בשבע 74: עבודות שירות למען העם

רבנים , חברי כנסת, אישי ציבור, אך בעיקר אזרחים בכל הגילאים ומכל קצות הארץ, באו לחזק את ידי שדרני ומנהלי ערוץ 7 בעת קריאת גזר הדין. "אנחנו בעונש יותר מהנאשמים", אומרת אחת, "כי אין לנו למה להאזין". למרות שאיש מהנאשמים לא נשלח לכלא, חגי סגל לא עולז יתר על המידה: "במדינה דמוקרטית, משפט כזה לא היה צריך להיפתח מלכתחילה".

חגית רוטנברג , ז' בטבת תשס"ד

יום שני בצהריים. אלפי תומכים של ערוץ 7 התאספו מול בית משפט השלום בירושלים כדי להביע הזדהות עם ראשי הערוץ בעת הקראת גזר הדין. שלטי ענק הקוראים "די לסתימת הפיות!" הונפו באוויר, אנשים הסתובבו כשפיהם חסום בסמליות על ידי סטיקרים, נשים קראו תהילים, וג'ינגלים של ערוץ 7 התנגנו בנוסטלגיה. תחושות המתח והכאב על גורל הערוץ וראשיו התמזגו באחדות ובכוח שהעניק הציבור הגדול בעצם הימצאותו כאן, דווקא ברגעים האלה.

ויק ואורנה לויסון גרים עכשיו בארץ. עד לפני ארבעה חודשים הם היו תושבי שיקגו, ארה"ב. "מוזר לי מאוד שבשיקגו יכולתי לשמוע ערוץ 7 בלי בעיה, ודווקא עכשיו כשהגעתי לארץ אי אפשר לשמוע את הערוץ", אומרת אורנה. הם ניגשים לומר תודה לאדיר זיק העומד בסמוך, יחד עם עוד רבים שמתחבקים איתו ומודים לו על התכנית.

אישה אחרת, תושבת הר חומה, אומרת: "אנחנו בעונש אפילו יותר מהנאשמים. הערוץ חסר לי מאוד, אני לא שומעת רדיו בכלל. אצלנו קולטים עכשיו רק תחנות ערביות. הערוץ הזה הוא השפה שלי, ואני רוצה את הערוץ שלי בחזרה!"

טובי וילג, לשעבר נשיאת 'אמונה' בארה"ב, אומרת בהתרגשות: "אנשים כמו יוסי ביילין היו צריכים לשבת בכלא על זה שנפגשו עם אש"ף, ובמקום זה עושים ממנו גיבור! איפה חופש הביטוי? המקרה הזה גרוע ביותר, כי ערוץ 7 אומר את האמת וסוגרים אותו. הוא לא חוקי? יש המון דברים לא חוקיים במדינה, למה הסלקטיביות הזו? הצדק עיוור".

בינתיים עולים לבמה אנשי ציבור. ח"כ גילה פינקלשטיין מהמפד"ל מדברת במילים חמות על הרבנית מלמד, ומבטיחה לשכנע את חברי הכנסת להצביע בעד החוק שמכשיר את שידורי הערוץ. דבריה נקטעים כאשר הקהל כולו פונה אחורה, לקבל את פני הרב והרבנית מלמד. שירת 'ימים על ימי מלך תוסיף' סוחפת את כולם, ובתוך קהל האלפים מפלסים בני הזוג את דרכם, בתוך גלי אהבה והערכה.

לחיצות ידיים וחיוכי עידוד מלווים אותם בדרכם לבמה. הרב ניצב בקומה זקופה, ומדבר בשלווה: "לא פגענו בחוק. חוק חופש הביטוי גובר על חוק בזק. 15 שנים זכינו להשמיע אמונה, תורה, אהבת העם והארץ. רבבות אנשים קשורים לערוץ 7 וראו בו את כלי הביטוי שלהם, והשלטים כאן מביעים את תחושת הרבבות: תנו לנו את הזכות לדבר! זו זכות ששמורה לכל הציבור. המאבק לא מפסיק כאן. אשרינו שנתפסנו על דברי תורה. נעמוד בכל המטלות שיוטלו עלינו, כי עשינו דברים צודקים. אנחנו מוכנים לשלם את המחיר, כי מה שעשינו שווה אותו. בעזרת ה' עוד יישמע ברמה קולו של הערוץ בכל ארץ ישראל".

בטרם מסתיימות התשואות לרב ולרבנית מתחילה קבלת הפנים לכצ'לה: גם אותו מעלים לבמה בשירה אדירה של 'מראה כהן'. גם אותו הקהל אוהב, ולא חוסך כל מאמץ כדי להראות זאת. כצ'לה, בחיוך הקבוע, אומר: "אשרינו שזכינו להישפט בבית משפט יהודי, אצל שופטים יהודיים במדינה משלנו. אנחנו מודים על זה גם אם איננו מרוצים. אנחנו עומדים בגאווה, שמחים, ויודעים, כפי שאמר הרב קוק, שמכל דבר צריך להרוויח. גם מהירידה הזמנית הזו, אני מבטיח נאמנה שערוץ 7 רק יגדל ויצליח, ויהפוך לתדר המרכזי של עם ישראל. הילדים של ארבל ורובינשטיין עוד יאזינו בעצמם לערוץ 7!" הוא מבטיח.

תמיכה מכל הכיוונים

חברי כנסת נוספים התייצבו במקום: אורי אריאל, ניסן סלומיאנסקי, נסים זאב, אריה אלדד ועוד. בקהל נראו גם מנהיגי היישוב היהודי בחברון ונשות 'נשים בירוק' בכובעי המצחייה הירוקים. נדיה מטר, ראש התנועה ששידרה גם היא בערוץ, תיארה את המציאות באופן חותך: "מה שקורה כאן זה בדיוק מה שקרה בפרשת השבוע: האחים שזרקו את יוסף לבור כיוון שלא יכלו לסבול את המסר שלו, את כתונת הפסים שלבש. ההתנכלות והרדיפה דווקא אחרי ערוץ 7, איננה בגלל שיעורי התורה והמוסיקה היהודית שלו. את זה השמאל יכול לסבול. אבל כתונת הפסים שהוא לובש – השקפת עולם יהודית גאה, בזה השמאל לא יכול לעמוד.

"הערוץ מחדיר בכל מי שמאזין לו את התחושה שהוא יהודי גאה, שלא מתבייש באמונתו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל. אנחנו מתפללים שכמו שיוסף יצא מהבור ועלה לגדולה ומלכות, גם ערוץ 7 יעלה לגדולה, ישדר ברחבי הארץ והעולם כולו, ויהפוך לקול ישראל האמיתי".

אדיר זיק, השדרן הפופולרי ואחד הנאשמים, דיבר על האהבה המיוחדת בין הערוץ למאזיניו, והקריא פסוקים אקטואליים מתהילים: "כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו". ברקע נשמעות הקלטות של נהגי מוניות המעידים שהם שומעים רק ערוץ 7, ושהשידורים האלו הם ארץ ישראל היפה.

בין אלפי הצעירים והצעירות שהגיעו למקום, פגשתי שתי תלמידות כיתה ט' שאינן מאזינות 'שרופות' של הערוץ, ובכל זאת הרגישו חובה לבוא ולהזדהות. הן הגדירו את המצב הזה בפשטות כ"מפחיד". נראה שיותר מכל הנאומים הסוחפים, המילה הזו מגדירה בחריפות מדויקת את המציאות בה אנשי תורה, בעלי חסד ואנשי מעשה, יושבים על אותו ספסל נאשמים של רוצחים ופושעים אחרים, במדינה יהודית ודמוקרטית.

גם רבנים כיבדו בנוכחותם את האירוע, ביניהם הרב דב ליאור, שציין את חשיבותו של הערוץ בכך שהוא מחזק את עם ישראל בשעתו הקשה, והבטיח כי "יבוא יום שבו ידעו להעריך את פועלכם". הרב חיים דרוקמן העניק לרב ולרבנית במתנה עצומת תמיכה בערוץ 7, שעליה חתומים רבים מרבני הציונות הדתית.

נשים מבוגרות רבות, שמפקיעות את ההגדרה 'רדיו של מתנחלים' מערוץ 7, טרחו להגיע ולהזדהות. שוש מירושלים, עובדת בבית חולים, אומרת: "עם ישראל צריך לקרוע קריעה למשמע גזר הדין. 'על אלה אני בוכיה', על זה שרבנים רוצים להביא את התורה לעם ישראל, ובמקום זה הם יושבים בבית המשפט. אבל עם ישראל חי, והרוח תנצח".

חברתה, אישה בעלת שיער שיבה, מוסיפה: "אין לי מה לשמוע עכשיו, ממש סתמו לי את האוזניים. אני לא מסוגלת לשמוע כלום, כאילו לקחו לי את מכשיר השמיעה". שרה לוי, תושבת ירושלים, עומדת עם שלט שהכינה במו ידיה, ואומרת: "חשבון הטלפון שלי תפח בצורה בלתי רגילה. פשוט המשכתי לשמוע את השידורים דרך הטלפון. קניתי הרבה דיסקים, כי אין לי מה לשמוע עכשיו ברדיו".

לידה עומד י' מקרית אתא, גם הוא מחזיק שלטים שבהם הביע את דעתו בתמצית. הוא אומר שהוא שומע חדשות וסוגר את הרדיו בכעס, כי התרגל לנורמות השידור הגבוהות של ערוץ 7. גם בני משפחת מלמד המורחבת הציגו נוכחות מרשימה. נכדיו של הרב מלמד החזיקו שלטים שקראו: "כולם יודעים שסבא וסבתא צודקים", וגם "את סבא וסבתא צריך להלל ולתת להם את פרס ישראל". בשעה 14:30 הקהל מלווה את הנאשמים לבית המשפט ומחזיק להם אצבעות בתפילה.

גזר דין משמח ומאכזב כאחת

לא ברור מה יש יותר באולם בית המשפט הקטן: צפיפות או מתח. נראה כי אולם זה לא ראה מעולם מספר רב כל-כך של ילדים. בני המשפחות ואנשי הערוץ ממלאים את האולם, ובקושי נכנסים כמה עיתונאים. השופט מקריא בשקט ובמהירות את גזר הדין. קולות המפגינים מבחוץ עדיין נשמעים גם בתוך האולם הסגור.

הקלה נמסכת על פני הנאשמים, ומיד מתחילות לחיצות היד, טפיחות השכם והחיוכים. הרבנית מלמד אומרת: "אני רוצה רק את הגיבוי של הציבור. ההפגנה בחוץ חיממה לי את הלב, כבר לא היה חשוב לי מה יהיה בפנים". ביחס לעונש עבודות השירות ולקנס, תגובתה היא: "עבודות שירות זה לא משחק ילדים. נכון שביחס למה שהפרקליטות רצתה זו הקלה גדולה, אבל מצד האמת עצם העונש הוא איום ונורא". והיא ממשיכה בקו המעשי: "יכולנו לעשות בכספי הקנס הרבה דברים".

יואל צור כבר עומד ומחשב את סכומי הקנס, ואומר: "נעבוד קשה ונגייס את הכסף". בתו, תמר צור, אומרת כי העונש הוא השפלה לאביה, אבל "אנחנו נעזור לו בעבודות".חגי סגל מגיב על גזר הדין: "עצם זה שהמשפט נמשך 6 שנים, זה עונש בפני עצמו. אבל הפרקליטות מאוכזבת, ראו להם את זה על הפנים". מכיוונו של אדיר זיק נשמעות קריאות עליצות, שכן הוא קיבל הימור לגבי גזר הדין מברוך מרזל, וההימור התברר כמדויק. זיק מחייך ואומר על עבודות השירות: "קטן עלי".

עורך הדין דן סלע, המלווה את ערוץ 7 מאז רכישת האנייה, אומר כי הוא ילמד היטב את גזר הדין, ויחליט על הצעדים בהמשך. "בכל מקרה, העונשים שהוטלו הם חמורים ביחס לעברות", הוא אומר.

כצ'לה, מוקף בתומכים ובקריאות "יישר כוח" והרב מלמד מנסים בינתיים לארגן תפילת מנחה. ביציאה מהאולם עומד ח"כ איתן כבל, מהלוחמים הראשיים נגד הערוץ. הוא עומד שם כעני בפתח, ואותות ההפסד ניכרים על פניו. כשסוף סוף ניגש אליו עיתונאי מרשת ב, הוא אומר: "נו,חיכיתי לכם..."

עברה שיש עמה גאון

ראשי הערוץ מובלים שוב אל במת ההפגנה בשירה וריקודים, והפעם ביתר עוז. השמחה על הורדת איום המאסר מרקיעה שחקים. ההתרגשות ניכרת בקרב אנשי הערוץ, התומכים, בני המשפחות ואלפי המפגינים. כצ'לה מובל במחיאות כפיים סוערות ובשירת 'אל תירא ישראל', ומפרט לציבור את גזר הדין מעל גבי הבמה.

"לימדו אותנו בצבא ללכת ראשונים, וגם את העונש חוטפים אלה שעומדים בראש. זכינו להיות הראשונים, אבל נלך קדימה, והעיקר לא לפחד כלל", הוא מסיים. הרב מלמד, מעורר גלי צחוק בקהל כשאומר: "נעשה עוול – לא קיבלתי עונש בכלל. כנראה שאני לא עושה כלום בערוץ 7..." ומוסיף: "המשפט מקומם, לא היה צריך להיות כלל, אבל איננו מפחדים. נקבל את העונשים, ונמשיך בכל הכוח".

אדיר זיק עולה בחיוך רחב ואומר: "כל ימי חיכיתי שיבוא פסוק זה לידי ואקיימנו: 'בכל נפשך' למען ערוץ 7. אפילו את הזכות לשבת בכלא למען ערוץ 7 לא קיבלתי". וברצינות הוא אומר: "העונש חמור; מאסר בפועל באופן פורמלי על אמירת אמת וקידוש שם שמים! כצ'לה צריך לעשות עבודות ניקיון? כולם חיכו שיקרעו אותנו בגזר הדין, ואף אחד לא דיבר על סתימת הפיות. על זה נבוא חשבון עם התשקורת. אנחנו נמשיך ונשדר עוד שנים רבות".

ליד הרבנית מלמד עומדת דניאלה וייס, שבדרכה החד-משמעית אומרת: "השמחה היא על כך שהם לא נכנסים לכלא. חופש זה דבר גדול. אבל עצם קיום המשפט והטלת העונשים הם עיוות האמת. ערוץ 7 הביא המון שמחה ועוצמה לעם ישראל, והרבה כוח פוליטי לימין. אותו שרון שמדבר היום על גירוש, הוא עצמו התחזק מערוץ 7. הערוץ ידאג להפיל אותו אם ייגע בארץ ישראל".

למרות ההבעה האופטימית על פניו, אמר חגי סגל שאין צורך לשמוח יותר מדי. במדינה דמוקרטית לא היה ראוי שיהיה בכלל מעמד כזה. יואל צור: "במאבקים יש רגעים קשים, אבל לא שוכחים מי מנהל את העולם. אנחנו עם הראש למעלה, נמשיך במהפך שהתחלנו בו, ומהירידה שיש עכשיו, עוד נמשיך ונשדר בגדול". יאיר מאיר סיכם: "זו לא עברה שיש עמה קלון, זו עברה שיש עמה גאון!" כולם הודו בדבריהם מעומק הלב לקהל שהגיע לחזק אותם בשעה הזו, והקהל מצדו לא הפסיק להריע.

עוד ארוכה הדרך לחזרתו של ערוץ 7 לאוויר, אך הניצחון המסוים בגזר הדין היה קרן אור נוספת בדרכו של הערוץ, ולו רק בזכות האהבה הגדולה שהעניק הציבור לאלו שנתנו לו שנים רבות של קול אחר בתקשורת – הקול שלהם.