חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 79ראשיהפצה

פדיון שבויים בגיהנום - בגליון השבוע

05/02/04, 00:00
הרב אריה הנדלר

חסידים מספרים כי כשנפטר רבי משה לייב מסאסוב, אמר אל נפשו: "עתה פטור אני מכל המצוות, במה אוכל עכשיו לעשות את רצון הבורא יתברך?" נמלך בדעתו: "ודאי רצון הבורא יתברך הוא שאקבל עונש על עבירותיי הרבות לאין מספר!" רץ בכל כוחו וקפץ אל הגיהינום. מיד נעשה רעש גדול בשמיים, ובמהרה קיבל שר של גיהינום פקודה שכל זמן שהרבי מסאסוב שוהה שם תשבות האש. ביקש השר מאת הצדיק שילך אל גן העדן, כי לא כאן מקומו ואין זו המידה שהגיהינום תשבות בגללו. "אם כן", השיב רבי משה לייב, "אין אני זז מכאן עד שיורשו כל הנשמות לילך עמי. על פני האדמה נתעסקתי בפדיון שבויים, וכן לא אניח את ההמון הזה לסבול בכלא!" אומרים שנעשה רצונו.

***

פתיחת הסיפור מציבה לפנינו מסר חסידי מובהק. התפיסה הבסיסית המקובלת ביהדות היא שעבודת ה' יכולה להיעשות באמצעות המצוות. כל עוד האדם מצווה בעשיית המצוות יכול הוא לעשות רצון בוראו, אבל ברגע שהוא נפטר לבית עולמו שוב אין לו דרך לעשות רצון בוראו משום שכבר אין הוא מחויב במצוות, וכמו שאמרו חכמים: "במתים חופשי". גישה זו מעוגנת בתפיסה האומרת שהדרך לקשר עם הבורא יכולה להיות רק דרך המעשים המקודשים, דרך המצוות. אולם הדרך החסידית מאמינה ש'לית אתר פנוי מניה', אין מקום פנוי ממנו יתברך. משום כך מחפשת החסידות את המציאות האלוקית בכל מקום ואת הקשר עם האלוקים בכל מעשה, ולאו דווקא במעשה המצוות.

זו הסיבה שר' משה לייב מסאסוב ממשיך להעסיק את עצמו בשאלה כיצד יעבוד כעת את הבורא אף לאחר שכבר נפטר מחיובן של המצוות המעשיות. עדיין מחפש הוא את התגלות רצונו של הבורא, עדיין מחפש הוא את הקשר עם בוראו. התשובה שהוא מוצא לעצמו סמלית אף היא: רצונו של הבורא הוא שיסבול על מעשיו הרעים בגיהינום. ר' משה לייב מעביר אלינו את המסר שאף בגיהינום ניתן למצוא את האלוקים. תיאור כניסתו של ר' משה לייב לגיהינום מזכיר לנו הזדרזות לקראת מעשה מצווה: "רץ בכל כוחו וקפץ אל הגיהינום". הוא מוצא לעצמו מצווה חדשה, שהיא לגביו היא הקשר עם האלוקים, והוא רץ בכל כוחו כמי שהולך לקראת מצווה היישר אל הגיהינום, כי אין מקום פנוי ממנו יתברך ואף לא הגיהינום.

באופן התייחסותו מצליח ר' משה לייב לצנן את חומה של הגיהינום. עיקרה של אש הגיהינום היא הייסורים הקשים של הריחוק מאור פניו של בורא עולם. ר' משה לייב מוצא בעומקה של הגיהינום את הקשר עם האלוקים. אין הגיהינום גיהינום בעבור מי שמוצא גם בה את הקשר אל אלוקיו. מיד יוצאת פקודה שכל עוד הרבי מסאסוב מצוי בגיהינום, ישבות הגיהינום.

ברגע שבו שובת הגיהינום מגיע התיקון גם לנשמותיהם של הרשעים המתענים באש הייסורים שלה. מבטו של ר' משה לייב על המציאות נוגע גם לנפשותיהם של הרשעים. מסתבר שכשם שאפשר למצוא את רצון הבורא בעומקה של הגיהינום ומתוך כך להתקשר עם בורא עולם, כך גם אפשר למצוא את עומק נקודת הרצון הטוב גם באישיותם של פושעי ישראל. מי שמבטו על המציאות יכול לצנן את הגיהינום יוכל גם לצנן את רתיחת הרוע שבנפשותיהם של רשעים. כך יושב לו ר' משה לייב בגיהינום במחיצתם של רשעי ישראל ומביא להם ולגיהינום תיקון.

בכך אין ר' משה לייב אומר די. כל ימיו עסק במצוות פדיון שבויים ואף לאחר מותו רוצה הוא להוציא את השבויים בשבי הגיהינום. מעבר למשמעות החברתית שיש למצוות פדיון שבוים, העניקו גדולי החסידות למצווה זו משמעות רוחנית. עולמנו מורכב מיסודות גשמיים נגלים ומיסודות רוחניים נסתרים. הרוח המופשטת שבויה היא בעולם החומר, ועל האדם לחשוף את היסודות הרוחניים של המציאות ולהעניק להם דרור. פדיון שבויים משמעו שחרור של נקודת הרוח, של היהודי, מציפורני השבי וההסתר.

ר' משה לייב ידע את האומנות העמוקה של חשיפת יסודות הרוח בעולמנו הגשמי והמסתיר. הוא ידע למצוא את נקודת האור האלוקי גם בעומקה של הגיהינום. הוא, שעסק כל ימיו בפדיון שבויים, רוצה להוציא גם את השבויים בעומקה של הגיהינום מבור שביים. רוצה הוא להאיר את אור הקדושה בעומק נשמותיהם של הרשעים עד כדי כך שיוכלו לצאת מן הגיהינום השורה בנשמתם ולעבור לגן עדן פנימי שכולו קשר וקרבה לאלוקים. ואומרים שהוא זכה להאיר את האור בעומקה של גיהינום ולפדות את השבויים בה.