גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 83ראשיהפצה

החרב שעל צווארנו - בגליון השבוע

בזמן ששרון מגייס תמיכה לתוכניות העקירה שלו, במועצת יש"ע מפעילים את פעמון האזעקה. ראשי המועצות שעלו השבוע לירושלים, אומרים שהמאבק צריך להתנהל עכשיו, כי אחרי שתתקבל ההחלטה הקרב כמעט אבוד. הם מבטיחים ללכת עד הסוף במאבק הזה, כדי למנוע עקירה של יישובים על- ידי אדם אחד שאין לו אפילו רוב בממשלה.
04/03/04, 00:00
חגית רוטנברג

ראשי מועצת יש"ע יוצאים למאבק, והפעם הם לא מחכים שהבולדוזר יגיע לפתח ביתם. הם יגיעו אליו קודם. בתחילת השבוע פתחו ראשי המועצות ביש"ע בשביתת שבת מול משרדי הממשלה בירושלים, ללא הגבלת זמן. המטרה: לסכל מידית את תכנית ההתנתקות של שרון. האמצעים: כל דרך חוקית אפשרית, ובמלוא העוצמה.

האוהל הקטן הניצב על המדרכה אמנם רחוק מלהזכיר את ימי המאהלים המיתולוגיים בגן הורדים של תקופת רבין, על המשפחות, שקי השינה וחבילות המזון שאכלסו אותם במשך שבועות ארוכים של מחאה, אך הרוח איתנה כבעבר.

בתחילת השבוע עדיין מתגבשים צעדי התארגנות ראשונים של המאבק. המאהל אמור לשמש מוקד פעילות ציבורית והסברתית נרחב. בני נוער יחלקו חומרי הסברה ברחובות ובצמתים, מזכירי הישובים יתאספו לדון בדרכי פעולה, רבנים, חברי כנסת ושרים – כולם צפויים לעבור כאן בדרך לבניית תנועת המחאה הציבורית והפוליטית שאמורה להסיר את חרב הפינוי והעקירה, וכל ההשלכות החברתיות הקשות הנגזרות מהן, מעל ראשיהם של אזרחי מדינת ישראל.

יושבי אוהלים

ביום ראשון, בשעת צהריים, יושבים במאהל כמה פעילים ממועצת יש"ע, וכמה ראשי מועצות: פנחס ולרשטיין – ראש מועצת בנימין, הודי ליברמן – ראש מועצת קרני שומרון, שאול גולדשטיין – ראש מועצת גוש עציון, בנצי ליברמן – ראש מועצת שומרון, וכן עו"ד אליקים העצני, ומזכ"ל אמנה – זאב חבר. הפלאפונים לא מפסיקים לצלצל אצל כל אחד מהנוכחים: זה משוחח עם אמצעי התקשורת, השני בקשר עם הרבנים והשלישי מתאם המשך צעדים.

בחלל האוויר ניתן לקלוט שברי משפטים מהדיונים הנערכים בפנים רציניות, נחושות ומעשיות: מערך לקראת פינוי מאחזים אם וכאשר יקרה, התארגנות מול התקשורת והפעלת לחץ על הפוליטיקאים הרלוונטיים. נראה שהמערכה הזו מהווה עבורם נקודת מבחן גורלית לגבי היחס בין הממשלה למפעל ההתיישבות, ומבחינתם – המערכה לא תסתיים במראות ימית הטראומטיים, אלא בניצחון שיסתום את הגולל באופן סופי ומוחלט על כל הרהורי עקירה.

פנחס ולרשטיין, מהקולות היותר מיליטנטיים שנשמעים לאחרונה במועצת יש"ע, מסביר מהי מטרת הפעולה הנוכחית: "ראש הממשלה שלח היום שליחים לארה"ב. ברור לנו שהם הולכים להציע שם מהלך חד-צדדי שיחייב חקיקה. שרון מעוניין להגיע למצב שבו הממשלה תיאלץ לקבל החלטה תחת לחץ ציבורי שהוא עצמו מייצר: כאשר השליחים יחזרו, חלק מתהליך קבלת ההחלטות יעסוק במחויבות שלו לארה"ב, ואז יהיה לו הרבה יותר קל להעביר את ההחלטה. זה התהליך הצפוי בממשלה אם לא נפעיל לחץ נגדי".

שרון לא מחויב גם למשאל העם שהבטיח לגבי תכניתו?

"כששרון מבטיח משאל עם, הוא לא מתכוון לזה. משאל עם אמיתי מחייב החלטת ממשלה וכנסת, צריך חוק בשביל זה. שרון אומר במפורש שהוא רוצה משאל עם לא מחייב, משמע: הוא יכול לנסח את השאלה כרצונו, לקבל תמיכה של רוב העם, ובכך להפעיל לחץ על חברי הליכוד ושאר סיעות הימין, שלא ירצו ללכת נגד העם".

ולרשטיין אומר שברור לכולם ששרון לא מתכוון לפנות רק את גוש קטיף. הוא פועל כעת בשיטת הפרד ומשול: עכשיו מדברים רק על גוש קטיף, כדי שהעם יתרגל. לכן, למעשה, הנזק שנגרם ליישובים הוא כבר מהשלב הנוכחי, שהוא לכאורה דיבורים בעלמא, אך מטמיע את תודעת הפינוי בעם.

להתפנות מהקואליציה

"כל זה מחייב אותנו לא לשתוק, ליצור זעזוע בקואליציה. כאשר האיחוד הלאומי והמפד"ל יושבות בקואליציה, עם ישראל מבין שהן מסכימות למהלך, למרות שהן כלל לא מתכוונות לזה. אנחנו רוצים להפעיל לחץ על נאמני הקו שלנו בממשלה, שלא יאפשרו לקבע בדעת הקהל את היאוש והפוסט ציונות שמנסה שרון להטביע בהן את העם". במילים אחרות: המטרה המוצהרת כרגע היא הפעלת לחץ על הפוליטיקאים של הימין, כדי ליצור מצב שבישיבת הממשלה הקרובה יבוא העניין לידי הכרעה: או תכנית שרון, או המפד"ל והאיחוד הלאומי בקואליציה.

מפלגות הימין בכל זאת משמשות כרגע כגוש היחיד בממשלה שמתנגד לתכנית.

"העם לא טיפש. כשהוא רואה את המפד"ל והאיחוד הלאומי יושבות בממשלה ששולחת שליחים לארה"ב כדי לקדם את התכנית, הוא מבין זאת כמסר אידיאולוגי המנוגד לתפיסת העולם המקורית של הימין. מי ששותף לקואליציה הזו גורם נזק. כשהמפד"ל והאיחוד הלאומי בפנים, הן מונעות למעשה מהליכוד להתנגד לשרון, שכן חברי הליכוד מסתמכים על הסמנים הימניים בממשלה, ולא מנסים להיאבק בעצמם".

בג"ץ דחה בשבוע שעבר את העתירה שהוגשה נגד פינוי המאחזים, כולל מגרון וגינות אריה. כיצד אתם מתמודדים עם ההחלטה?

"ערכנו כינוס חירום בעפרה ביום חמישי האחרון, שבו נכחו מאות אנשים ורוב רבני הימין. בשלב זה הגשנו בקשה לעיכוב ההליכים, לצורך דיון בהיקף רחב יותר של שופטים בעתירה. אם בג"ץ יפסוק נגדנו שוב – ניכנס למאבק".

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, נתן לעותרים ארכה להכין בקשה מפורטת שתנמק מדוע יש פה שאלה חוקתית מיוחדת שמצריכה הרכב שופטים נרחב. אליקים העצני מפרש את המהלך: "נראה שברק מתייחס לעניין ברצינות. קיבלנו את תשומת לבו של נשיא בית המשפט העליון לעיין אישית בבעיה שהצגנו: האם יכול אדם אחד, ואפילו הוא ראש ממשלה, לקבוע על דעת עצמו את גורלו של העם לדורות, בלי ממשלה וכנסת? האם הוא יכול במסגרת זו להרוס ישובים, להפוך תושבים לפליטים ולבצע פשעים נגד האנושות והלאום? העתירה היא נגד הצו שנותן למעשה את הסמכות בידי שר הביטחון, ועוקף את הממשלה – האם יכול ראש ממשלה שאין לו רוב בה לעקוף אותה? האם כך מתקיים שלטון החוק במדינה דמוקרטית?"

אין דין מאחז כדין יישוב

בעניין פינוי אפשרי, מזדעזע ולרשטיין כאשר אני מזכירה יישוב ומאחז באותו משפט: "אסור שאנשים יתבלבלו. המאבק על יישוב אינו דומה למאבק על מאחז. וגם במאחזים יש להבדיל בין מאחז מאויש, או שיש בו מבנה קבע, או רק מבנה ארעי. אי אפשר להשוות בין פינוי ישוב ותיק בגוש קטיף, שמאכלס שלושה דורות, שעלה לקרקע באישור הממשלה שכעת רוצה לבטל אותו, לבין מקום שאנו עולים אליו עצמאית מתוך הכרה בזכותנו על הקרקע.

"עוצמת הטראומה של פינוי יישוב אסור שתתקרב לעוצמת הטראומה של פינוי מאחז, קשה ככל שיהיה. צריך להחדיר בתודעה שפינוי יישוב הוא דבר נורא, כאילו השמים נפלו, עמידה על סף תהום, שבר וקרע אדיר בחברה הישראלית".

הגישה האסטרטגית שלכם נמנעת מהתייחסות למצב של פינוי, מתוך נקודת הנחה שלא נצטרך להיתקל במציאות כזו. האם לא היה יותר אפקטיבי להודיע מה בכוונתכם לעשות במקרה של פינוי, מה שעלול להרתיע יותר את הממשלה מהחלטה כזו?

"אם נצהיר מה יקרה במצב של פינוי, בעצם נקבל בכך את החלטת הממשלה. אסור לנו להתעורר רק אחרי שהממשלה תחליט, הרי זה בדיוק מה שקרה בימית. לצערנו, יש החלטה לגבי המאחזים, אבל אנחנו נמנע החלטה דומה לגבי יישובים. צריך להפסיק לשחק בתנועות נוער. זאת פעם ראשונה שיש לנו הזדמנות לפעול טרם ההחלטה, ונעשה זאת על ידי יצירת רוב במרכז הליכוד, יצירת רוב מיוחס בכנסת. אם הממשלה תחליט על פינוי ישובים – כבר הפסדנו 3 סיבובים מתוך 4 במאבק".

אחת הקבוצות היושבות במאהל, שבראשה עומד יהודה ליבמן, תושב גבעת יצהר, לשעבר מנכ"ל ישיבת עוד יוסף חי, עוסקת בהיערכות פרקטית מאוד לפינוי מאחזים אפשרי: גיוס הציבור להגיע למקום באמצעות הודעות SMS, קריאות יישוביות וקשר עם מטות ערים. המטרה היא ליצור מציאות שבה מצלמות הטלוויזיה יקלטו לא רק בני נוער על הגבעות, אלא גם מבוגרים רבים שיהיו שותפים למאבק.

בנוסף, תוקם מסגרת משפטית לאור התנהגות אלימה של שוטרי היס"מ והמשטרה בעבר: צילום שוטרים אלימים, סדרנים שישהו בשטח, אנשים שישאלו את השוטרים לפרטיהם והעמדת עורכי דין לטובת העצורים במעצרים המוניים, כאשר לא היתה אלימות יזומה מצד העצורים.

בנצי ליברמן, יו"ר מועצת יש"ע, אומר כי סגנון המאבק יחריף. צפויות הפגנות מול בתי הפוליטיקאים הרלוונטיים, התבטאויות מושחזות יותר והוצאת ההמונים לרחובות. הוא אף מדגיש כי קיים תיאום מלא עם הרבנים לגבי המסרים הפוליטיים והאווירה הציבורית שמנסים ליצור.

אם וכאשר – מה יקרה ביום הפינוי?

"רבבות אלפי בני ישראל שיגיעו למקום יהפכו את התכנית לבלתי אפשרית".

האם תעודדו סרבנות מצד חיילים שמתנגדים לפינוי, או שמתגוררים ביש"ע?

"סירוב פקודה מבחינתי הוא מחוץ לתחום. זה דבר שיהרוס את התשתית הקיומית של עם ישראל. כל בסיס הערבות ההדדית שלנו יישמט, וזה יעמיד אותנו במצב של סכנת נפשות ממש. המושג הזה חייב להישאר מחוץ לתחום. לגבי חיילים תושבי יש"ע, נגיע להסכמה עם מערכת הביטחון שלא יצטרכו לשאת בנטל הזה".

הציבור לא מעכל

מה אתה עונה להזמנות הידידותיות של ראשי המועצות בתוך הקו הירוק, שמציעים כבר עכשיו לקלוט את המתנחלים המפונים?

"כשארצה ללכת לפסיכולוג אחפש לי ספה נוחה יותר. אנחנו לא מריונטות של אף אחד, והקיום שלנו לא פחות משמעותי מהקיום שלהם".

מה מצב הרוח הנוכחי של התושבים ביש"ע?

"רוב האנשים בישובים עוד לא תופסים את העניין. האיום לא מספיק מוחשי עדיין, והציבור באופן כללי נהיה קהה יותר. עדיין קשה לאמוד את מצב הרוח של האנשים לנוכח המציאות".

ליברמן חושש מאוד מהאדישות של הציבור. הקונספציה שבה שקועים רוב האנשים היא שממילא בינתיים הכל דיבורים. ארה"ב הכריזה שאין לה כרגע עניין בתכנית, ולכן לא יקרה שום מהלך מעשי בזמן הקרוב. "צריך להבין שהסכנה מאיימת גם ברגע זה. צריך לפעול כאילו מונחת חרב על צווארנו.
עכשיו כולם שאננים, כי עוד לא התקבלה החלטה, וזה מסוכן. אנחנו כאן כדי לקרוא למפלגות הימין לצאת לאלתר מהממשלה, ולקבל הכרעה בישיבת הממשלה הקרובה בעניין התכנית. צעד כזה יביא להחלטה ערכית היסטורית בליכוד: אם יתנגדו לתכנית ויכריחו את ראש הממשלה לקבל את מפלגות הימין, או שייכנעו וילכו עם מפלגת העבודה.

"לדעתי, הליכוד ברובו לא יסכים להעביר תכנית זו. אבל אם יש אנשים במפד"ל ובאיחוד הלאומי שלא מבינים את משמעות ישיבתם בממשלה כרגע, נפגין מול בתיהם ונסביר להם. הרי לצעקות שלהם עכשיו נגד התכנית אין משמעות, כי ההחלטה תגיע בכל מקרה. הדבר האפקטיבי כרגע נגד שרון הוא איומים ומשבר על-ידי עזיבת הממשלה, שתגרום לפירוקה. גם ממשלת אחדות, אם תקום, תוכל ליפול על ידי 14 ח"כי ליכוד שיתנגדו למהלך".

ליברמן מודע לקושי ההסברתי הפנימי במאבק: "אנחנו כאן כדי להסביר לכולם את האיום העכשווי שבעצם התרקמות התכנית. יש קושי במהלך הציבורי, כי אין משהו קונקרטי להיאבק נגדו מלבד הצהרות ראש הממשלה. צריך להבין שגם עכשיו האיום קיים: בעוד כמה חודשים תהיה דעת הקהל בארץ ובעולם בעד התכנית. שרון לא ייתן למהלך להיכשל, ולכן אם יתנגדו מפלגות הימין, הוא פשוט יוציא אותן מהקואליציה, ויכניס במקומן את מפלגת העבודה. לא נוכל למנוע את קבלת ההחלטה יותר. בעבר הפלשתינים עזרו לנו למנוע קידום החלטות מעין אלו על ידי פעילות הטרור שלהם, אך כעת מדובר בצעדים חד-צדדיים, כך שאפילו פעולות טרור לא ישנו או יעצרו את המהלך".

ששרון יתאבד בעצמו

מה האלטרנטיבה הפוליטית אליה אתם חותרים כרגע? לכאורה, אין שום צד במפה הפוליטית שאתם יכולים להיאחז בו.

"אנחנו לא בהכרח רוצים להפיל את שרון. אם הוא רוצה להתאבד פוליטית – הבחירה בידו. הוא יכול גם להישאר בממשלה, בתנאי שישאיר את הימין לצדו. שרון ממשיך לשלוט זה רע, אבל עם מפלגות הימין זה הרע במיעוטו, ולכך אנו חותרים כרגע".

המאבק נמצא עדיין בצעדיו הראשונים, אך גם הם כבר בוטחים ויציבים: לאחר צעדת תושבי גוש קטיף, נערך 'מבצע מיליון' להגברת אכלוס הישובים בגוש, וכן מסע רבנים באזור. הצוותים למניעת פינויים מוכנים לפעול, וחברי הכנסת לא יוכלו לישון בשקט. ביום ראשון הקרוב, בישיבת הממשלה, יוכלו ראשי מועצת יש"ע לקבל ציון התחלתי במבחן התוצאה של פעילותם.