חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 84ראשיהפצה

למה כנס ירושלים? - בגליון השבוע

השמאל הטיב לכבוש את השיח הציבורי ללא קשר להישגיו בקלפי; הגיע הזמן שגם הימין יעשה זאת
11/03/04, 00:00
יהודה אוליבה

בכל חברה ומדינה דמוקרטית נעשה שימוש בכלים שונים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של המערכת השלטונות וזאת על רבדיה השונים.

בשנים האחרונות הלך והשתרש הנוהג לערוך כנסים כחלק מן הניסיון להשפיע על ממשלות ישראל.
דמוקרטיה נבחנת ע"י בחירות מסודרות אחת לפרקי זמן מקובלים וכן ע"י מתן האפשרות לחילופי שלטון. לאורך הקדנציה של המפלגה/המפלגות השולטות אמור להתקיים תהליך זרימה חופשי של אינפורמציה, השפעה, הזנה הדדית בין מרכיבי החברה בינם לבין עצמם ובינם לבין השלטון.

הניסיון להשפיע על מהלכי המדינה והשלטון לאורך כל תקופת הקדנציה של ממשלה זו או אחרת הינה תופעה חיובית ותלך ותשתרש יותר ויותר בחברה הישראלית. הרצון להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות הוא מאפיין ללא ספק דמוקרטיה בהתבגרותה , יש ולפעמים מרגיש האזרח כי נציגיו התחייבו למערכת ערכית מסויימת, למדיניות מסויימת ולהחלטות מסויימות, אך בהגיע העת שערכים אלה צריכים להיות מיושמים ומועברים לתוך העשיה הפרקטית, הרי לא במעט מקרים מתרחש השינוי בקרב הנבחרים, והם אינם מרגישים כי חובתם לדבוק באותם ערכים אשר הציגו לבוחריהם. אסיפות, ועידות ועכשיו כנסים הם חלק מן התהליך בו החברה האזרחית אומרת למנהיגיה כן, גם לנו יש מה לומר תוך כדי תקופת השלטון אשר ניתנה לכם.

בהיסטוריה של הדמוקרטיות מתקיים תמיד הויכוח האם הנבחר ע"י הציבור חייב להמשיך ולייצג את עמדות בוחריו או שמא מאז שנבחר ניתנה לו הזכות, הואיל והוא נבחר, לפעול ע"פ מיטב אמונתו ושיפוטו. הדמוקרטיה העכשוית מוותרת על הכרעה חד משמעית בשאלה זו, אך ללא ספק אין החברה מוותרת על הזכות להשפיע.

השמאל בישראל השכיל להשתמש בכל הכלים, אשר המערכת הדמוקרטית מאפשרת לו, להטביע את חותמו על השיח הציבורי וזאת ללא כל קשר לכך שהימין נמצא בשלטון והשמאל ספג מהלומה ותבוסה.

איש מחקר אשר יעבור בעוד שנות דור על הנכתב העיתונות, על הנאמר ברדיו ובטלוויזיה יתקשה להבין כיצד הימין בשלטון אך השיח הציבורי לא השתנה. השמאל המוכשר השכיל ליצור מערכות אלטרנטיביות למערכות השלטוניות הפורמליות, במערכות הללו נקבעות הנורמות של הציבוריות הישראלית.

עורך עיתון "בשבע" מר עמנואל שילה היטיב לתאר זאת בשבוע שעבר בטורו "שולחן עורך" בתאורו סדרת עמותות המככבות בכל התחומים הערכיים של הציבוריות הישראלית ומשפיעות על תהליכי קבלת ההחלטות כולן נמצאות בצד שמאל של המפה וזוכות להכרה ומכובדות ניכרים.

"בצלם" הינו גוף קיצוני קיקיוני אך באם נבדוק את כמות המסרים המועברים על ידו לציבור הרחב דרך התקשרות נבין כי יש מישהו המעדיף את המסרים הללו ויוצר עבור גוף זה את הטרנספורמציה לאזרחים ולשיג ושיח שביניהם.

האגודה לזכויות האזרח בעלת האג'נדה הסופר שמאלנית זוכה ללא ספק להכרה והוקרה מחבריה בתקשורת ובמערכת השיפוטית, לעומת זאת האגודה לזכות הציבור לדעת נחשפת כגורם שולי חסר חשיבות. הדוגמאות למציאות זאת הינן רבות ומגוונות ולא נפליג בהן.

האשמה למצב זה מוטלת גם על החברה הלאומית בישראל על שלל מרכיביה. באם נשכיל להבין את המציאות נוכל לבנות מערכות ציבוריות המתחרות על ליבו ואוזנו של האזרח. גם לשם כך נוצר כנס ירושלים.

אחד מן הערכים של החברה הישראלית אשר נדחק בשנים האחרונות ע"י חלק מן הציבוריות הישראלית הינו הערך של מרכזיותה של ירושלים. ישנו פער עצום בין ההתייחסות המילולית הפורמלית למעש, לפרקטיקה. אנו באנו לומר: כנס לאומי מקומו בירושלים וזוהי המחוייבות שלנו.

עיתון "בשבע" אשר אינו מסתיר את עמדותיו הלאומיות חשב כי מן הראוי לעסוק בסדר היום הלאומי של מדינת ישראל בהווה אך במיוחד בזה העתידי. המשכן הטבעי לדיונים אלו הוא כמובן ירושלים, גם לשם כך בא כנס ירושלים.