גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 86ראשיהפצה

הקאמבק של ההייטק - בגליון השבוע

מייסד ויו"ר חברת RAD מסביר את ההתעניינות ההולכת וגוברת בתעשיית ההייטק הישראלית בעולם, ומנתח את הצפוי בעתיד.
25/03/04, 00:00
זוהר זיספאל

נתחיל בשאלה שחוזרת בימים אלה: האם הבועה חוזרת? שאלה שמופיעה הרבה בעיתונים, ומצד שני אני אוסיף שאלה אחרת משלי: האם שוק ההיי-טק בעצם מתייצב, ונגמר העניין? אנסה לענות על שתי השאלות האלה.

קראתי פעם ספר שמדבר על בועות. הוא לוקח את הבועות מרחק גדול: ממסעי הצלב בצד אחד לטוליפים בהולנד מצד שני. בעצם הוא מראה שכל הבועות מתנהגות אותו דבר, אבל הן לא חוזרות על עצמן באותו תחום. לפחות לא במשך חיים של אנשים שחוו את העניין הזה.

אני חושב שבמקרה שלנו, אם אנחנו מסתכלים על מה שקורה היום בהיי-טק, זה ברור מאוד. אנשים שהיום צועקים "בועה, בועה" כאשר נאסד"ק עומד על 2000 נקודות הם אלה שלא צעקו כשנאסד"ק היה 5000 לפני 4 שנים, אז ברור שיש פה מעצורים טבעיים.

האם לא יהיו עוד בועות? ודאי שיהיו, אבל בתחומים שונים. אולי ביו-טק הוא תחום שתהיה בו בועה, למרות שכבר היתה בו בועה בשנות ה-80, אבל יכול להיות שאנשים שכחו את זה. אבל אני לא לגמרי בטוח שביו-טק מתאים לישראל, משום שהוא דורש הרבה מאוד סבלנות, אורך רוח ואורך זמן, וזה לא אנחנו.

תקשורת בצינורות כמו חשמל

בחזרה להייטק, רציתי לתת עוד כמה דוגמות, שמראות שעדיין קורים דברים חדשים בטכנולוגיה. קודם כל בתחום ה-wireless. אנשים מכירים את זה ממה שקורה היום בעולם הסלולאר, אבל זה רק בתחילת הדרך. אנחנו רק מתחילים את המהפכה הגדולה ב-wireless.

היום כשרוצים לשדר בתחום מסוים צריך שיקצו לך תדרים, אז אם הטלוויזיה משדרת בתחום מסוים הוא רק של הטלוויזיה, ואם מישהו רוצה לשדר מבית אחד לבית שני אז הוא צריך תדרים, והצבא צריך תדרים, וכל אחד מקבל תדר אחר. אבל יש רק ספקטרום אלקטרו-מגנטי אחד, והוא הופך בעצם לצוואר בקבוק.

למה הדבר דומה? לאדם שרוצה לנסוע מירושלים לתל אביב, ומקצים לו כביש כדי שיוכל לנסוע – אבל אף אחד אחר לא יוכל לנסוע בו, גם כשהוא לא נוסע. כלומר, כל עוד לא המצאנו ספקטרום אלקטרו-מגנטי נוסף, ואגב, אני חושב שיש כזה, אבל עדיין לא גילינו אותו, צריך למצוא דרך יעילה יותר להשתמש בספקטרום האלקטרו-מגנטי, ומה שבעצם הולך לקרות זה שהוא יהיה בדיוק כמו כביש.

זאת אומרת, שיהיה רישיון נהיגה, וכשננהג נדע לפנות דרך ולהשתלב בתנועה. צריך שיהיו מספיק כבישים בשביל שהמכוניות לא יעמדו בפקקים. ב-wireless זו לא בעיה, כי היום כל אחד מקבל כביש משל עצמו, אז יש המון כבישים רזרביים בשוק. בעצם נוכל להשתמש בהם הרבה יותר.

בעצם, עולם שירותי תקשורת הולך להפוך לשירות, כמו חברת החשמל או המים. ברגע שכל התקשורת הופכת לפרוטוקול EP, וזה בעצם מה שקורה, אין הבדל בין דיבור, נתונים, טלוויזיה ווידאו. אין שום סיבה שמי שמוכר לך את זה לא ימכור לך פשוטbeat per second , כמו שחברת חשמל לא יכולה להגיד לך שאם אתה משתמש בחשמל למקרר שלך תשלם יותר מאשר לדוד החשמל. חשמל זה חשמל, אתה עושה איתו מה שאתה רוצה.

באותה מידה גם חברות התקשרות לא יוכלו להגיד לך שאם אתה משתמש ב-beat per second לדיבור תשלם יותר מאשר לאינטרנט או לווידאו. אבל מה שתיארתי במילים קצרות דורש מהפכה אדירה בכל השוק הזה, מבחינת תשתית וציוד, ויגרום לזה שחברות רבות יתחילו לתת שירותים בצינורות דיגיטליים, שבהם יתנו לנו תקשורת כמו שנותנים לנו היום חשמל.

שיחה מאמריקה לכלכלתה

לגבי השאלה אם סין והודו מהוות איום מבחינת ישראל:
סין היא איום מסוים, אבל בעיקר לקוריאה וליפן. אנחנו, למשל, הצלחנו מאוד בסין, אבל בשנים האחרונות ירדנו ביחס לשיא שלנו, בגלל תחרות של חברות סיניות. הם טובים מאוד בהעתקות. כשהם מעתיקים מוצרים שלנו זה נראה בדיוק אותו דבר, אבל בסופו של דבר הם עושים את זה במוצרים, בתחום הנמוך, וכאן היתרון של ישראל.

הודו לעומת זאת היא מרכז תוכנה. הם מתמחים והם עושים את זה יפה, אבל ברמות נמוכות של תוכנה. מהבחינה הזו הם שוב לא משתווים לישראל. הם טובים מאוד במוקדי שיחות, שזה לא כל-כך רלוונטי לנו ומאוד רלוונטי לארה"ב, אבל גם זו תופעה שאני לא בטוח עד כמה היא תימשך. היום מוקדי שיחות עוברים מארה"ב להודו, וכשאתה מצלצל בארה"ב ומבקש שיתקנו לך את הטלוויזיה אתה בעצם מדבר עם מישהו בכלכתה.

אז יכול להיות שזה לא דבר גדול, ויכול להיות שזה עלול לפגוע. ישראל מוכרת המון מהציוד שמחבר את מרכזי התקשורת האלה בין ארה"ב והודו. בסופו של דבר השיחות הללו צריכות לעבור וצריך לעשות עוד תקשורת, אז הנה, גם אנחנו נהנינו מזה.

יכול לקרות גם הדבר ההפוך. למשל, יש לחברה שלנו יש לקוח גדול שעשה איתנו פרוייקט כזה. הוא קנה והיה מרוצה מאוד, אחרי כמה חודשים הכפיל את הציוד, ואחרי כמה חודשים הוא בא עוד פעם והכפיל, זאת אומרת פי 4. אנחנו כמובן מאוד נהנינו, אבל אחרי כמה חודשים הוא אמר שהוא רוצה להחזיר את הכל.

הוא אמר: הבעיה היא לא שלכם, אמנם הרבה יותר זול להחזיק מרכז כזה בהודו, אבל יש לנו פתאום פי 4 יותר מרכזים, משום שמסתבר שיש פי 4 יותר שיחות למוקד השיחות. זאת אומרת שיש לזה גם חסרונות. התקשורת בין ההודים לאמריקנים לא עובדת כל-כך טוב, ולכן השיחות מתארכות. המבטא של ההודים לא תמיד ברור, והאמריקנים רגישים למבטא, אז אנחנו מקבלים מהפך לכיוון השני.

ההיי-טק בישראל במצב טוב

אני רוצה לחזור ולדבר על ישראל בכל המבט הזה. איפה עומדת ישראל בהיי-טק אחרי הנפילה הגדולה? היתרון היחסי של ישראל בעולם התחזק מאוד, בעיקר בשנים האחרונות. זה נובע מכך שהיתרונות הבסיסיים שלנו בתחומי היזמות והטכנולוגיה נשארו.

המפולת בחברות הישראליות, למרות שהיא נראתה נורא, היתה הרבה פחות גרועה מאשר בארה"ב. זה נובע בעיקר מכך שהחברות האמריקניות התבססו על שיווק, ולכן הבועה שם היתה עוד הרבה יותר מנופחת, וכשזה התפוצץ נשאר מזה הרבה פחות.

גם האמריקנים ראו שמה שקרה בישראל בעקבות המפולת הוכיח שהתעשייה פה הרבה יותר יציבה והרבה יותר מבוססת על טכנולוגיה אמיתית מאשר אצלם. בפעם האחרונה שהייתי בעמק הסיליקון נתתי שם הרצאה, ופתאום פנו אלי המון משקיעים ורצו לפגוש אותי. בדרך כלל הם משקיעים רק בעמק הסיליקון. חלקם כבר השקיעו בישראל, כולל אלה שנשבעו לי שהם מאוד מעריכים אותי ואת התעשייה הישראלית אבל להשקיע פה זה רחוק מדי.

ההיי-טק עולה כרגע בחזרה. יש עכשיו צמיחה בשוק, והצמיחה הזו מעמידה את ישראל במצב טוב יותר ממה שהיה קודם. קרה עוד דבר, והוא שבאירופה קמו הרבה קרנות סיכון כדי להשקיע בהיי-טק האירופי, אבל לא קרה שום דבר באירופה בתחום ההיי-טק. המנטאליות האירופית פשוט לא מתאימה
לסטארט-אפ. בסופו של דבר ההיי-טק הישראלי ייצא מורווח גם מזה.