בכיות וניגונים

גם מי שמבין בחזנות כמוני יכול ליהנות מזה... הדיסק החדש של אהרון שלמה וייסמן – חזנות לא למבינים בלבד

קובי סלע , ה' בשבט תשס"ג

"הקשר הישיר היחיד שיש לך עם פרקי חזנות, הוא העובדה שאתה לא סובל אותם", פסקה אשתי, בתום הסיבוב החמישי של הדיסק החדש של אהרון שלמה וייסמן.

מצד שני, אני נהנה ממוסיקה, גם אם חזן יהודי מבטא אותה, ולא רק איזה קטע גוספלי של מקהלת נוצרים מוזיקאליים מאוד. אז הקשבתי לדיסק כמה פעמים, וגם גיהצתי איתו את קו תל אביב-בית אל פעם וחצי, ועכשיו אני יכול לספר לכם את התרשמותי.

ובכן מדובר בדיסק נחמד, בעיקר כי את רוב הקטעים הכרתי עוד מקודם. הביצוע היה נשמע בסדר, והמקהלה, הסולנים והעיבוד המוסיקאלי משדרגים מאוד את מעמד החזנות הכבדה והמעיקה לעיתים.
אבל, כאמור, מה אני מבין בחזנות ממוצא אשכנזי? אז לקחתי איזה שלום גולדשמיד אחד, שהוא גם חבר טוב אבל בעיקר 'מייבין' גדול בתחום וגם חזן בעצמו, הכנסתי אותו למכונית ויצאנו לסיבוב. ברקע, כבר ניחשתם, וייסמן.

"תשמע, קובי", הוא המהם, "הוייסמן הזה מבין בחזנות. הוא יודע לנגן ולרגש את הקטעים כמו שצריך. אמנם הוא מתקשה בקטעים גבוהים, כשהוא עולה למעלה מרגישים את המאמץ..." הזכרתי לו שמדובר בחזנות, לא בביצועי הפז'ו החדשה. "כן, אבל אם היה מוציא דיסק לבד, בלי מקהלה ובלי סולנים שמצטרפים, זה לא היה זה".

העובדה שגם אני פיזמתי קצת את המנגינות לא הפתיעה את הנסיין שהתארח במכונית (לא פז'ו, אגב). "תשמע, הקטעים שנבחרו טובים מאוד, וגם מתאימים לגוון הקול של וייסמן, וגם הילד הזה (דודי הרץ) מתאים למשחק הקולות".

קטע 2, 'סעודת משיח', עם המדרש המתייחס לתפריט הסעודה (סטייק לוויתן ופילה שור הבר מבושל ביין המשומר, אם התעניינתם) הזכיר לי את מסיבת הסיום בכיתה ג. אז שרנו את השיר בגרון ניחר, ואף אחד לא סיפר לנו שהשיר באידיש בכלל ושזה לא המחנך שהלחין אותו. לך תאמין למורים.

עוד לפני שהגענו לרצועה 6, 'מכלכל חיים' של מודז'יץ-קרליבך, כבר היה ברור שהאיש מתמוגג. "אף אחד לא עשה דיסק כזה עד היום", הוא פסק. "מדיסקים של חזנות נהנים בדרך כלל חובבי חזנות, אבל מהדיסק הזה, בגלל המוסיקה והליווי, ייהנו גם כאלה שלא מסתדרים עם חזנות כבדה".

והוא צודק, שבעה וחצי שלבים בסולם יעקב.

פינת משבית השמחה:
מתברר שאין קטע חזנות בארץ בלי רבי מנחם בריסטובסקי שמתזמר ומבצע. לא הגיע הזמן שגם ישיר קצת? ליווי כבר יש לו...