בשבע 74: ענישה מחמירה

למרות הכרזות הפרקליטות שתערער על קלות העונשים במשפט ערוץ 7, ולמרות השמחה על כך שלא נגזרו עונשי מאסר, למעשה גזר הדין היה חמור ביותר, הרבה מעבר לממדי העברה

עו"ד נפתלי ורצברגר , ז' בטבת תשס"ד

עוד בטרם יבש הדיו מעל גזר דינו של שופט בית המשפט השלום בירושלים בעניינם של מנהלי ערוץ 7, ציטטו כלי התקשורת בחדווה גורמים בפרקליטות המדינה, שהודיעו חגיגית כי יערערו על קלות העונש.

ההודעה הזריזה שברה קודים אתיים המאפיינים דרך כלל את הפרקליטות, שגם בשעה שהיא איננה רווה נחת מגזר דין, התגובה התקשורתית משדרת איפוק מתון, בסגנון "נלמד את ההחלטה ונשקול את המשמעות, לרבות האפשרות להגשת ערעור". דומה שהתגובה העצבנית הפעם היתה תוצאה של אנחת הרווחה מצד מחנה ערוץ 7, שברוך ה' אף אחד לא נשלח לכלא ממש. בפרקליטות היו כאלה שרצו מאוד שחלק מהנאשמים לפחות יראה את העולם מבעד לסורגים.

גזר הדין שניתן הוא חמור, חמור מאוד, גם אם המאסרים שנגזרו ירוצו בדרך של עבודות שירות. שלא כמו כל אזרח ישראלי, מורשעי הערוץ יחויבו לעשות שעות רבות בדרכים לביצוע העבודות וחזרה הביתה, שכן החוק אינו מאפשר ביצוע עבודות שירות ביש"ע.

אבל לא בזוטות עסקינן; לגופו של גזר הדין מזדקרת התעלמות תמוהה למדי מנסיבות משמעותיות, כמו גם מרמת הענישה הנוהגת בבתי המשפט בהפעלת תחנות רדיו בלתי מורשות. בעבר, כשהחמיר בית המשפט בעונש על עברה זו, הוא גזר קנס של 5,000 ¤ ושנה מאסר על תנאי, ושדר בתחנה נידון לקנס של 2,500 ¤ וחצי שנה מאסר על תנאי.

באחד המקרים, הנאשם, שהפעיל שלוש תחנות שונות והיה בעל עבר פלילי נכבד בעברות רכוש, אלימות וסמים, זכה לעונש מאסר על תנאי, לקנס כבד וביצוע עבודות שירות – אף יום אחד של מאסר. במקרה של ערוץ 7, זכו שדרים ועובדים לקנסות של עשרות אלפי שקלים, כאשר המנהלים נשלחו למאסר בפועל לצד הקנסות הכבדים.

בית המשפט הכביר מילים על העברה הקשה של שידור העוקף את מכרזי הרדיו ונמנע מתשלום תמלוגים למדינה, על הקושי בתחרות המסחרית בין זכייני הרדיו האזורי לערוצים הבלתי מורשים על עוגת הפרסום חלוקתה – ותוך כדי כך נעלמה העובדה כי ערוץ 7, בניגוד לכל תחנות הרדיו המורשעות, השקיע הון עתק ברכישת ספינה, בתחזוקתה ובקיום מערך שידורים מן הים, בניסיון שלא להפר את החוק באורח בוטה. דומני שזהו כישלונו העיקרי של גזר הדין.

כאשר בוחנים את גזר הדין, לצד העובדות האלה והעובדה כי עבור מרבית המורשעים זוהי העברה הראשונה בחייהם (ולעומת זאת יש להם זכויות רבות), עולה כי גזרי הדין הנם חמורים מאוד. ועוד לא דיברנו על חופש הביטוי ועל השימוש הסלקטיבי בחוק, כאשר ח"כ איתן כבל הצוהל לא מצליח להסביר על שום מה קדושת החוק לא עלתה לאוויר בימיה העליזים של 'קול השלום' וספינתו של אייבי נתן.

קנס של עשרות אלפי שקלים ומאסרים בפועל ועל תנאי, אינם מתחילים להיות סבירים, גם לא לאחר שנים של הסתת דעת הקהל נגד ערוץ 7. אין ספק כי גזר דין כזה אינו יכול להישאר על כנו. חייב להיות ערעור, אבל בגין החומרה היתרה.