בשבע 81: גיטרה על קצה האצבעות

עם ספר חדש ללימוד גיטרה, ניתן ללמוד לנגן במקצבים שונים: קאנטרי, ארפג'ו והרב קרליבך

קובי סלע , כ"ז בשבט תשס"ד

מאז שזוכרים אותי הורי הייתי מוסיקאלי למדי. שנים של השקעה אצל מורה לפסנתר לימדו אותי להבדיל בין הקלידים השחורים ללבנים. את 'יונתן הקטן' וניגון החופה אני יודע לנגן בחושך, וחוצמזה כלום.

בעצם, לפרוט אני יודע. על העצבים.

לכן שימח אותי לעלעל בספר 'גיטרה בחברותא' של אבי ברק. ברק הוא אחד המוסיקאים הישראלים הוותיקים בתחום המוסיקה החסידית, אוחז בגיטרה כבר שנים. עכשיו הוא חיבר את שני הדברים יחד והפיק חוברת לימוד נגינה בגיטרה, כשקטעי הנגינה הם שירים חסידיים מוכרים. שירים חסידיים תמיד עניינו אותי, וסינגולדה הרי משמש מודל בשבילי, אז לקחתי את החוברת החדשה, גייסתי גיטרה מהשכנה (תודה למשפחת ל') וניסיתי.

אז ככה: בשעתיים הראשונות החל פינוי מרצון ברחובות סביב ביתי. שכנים שלא דיברו איתי כמה שבועות באופן זמני, הודיעו שהם השתכנעו לא לדבר איתי גם בעתיד, והתאומים שאלו למה אני לא מסתפק בלנגן על הדיסק באוטו.

על פניו הרעיון מצוין, החוברת מאוירת בציורים ברורים, ואפילו מצורף לה דיסק לצפייה שמדגים את כל סוגי הפריטות. אך אודה ואבוש, לא הצלחתי ללוות את עצמי גם כשרק דקלמתי. לפיכך העברתי את החוברת והדיסק לאחד מחבריי. הוא ממש שמח.

למה לך זה הצליח, למה אצלי לא היתה התחברות?

"גיטרה", הסביר לי הלה, "צריך לדעת איך להחזיק. ישבת על קצה הכיסא, הגב זקוף נוטה קלות לפנים?"

"לא", עניתי. לא ידעתי שצריך להתעמל לפני שנוטלים גיטרה ליד.

"אוהו", הוא הסביר. "את רגל השמאל יש להניח על רגלית שגובהה 15-18 ס"מ בזווית של 90 מעלות. הגיטרה תונח על ברך שמאל ותיעצר מול רגל ימין, כשהיא נשענת קלות לאחור, על הצלעות בצד ימין. על צוואר הגיטרה להיות מרוחק באלכסון לפנים. פני הגיטרה, יהיו בשיפוע קל כלפי מעלה. תתחיל ככה".

השירים החסידיים בספר נבחרו לפי סגנונות הפריטה שלהם. יש שמזכירים את קצב הרוק-אנד-רול עם חסימה, יש את הקאנטרי עם הנקישה, יש את הדרום אמריקאית, יש ארפג'ו, ויש בסגנון מזרחי. מטבע הדברים רבים מהשירים מזוהים עם הרב קרליבך (שהיטיב להפליא בגיטרה), אבל יש גם ישי לפידות, MBD ור' חיים בנט בתקליטור.

בקיצור, פטנט נאה שפירותיו כמעט ומובטחים, אם תתמידו כמובן.

פינת משבית השמחה:
אם אני מבין נכון, כל מאמצי לחנך את הדור הבא ליטול ציפורניים בכל יום שאינו חמישי הולכים לאבדון אל מול הדרישה הכמעט-אולטימטיבית לגדל ציפורן או שתיים לצורך הפריטה. איפה הימים שהיו לנגנים מפרטים מפלסטיק?