גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 86ראשיהפצה

על דעת עצמי - בגליון השבוע

25/03/04, 00:00
אבי סגל


תקשורת עוינת ישראל


מאז עבר אתנו לבית החדש, מתקשה מכשיר הרדיו שלי לקלוט תחנות רדיו עבריות, ולכן החל להתמקד באלו של בני דודינו מהאוטונומיה. כפי שניתן לנחש, עוד לפני חיסולו של אחמד יאסין, מידת ההסתה האנטי-ישראלית המושמעת שם לא היתה מביישת אף טור פובליציסטי של ב. מיכאל. מדי פעם יוצא לי להאזין לתחנות הללו ולחטוף התקף עצבים, וזה עוד רק בקטעים של הפרסומות.
השבוע נקלע הרדיו שלי בטעות לתחנה מסוג זה. תחילה רואיין שם ערבי ישראלי שכינה את עיכובי הערבים במחסומי צה"ל בתואר "מעשה טרור". מיד אחריו, לצורך האיזון, עלה לשידור יועץ של יאסר ערפאת וטען כי ממשלת ישראל עושה פשעים נגד העם הפלשתיני, ואילו ערפאת הוא בכלל שוחר שלום שמנע עשרות פיגועים. הוא אף טען כי בכלל לא היתה כאן אינתיפאדה אלא רק תוקפנות ישראלית. עניין חדש, הכחשת האינתיפאדה ברדיו הפלשתיני.

ברור לכל בר דעת מה יכולים דברי הסתה כאלה לעורר אצל הערבים משני צדי הקו הירוק. ברור לכולם כי כל עוד יימשכו שידורים מהסוג הזה, אין שום סיכוי לדו-קיום בין יהודים לערבים, שלא לדבר על שלום כן ואמיתי. אני חושב, כי במקום להילחם בתחנות רדיו ציוניות כמו ערוץ 7, צריך למצוא את התחנה האנטי-ישראלית הזאת, לטפל בה ובכך למנוע את ההסתה היומיומית והבלתי נסבלת שרק תורמת להמשך הטרור והפיגועים. לא הצלחתי לקלוט את שם התחנה המסיתה, אבל אם שמעתי נכון, למראיין באותה תוכנית קוראים רזי ברקאי. שר הביטחון, צה"ל - לטיפולכם.


שירת המקהלה

בשידורי הטלוויזיה של יום העצמאות הקרוב ייחשף - כמה מקורי - שיר השירים של הלהקות הצבאיות, שייבחר על ידי אזרחי ישראל מתוך רשימה בת 120 מועמדים. בני המגזר הדתי ישמחו בוודאי לגלות ברשימה, לצד 42 נציגי להקות הנח"ל השונות, לא פחות משני שירים שלמים של מקהלת הרבנות הצבאית.

בינינו, השירים 'שהחיינו' ו'ייבנה המקדש' לא ייבחרו על ידי הצופים גם אם בינתיים יגיע המשיח ויעניק להם את תמיכתו. הכללתם של שני הלהיטים ברשימה היא לא יותר מעצם שזורקת החברה החילונית לציבור הדתי, לצד תוכנית הרדיו 'מסורת מסורת' ודרגת האלוף (במיל.) של גד נבון. בנסיבות אלו, העובדה שקיבלנו שתי עצמות במחיר של אחת ראויה להערכתנו ולתודתנו הנרגשת עד דמעות.

כעת נותר רק לברר: אם כבר הכניסו את מקהלת הרבנות לרשימה, כיצד זה יכלו להתעלם בהפגנתיות מלהיט הענק של המקהלה 'צ'ריבים צ'ריבום'?

שירים חסידיים היו

בלי שום קשר לרנסנס הפתאומי של מקהלת הרבנות הצבאית, הגיע אלי לאחרונה האוסף החסידי הלא-כל-כך-חדש של חברת מדיה דיירקט, בעריכתו המוסיקלית של ישי לפידות. ארבעת הדיסקים באוסף כוללים את הלהיטים הגדולים של הפופ החסידי בטרם חדר אליו הגל החדש והמבורך המכונה בפי אחינו החילונים "הפריק-דוסים". רוב השירים באוסף מושמעים כיום בעיקר בבתי כנסת ובכמה חתונות. חלקם נשמעים כיום מיושנים, וחלקם היו מיושנים כבר כשנכתבו, אבל טוב למצוא את כולם באוסף מקיף שכזה, משום שגם המוסיקה החסידית זקוקה להיסטוריוגרפיה משלה.

חבל רק, שבדיוק כמו בהקלטות המקוריות של אותם שירים, גם אריזת האוסף הזה נראית מחולטרת למשעי: אין חוברת מילים, אין ציון מדויק של המקורות היהודיים או של שנת היציאה, אין צילומים או ציורים, ובוודאי אין מה לדבר על סיפורים מאחורי הקלעים. להוציא את העורך לפידות, גם אין שום קרדיטים על הפקת האוסף, וכנראה בצדק. אם זהו היחס למוסיקה חסידית, אין פלא ש'צ'ריבים צ'ריבום' לא מועמד לשיר השירים של הלהקות הצבאיות.

חמסה עלינו

א. כעת מתברר כי כתב החוץ של העיתון 'יו-אס-איי טודיי', ג'ק קלי, פרסם בעיתונו כתבות שקריות עם תיאורים מצוצים מהאצבע. אני רק לא מבין איך לא עלו על זה קודם – אפילו השם שלו, ג'ק קלי, נשמע פיקטיבי לחלוטין (ומי כמוני מבין בשמות בדויים).

ב. למה בכל פעם ששמעון פרס מכחיש מו"מ על הצטרפות לממשלה, אני פתאום נעשה מודאג?

ג. ארז טל עזב את ערוץ 10, אחרי שהרוויח 1.3 מיליון דולר בלי לעשות כלום. במעריב מיהרו לפרגן: "אנשי התקשורת ציינו בפנקסיהם את כשלונו הראשון", נכתב שם. איזה כישלון, הלב פשוט נשבר.

ד. בעקבות אירוע חגיגי שהשתתפתי בו אני ממליץ על 'אלמורה', מסעדה הודית בקצה המושב אבן ספיר המשלבת מזון משובח, נוף מקסים ושף המכריח את הסועדים לטעום מהמאכלים שלו.

ה. פתרון החידה מהשבוע שעבר: אם נכניס את המלים "מר ישר" (אדון הגון) לתוך עי"ן ונו"ן (כולל ו' החיבור), נקבל את הח"כ עמרי שרון, שהוא אדון הגון כשלעצמו עד שבית משפט יוכיח אחרת. וכעת לחידה קלה יותר: זנדברג עם רוני במדינת היהודים (3,2,4) – התשובה בע"ה בגיליון הבא.


יודע את מקומי

כידוע או לא, עידן האינטרנט הקסום מאפשר לי לעשות את עבודתי הפובליציסטית מבלי לכתת את רגליי למערכת העיתון. יש יתרונות גדולים ב... מה? שאני ארים רגליים? רק רגע. אני מתנצל בפניכם, קוראים יקרים, אבל עוזרת הבית שלנו בדיוק הגיעה לנקות כאן בחדר העבודה. סליחה על ההפרעה, אני ממשיך.

יש יתרונות גדולים בכתיבה בבית: אפשר לעשות הפסקות ארוכות, להסתובב קצת עם הילד, לערוך קניות כשרק צריך, לפטפט עם האשה ולשחק פריסל. יש גם חסרונות גדולים בעבודה כזאת: שאפשר לעשות הפסקות ארוכות, להסתובב עם הילד, לערוך קניות, לפטפט עם האשה ולשחק פריסל... סליחה, מה עכשיו? שאני אזוז לחדר השני? את צריכה לשטוף כאן. טוב, אעשה הפסקה ואחזור לכתוב עוד מעט.

זהו, חזרתי. אז איפה היינו? כן, בחסרונות של כתיבה בבית. כדי לעבוד באווירה ביתית, צריך כוח רצון בלתי רגיל. מצד שני, אם היה לי כוח רצון, הייתי מרים משקולות ולא עיתונ... כן? צריך לקנות לך חומרי ניקוי? אני רושם: סחבות רצפה, סנו לרהיטים ופנטסטיק לניקוי כללי. עוד משהו? טוב, אבל אם תוכלי לא להפריע לי בשתי הדקות הקרובות... תודה.

אז דיברנו על זה שאני מרים משקולות. לא, רגע, אני לא מרים משקולות, אני עיתונאי. בדיוק. הבעיה היא שבמקצוע הכתיבה לא מספיקים מחשב ושעתיים פנויות. צריך שתשרה עלי הרוח, שתהיה לי מוזה. סליחה, ביקשתי לא להפריע... באמת? אחותך הצעירה התגרשה? מזל טוב... כלומר, אני מצטער לשמוע... להוסיף לרשימה גם נוזל לניקוי חלונות? הוספתי.

אז כמו שכתבתי, אני צריך אווירה... שאני אעזור לך להזיז את המיטה? בסדר, אני בא. כן, אני יודע שיש כאן בלאגן. בשביל זה הבאנו עוזרת בית, שתסדר את הבלאגן. את לא מוכנה לעבוד בצורה כזאת? בסדר, אני כבר מסדר את החדר, את רק תשטפי. לשטוף את מוכנה, נכון? אני לא יודע אם זה טוב שאחותך התגרשה, אני לא מכיר את בעלה. הזזנו מספיק? חכי רגע, אני אקרא לאשתי מהחדר השני, היא בטוח תשמח להכיר את אחותך.

טוב, אני כבר לא זוכר מה עשיתי עכשיו. נדמה לי שרציתי ללכת לטייל עם הילד. כן, זה בדיוק מה שאני הולך לעשות.