חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 88ראשיהפצה

נישואין של כבוד - בגליון השבוע

מטרתו של 'ההסכם לכבוד הדדי', הסכם קדם-הנישואין שהוצע על-ידי ארגון 'קולך', היא דווקא חיזוק התא המשפחתי, חישוקו, והעמדתו על יסודות של שוויון, יציבות וכבוד בין בני הזוג
15/04/04, 00:00
הרב אלישיב קנוהל, טוענת רבנית רחל לבמור ועו"ד טו"ר דרורית רוזנפלד

אי אפשר להתעלם מהמציאות. בעידן הנוכחי, שבו יחסי הכוחות האמיתיים בין המגדר הגברי למגדר הנשי השתנו לכיוון השוויוני (השכלה, שכר, מעמד וכד') לא קיימת התאמה בין הערכים שעל פיהם אנו חיים ומחנכים את ילדינו לבין הכללים החלים ומיושמים בעת משבר בזוגיות.

העת המתאימה ביותר להנחת תשתית הכבוד ההדדי בין בני זוג הינה ערב ראשית דרכם המשותפת, קודם לנישואין. בעת זו, האהבה, האמון והתקווה פורחים בין בני הזוג, והסכמה לנהוג בכבוד הדדי לעת משבר אך תוסיף ביטחון, ודאות ויציבות לתא המשפחתי ההולך להיבנות.

כשם שחלק ניכר מהציבור מצמצם סיכונים שונים באמצעות רכישת פוליסות ביטוח, וכשם שרוב הציבור חוגר עצמו בחגורת בטיחות לפני נסיעה אף שהוא מקווה שדבר לא יאונה לו – באופן דומה יש להתייחס לחתימה על ההסכם קודם לנישואין. ייעודו של הסכם קדם הנישואין שכותרתו 'הסכם לכבוד הדדי' הינו חיזוק יציבות התא המשפחתי בישראל, ולא להיפך.

כאשר חלילה עלו הנישואין על שרטון, וסיומם הינו הפתרון הנכון עבור בני הזוג, אנו עדים להתפתחות תהליכים של התעלמות, זלזול, פיתוח טכניקות לעקיפת הכללים ותחושה שהכללים אינם רלבנטיים עוד. מצב כזה מאפשר ניצול ציני, לא הוגן וסחטני של הכללים הנוהגים – במטרה לזכות ב'הישגים' מתוך נקמנות ורצון לפגוע.

ההסכם מבטא שוויון וכבוד הדדי, ומקטין את פערי הכוח הקיימים לרעת האישה כתוצאה מהשיטה הנהוגה כיום. במציאות הישראלית, האיש האישה אינם יכולים להביא את נישואיהם לסיום אלא בהסכמת שני הצדדים. משום-כך, רבים המקרים בהם מוצאים עצמם אנשים כלואים בתוך מסגרת של נישואין ריקים מתוכן, ולעתים אף הרסניים.

בעינינו, עקרונות השוויון והכבוד ההדדי מהווים היסודות הראויים לבניית בית איתן ונאמן בישראל. ה'הסכם לכבוד הדדי' פועל ככלי חינוכי להנחלת עקרונות אלה מראשית יצירת המחויבות בין בני הזוג.

ההסכם ממשיך בכך במהלך חיי הנישואין, על-ידי עידוד להשקעת מאמץ מצד שני בני הזוג ב'תחזוקה' מתמדת של הזוגיות לאורך חיי הנישואין. ההסכם מהוה גם אמצעי חינוכי מובהק, המדגיש את חשיבותו של יעוץ מקצועי לשיקום הנישואין, ובכך אינו מעודד גירושין פזיזים, ללא מחשבה וללא שיקול דעת.

אולם, במקרים של זוגיות הרוסה המייסרת את בני הזוג וילדיהם, שסיומה הינו למעשה בלתי נמנע – ניתן יהיה להתגרש מתוך כבוד עצמי, כבוד כלפי בן הזוג וכבוד ואחריות כלפי הילדים. כידוע, הליכי הגירושין כרוכים ברגשות עזים ומורכבים. לעתים קרובות בני הזוג נסחפים לסחרור רגשי המתבטא במעשים נקמניים וסחטניים הגורמים עוול וסבל רב. הניסיון המעשי מלמד כי ממון הינו אמצעי אפקטיבי להתעשתות מהירה ונטישת הדרך הנקמנית והסחטנית, ועל כן נעשה בו שימוש, בהתאם להלכה היהודית, ב'הסכם לכבוד הדדי'.

סיום הנישואין תוך שמירה על כבוד הדדי מסייע להמשך הורות תקינה, מזעור הנזקים הנגרמים לילדים והתפתחות תקינה שלהם לאחר הגירושין. תוצאה נוספת הינה יצירת מרחב מספיק לכל אחד מבני הזוג בבניית זוגיות חדשה בעתיד.

ה'הסכם לכבוד הדדי' בא להוסיף על הצורך המובן מאליו לפעול באופן נמרץ ויסודי לחינוך לזוגיות במסגרות השונות בחברה הישראלית, ואין כוונה שהוא יעמוד בסתירה לכך. ההסכם מתמודד עם המציאות הקיימת, ויוצר אמצעי בעל תוקף הלכתי למקרים שבהם שיקום הנישואין אינו יכול לתקיים.

יצוין כי ראשיתו של ההסכם לכבוד הדדי בהסכם שחובר על-ידי הרב אלישיב קנוהל, טוענת רבנית רחל לבמור והרב דוד בן-זזון, שהתייעצו עם עו"ד פרופ' הרב דב פרימר, עו"ד משה דרורי (כיום שופט בית המשפט המחוזי בירושלים), עו"ד הרב דוד בס ודיינים בבית הדין הרבני הגדול.

ההסכם הובא בפני קבוצת אנשי הלכה ומשפט שכונסה על-ידי 'קולך – פורום נשים דתיות', שבה השתתפו ד"ר רות הלפרין-קדרי, הרב ד"ר נעם זהר ועו"ד וטוענת רבנית דרורית רוזנפלד. חברי הקבוצה עיבדו וליטשו את ההסכם, עד שהתגבש הנוסח הקיים. השותפים ליצירה פעלו מתוך תקווה שההסכם יתרום לכינון הבית היהודי על אדנים של כבוד, שותפות, הגינות ודרכי נעם.