הוי ארצי

חגי סגל , ו' בשבט תשס"ד

מצעד הקטיגורים

אחרי שבית משפט מחוזי בישראל דן השבוע בכובד ראש תהומי בתביעת נזיקין של מוסטפה דיראני נגד השב"כ, צפוי בקרוב נחשול של תביעות דומות, שיידונו אף הן בכובד ראש: יאסר ערפאת יתבע את צה"ל על הנזקים הכבדים ועל הסבל הנפשי הנורא שנגרמו לו במוקטעה בשלוש השנים האחרונות. בני משפחות של מחבלים מתאבדים יגישו תביעה יצוגית נגד קואופרטיב אגד. "המנוח שילם כרטיס מלא, אבל נסע רק חלק מהדרך", יטען פרקליטם ברצינות גמורה. ומי יודע, אולי אפילו הנכד של אדולף אייכמן יתבע יום אחד תמלוגים ממוסד יד ושם.


צבא העם

האם סטיבן סמירק הוא פושע או שבוי? עכשיו כבר אין מקום להתלבטות לשונית או מוסרית: המחבל הגרמני מוסלמי הזה, שהתנדב לרצוח פה יהודים מכל הגילים והמינים, הוא שבוי מלחמה לכל דבר ועניין. בעבר אמנם ננקט כאן נגדו הליך פלילי מובהק, שבסיומו נידון ל-10 שנות מאסר, אבל השבוע הוא משתחרר במסגרת הליך מדיני-בטחוני אשר כותרתו הרשמית, הממלכתית אפילו, היא 'עיסקת חילופי שבויים'.

לפי כל הסימנים, גם רוצח הילדות סמיר קונטאר ישתחרר בקרוב מאוד על תקן שבוי. 542 שנות מאסר נגזרו עליו בשעתו לאחר שרוצץ את גולגלתה של יעל הרן בת ה-4, גרם למות אחותה עינת בת השנתיים וירה באביהן, ובכל זאת הוא ישוב לביתו בלבנון כלוחם השב הביתה מהשבי. ממשלת ישראל היא שתעניק לו את התיוג המהוגן הזה, כפי שתייגה זה עתה 400 מחבלים פלשתינים ולבנוניים, חלקם עם דם על הידיים. הם לא מקבלים חנינה עקב בעיות רפואיות או מצוקות אישיות אחרות, הם מוחלפים.

כמובן, אין פה שום חידוש עקרוני. מאז שנות השבעים העניקה ישראל ריהביליטציה דומה לכעשרת אלפים מחבלים. הם נעצרו כפושעים ושוחררו כלוחמים. ממחבל אש"ף הראשון מוחמד חיג'אזי, אשר נידון תחילה למוות והוחלף תמורת שומר חטוף ממטולה, ועד אחמד יאסין בכבודו ובעצמו, שהוחלף בשני סוכני מוסד שלומיאלים. עצם שחרורם המוקדם שלא ממניעים הומניטריים גרידא, עצם החלפת בנוהל חילופי שבויים, העניק להם למפרע מעמד לגיטימי של לוחמים.

"החיזבאללה רצח את יאן שלכם, ואנחנו עושים איתו עסקים", התאונן השבוע נשיא המדינה במהלך ביקור תנחומים בבית החייל שנפל לפני שבוע בצפון. הנשיא עצמו אמנם תומך בעסקים מהסוג הזה, אבל לפחות אינו מנסה לטשטש את האמת המרה: בעסקת החילופין החדשה עם החיזבאללה, כמו בעסקאות דומות בעבר, הכירה ישראל בלגיטימיות של הטרור נגדה. היא לא מבחינה עוד בין צבאות אויב סדירים לבין ארגוני חבלה. אם טייס סורי יפציץ מחר מתקן צבאי בגליל ויצנח בשטחנו, או אם מחבל חמאס יילכד שם לאחר פיגוע רצחני בקניון, שניהם ייחשבו דה-פאקטו לשבויי מלחמה וישוחררו באחת העסקאות הקרובות.

לשמאל הישראלי אין בעיה עקרונית עם השוואת התנאים הזאת. מבחינתו, גם המחבלים הם חיילים נורמטיביים של האומה הערבית, ולכאורה אפילו ממשלות ישראל הודו בכך כאשר חתמו בעשור האחרון על סדרת הסכמים חשובים עם ארגון הגג של ארגוני הטרור הפלשתינים, בראשות יאסר ערפאת. ההסכמים האלה יצרו סימטריה מוסרית מלאה בין שני הצדדים. "מאה שנים ארבנו לחייכם ואתם ארבתם לחיינו", אמר יצחק רבין בטקס החתימה על הסכם קאהיר, "הרגנו בכם ואתם הרגתם בנו".

ובכן, הגיע הזמן לאמץ באופן רשמי את הגישה הזאת, אבל גם ללכת איתה עד הסוף. כלומר, להשתחרר סוף סוף ממסורת האבחנה המלאכותית בין מחבלים צוררים לבין שאר האוכלוסייה הפלשתינית, שנחשבה עד כה חפה מפשע ונהנתה מחסינות יחסית. אם אין הבדל בין לוחם סדיר במדים לבין מחבל בג'ינס, אין גם הבדל עקרוני בין צבא לעורף. כל אזרח ואזרחית פלשתינית יכולים להרוג בנו, ולהשתחרר אחר-כך במסגרת חילופי שבויים, ולכן צריך למחוק כבר מהפרוטוקול את המושג 'אזרחים חפים מפשע'. דפוסי הלחימה החדשים, שעל פיהם כל העם צבא וכל הארץ חזית, מתירים לישראל למרר את חיי הציבור הפלשתיני באמצעות מחסומים, סגרים, גדרות ואפילו ניתוקי חשמל וטלפון. במסגרת מאבקה בצבא האויב מותר לה גם להפציץ מחבלים בכירים בעזה או בביירות בלי לחוס כל-כך על שכניהם. כולם חיילים.

צירוף מקרים?

שלושה אנשי ימין בולטים חזרו לאחרונה בשאלה, והפכו לתומכי נסיגה נלהבים: אריאל שרון, אהוד אולמרט ונחמה רונן. האם אך מקרה הוא ששלושתם גם מסובכים בפרשת אפל ומככבים בכתב האישום נגדו? האם הם ישובו לחיקו החם של הימין כאשר היועץ החדש מזוז יחליט, בעזרת השם, שלא להגיש נגדם כתב אישום?

כבוד הרב והשופט

למרות מאמציה הכנים, הציונות הדתית עוד לא כבשה את צה"ל, עוד לא התנחלה כדבעי במועדוני התקשורת, אבל היא כבר מגלה ניצני הסתערות על אתגר חדש: מערכת המשפט. בטקס ההשבעה האחרון של שופטים חדשים בבית הנשיא (כמו גם בטקס הלפני אחרון) היה יצוג מרשים לציבור הדתי. שבעה מתוך 13 השופטים החדשים למדו בצעירותם במוסדות חינוך יראי שמים: צייטלין, הימפלרב, נתיב מאיר, שעלבים ועוד. אחד מהם הוא אפילו רב בישראל: כבוד שופט השלום הטרי במחוז הצפון, אשר קולה. בהצלחה, כבודכם.

חילונים בלבד

ולסיום, עניין דומה: מי היה מאמין שבישראל תשס"ד דווקא ערוץ תכלת והשבועון מקור ראשון לא מעסיקים, בעיקרון, עורך ראשי דתי? כבר הרבה יותר קל להתקבל לגלי צה"ל.