גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 83ראשיהפצה

לא למדו כלום - בגליון השבוע

חשכת ימי אוסלו חוזרת: התקשורת מתגייסת לטובת תוכניות ההתנתקות ● על מי שומרים חיילי צה"ל במתחם ארז? ● פוליטיקאים מזן אחר ● למי נותנים במה בכנס ירושלים
04/03/04, 00:00
עמנואל שילה

ביום חמישי לפני שבוע נהרג חייל המילואים אמיר צימרמן הי"ד בהתקפת מחבלים על חיילי צה"ל במתחם ארז. כלי התקשורת, שמתגייסים היום לטובת "תוכנית ההתנתקות" באותה התלהבות שבה תמכו בעבר בהסכמי אוסלו, שכידוע השכינו כאן שקט שלום ואחוות עמים, לא הכזיבו גם הפעם.

כדרכם בכל הזדמנות, ובמיוחד כשיש לכך השלכות תבוסתניות מעשיות בטווח הנראה לעין, הם מיהרו להטיל את האשמה על המתנחלים, תושבי חבל עזה. בערוץ 2 ובמעריב ציטטו בהבלטה רבה את דברי האב השכול, שבחר להאשים במות בנו את המתנחלים. "לא ייתכן שקומץ מתנחלים יחזיקו את כל המדינה באף", אמר האב. "אני לא אומר את זה בגלל שהבן שלי נהרג. אין לנו מה לחפש בעזה, ושרון צריך לפנות את הרצועה ומיד".

אין אדם נתפש על צערו, ואפשר לקבל בסלחנות התבטאות מופרכת מצד אב שאיבד את בנו. אבל באולפני ערוץ 2 ובמערכת מעריב יודעים את האמת: המשימה שהוטלה על כוח האבטחה במתחם ארז משרתת לא את האידיאולוגיה ההתיישבותית של הימין, אלא את שיטת הפייסנות התבוסתנית של אוסלו. במפעלים שבאזור התעשייה ארז מתקיים שיתוף אינטרסים בין תעשיינים ישראלים - לא מתנחלים - לבין פועלים פלשתינים. הראשונים מעונינים בכוח אדם זול, האחרונים רוצים פרנסה.

אזור התעשייה ארז הוא מין דינוזאור, אחד משרידיה האחרונים של תפישת שיתוף הפעולה הכלכלי במזרח התיכון החדש. למרות הפיגועים החוזרים, שלטונות הביטחון מתעקשים להמשיך להפעיל את המקום המסוכן ולפרנס את עובדיו הפלשתינים, בתקווה שהרחקתם ממעגל האבטלה תוציא אותם גם ממעגל הטרור.

הקונספציה הזאת, מבית מדרשו של פרס, הופרכה כבר מזמן. האידיאולוגיה הקיצונית ושנאת ישראל היא שמזינה את הטרור הפלשתיני, לא המצוקה הכלכלית. אבל הדיסקט של אוסלו עדיין מכתיב את תפישתן הביטחונית של לא מעט מערכות אצלנו, ואזרחים וחיילים משלמים את המחיר.

אמיר צימרמן הי"ד לא הקריב את חייו למען אבטחת מתנחלי עזה. הוא הוקרב על מזבח השלום, האליל האכזר של השמאל הישראלי, שלא מפסיק לדרוש את קורבנות האדם שלו. אין שום בסיס מציאותי לקשר שיצרו כלי התקשורת בין מות החייל בארז לבין שמירה על ביטחונם של מתנחלים.

הגיוני הרבה יותר למצוא קשר בין המוות המיותר הזה לבין תמיכתם של אותם עיתונאים בהסכמי אוסלו. מישהו מתחבא כאן מאחורי גבו של אב שכול, ומשתמש בו כדי להעביר מסר מופרך שהוא עצמו אינו מעז להתייצב מאחוריו.

ולסיום, רק כדי שלא יהיה ספק: הגנה על חיי מתנחלים מצדיקה סיכון חיי חיילים לא פחות מהגנה על חיי קיבוצניקים או עירונים, אשכנזים או ספרדים. מתנחלים אינם אזרחים סוג ב'. הם וילדיהם משתתפים בהגנת המדינה ואזרחיה בשיעור שעולה בהרבה על חלקם היחסי באוכלוסייה. בוגרי מוסדות החינוך השונים ביש"ע ממלאים בהמוניהם את היחידות הכי קרביות בצה"ל. הם מגינים על כולם, גם על אלה המבקשים לעשות בהם טרנספר, ומגיעה להם הגנה מכולם, כולל מהשמאלנים.
ובכלל, אם חיילים יתחילו לבחור כאן משימות לפי העדפותיהם הפוליטיות, נדמה לי שלא ההתנחלויות יהיו אלו שיחסרו מתנדבים לשמור עליהן.

מסקנות משבת תקומה בנושא חינוך הנוער

1. בדרך לשבת תקומה בצפון הארץ, נכנסתי לכביש 6 ליד קיבוץ אייל ויצאתי במחלף עירון, עשר דקות מצומת מגידו. בכביש הישן ביום שישי זה היה לוקח שעה. בכביש האגרה זה לקח 20 דקות. אני מעדיף כמובן לנסוע בחינם, אבל החיסכון בזמן שווה כל שקל.

2. מומלץ מאוד לבקר באתר נהריים, כל עוד סכר הירמוך מורם. האתר מוחזק על ידי קיבוץ אשדות יעקב, ומחיר הכניסה נוח ביותר, 5 שקלים לאדם (לכמה מקומות בארץ אפשר להיכנס במחיר כזה?). כדאי להצטייד במישהו שיודע להסביר איך בדיוק עבדו שם פעם הטורבינות.

3. הרב אהרון טרופ, ראש ישיבת בני צבי שבבית אל, מחנך את מיטב הנוער: תלמידים מוכשרים, בעלי מוטיבציה ויראת-שמים. הרב פנחס רובינשטיין, המנהל החינוכי של פרוייקט 'הזולא של חצרוני', עובד עם בני נוער מסוג אחר לגמרי, שרבים מהם נפלטו ממוסדות החינוך. אבל שניהם מסכימים שהרבה מהבעיות החינוכיות בדורנו נובעות מבעיות בקשר בין הורים וילדיהם.

4. התרשמתי שהנוער שבטיפולו של הרב רובינשטיין (פינצ'ו בפי חבריו) נמצא בידיים טובות. היהודי הזה שופע לא רק חכמה אלא גם אהבת ישראל, וכשהוא מצטט את ר' נחמן מברסלב על הדרך להעלות כל אדם מתוך ראיית הנקודה הטובה שבו, אתה משתכנע שהשיטה הזאת מוכרת לו לא רק מהצד התיאורטי.

5. יש פוליטיקאים שפועלים למען הציבור כדי לקבל תפקיד, ויש פוליטיקאים שזקוקים לתפקידם כדי להגשים את שאיפתם לפעול למען הציבור. לפי התרשמותי האישית, האיש שמארגן את שבתות העיון הללו, נחי אייל מנכ"ל תקומה, הוא מהסוג השני, הנדיר יותר. וגם אפי ריפקין, מנכ"ל 'אורות חסד' המספקת מזון לנזקקים. אולי לא במקרה הם עובדים בסביבתו של חנן פורת, האיש שוויתר פעמיים על כסא בכנסת.

6. שאלתי את נחי אייל אם הקהל המגוון שהגיע הוא ציבור המצביעים הפוטנציאלי של תקומה. נחי אומר שהוא כמובן לא יצטער אם זה יקרה, אבל השבתות הללו לא נועדו לגייס מצביעים אלא לקדם את נושא חינוך הנוער. תתפלאו, אבל נדמה לי שאפשר להאמין לו.

7. בדרך חזרה עברנו בקיבוץ אשדות יעקב, כדי לקבל לידינו תיק ששכחנו בנהריים. נעמי, קיבוצניקית שעובדת באתר, לקחה אותו לביתה בתום העבודה ביום שישי, ושמרה אותו עבורנו עד מוצאי שבת. אנשים טובים באמצע הדרך.


כנס ירושלים

יש הרבה מה ללמוד מהדרכים שבהן השמאל מגבש את רעיונותיו ומפיץ אותם. ההסבר לכך שדעות השמאל דומיננטיות בניהול המדינה גם כשהימין בשלטון נמצא במוקדי הכוח הלא-נבחרים, שנשארים בידיו גם כשהוא מפסיד בבחירות. בין מוקדי כוח אלו יש גופים ציבוריים כמו מערכת המשפט, רשות השידור, שירות המדינה, הממסד הביטחוני, הכלכלי, האקדמי והתרבותי ועוד. בנוסף לכך עומדות לרשות השמאל מערכות שלמות של עמותות וגופי מחקר, חלקם בעלי גוון פוליטי מובהק כמו 'בצלם' ו'שלום עכשיו', וחלקם כאלה שמשתדלים להצניע את הטייתם הפוליטית, כמו האגודה לזכויות האזרח, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ועוד עשרות גופים שבין השאר גם מממנים מלגות לחוקרים בעלי תזות מסוג מאוד מסוים.

השליטה השמאלנית בתקשורת ובתרבות מסייעת להנחלת אותם רעיונות המגובשים באקדמיה ובמכוני המחקר. הבמות והמדיות השונות מתרבות ומשתכללות, וכמעט בכולן בולטת הדומיננטיות השמאלנית, כשדעות אחרות, מעניינות ומבוססות לא פחות, נדחקות לשוליים.

בשנים האחרונות נוצרה מסורת של כנסים מדיניים וכלכליים, שבהם גדולי המומחים מציגים את משנתם בנושאים מרכזיים שעל סדר היום הציבורי. כמו מי שמנהלים עיתון או תחנת רדיו, גם מארגני כנסים אלו, הזוכים לתהודה תקשורתית, יכולים להחליט דעתו של מי תישמע ותובלט, ודעתו של מי תושתק ותוצנע.

הנהלת העיתון 'בשבע' יזמה את 'כנס ירושלים' במטרה להעמיד פורומים לדיון פתוח ומגוון, שהקול היהודי הלאומי מקבל בהם ביטוי הולם. הכנס יתקיים בעוד כשבועיים, ויעסוק במגוון רחב של נושאים בתחום המדיני, הכלכלי, החברתי והרוחני. קיום הכנס בירושלים מבטא את חשיבותו של האספקט היהודי גם בדיונים הסובבים על נושאי חברה, מדיניות וכלכלה. ההיענות והביקוש הרבים של מומחים מתחומים שונים מלמדת עד כמה הכנס הזה הוא דבר בעתו.