גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 83ראשיהפצה

מי שטעם יין הונגרי - בגליון השבוע

04/03/04, 00:00
הרב אריה הנדלר

פעם אחת נסע סוחר גדול עם עגלה עמוסת חביות, מלאות ביין טוב, יין הונגרי.
משהתארכה הדרך, פנו המשרת ובעל העגלה שהיו עימו אל הסוחר ואמרו: "ימים רבים אנו
מיטלטלים כבר עם היין הזה, וסובלים בגללו, תן לנו לטעום מעט מאותו היין
המשובח". נתן להם הסוחר לטעום מאותו היין הטוב. לאחר ימים נתגלגל המשרת לעיר
קטנה למקום בו ישבו אנשים ושתו יין ושבחו אותו מאוד, ואמרו שהוא יין הונגרי.

כששמע זאת המשרת אמר: תנו לי לטעם. ונתנו לו, ומיד אמר: אני יודע שאין זה יין
הונגרי בכלל. כששמעו זאת אותם אנשים, גערו בו ודחפו אותו. והוא עמד על שלו וטען
שאין זה יין הונגרי, שכן הוא היה אצל סוחר גדול ואצלו טעם יין הונגרי ולכן יודע
הוא מהו יין הונגרי, אלא שהם לא השגיחו עליו כלל.

***

הסיפור פותח במשרת ובבעל עגלה הנוסעים עם סוחר גדול. המשרת ובעל העגלה הם אנשים פשוטים, שאינם יודעים הרבה מכוח עצמם וזקוקים להנחייתו של הסוחר הגדול. דמותו של הסוחר במשל היא דמות חיובית, הוא זה שנוסע עם היין האמתי היין ההונגרי.

בכתביו של ר' נחמן מופיעות שתי דמויות של סוחרים: יש סוחר שהוא חיובי, זה בודק את מצב השוק, את החסר לבריות, ודואג לספק להם את מבוקשם על פי חסרונם. אולם יש סוחר שהוא שלילי, והוא שאנו רגילים לכנותו בשפתנו סוחר ממולח, היודע למכור קרח לאסקימואים. הוא אינו דואג לספק לצרכנים את צרכם האמתי, אלא מנסה להפיל בפח את לקוחותיו ולגרום להם לקנות מוצר שבעצם אינם צריכים אותו. לעתים הוא אף משכנע את הקונים שמרכולתו עונה טוב יותר לצרכיהם מאשר המוצר שאותו הם צריכים.

ר' נחמן משווה את שני סוגי הסוחרים הנזכרים לשתי דמויות, החיובית – לדמות המורה, המנהיג, הרבי. הוא הלומד מה חסר לבריות ומנסה להתאים להם הפתרונות על-פי צרכם. הדמות השנייה, השלילית, היא דמותו של היצר הרע, השטן, המתעה את הבריות ומנסה לגרום להם להסתפק במוצרים שהם בעצם אינם צריכים. כשהאדם מגלה צורך מסוים באישיותו בא השטן ומנסה לספק לו כמענה סיפוק שאינו עונה כלל על צרכיו הרוחניים. זהו סוחר רע, הגורם לבריות להחטיא את האמת בחיפוש הארוך של חייהם.

המשרת ובעל העגלה הנוסעים עם הסוחר מבקשים ממנו שיטעים אותם מן האמת המיוחדת שיש לו. יתר על כן, המשרת ובעל העגלה מרגישים שהם מתייגעים, סובלים ומתייסרים בשל היותם נושאי האמת של הסוחר. רוצים הם לטעום רק פעם אחת מאותו היין, כדי שיבינו עבור מה הם מתייסרים ומתלבטים כל הדרך. משטועמים השניים מאותו היין, הופכים המשרת ובעל העגלה למאמיני האמת הייחודית שהם נושאים על גבם. שוב אין הם מתלוננים על אריכות הדרך, שוב אין הם חשים בכבדות המשא. יודעים הם שכדאי לסבול עבור האמת המיוחדת הזו שהם נושאים.

המשל שבונה ר' נחמן נסמך על מקורות בספרות המדרשית; למשל, אפשר להשוות את הטעימה מן היין למעמד הר סיני: חז"ל דורשים את הפסוק "הביאני אל בית היין" על מרתף היין של סיני. עם ישראל מתייסר רבות עבור האמת הקדושה שנושא, אולם הטעימה ההיא במרתף היין בסיני מעניקה כוחות לכל המשרתים ובעלי העגלה שבכל הדורות.

לימים הגיע המשרת לחברתם של שותי יין של אנשים שלא טעמו מהיין ההונגרי ההוא; במהלך חייו פוגש אדם אנשים רבים החושבים שהאמת כבר נמצאת בכיסם. הם, שעוד לא טעמו מן האמת, משוכנעים שהיא איתם. הם קורבנות של סוחרים שאינם מהוגנים, שהציעו להם יין אחר במקום היין האמתי. המשרת שכבר זכה לטעום מן היין המשובח מנסה להסביר להם שהם טועים, אולם הם אינם מוכנים לשמוע לו. ולא זו בלבד, אלא שהם גם גוערים בו על שהוא מנסה לערער על טיב היין שהם מסתפקים בו.

עם יש בעולם, עם שטעם מן היין האמתי במרתף של סיני. עם הסובל ומתייסר בשל טלטולי הדרך עם חביות היין המשומר. עם המנסה להביא לעולם כולו את האמת של הסוחר הגדול. אולם העולם כולו בז לו, דוחף אותו ולועג לו. מה יבין מי שלא טעם את היין האמתי בהבדל שבין יין אמתי לבין חיקוי?

וכך אמר ר' נחמן לאחר שגמר לספר את המשל שלנו: לעתיד, כשיבוא משיח, אז ידעו כשיתנו יין המשמר, אזי לאחרים יוכלו להטעות ויתנו להם יין וואליחשין סטראוויצטיר ויאמרו להם שהוא יין הטוב המשומר, אבל לאנשי שלומנו לא יוכלו להטעות, כי אנחנו טעמנו היין הטוב.

חזון העתיד מועיד את האמת המוחלטת ואת שכרה למי שהיה מוכן לסבול ולהתייסר עבורה לאורך כל הדרך. אולם מי שבז לאותה אמת והיה מוכן להסתפק בתחליפים, יצטרך להסתפק בתחליפים גם לעתיד לבוא.