גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 86ראשיהפצה

הוי ארצי - בגליון השבוע

25/03/04, 00:00
חגי סגל

תעלול חיסול

בנפול אויבך אל תשמח, הטיף השבוע קריין-פדגוג ברשת ב' בעקבות חיסול אחמד יאסין. שטויות. הפסוק הנ"ל חל על אויבים פוליטיים, על שכנים רעים, על כדורסלני קבוצה יריבה, אך לא על אויבים עמלקיים נוסח יאסין, שאחרי מותם בטרם עת אפילו מצווה לשתות לחיים ולומר שירה (ראה מסכת מגילה דף ט"ז עמוד א', מה אמר בעניין זה מרדכי היהודי להמן, מאבות אבותיו של השייח' הצרוד מעזה).

מה שנכון, אין סיבה לשמוח יותר מדי, ולא רק בגלל שעלולה לבוא נקמה. אילו חיסול יאסין היה חלק ממערכה מקפת באויב הפלשתיני, מערכה המתבטאת גם באחיזה עיקשת בכל סלעי קיומנו, היתה סיבה למסיבה. אפילו לנשף המוני. אבל מהרגע שראש-הממשלה ושר הבטחון החליטו לעקור את המעוזים, אין הרבה טעם בחיסול יאסין.

החיסול הזה נעשה ממניעים פסולים במסגרת נקיונות פסח של המצפון הממשלתי. שרון ומופז, שבחודשים האחרונים נכנעו רשמית לטרור החמאסי, מקווים שחדוות החיסולים תקהה את רושם כניעתם. הם החליטו להסיח את דעת הבריות מחרפת הנסיגות באמצעות קולות נפץ עזים והלוויות ענק בצד השני של הגדר. אחרת, קשה להסביר מדוע חוסל יאסין דווקא עכשיו. הפיגוע באשדוד הרי לא היה חמור יותר מהפיגוע במלון פארק, מהדולפינריום, מקפה מומנט, מהאוטובוסים המפוצצים בערי ישראל. כבר אז היה אפשר וצריך לחסל את יאסין וכנופייתו, אבל שרון העניק להם חסינות גורפת. איפוק זה כוח, הוא מלמל. אז מה פתאום הוחלט עכשיו לא להתאפק?

ועוד שאלה: אם הוחלט עכשיו להיכנס בחמאס עד רדתו, איך זה שמאות מחבלים חובשי מדים הצטלמו ללא פגע בהלווית מנהיגם? האם המזל"טים חדי העין שלנו, שהצליחו לזהות את יאסין באפלולית הלילה, התקשו להכווין אליהם מסוקי אפאצ'י לאור יום?

התשובה היא ששרון ומופז לא מתכוונים באמת להדביר את החמאס ואת שאר ארגוני החבלה. פה ושם הם מיירטים צורר כזה או אחר, אבל המענה העיקרי שלהם לטרור הפלשתיני הוא תכניות הינתקות. לכן אפשר לקבוע בצער שחיסול יאסין השבוע היה מחווה תיאטרלית גרידא של אנשים שאיבדו את טעם הלחימה. הכל כאילו.

היכונו לנסיגה הבאה

מי שחושב שקווי 67' הם הקווים האדומים של השמאל, ואחריהם לא יהיו עוד ויתורים, כנראה לא קרא את הראיון עם השחקן יוסי פולק ביום ו' האחרון במקומון 'תל-אביב'. פולק, שהתנדב יחד עם שחקנים נוספים לקליפ חדש של ארגון בצלם, מביע בראיון תמיכה מלאה בזכות השיבה הפלשתינית. "אני בעד שכל מי שגירשו אותו, שיחזירו אותו", הוא אומר חד וחלק. בתשובה לשאלה אם אינו חושש ממצב שבו הערבים יהיו כאן רוב, עונה פולק: "אני לא מבין גדול בדמוגרפיה, אבל אני אחיה עם מה שיש".

על פי קצב ההתגמשות האידיאולוגית בדור האחרון, נראה שבתוך חמש שנים מפלגת העבודה תיישר קו עם פולק, ובתוך 10 שנים גם הליכוד יגיע אליו. דברים שרואים מכאן לא רואים משם, יסביר אז המנהיג התורן במצודת זאב.

תחנת רוח

לעונג הוא לי לחשוף כאן כשרון כתיבה צעיר במחנה הציוני דתי המתנחל. בעצם, לא בדיוק לחשוף: הכותב שבו מדובר משתמש עדיין בשם עט, דני אנג'ל, ואחרי לבטים קשים החלטתי לא להפר לפי שעה את צו החסיון שהוא הנפיק לעצמו. נספר רק שמדובר בתושב גוש עציון, החובש את ספסלי ישיבת ההסדר של הרב שטיינזלץ בתקוע. אפשר למצוא את פרי עטו בעלון ייחודי שהוא עורך עם שני חבריו, 'תחנת רוח', אשר מופץ בשנה האחרונה בין תלמידי תיכון חילוניים. דווקא חילוניים.

אנג'ל וחבריו, נרי לוי ודוד שמחון (שמות אמיתיים, הפעם), מסתייעים בתרומה נדיבה של גורם מעוניין. הם כותבים על סוגיות דת ולאום בהתנסחות חילונית, ומקימים גשר תרבותי בין תלמידי רנה קאסן, למשל, להווי של עולם הישיבות, בין שירי עברי לידר לליריקה התנ"כית. סוגיות אמוניות המטרידות גם בני תורה מוגשות בשפה שמסוגלת להלהיב חילוניים. מעבר לכך יש שם נסיונות חינניים לביעור הבערות. הנה, לצורך הדגמה, ציטוט חלקי מאוד מהמדור של ביג'ל, עלילה תנ"כית, שהביא בגליון האחרון את סיפור גדעון ("בואו חבר'ה, הורגים מדיינים").

"כאשר היה בטוח ממש במאה אחוז שאלוקים איתו, גייס גדעון את הישראלים המפוזרים בשבטיהם הצפוניים באמצעות תקיעות שופר, יוני דואר ומלאכים, למלחמה במדיינים. כולם נורא נורא התלהבו מהמלחמה, ובאו עמוסי אדרנלין ומנות קרב.

"דבר ראשון, קיבל גדעון פקודות מקודקוד, את כל הפחדנים תשלח מכאן. ההודעה עברה במכשירי הקשר, וכהרף עין נטשו את המחנה 22 אלף חיילים חסרי מוטיבאציה קרבית בסיסית. הם הרימו את הרגלים, ועלו אל הר הגלעד ללוות את המערכה מלמעלה, ולהצטרף כשהמצב הבטחוני ישתפר. נשארו עוד 10 אלפים חייל, עדיין הרבה מדי.

"גדעון נקרא למבחן מים נוסף, הפעם על חשבונו: 'קח את כל החיילים לשתות בעין חרוד, ולפי סגנון השתייה אומר לך מי יצטרף לקרב ומי יישאר לשמור'. כחיילים שרגילים לקבל פקודות בלתי הגיוניות בעליל, הלכו כל הלוחמים לשתות משהו, ורק מי שבחר בסגנון השתייה המקורי זכה להיות חלק מהנבחרת. ברור שלא היו הרבה כאלה, בערך 300, אבל בשביל אלוקים זה היה יותר ממספיק".


ערוץ ההיסטריה

במהדורת יום ג' בערוץ 2 שודרו בזה אחר זה כתבות על נקמת אחמד יאסין הממשמשת לבוא, כתבות שכאילו תואמו עם האגף למלחמה פסיכולוגית בחמאס. הן נחתמו בכתבה על מוקד נט"ל, נפגעי טראומה לאומית, המושיט סעד טלפוני לישראלים מוכי אימת חמאס. בעיקר ישראליות.

גם בלי להבין הרבה בפסיכולוגיה, אפשר לקבוע שההמלצה הכי טובה לנזקקי נט"ל היא לא לצפות בחדשות ערוץ 2. כמה שפחות יונית לוי, ככה יותר טוב לנפש.

פרדוכס

מחקר רפואי מקיף בארה"ב קבע זה עתה שהעישון אמנם רע מאוד לבריאות, אך משפר את תפקודי המוח. בהזדמנות כדאי גם לעשות מחקר שיבדוק איך זה שאנשים עם תפקודי מוח כה משופרים משתטים לעשן.