גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 87ראשיהפצה

הכדור בידי המחנה הלאומי - בגליון השבוע

פתאום שרון נהיה דמוקרט שמקבל את הכרעת תנועתו ● בניגוד לפוליטיקאים, מתפקדי הליכוד לא מצביעים לפי אינטרסים ● עבודת שטח בגיוס מלא יכולה להתגבר על שטיפת המוח התקשורתית ● נתניהו טוב ליהודים?
01/04/04, 00:00
עמנואל שילה

המאבק על עתיד ההתיישבות קיבל ביום שלישי בערב תפנית משמעותית. אריאל שרון, האיש שלאורך כל כהונתו מצפצף בגלוי על החלטות המוסדות הנבחרים של תנועתו, הפך פתאום לדמוקרט שמקבל החלטות לפי הכרעת רוב חברי המפלגה. ככל שגבולות הארץ בתוכניותיו המדיניות הולכים ומצטמצמים, כך במקביל הציניות שלו פורצת כל גבול. שרון הצליח להעביר את ההכרעה על עמדת הליכוד לזירה שהוא מאמין שהיא הנוחה עבורו. אין לו רוב בממשלה, אין לו רוב בסיעה, אז הוא הולך על מתפקדי הליכוד, כשהוא מסתמך על סקרים שמבטיחים לו רוב בקרבם.

מצד אחד המצב נעשה גרוע יותר. שרים וח"כים שהתנגדו לתוכניות שרון יראו את עצמם נאלצים להסיר את התנגדותם אם רוב החברים יתמכו בהן. מצד שני, נקבע כאן לראשונה מנגנון שיכול, לפחות לכאורה, להשליך את תוכנית ההתנתקות לסל האשפה של ההיסטוריה.

על מתפקדי הליכוד לא יוכל שרון להפעיל את המניפולציות שהוא מפעיל על השרים והח"כים. הם אינם מקבלים ממנו ג'ובים ותיקים כמו שאול מופז וגדעון עזרא, ואינם מגבשים את עמדתם מתוך שיקולים פוליטיים אינטרסנטיים כמו אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. לעומת זאת, הם מושפעים מהמניפולציות של התקשורת, שאין ספק שתתגייס כעת לשטוף את מוחם ולעשות הכל כדי להשפיע עליהם לתמוך בשרון. ומכיוון שהנהלת הליכוד שקובעת את רשימת הבוחרים מורכבת מנאמניו של שרון, יהיה צורך גם להשגיח היטב מי נכלל ברשימת הבוחרים, ומי מוצא ממנה בתירוצים כאלה ואחרים.

כפי שהוכח בבחירות 96', עבודת שטח אינטנסיבית ומסורה של נאמני ארץ ישראל עשויה לגבור על השפעת התקשורת. יהיה צורך לגייס את כל המשאבים האנושיים והכלכליים. כל אחד יידרש לעשות משהו, מהדבקת סטיקר על המכונית ועד השפעה אישית על בעלי זכות הצבעה. בלי ערוץ שבע זה יהיה קשה יותר, אך עדיין אפשרי.

בדיעבד, אחרי שנפל הפור ומשאל מתפקדי הליכוד יצא לדרך, אפשר למצוא ערך רב בסיכויים שהמהלך טומן בחובו. אם רוב חברי מפלגת השלטון יאמרו לא בקלפי לעקירת היישובים, תהיה לזה משמעות ערכית לטווח ארוך, הרבה יותר מאשר במקרה שהמהלך ייקטע בידי היועץ המשפטי לממשלה.


הצ'אנס האחרון של נתניהו

לפני קרוב לשלוש שנים, בקיץ תשס"א, התארח ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו באולפני ערוץ שבע בבית אל. נקבע לו משדר מיוחד בן שעתיים, ובו ראיון בשידור חי ובעקבותיו שאלות ותשובות עם מאזיני הערוץ.

היו אלו ימי תחילת ההתפוררות של קואליציית ברק, ובראש הליכוד שבאופוזיציה עמד אריאל שרון. שרון נתפש אז כממלא מקום זמני, מועמד דהוי וחסר סיכויים מול מועמדותו הבוטחת והנוצצת של נתניהו. בסופו של דבר, כזכור, התקיימו בחירות לראשות הממשלה בלבד ולא לכנסת, ונתניהו בחר שלא להתמודד - שגיאה פוליטית שעליה הוא מצטער עד היום. בכל אופן, בשעת קיום אותו משדר רדיופוני היה נתניהו במעמד של טוען לכתר שבאמתחתו טענות חזקות במיוחד. סיוריו ברחבי הארץ בכלל וביש"ע בפרט נראו אז כמו מסע כיבוש קליל של מצביא רב מעללים שניצחונו מובטח.

נתניהו הגיע לאולפן חצי שעה לאחר מועד תחילת השידור המיועד, כשהוא חמוש בסיגרים ובשכן מהיישוב פסגות הסמוך, ראש לשכתו מומו פילבר. בשלב השאלות התברר כי מאזיני ערוץ שבע לא שכחו לנתניהו את הנסיגה מחברון בתחילת כהונתו, ובעיקר נטרו לו על חתימת הסכמי וואי, שבעטיה נקטעה הקדנציה שלו בידי מפלגות הימין.

לנתניהו היו תירוצים טובים. הוא המשיל את תהליך אוסלו לרכבת דוהרת, שלא ניתן לעצור אותה בבת אחת שמא תתהפך, אלא רק להאט את מהירותה בהדרגה עד לעצירתה המוחלטת. מסיבה זו, אמר, הוא נאלץ כראש ממשלה לקיים את ההסכמים שחתמו קודמיו תוך הפעלת בלמים וחסמים, כשמטרתו הסופית לכל אורך הדרך היתה לעצור את התהליך. נתניהו לא הסתפק בכך, אלא גם השמיע למאזיניו מנגינה ערבה לאוזן בדמות הבעת חרטה על מסירת חברון לערפאת. אחרי כל ההסברים, אמר נתניהו, אני מודה שהנסיגה מחברון היתה טעות.

כבר בעת שמיעת הדברים התעוררה אצלי תחושה שהם נאמרים מן השפה ולחוץ. נתניהו נשמע לפני רגע כה משוכנע בכך שלא היתה לו ברירה אלא לקיים את הסכמי חברון, עד שהצהרתו כי בכל זאת היתה זו טעות נשמעה כמו מס שפתיים לצרכים אלקטורליים. הוא לא באמת הכיר בטעותו, אלא רצה פשוט לרכוש את אהדתם ותמיכתם של שומעיו. מה יותר מחניף מלשמוע את ראש הממשלה לשעבר מודה שהוא טעה ואתה צדקת. אז נכון, את התינוקת שלהבת פס זה לא יחזיר לחיים, אבל מודה ועוזב ירוחם ויזכה מחדש באמונם של תומכיו לשעבר.

בשבוע שעבר הוכיח נתניהו שוב עד כמה היה ונשאר משענת קנה רצוץ עבור מפעל ההתיישבות ביש"ע. כל מי שעקב אחרי הקולות שעלו מכיוונו מאז פרוץ תוכנית ההתנתקות, יודע שנתניהו שולל את הנסיגה החד-צדדית מכל וכל. אבל החשש מתדמית קיצונית שתפגע בסיכוייו לזכות בראשות הממשלה הביא את נתניהו לעמדה פחדנית של הסכמה עקרונית לתוכנית. אחר כך באו תיקונים שבדיעבד ודקדוקי עניות, כמו הדיון בשאלה האם נתניהו תומך בהתנתקות ובלבד שיתקיימו שלושת תנאיו, או שמא הוא מתנגד לה אלא אם יתקיימו שלושת תנאיו.

כמו בעבר, גם כעת לא חסרים תירוצים. יש גורסים כי נתניהו יודע שהחקירות הפליליות יפילו את שרון תוך זמן קצר מאוד, ולכן אין בעיניו חשיבות להכשלת תוכנית ההתנתקות בממשלה. חשוב לו יותר להגיע למלחמת הירושה מעמדה נוחה ובלי להרגיז את התקשורת, ואז כבר ניתן יהיה להשליך את התוכנית לסל המיחזור. נתניהו עצמו תירץ את המהפך בעמדתו בטענה שהרכבת כבר יצאה לדרך ולא ניתן לעצור אותה. כן, שוב אותה רכבת דוהרת של תהליך אוסלו. טענה חלשה, לאור העובדה שהפעם נתניהו היה בתוך הקטר מהרגע הראשון, ושלדעת כל הפרשנים התנגדות ולו מינורית שלו לתוכנית היתה מבטיחה את נפילתה בממשלה.

בכל מקרה, עמדתו של נתניהו גרמה נזק רב במישור המוסרי העקרוני. גם אם תטורפד התוכנית בדרך כזו או אחרת, יהיה קשה למחוק את העובדה שנתניהו הסכים באופן עקרוני לטרנספר של אלפי יהודים שהתיישבו בשליחות ממשלות ישראל. ההסכמה הזאת תשחוק את עמידתם של חברי הליכוד, ותשפיע גם על עמדת הממשל האמריקני בטווח הקצר והארוך. בעתיד, אם ראש הממשלה נתניהו ייתבע לסגת חד-צדדית, הוא יתקשה לטעון שהוא מתנגד מוסרית לעקירת יישובים, או שהוא פוסל עקרונית ויתורים חד-צדדיים שלא במסגרת הסכמים. לפי העמדה המעודכנת של נתניהו, גם אם לא יתנו – יקבלו.

בתקשורת ובלשכת שרון מיהרו לחבק את נתניהו, להודיע שהתנאים שלו ניתנים לביצוע, ולהוסיף אותו לרשימת המנותקים. גם אנשי ארץ ישראל צריכים לעדכן את עמדתם ביחס אליו. אם נתניהו לא יתעשת, ולא יצטרף בגלוי ובפומבי לקמפיין נגד ההתנתקות, צריך יהיה להוריד אותו סופית מעמדת המועמד המועדף על מתיישבי יש"ע לראשות הממשלה. פעם הוא היה "נתניהו טוב ליהודים", אבל לאחר בריחתו מהמערכה על עתיד ההתיישבות צריך לומר לו "רווח והצלה יעמוד ליהודים" וכו'.
תמיכתו של נתניהו בהתיישבות ביש"ע, מסתבר שוב, היא עניין של כדאיות פוליטית, וזה צריך להיות גם הגורם שיקבע את מידת תמיכתה של ההתיישבות בנתניהו.


שתי המלצות לחול המועד

א. כרטיס מטמון של החברה להגנת הטבע. אם אתם משפחה ברוכת ילדים שמטיילת בארץ, תכסו את מחיר הכרטיס בכניסה משפחתית אחת לאחד מהגנים הלאומיים, ותיהנו מעוד שנה שלמה של כניסה חינם. מניסיוני, פשוט משתלם.

ב. קולנוע מעלה. במקום לראות טלביזיה או ללכת לקולנוע, צפו בסרטים של בוגרי מעלה, תיהנו, ותתמכו ביצירה קולנועית טובה יותר. 'קצת אחרת' – רגיש, יפה ונוגע ללב. 'חוק הדתיים השלובים' – שמח, שנון, מרתק ומשעשע. גם האחרים טובים.