חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 85ראשיהפצה

הכהונה של לוי - בגליון השבוע

הרב יצחק לוי, ראש ישיבה במקצועו זינק לצמרת המפד"ל במהירות מפתיעה, וגם ויתר על המנהיגות די בקלות. כשביקש לפרוש מהפוליטיקה לאחר שהעביר את המפתחות לאפי איתם, הוא נתקל בהתנגדות של מורו ורבו, הרב מרדכי אליהו. בימים אלו הוא מסיים את משימותיו במשרד הדתות, ואת האחריות למשבר בשירותי הדת הוא מטיל על משרד ראש הממשלה. הוא עלה ממרוקו כילד וחווה עוני ומצוקה, אבל אין לו רגשות קיפוח והוא לא מאמין בפוליטיקה עדתית. כמי שהיה מראשוני גוש אמונים, הוא לא מתכוון להישאר בממשלה שעוקרת יישובים. ועל שכנו מחוות השקמים הוא אומר: שרון מעולם לא היה איש ארץ ישראל השלמה.
18/03/04, 00:00
עדי גרסיאל

כשהרב יצחק לוי, לשעבר שר התחבורה, החינוך, התשתיות, הבינוי והדתות, מחליק על זקנו בנועם, הוא דומה יותר לראש ישיבה, תפקיד בו שימש שנים רבות, מאשר למי שכיהן חמש שנים כמנהיג המפד"ל – מפלגה שלא מפורסמת על שום היותה נטולת התככים. במפד"ל יהיו כאלה שיאמרו שמתחת לחזות החביבה מסתתר פוליטיקאי חריף שהשכיל לנצל את היותו נסיך מצד אחד (אביו היה ח"כ מטעם המפלגה לפני למעלה משלושים שנה) ואאוטסיידר מצד שני כדי להיבחר כמזכ"ל ואחר-כך ליושב ראש.

אבל גם המתנגדים לא יוכלו להכחיש שבמספר הזדמנויות שונות הוכיח הרב לוי שהוא אינו דבק בכיסא: הוא הוליך את המפלגה לפרישה מממשלת ברק בשנת 2000, מסר את שרביט ההנהגה לאפי איתם לפני יותר משנה, ובממשלה הנוכחית לקח על עצמו משימת התאבדות פוליטית – סגן שר במשרד ראש הממשלה, האחראי על פירוק משרד הדתות.

אין אבא לשירותי הדת

באופן פורמלי פורק משרד הדתות בתחילת השנה האזרחית. דווקא נושא בתי הדין הרבניים, שרבים חששו שיועברו למשרד המשפטים, הצליח יותר מהמשוער, אומר הרב לוי. היחידה עברה כולה למשרד ראש הממשלה, כמו גם הרבנות הראשית.

הרב לוי: "הבעיות העיקריות הן נושא הבינוי, שממתין לתקצוב ממשרד האוצר ושירותי הדת. יש מועצות דתיות, כמו ערד וראש העין, שלא מקבלות משכורות כבר חודשים רבים. יש גם מקומות כמו פתח תקווה ורמת גן שמתפקדים טוב, אבל באופן כללי המערכת נמצאת במצוקה שנובעת מקיצוצים בתקציב המדינה וגם ממצב של נפילה בין הכיסאות של העיריות והממשלה. כרגיל, כל אחד מנסה להתנער מאחריות.

"אנחנו לחצנו על האוצר לקחת אחריות על כל החובות, ויש לנו מסמך בחתימתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אנחנו עושים מאמץ גדול כדי לטפל בכעשרים מועצות דתיות שנמצאות במצב של עיקול כספים, כלומר שגם אם נעביר להן כסף לתשלום משכורות הוא לא יגיע לידי העובדים אלא ייבלע בתוך החובות".

מי בעצם אשם במצב?

"אני מטיל את האחריות על משרד ראש הממשלה. הם לקחו על עצמם לטפל בעניין, וכרגע הכדור נמצא אצלם. אני מאוכזב מהיחס של משרד ראש הממשלה לנושא שירותי הדת: לא רואים מעורבות שלהם בנושא. נראה כאילו במשרד ראש הממשלה יש אדישות לעניין.

"העובדים פתחו בשביתה כמעט כוללת בשבוע שעבר. זה עלול לפגוע בשירותי דת חיוניים! כרגע קיימים קשיים מסוימים, אבל אי אפשר לומר שהאזרחים נפגעים בצורה חמורה. השבתה מוחלטת של מקוואות, למשל, נאסרה על ידי הרבנים, אבל חלק מהמקוואות סגורים. זה יוצר מצב שמי שרוצה לטבול תמצא מקווה פתוח, אבל אישה שאצלה זה יותר עניין של מסורת עלולה לא לטרוח לנסוע לשכונה אחרת כדי לטבול. רישום הנישואין פעול בצורה חלקית: יש רבנים שלא רושמים בגלל העיצומים, וזה מאלץ את הפונים להירשם בערים אחרות. אני לא חושב שישנו אדם שבשל העיצומים לא מצליח להירשם לנישואין או, לא עלינו, לקבור את מתו".

מתאמצים לשפר את השירות

אז מה עושים?

"צריך להפעיל לחץ ציבורי. דיברתי בשבוע שעבר עם הרב הראשי שלמה עמר, והרב סיפר שהם מתכננים לבקש מארגון הרבנים בחו"ל להפעיל אף הוא את השפעתו על משרד ראש הממשלה כדי שיטפל בנושא.

אולי בכלל כל המודל של המועצות הדתיות הוא אנכרוניסטי?

"אם תחפש בשולחן ערוך, לא תמצא את המושג 'מועצה דתית'. אני דווקא בעד צמצום של מספר המועצות: בערים הגדולות ודאי שצריך להשאיר את המועצות במבנה הקיים, כי מדובר בשירותים רבים, אבל בערים הבינוניות וביישובים הקטנים אפשר בהחלט לאחד מועצות. קח לדוגמה את האזור שבו אני מתגורר, הנגב המערבי. מועצה אחת נותנת שירותים לכ-15 יישובים. אפשר היה להרחיב את המודל הזה למקומות נוספים. למה ביישובים קטנים וקרובים יחסית כמו מנחמיה, מגדל ויבנאל צריך שלוש מועצות דתיות נפרדות?"

עם זאת, הרב לוי מתנגד להצעה לשלב את המועצות הדתיות כמחלקות בתוך העיריות. "אני חושש מראשי ערים עם אג'נדה מסוימת שעלולים לפגוע בשירותי הדת אם הם יהיו תחת סמכותם. לא נראה לי שרבנים או משגיחי כשרות צריכים להיות פקידים של ראשי הערים.

"לפעמים אני שומע ראשי ערים שאומרים לי: 'אם שירותי הדת היו אצלי, הייתי מייעל אותם וחוסך כסף'. שאלתי פעם אחד כזה איך הוא מתכוון לחסוך, והוא השיב 'למה לפתוח את המקוואות רק בלילה? אפשר לפתוח גם ביום'... זו אמנם דוגמה קיצונית לחוסר ההבנה בנושאי דת אצל ראשי ערים רבים, אבל אני מאמין שמועצות מרחביות יתנו פתרון יעיל יותר, ובסופו של דבר שירות יותר טוב".

משיחות עם חברים חילוניים, ובעצם גם עם דתיים, עולה תמונה של שירות לא ידידותי, ולעתים אף גרוע מזה.

"אני מסכים, אבל קשה לעשות מהפכים ביום אחד, במיוחד שהמערכת נמצאת בגירעון תקציבי כל-כך גדול. לכן הטיפול ייעשה בשני שלבים: הבראה של המערכת, ורק אחר-כך שינוי מבני. המצב הכלכלי הקשה כבר גרם לצמצום מסוים במועצות הדתיות, כי הן נאלצו לפטר עובדים ולייעל שירותים.

"הגשתי תוכנית שמפרטת חלק מהשינויים היותר מבניים. אני מציע למשל הפרטה של כל נושא הדרכת הכלות. תהיה רשימה של מדריכות כלות, וכל אחת תוכל לבחור את המדריכה שלה. המועצה הדתית תתחשבן עם המדריכה אחר-כך. דיברנו גם על מכרזים לאחזקת המקוואות, ויש עוד נושאים רבים שיכולים לייעל ולשפר את השירות".

הרב לוי מעריך שימיו בתפקיד סגן השר האחראי לפירוק משרד הדתות ספורים: "אני סיימתי את משימתי, ולמרות שמלכתחילה חשבתי שאוכל להמשיך הלאה בליווי הנושא, אני הולך ומשתכנע שלא. אני מאמין שבקרוב אחזור לכנסת".

לא נשב בממשלה עוקרת

האם גם ימיה של המפד"ל בממשלה ספורים, והיא עומדת לפרוש על רקע תוכנית ההתנתקות?

"עמדתנו ברורה: המפד"ל לא יכולה להישאר בממשלה שעוקרת יישובים. השאלה כרגע היא רק טקטית – מתי לפרוש ואם יש סיכוי לטרפד את התכנית מתוך הממשלה. הרבנים אמרו שזמן הפרישה צריך להיות אחרי החלטת ממשלה על התכנית או נסיעה של ראש הממשלה לארה"ב כדי להציג אותה. באופן אישי אני מקבל את עמדת הרבנים, אבל יש חברים אחרים בסיעה שסבורים שלא צריך לקבוע מועדים לפרישה.

"החשש הגדול הוא שברגע שנפרוש, מפלגת העבודה תתפוס את מקומנו בממשלה ונושא העקירה יתקדם במהירות גדולה יותר. אגב, אני שומע את זה גם ממנהיגי יש"ע. לפני כמה ימים דיברתי עם אנשי חברון, והם ביקשו ממני שלא נפרוש. יש אולי ציפייה להתעוררות או אפילו מרד בליכוד.

"שלטונו של שרון צריך להיות מזועזע בעקבות תכנית העקירה. אסור שהוא ייסע לארה"ב בהרגשה טובה. לצערי, כרגע דרכו סלולה – שום דבר לא באמת מפריע לו. מתוך הממשלה קשה לנו לארגן התנגדות במישור הפוליטי והציבורי. לכן עמדת הרבנים מוצדקת בעיני. גם אם העבודה תצטרף לממשלה, זה ייאלץ את שרון להתעסק בהרכבת הממשלה החדשה ובחלוקת התיקים, ויכניס אותו לאווירת משבר. ברגע שנהיה בחוץ נוכל להוביל את המערכה".

אתם מתאמים עמדות עם האיחוד הלאומי?

"יש מידה מסוימת של תיאום בינינו לבין האיחוד הלאומי, אבל אני לא יכול לומר בבטחה ששתי המפלגות יפרשו באותו זמן". אלא שבינתיים, כשהאיחוד הלאומי והמפד"ל יושבות בממשלה, נוצר סחף בעמדת הציבור שמעכל את העקירה כעובדה מוגמרת, וכבר נושא את עיניו לשלבים הבאים: הפיצויים, יישוב מחדש של תושבי הגוש והימור על היישובים הבאים בתור.

הרב לוי לא מתכחש: "קשה לי לומר את זה, אבל במידה מסוימת הציבור מגלה אדישות, שלא לומר יאוש. זה נובע גם מכך שאין מנהיגים שמניפים את נס ההתנגדות. מועצת יש"ע עושה את שלה, אבל זה כנראה לא מספיק. אולי אנשים לא מאמינים שהתכנית הזו תצא לפועל. אולי הם מחכים למני מזוז".

אז למה שלא תפרשו היום?

"עד כה לא הוגשה שום תכנית, כך שלכאורה עד עכשיו הכל דיבורים. ההיגיון אומר שברגע שיבוצע צעד ממשי, זה יהיה הזמן לשבור את הכלים".

שרון תמיד היה פרגמטיסט

הרב יצחק לוי לא בונה על התנגדות פנימית בתוך הליכוד. לדעתו, הליכוד הוא משענת קנה רצוץ שהוכיחה כבר את שברירותה בפינוי סיני ובהסכם וואי. "אני מאמין שכאשר התכנית תובא לממשלה יימצא לה רוב בתוך הליכוד. שרון ישכנע את שריו לתמוך בעקירה, ויציג את התמורות שישראל תקבל: הסכם אסטרטגי עם ארה"ב או פיצויים".

בין אריאל שרון לרב לוי שררו יחסי ידידות ושכנות בני שנים. כפר מימון, ביתו של הרב יצחק לוי בשלושת העשורים האחרונים, השוכן בנגב המערבי, מרוחק רק קילומטרים בודדים מחוות השקמים. האופוזיציונר שרון נהג לא אחת לפקוד את הבית בכפר מימון, להיוועץ בבעליו ולתאם עמו מהלכים, בין השאר כניסה לממשלת ברק – מהלך שהוכשל על-ידי ביילין ושות'.

כשהרב לוי מונה לשר התחבורה והאנרגיה בממשלת נתניהו היה שרון נטול תיק, ואנשי יש"ע לחצו על הרב לוי להעביר חלק מסמכויותיו לשרון כדי 'לתפור לו תיק'. שרון קיבל לבסוף את תיק התשתיות, שכלל חלקים מממלכתו של הרב לוי. לוי מתקשה לזכור את שרון מוקיר תודה על כך.

מה בעצם קרה לראש הממשלה?

"אני חושב שרבים טועים בתפיסה שלהם את שרון. לדעתי, הוא לא היה איש ארץ ישראל השלמה מלכתחילה. הוא פרגמטיסט. ראיתי אותו בשני מצבים שהמחישו זאת. הראשון והמפורסם הוא כמובן פינוי ימית, אבל מה שאנשים נוטים לשכוח הוא תמיכתו בהסכם וואי. שרון הוביל אז התנגדות נחרצת להסכם, שהיה אמור להעביר לפלשתינים 7 אחוז מהשטח.

"ראיתי אותו מסתובב עם מפות ומציג אותן בפני הרבנים כדי לשכנע עד כמה הוויתורים מסוכנים. ליוויתי אותו לפגישה כזו אצל הרב אליהו. והנה, אחרי שנתניהו מינה אותו לשר החוץ, הוא שינה את עורו ותמך בהסכם, שכלל לבסוף ויתור על 13 אחוז מהשטח. אחר-כך כשנפגשנו הוא ניסה לתרץ ולומר שלא היתה ברירה".

הרב לוי לא מרוצה גם מהישיבה בקואליציה עם סיעת שינוי. "אנחנו חשבנו שנלך על קואליציה של הידברות, אלא שקיבלנו קואליציה של התנגדות. לכתחילה חשבתי שהיה עדיף לארגן גוש של כל המפלגות הדתיות שיכנס לקואליציה במקום שינוי, אבל היו אצלנו חברים שדווקא ראו בהליכה המשותפת עם שינוי מעין בשורה. המוטיבציה היתה להיכנס לדיאלוג ולרכך את המסר האנטי-דתי של שינוי.

"לצערי, התברר שזה לא עובד. שינוי מחפשת פרובוקציות. השר פורז, למשל, נותן אזרחות לבני עובדים זרים או לחיילי צה"ל שהוריהם גויים. אלה דברים שכבר טופלו בעבר, כשאלי ישי היה שר הפנים, אלא שהם נעשים בצורה פרובוקטיבית, כדי להגיע לתקשורת ולהראות ששינוי 'נלחמים בדתיים'. גם הוועדות המשותפות שהיו אמורות לטפל בנושאים שבמחלוקת, כמו חוק טל, לא מצליחות להתקדם, כיוון שההחלטות צריכות להתקבל בהסכמה של כל החברים".

לא להידבק לכיסא

מהזירה הפוליטית הכללית אנו עוברים לזירה לא פחות מורכבת וייצרית: הפנים מפלגתית. אין זה סוד שבין השרים אורלב ואיתם לא שוררת מערכת יחסים אידילית, בלשון המעטה.

הרב לוי מנסה להמעיט מחשיבות המאבק: "אני במפד"ל משנת תשמ"ו, אז נבחרתי למזכ"ל המפלגה, ומעולם לא השתייכתי לשום מחנה. חבל לי שיש חיכוכים פנימיים. אמרתי לשניהם שאני רואה כאחת המשימות שלי ליישב את ההדורים ביניהם. לדעתי, לא מדובר במחלוקת עקרונית אלא בכמה תקריות קטנות, ואני מאמין שעם קצת מאמץ אפשר להתגבר עליהן.

"נכון שאיתם הוא יותר נץ מאורלב, אבל זו אינה עילת המחלוקת. במפד"ל תמיד היו דעות שונות, ובסופו של דבר איתם ואורלב מסכימים שאסור לשבת בממשלה שמפנה יישובים. אז הם אולי חלוקים על העיתוי. המפד"ל עומדת בפני מפקד, וזה צריך להיות מפקד של התחדשות ולא של מחלוקת. הצעירים שאנחנו קוראים להם לבוא למפלגה לא ירצו להכניס את ראשם לתוך סוג כזה מחנאות".

מה הרב חושב על המרכז?

"הוא נבחר לפני עשר שנים, ועכשיו, באיחור של חמש שנים, הגיע הזמן לבחור אותו מחדש. אני מניח שחלק ממנו יתחלף; שליש, אולי אפילו חצי, אבל זה תהליך טבעי".

הרב לוי, שנמנה עם מנהיגי המפד"ל שהקפידו להיוועץ ברבנים, סבור שהמצב הנוכחי הוא האופטימלי מבחינת יחסי המפלגה ורבניה: "יש למפלגה ועדת רבנים, בתיאום עם הרבנים שפירא ואליהו, שחברים בה רבנים כמו הרב אבינר, הרב אריאל, הרב ליכטנשטיין ועוד. מתחילת הקדנציה נפגשה הסיעה לפחות ארבע פעמים כדי להיוועץ עמם בסוגיות שונות. מעולם לא היה תיאום הדוק כזה במפד"ל".

מדוע בעצם בחרת לעזוב את ראשות המפד"ל?

"כשאפי איתם השתחרר מהצבא היתה דרישה מהשטח לשלב אותו בהנהגה, והרגשתי שגם בתוך המפלגה יש רצון לשנות. החלטתי לתת דוגמה אישית ולוותר על ההנהגה, והזמנתי אותו להיות יו"ר המפלגה". הרב לוי גם לא שוקל כרגע לחזור להנהגה: "לא אתמודד מול אפי איתם", הוא מצהיר.

המפד"ל לא הזניחה את בני עדות המזרח בכך שלא הקימה חטיבה נפרדת בתוך המפלגה, מה שגרם לאלקטורט הגדול לעבור לש"ס?

"יכול להיות שמבחינה אלקטורלית זה היה צעד נכון, אלא שמבחינה אידיאולוגית זו טעות. בדור של הילדים שלי כבר כמעט שלא עושים את האבחנות העדתיות הללו, וטוב שכך. לדעתי, הציבור שלנו גם מתחתן בין העדות בצורה חופשית כמעט לגמרי. אני חושב שהיה שווה לציבור הדתי-לאומי לוותר על כמה מנדטים כדי למחוק את הנושא העדתי.

"אני מאמין שששת המנדטים של המפד"ל הם הרבה יותר קבועים מה-11 של ש"ס, כי הבסיס שלנו נכון יותר. הנושא העדתי שעליו מתבססת ש"ס הוא זמני. זו לא יכולה להיות אידיאולוגיה. לש"ס יש יותר כוח ממפלגות עדתיות בעבר כמו תמ"י, בגלל האישיות של הרב עובדיה שהוא גדול תורה, אבל הגורם העדתי צריך לעבור מהעולם".

ילדות ענייה, לא מקופחת

משפחת לוי היא ממוצא ספרדי. אביו נולד בספרד ואמו בטנג'יר שבמרוקו הספרדית. אביו נמלט מספרד בתקופת מלחמת האזרחים, באמצע שנות השלושים, והוריו של הרב לוי נישאו בקזבלנקה שבמרוקו. הרב יצחק לוי (57) נולד בקזבלנקה, ומשפחתו עלתה ארצה כשהיה בן עשר.

ממרוקו הוא זוכר חיים די טובים. קהילה מגובשת, רווחה ויחסים טובים עם השכנים. למשפחה היה בית יפה עם עוזרת צמודה. אך בשנה האחרונה למגוריהם במרוקו קיבלה מרוקו עצמאות מצרפת, והיחסים עם השלטונות החדשים הפכו חשדניים ומסוכנים. אביו, שהיה פעיל עלייה עוד בתקופת ההגנה והקים את המזרחי במרוקו, קיבל כבר זימון לחקירה במשטרה כשהמשפחה ארזה את המזוודות בדרך לארץ.

הם עלו ארצה בשנת 1957 והשתכנו בשנה הראשונה בדירה קטנה באשקלון. "חלק מהרהיטים שלנו פשוט לא נכנסו לחדרים הקטנים, וחלק אחר נגנב בדרך", נזכר הרב לוי. "היינו פותחים מיטות בסלון ובמסדרון מחוסר מקום. כשאבי יצא בבוקר לעבודה, הוא נאלץ להקים את הילד שישן במסדרון כדי לעבור".

למרות זאת, הרב לוי לא זוכר הרגשת קיפוח. "הורי היו אנשים ציוניים, בעלי אמונה גדולה שהתגברה על הקשיים". אחר-כך עברה המשפחה לדירה מרווחת יותר בבת ים. אביו, שהמשיך בפעילות ציבורית בארץ, הפך לחבר כנסת מטעם המפד"ל בין השנים 1966 ו-1974.

הנער יצחק לוי, סך הכל שלוש שנים בארץ, נשלח ללמוד בישיבה שהוקמה כמה שנים לפני כן, נתיב מאיר. הוא למד במחזור ו', ושנה מעליו למד אורי אליצור – שדרכיהם היו עתידות להצטלב גם בהמשך הדרך. בבני עקיבא הדריך הרב לוי יחד עם אבי רביצקי. בשנת 1966 התגייס לצבא, לגדוד 50 של הצנחנים במסגרת ישיבת ההסדר כרם ביבנה. ניסן סלומיאנסקי למד שנה מעליו וחנן פורת ארבע שנים. את המלחמה עברו באבטחה של אתרים אסטרטגיים, כיוון שהיו עדיין טירונים.
במלחמת ההתשה הוצבו למשך חצי שנה באזור תעלת סואץ. תוך כדי הלחימה הגיע לביקור הרב ישעיהו אדרי, והודיע שהוא מגבש קבוצה להקמת ישיבה בעיר העתיקה – ישיבת הכותל. הרב לוי הצטרף, ונשאר בישיבת הכותל כשבע שנים.

את מלחמת יום כיפור עשה ברמת הגולן, במובלעת הסורית, יחד עם הרב חיים סבתו (שספרו 'תיאום כוונות' עוסק המלחמה), שהיה גם חברותא שלו. "היינו באותה חטיבה, ובשבתות היינו מתכנסים יחד, מארגנים מניין, אומרים בקשות לפנות בוקר ולומדים. ישבנו שם חצי שנה".

את ההסמכה לרבנות קיבל לפני המלחמה בשנת 1971, ואחר-כך נישא לחנה, ויחד היו מראשוני המתיישבים בחברון. כך הכיר את אנשי גוש אמונים, ובהמשך צורף למזכירות גרעין אלון מורה, יחד עם יהודה עציון, מנחם פליקס, הרב יוסי ארציאל ובני קצובר.

הרב לוי גאה בגיוסם לפעילות של אורי אליצור והרב דן בארי: "זו היתה תקופה של פעילות יוצאת מהכלל: לימוד תורה מתוך התעלות, התלהבות וריקודים. אני זוכר שאחת העליות הגדולות לסבסטיה היתה סביב תשעה באב. לא היה כסף לקנות אוכל לסוף הצום, ותפקיד הגיוס הוטל עלי. פניתי לתורם שהיה מוכן לשלם 5,000 לירות – סכום גדול מאוד באותה תקופה, הוא ביקש ממני לפגוש אותו בבית קפה בתל אביב כדי לקבל את הכסף. כך מצאתי את עצמי נכנס לבית קפה באמצע צום תשעה באב, מקבל את הכסף ומארגן במהירות מזון לשבירת הצום. זה סיפור אופייני לפעילות שלנו אז – הפתרון תמיד הגיע ברגע האחרון".

הרב ראש הישיבה

בשנת 1974 השתתף הרב לוי ב'מבצע קבורה'. במלחמת יום כיפור קברו אלפי הרוגים בקבורה זמנית, ללא טקסים או קרובי משפחה. שנה לאחר מכן ערכו במשך חודש שלם אלפי לוויות מסודרות. לצורך כך הוכשרו רבנים רבים בקורס מזורז והפכו לרבנים צבאיים. הרב לוי היה ביניהם: "כל רב היה מקבל 'סידור עבודה' של חמש או שש לוויות כל יום. זה היה חודש טעון".

בקורס פגש את הרב יעקב אריאל, לימים רבה של רמת גן ואז ראש הישיבה התיכונית בכפר מימון, שהציע לו לעבור ליישוב ולהקים שם חטיבת ביניים. "זה לא היה קל לעבור מירושלים לכפר מימון שבדרום הרחוק", נזכר הרב לוי. "אז גם הכבישים לא היו כל-כך טובים והיישוב היה קטן הרבה יותר. אבל בכל זאת באנו".

חודשים ספורים אחר-כך היתה עלייה לקדומים, והרב לוי התבקש להצטרף. "השבתי להם שאם חסרים אנשים אני בא, אבל אם המקומות מלאים – אני נשאר בנגב. ברוך השם, לא חסרו אנשים".

לאחר כמה שנים עבר הרב אריאל לימית, כראש הישיבה שם, והרב נריה זצ"ל הציע את תפקיד ראש הישיבה בכפר מימון לרב לוי. הוא שימש ראש ישיבה עד שנת 1986, אז נבחר לתפקיד מזכ"ל המפד"ל.

את דרכו הפוליטית החל הרב לוי, שאביו היה כזכור ח"כ מטעם המפד"ל, דווקא בסיעת מצ"ד (מחנה ציוני דתי) של הרב דרוקמן. מצ"ד הוקמה על-ידי פורשי המפד"ל, ביניהם חנן פורת, יוסקה שפירא ומשה צבי נריה, שהתנגדו לקו המתון שהציגה המפלגה ולתמיכתה בהסכם השלום עם מצרים. אחרי שלוש שנים, בשנת 1986, חזרו אנשי מצ"ד למפד"ל, והרב לוי נבחר למזכ"ל המפלגה.

"זו היתה הפתעה גדולה", הוא מודה. "היתה קונסטלציה מסוימת – רצו מישהו חדש אז נבחרתי".

בשנת 1998, עם מותו של מנהיג המפד"ל זבולון המר ז"ל, מונה הרב לוי ליו"ר המפלגה.

האם הרב מתחרט על הכניסה לפוליטיקה? מניסוח תשובתו אפשר להבין שהתשובה אינה שלילית נחרצת: "הצעדים שלי נעשים בהתייעצות עם מורי ורבי הרב אליהו. כשהציעו לי לרוץ למזכ"לות המפד"ל הרב יעץ לי ללכת לפוליטיקה. לפני שנה, כשאפי איתם התמנה ליו"ר המפלגה, ביקשתי מהרב אליהו לחזור לישיבה, אך הרב לא נתן לי רשות".

טעם השכול

לזוג לוי חמישה ילדים. איילת השחר הי"ד, שנהרגה בפיגוע בירושלים בנובמבר 2000, היתה אחת מההרוגים הראשונים של האינתיפאדה השנייה. בעלה, שנישא שוב בינתיים, מגדל את בתם ונמצא בקשר הדוק עם משפחת לוי. לזכרה של איילת השחר הוקמה עמותה שעוסקת בחלוקת מזון לנזקקים.

הבת השנייה, מוריה (נשואה + לשלושה), גרה בכפר מימון ומלמדת חינוך מיוחד בקיבוץ סעד. שירה מתגוררת בירושלים ועובדת בחוות שדה בר בנוקדים. שמואל אב לשניים, עובד בעבודה ביטחונית וגר בפתח תקווה, והבן הצעיר, יונתן, עומד להינשא בקרוב ולומד בנווה דקלים.

בעקבות השכול הפך הרב לוי לפרק זמן של כשנה וחצי ליו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה, והתוודע לבעיות המורכבות של המשפחות השכולות. "מאוד חיזק אותי", הוא מספר, "שכאשר הייתי באבל הגיעו אנשים שלא הכירו אותי אישית, אבל היו נפגעי פעולות איבה ורצו לבוא לנחם ולחזק אותי. אני זוכר שהביקורים שלהם נתנו לי כוח מיוחד. כיום אני משתדל להגיע לטקסים ולא-עלינו להלוויות, כדי לחזק משפחות של נפגעים אחרים".

מגרש ביתי


תחביבים

לרב אוסף בולים גדול עוד משנות ילדותו, שהוא המשיך לטפח עד השנים האחרונות. בין הבולים גם כאלה שהונפקו לרגל שובו של המלך המרוקני מוחמד החמישי.

מוסיקה

מנגן על קלרינט באירועים משפחתיים. "למדתי לבד", הוא אומר.

ספורט

משתדל ללכת מספר פעמים בשבוע. בדרך כלל הוא הולך בשבילי המושב כשעה בשעות הבוקר.

ספרות

"אני אוהב לקרוא את עגנון, וממליץ לכל מי שרוצה לחוות ספרות יהודית יפה ועשירה לקרוא את כתביו. אני גם משתדל לקרוא ספרות עכשווית יותר. קראתי למשל את ספרה של שולמית לפיד שעסק בתחילת ההתיישבות בארץ. בכל מקרה, צריך לברור היטב מה ניתן לקרוא".

לוח זמנים

בדרך כלל מחלק את זמנו כך: ימי ראשון עד רביעי בירושלים, יום חמישי בתל אביב ויום שישי בדרום ("עדיף ללא פגישות, אבל אם אין ברירה אז בבית או במועצה האזורית"). משתדל לחזור כל ערב הביתה.

פסק זמן

אחת לשלושה שבועות משתדל לפנות לעצמו יום: ללימוד, לסידור המחשבות או סתם לסידורים. "אם מתכננים את זה מראש, זה אפשרי".

חופש

בדרך כלל שבתות אצל המשפחה. משתדלים להימנע מיציאה לשבתות ציבוריות. פעמיים בשנה יוצאים לחופשות קצרות ("בין שלושה לחמישה ימים"). המקום המועדף בשנים האחרונות הוא רמת הגולן. היו גם במצפה רמון ובמקומות נוספים. לחו"ל נסעו רק בתפקיד, והרב משתדל שלא לשהות בשבת בחו"ל.

טיול שורשים

"כשפרס התמנה לראשות הממשלה, אחרי רצח רבין, הוא ארגן משלחת לביקור אצל מלך מרוקו. למרות שהמפד"ל היתה אז באופוזיציה, הוא הזמין אותי להצטרף. סירבתי, כיוון שהביקור נועד לקדם את תהליך אוסלו".

אישיות היסטורית

"יש הרבה דמויות מההיסטוריה היהודית שיש מה ללמוד מהן. לאחרונה, במלאת 800 שנה לפטירתו של הרמב"ם, קיימנו ישיבת כנסת מיוחדת וחזרנו והתפעלו מדמותו ומפועלו".

אישיות עכשווית

"גם בדור הזה יש הרבה דמויות חשובות. בין השאר הרב מרדכי אליהו, שאני נועץ בו לעתים קרובות ולומד ממנו הרבה".