמנכ"ל רויאלטי.




אנחנו לא כפויי טובה
(תגובה לרשימה "הוי ארצי", מגיליון 69)

כותרת רשימתך הייתה "כפיות טובה" – של אנשי קרחת ארבע והדברים גרמו לי ולחבריי צער רב.

אבישי רביב יכול לחייך בסיפוק – זה נכון!
הפכנו להיות יותר חשדניים – גם זה נכון!
אך להאשים את תושבי קרית ארבע בכפיות טובה – זו טעות ושטחיות.

אם התבססת ברשימתך הנ"ל על הכתבה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות", באשר לנסיבות התפטרותו של שיק כקב"ט, הרי שמכאן נובעת הטעות.
ואם התבססת על שיחה עם גורם זה או אחר ברשות המקומית, הרי שזו שטחיו, ונחפזת להסיק מסקנות ולהאשים ציבור.

אין לי ספק שלו ביצעת משימה עתונאית, כפי שאנו יודעים שאתה מיטיב לעשות הרי שהיית מגיע בכוחות עצמך ובקלות למניעים שהביאו את שיק להתפטר, שאין בינם לבין כפיות טובה – מאומה!!
קרית ארבע הינו ישוב הטרוגני לדוגמא!!

פגעת בציבור גדול, ובהחלט מתבקשת התנצלותך על גבי אותה במה.

יעקב שרביט
קרית ארבע