גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 86ראשיהפצה

סוף עידן הזהב השחור - בגליון השבוע

למרות ניסיונות ההדחקה במדינות המערב משבר אנרגיה גדול הטווח של דור אחד הוא בלתי נמנע. הנפט, שעתודותיו הולכות ואוזלות והפקתו הולכת ומתייקרת, מצוי בעיקר בידיים אסלאמיות, ותמלוגיו משמשים גם למימון טרור ולהסתה אנטי-מערבית. החוקרים גל לופט ואנני קורין הקימו בארה"ב מכון לקידום המעבר לדלקים חלופיים, במטרה לשבור את התלות בנפט שהופכת בהדרגה לסיכון ביטחוני גלובלי. ולמדינת ישראל הם מציעים לא למהר ולוותר על נכסים: ההתפתחות העתידית של תחליפי הדלק תיצור מצב בינלאומי חדש, שבו מדינות ערב יאבדו את רוב כוחן והשפעתן.
25/03/04, 00:00
עדי גרסיאל

אחת התיאוריות המנסות למצוא הסבר לחידת הנפט גורסת שמקורו בשומן של בעלי חיים קדמוניים, אולי דינוזאורים, שהפך בבטן האדמה לנוזל השחור עתיר האנרגיה. למרות שהמזרח התיכון הוא כידוע אחד מספקי הנפט העיקריים בעולם, לא זכתה ארצנו הקטנה לחברות בארגון אופ"ק, המאגד את יצרניות הנפט הגדולות, ולא רק בגלל שרוב חברותיו עוינות אותה. בישראל, למרות מאמצים לא מבוטלים, מגלים בעיקר סימני נפט. ועם סימנים אפשר אולי להקפיץ מניות של חיפושי נפט בבורסה, אבל קשה מאוד למלא אפילו מכל דלק אחד.

הציניקנים יאמרו שכנען תמיד היתה ארץ זבת חלב ודבש, ולכן תמותת הדינוזאורים באזור שבין דן לאילת היתה נמוכה. למדענים יש גם הסברים אחרים. כך או כך, המצב שבו מקור האנרגיה העיקרי של העולם נשלט על ידי ברנשים עם כאפיות נראה לנו כגזירת גורל, שצריך לחרוק שיניים וללמוד לחיות איתה. משהו כמו אגרת הטלוויזיה.

גל לופט ואנני קורין חושבים אחרת. השניים עומדים בראש מכון מחקר אמריקני, 'המכון לניתוח ביטחון עולמי', ובמהלך כנס ירושלים בשבוע שעבר הם פרשו את משנתם בנושאי אנרגיה וביטחון.

עתודת הנפט מידלדלת

קורין ולופט יזמו את הקמת המכון אחרי הפיגועים ב-11 בספטמבר בארצות הברית. הם גיבשו סביבם קבוצה של אנשים שבאים מרקע ביטחוני אמריקני, כמו ראש הסי.אי.איי לשעבר, ג'יימס וולזי, מדענים ואנשי טכנולוגיה. מטרתם העיקרית: גיבוש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח להקטנת התלות של ארה"ב בנפט.

אנני קורין: "75 אחוזים מהנפט בעולם נמצאים בידיים של העולם המוסלמי. רובם במדינות ערביות, אך לא כולם. ניגריה היא דוגמה למדינה שאמנם אינה ערבית, אולם בחלקים ממנה נהוגה חוקה אסלאמית קיצונית. הנפט ותמלוגיו, מאפשרים ליצרנים לשלוט על חלקים ניכרים מהכלכלה העולמית, ומה שיותר חמור, אחוזים לא מבוטלים מכספי הנפט מוצאים את דרכם למטרות אנטי-מערביות, כמו טרור, פיתוח נשק להשמדה המונית וספרות נגד המערב 'הכופר'".

ארה"ב, אומרים השניים, צורכת כרבע מכמות הנפט המיוצרת בעולם, מה שהופך אותה לצרכנית הגדולה בתבל.

אבל יש לה שדות נפט בטקסס ובאלסקה.

לופט: "נכון, אלא שהם מהווים בסך הכל 3 אחוזים מעתודות הנפט העולמיות. במצב העניינים הנוכחי, ארה"ב תלויה בצורה כמעט מוחלטת בערבים, והיא נאלצת לשלם בכסף וגם במדיניות כדי לרצות אותם. האבסורד הוא שלמרות מיליארדי הדולרים שהערבים מקבלים תמורת הנפט, העוינות שלהם לאמריקה רק מתגברת. מטרת המכון שלנו היא לשבור את מעגל הקסמים הזה ולנתק את התלות העולמית בזהב השחור".

למה לא לקנות נפט ממדינות שמחוץ למזרח התיכון, כמו רוסיה, מקסיקו או חלק מאפריקה?

"זה פתרון קצר מועד. אם נרכוש כמויות גדולות של נפט מחוץ למזרח התיכון רק נדחה את הבעיה: עתודות הנפט מחוץ לעולם הערבי ידוללו, ובעוד עשרים שנה נמצא את עצמנו במצב גרוע עוד יותר, שבו כל הנפט בעולם יהיה בידי מדינות מוסלמיות".

האמריקנים כבר מבינים

אז איך מקימים מכון כזה בתכל'ס?

"פונים לאנשים, משכנעים אותם להצטרף למחקר או לתרום. מדובר באנשים שמודעים לבעיה, שמבינים שהעניין הזה הוא ממש בנפשנו, שזה מסוג הדברים שלא ייפתרו בעצמם אם נשב ונחכה. אנחנו מדברים על אנשים שיש להם היכולות לבצע סינתזה של כמה תחומים: ביטחון, כלכלה, אנרגיה, טכנולוגיה.

"אנחנו מנסים לתקוף את הנושא מכיוונים שונים, ולצאת בסופו של דבר עם מסר הגיוני שפשוט קשה לטעון נגדו. כשמסתכלים על הנתונים של היום ועל המגמות לעתיד מבינים שזו דרך ללא מוצא. מי שחושב היום על הילדים ועל הנכדים שלנו מבין שהמשבר הוא בלתי נמנע, וככל שנקדים אותו נסבול פחות בעתיד. צריך לזכור שמדובר במהפכה שלא לוקחת כמה חודשים, אלא לא מעט שנים. אנחנו מעריכים שיידרשו בערך 20 שנה כדי לנתק את התלות בנפט".

קורין: "הצרכנים העיקריים של נפט ומוצריו הם כלי הרכב. כשני שליש מייצור הנפט העולמי מגיע לתחבורה. אם נצליח לנטרל את החלק הזה, הנפט יהפוך לעוד סחורה, כמו מלח או קפה – חשובה וחיונית, אך לא אסטרטגית".

לופט: "אנחנו חושבים שכיום הגענו לנקודת זמן שבה המעבר הזה הוא לא רק נחוץ, אלא גם אפשרי. כדי לקדם את העניין אנחנו זקוקים להבנה שמדובר בנושא של ביטחון לאומי, לנכונות של מנהיגי המדינות החשובות בעולם לדחוף את הנושא. אנחנו הגענו ארצה (לכנס ירושלים) כדי לנסות להעביר את המסר הזה גם בארץ".

עד כמה נושא האנרגיה החלופית עומד על סדר היום האמריקני?

קורין: "בארה"ב כבר מתגבשת ראייה שצריך ללכת בכיוון הזה. לפני שנה, בנאום לאומה, אמר הנשיא בוש שהרכב הראשון שבו ינהג ילד שנולד היום לא יהיה מונע על-ידי בנזין או סולר. גם מועמדי הדמוקרטים מדברים על תכניות דומות. כלומר, הנושא הפסיק להיות חלק ממחלוקת פוליטית. הסיבה לכך היא גם שהזווית הראייה השתנתה: תמיד כשדיברו על תחליפי נפט המוטיבציה היתה 'ירוקה' – שמירה על איכות הסביבה, מה שהפך את העניין לסוג של מותרות. היום הסיבה היא הרבה יותר דחופה, שמירה על הביטחון הלאומי.

"חשוב שבארץ יבינו את זה: אנרגיה חלופית היא היום 'אישיו' מרכזי בשיח הציבורי בארה"ב. המהפכה הזו תקרה. זה ייקח זמן, אבל התהליך הוא בלתי נמנע. העולם כבר עבר מהפכות אנרגטיות. לפני מאות שנים השתמשו בעץ כחומר להפקת אנרגיה. אחר-כך עברו לפחם, ובתחילת המאה העשרים לנפט. במאה העשרים ואחת יהיה מעבר מנפט למשהו אחר".

טוב לכלכלה העולמית

נראה לכם שבישראל לא מודעים מספיק לנושא?

לופט: "אנחנו חשים שבארץ יש חוסר הבנה לגבי ממד הזמן. אפשר לקרוא ולשמוע כאן יותר מדי על כך שהזמן פועל לרעתנו, ואם לא נגיע להסדר כלשהו עם הערבים בתוך דור נהפוך למיעוט ויקרה פה אסון. אנחנו מאמינים שזו גישה פסימיסטית מאוד. אם נצליח להביא את הנפט בעוד עשרים או שלושים שנה להפוך לעוד משאב, העולם הערבי יחזור לנקודה שבה היה לפני מאה שנה".

כלומר, אתם בעצם רוצים לסובב את גלגל ההיסטוריה ולהפוך את הערבים לעוד יותר נחשלים. לא בטוח שעוני וייאוש ייצרו שכנים טובים לישראל.

"המטרה שלנו אינה לפגוע ברמת החיים של הערבים, להיפך. ניקח לדוגמה מדינה כמו בחריין, שהיו לה עתודות נפט גדולות והיא גמרה את כולן. כיום, ללא הנפט, מצבם טוב יותר – יש דמוקרטיה, חופש יחסי וכלכלה יותר מגוונת".

קורין: "אם תשווה בין ירדן לבין סעודיה, תראה שלמרות שירדן ענייה יותר ונטולת נפט, היא מדינה חופשית יותר מסעודיה העשירה, שממנה יצאו הטרוריסטים של ה-11 בספטמבר".

לופט: "זה מצב שבו אין מפסידים: גם המצב הביטחוני העולמי ישתפר וגם הסביבה והכלכלה העולמית תפרח. הרי המצב הנוכחי הוא שהמדינות המתועשות מעבירות חלק גדול מהכספים שלהם לעולם הערבי בתמורה לנפט ומקבלות בחזרה טרור, שמכריח אותם להשקיע יותר ויותר בביטחון. וגם מדינות ערב פיתחו תלות בהכנסות הנפט שאפילו מבחינתם איננה בריאה".

קורין: "העולם צריך לייבש את הביצה. זה מצריך ראייה לטווח ארוך, אך זה בהחלט אפשרי".

נקודת התורפה של המערב

גל לופט, 38, נשוי ואב לשתי בנות, הוא יליד חיפה. הוא שירת בקבע 15 שנה בחיל התותחנים והשתחרר בשנת 98' בדרגת אלוף משנה. הוא למד בבר אילן כלכלה, ובהמשך נסע לארה"ב כדי לעשות דוקטורט באסטרטגיה באוניברסיטת גונס הופקינס בוושינגטון. לופט הוא גם מרואיין פופולרי בנושאי טרור.

"יש חיבור בין נושא האנרגיה לטרור", הוא אומר. "הנפט הוא כיום מטרה לקבוצות טרור. זה נוזל החיים של הכלכלה המערבית. להזכירך, לפני שנתיים היה ניסיון לפיגוע באתר פי גלילות. אם חלילה זה היה מצליח, היה יכול להיגרם נזק היקפי עצום לכל האזור".

קורין: "לפני שנתיים וחצי הצליח ארגון אל קעידה לפגוע במכלית נפט צרפתית ליד חופי תימן. בהודעה שהם פרסמו נאמר בין השאר, 'הפגיעה במכלית בתימן היא מכה לעורקי החיים של המדינות הצלבניות'. כלומר, גם הטרוריסטים מבינים שאחת מנקודות התורפה של המערב היא משק האנרגיה, והם ינסו לפגוע בחבל הטבור הארוך שלה. בן לאדן, שחי במערה, יכול להסתדר עם כמה נרות. אנחנו כבר לא".

אנני קורין למדה הנדסת מחשבים בגונס הופקינס והחלה ללמוד לתואר שלישי באוניברסיטת סטנפורד בטכנולוגיות מידע. במסגרת עבודת הדוקטורט בחנה את הדרכים שבהן מוטמעות טכנולוגיות חדשות בשוק.

"בשוק הנפט, למשל, יש המון סובסידיות שארה"ב משלמת כדי לאבטח את הפקת הנפט במפרץ הפרסי ואת אספקת הנפט משם, כולל צינורות ומכליות. אזרח אמריקני משלם אפוא על הדלק לא רק את מחירו בתחנה, אלא גם סכומי עתק דרך המסים שלו. לכן, אם נרצה לקדם דלקים חלופיים, הדרך המומלצת לעשות את זה תהיה לא על-ידי העלאת מחיר הבנזין, שגם ככה הולך ומאמיר, אלא באמצעות מתן הנחות לחלופות שלו".

לכמה שנים בכלל אמורות עתודות הנפט של העולם להספיק?

לופט: "אף אחד לא באמת יכול לקבוע בוודאות כמה נפט נותר עדיין במעמקי האדמה. אנו יודעים רק איזו כמות מוכחת יש. אבל הנפט לא יגמר פתאום יום אחד. מה שיקרה הוא שהמחירים שלו יעלו יותר ויותר, כיוון שעלות ההפקה שלו תגדל וגם בגלל חוקי ההיצע והביקוש. והביקוש לנפט רק עולה, כי מדינות העולם הופכות למתועשות יותר.

"איך שלא מסתכלים על זה – מצב האנרגיה העולמי הולך להיות גרוע יותר, וזה לא ייגמר טוב. כבר היום מחירי הנפט בעולם הם בשיא של כעשרים שנה. המערב חי על זמן שאול בעניין הזה. זה הזמן שארה"ב, כמובילת העולם החופשי והמפותח, תיקח יוזמה ותוביל מהלך שתכליתו הורדת התלות העולמית במשאב הזה".

מכוניות בנות כלאיים

איזה חלופות בעצם יש לנפט, גז טבעי?

"גז טבעי הוא חלופה לא מוצלחת, מכיוון שחלוקת עתודות הגז הטבעי חופפת פחות או יותר לזו של הנפט, כך שמעבר מאסיבי לגז טבעי לא יפתור את הבעיה. צריך למצוא מקורות אנרגיה שקיימים בשפע אצל הצרכניות הגדולות: ארה"ב, אירופה, סין וכדומה. קח למשל את הפחם. לארה"ב יש כרבע מהפחם העולמי. גם לסין ולהודו יש עתודות גדולות. מהפחם אפשר לייצר דלק".

אבל פחם מטנף את הסביבה.

קורין: "בעבר הפחם היה מזהם כבד. בשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות שהופכות את השימוש בו לנקי. אחת הטכנולוגיות הללו היא ייצור של דלק אלכוהולי, מתנול, מפחם. מכוניות מרוץ משתמשות במתנול. היתרון הוא שהוא פחות דליק מבנזין. כבר כיום יש כ-3 מיליון מכוניות בארה"ב שיכולות לנסוע על מתנול.

"כל יצרן מכוניות יודע לייצר רכב שיכול לצרוך כמה סוגי דלקים בעלות של משהו כמו 100 דולר בלבד. יותר מזה, רכבים כאלה יכולים לנוע גם על תמהיל של בנזין ומתנול. במכל הדלק יש חיישן שמזהה את הרכב התערובת, ומחשב הרכב יודע איך לתזמן את שסתומי המנוע בהתאם".

המפעל שמייצר אלכוהול מפחם, מספרת קורין, קיים כבר 11 שנה בארה"ב, ומייצר גאלון (קצת פחות מארבעה ליטר) בעלות של כחצי דולר. לשם השוואה, עלות גאלון בנזין מטפסת במהירות לכיוון השני דולר(!).

טכנולוגיה נוספת שמובילה חברת דיימלר (מרצדס) היא של מכוניות כלאיים (פלאג אין היבריד ויהיקלס). למכוניות ההיברידיות יש מנוע בנזין וגם מנוע חשמלי עם מצבר. בזמנו, בשנות השמונים, ניסו בחברת ג'נרל מוטורס, חברת המכוניות הגדולה בעולם, לשווק כלי רכב שהיה בהם רק מנוע חשמלי. הם נכשלו, כיוון שטווח הנסיעה שלהן היה כ-100 קילומטר לפני טעינת המצבר. המצחיק הוא שכמחצית מהרכבים בארה"ב נוסעים לא יותר משלושים ק"מ ביום, אבל האפקט הפסיכולוגי של רכב 'מוגבל' גרם לכישלון.

"למכוניות הכלאיים המודרניות – הפלאג אין, יש מכל דלק רגיל וגם מצבר שניתן לטעון אותו באמצעות שקע חשמלי ביתי רגיל. מצבר כזה יכול להספיק לנסיעה של כשישים ק"מ. אם נוסעים יותר, הרכב עובר להשתמש במכל הדלק הרגיל".

תהליך ארוך וכואב

אז החלפנו את הדלק לרכב בחשמל. אבל את החשמל הזה גם צריך לייצר ממקור אנרגיה.

קורין: "היתרון הוא שאת החשמל עושים ממשאבים מקומיים, כמו פחם, אנרגיה אטומית או סולרית. בפועל מתברר שברכבים כאלה, 85 אחוזים מהזמן אתה נוסע על חשמל. השנה כבר מייצרים רכבים כאלה, אמנם בכמות קטנה, אבל תוך זמן לא רב זה יתפוס תאוצה. קח לדוגמה את הפלאפונים בארץ. פעם הם היו נורא יקרים ומגושמים ורק מעטים החזיקו אותם, והנה תוך תקופה לא ארוכה אי אפשר כמעט למצוא מישהו שאין לו סלולרי. וכנ"ל לגבי אינטרנט מהיר".

את נותנת דוגמות ממכשירים זולים יחסית ובעלי אורך חיים קצר.

"נכון, בתחום הרכב התהליכים יהיו יותר ארוכים, בני עשרות שנים. לכן, אם נרצה שבעוד עשרים שנה זה יקרה, אנחנו צריכים לפעול כבר היום! תחשוב על מחזור החלפת הרכבים, על הזמן שלוקח לבנות מפעלים לדלקים כאלה ועל ההטמעה בתחנות הדלק".

החשמל שנוצר מאנרגיה אטומית או מפחם גם הוא פוגע בסביבה.

"נכון, אין פתרון מושלם, חוץ מאנרגיה סולרית אולי, אבל היא יקרה ובארצות נטולות שמש אתה עלול למצוא את עצמך הולך ברגל".

איך אתם משווקים את העניין?

לופט: "אנחנו כותבים בעיתונים שנקראים על-יד מקבלי ההחלטות, כמו קומנטרי, ביזנס וויק וושינגטון פוסט, ומופיעים בתוכניות טלוויזיה כמו '60 דקות'. יש לנו אתר ומגזין אינטרנט. אנחנו מייעצים לוועדות ולסנטורים בארה"ב ומשתפים פעולה עם מכוני מחקר אחרים. יש פער גדול בין מקבלי ההחלטות, שהם בדרך כלל אנשים שלא מבינים בטכנולוגיות, לבין המומחים – ואנחנו מנסים לגשר על הפער הזה.

"למעשה, כיום אנחנו מכון המחקר היחיד בעולם שהפוקוס שלו הוא ביטחון האנרגיה הגלובלי, ולכן אנחנו מוזמנים לאירועים ולכנסים. את אנני, למשל, הזמינו סי.אן.אן להתראיין בנושא טרור נגד מטרות נפט בסעודיה".

השמרנים אוהבים נפט

איזה הישגים מוחשיים כבר יש לכם?

"אנחנו מעורבים בפרויקט בעיר ניו יורק, שמטרתו להפוך את העיר לראשונה בעולם שפועלת על-ידי דלקים חלופיים. זה כמובן תהליך ארוך מאוד, אבל יש כבר גורמים עסקיים שהביעו עניין. אנחנו פועלים עם אנשי הסנאט והקונגרס, ומנסים למצוא דרך להציג לכל אחד מהם איך ההצעות שלנו יקדמו את האינטרסים שלו. לפני שבועיים ישבתי עם חבר קונגרס ממדינת מונטנה שבצפון ארה"ב. במונטנה נמצאות מחצית מעתודות הפחם של ארה"ב. אמרנו לאותו חבר קונגרס: 'אתה רוצה ליצור מקומות עבודה נוספים? יש לנו הצעה בשבילך'".

קורין: "כשאנחנו נפגשים עם חברים ממדינת איווה, שמגדלת כמויות תירס גדולות, אנחנו מציעים להם טכנולוגיות ליצור אתנול, דלק אלכוהולי שמופק מתירס".

ואיך תשכנעו נציגי מטקסס, שמשופעת בנפט?

"יש להם גם פחם, וחוץ מזה הנפט שלהם הולך ונגמר ועלויות ההפקה שלו עולות. הם כבר עברו את שיא השאיבה: 50 אחוזים מהנפט בבאר יוצא כמעט בכוחות עצמו. המחצית השנייה כבר מצריכה משאבי שאיבה שהולכים וגדלים. בטקסס כבר הגיעו לשלב הזה, ולכן אם הם רוצים לחשוב על העתיד כדאי גם להם לחשוב על מקורות חלופיים, שחלקם נמצאים אצלם במדינה".

באיזה סוגים של התנגדות אתם נתקלים?

לופט: "יש הרבה שמרנות. ישנם כאלה שנהנים מהמצב הקיים – שדולת הנפט שיש לה השפעה על המחוקקים, למשל. בכלל, לאנשים יש רתיעה משינוי, מעבר למצב שהם לא מכירים. זה מפחיד אותם. כשהתחילו לייצר את המכוניות הראשונות, לפני כמאה שנה, היו הרבה מתנגדים. הם לא הבינו למה אחרי מאות שנים שבהן רכבו על סוסים צריך לעבור למכונות משונות כאלה. היום אף אחד לא חושב על סוס כעל אמצעי תחבורה, לכל היותר לצורכי בילוי.

"אבל אנחנו לא תמימים. ברור לנו ששינוי מהותי כזה יכול להתחולל רק אם המצב יהיה בלתי נסבל. לצערי, אנחנו מאמינים שבקרוב מצב משק האנרגיה העולמי יהיה באמת בלתי נסבל".

חבר'ה, יהיה טוב!

"אני רוצה להתמקד בנקודה המרכזית: מדובר על תהליך של עשרים, אולי שלושים שנה. אנחנו עם ששרד חמשת אלפים שנה, כך שבפרספקטיבה היסטורית זה ממש קטן עלינו. אם הציבור בארץ יתאזר בסבלנות, יחרוק שיניים ויסתכל קדימה בתקווה, נוכל לעבור את השנים הקרובות, שלא יהיו קלות. אני מאמין שבטווח הבינוני והארוך ישראל תהיה במצב טוב הרבה יותר מאשר כיום. כל נבואות הזעם האפוקליפטיות יתבדו".

קורין: "לפעמים אנחנו מסתכלים יותר מדי על עצמנו ונכנסים ללחץ, ולא נותנים את הדעת על תהליכים הרבה יותר גלובליים שמתרחשים בעולם, שיביאו אותנו לעתיד ורוד הרבה יותר".

מה ישראל יכולה לעשות כדי למצב את עצמה טוב יותר בתהליכים העולמיים שאתם מתארים?

לופט: "ברמה הפוליטית – לא לקבל החלטות נמהרות. לא להילחץ ולוותר על נכסים מתוך הרגשה שאנחנו נמצאים עם הגב לקיר. לפעמים אני נדהם עד כמה בארץ לא מבינים את הכוח העצום שיש למדינה. יש כאן אווירת נכאים כאילו מחר בבוקר השמים הולכים ליפול על ראשנו, וזה ממש לא נכון.
"יש איזו מין אופנה של בכיינות, אבל מי שמסתכל על הנתונים הכלכליים והביטחוניים, למרות הטרור, מגלה שאין לזה שום בסיס. הבעיה שלנו פסיכולוגית יותר מאשר אובייקטיבית. צריך להילחם בתחושת האלה, ואני מאמין שאפשר לנצח אותן".