חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 93ראשיהפצה

מלחמה בכפפות משי - בגליון השבוע

בעלי עסקים דתיים שביקשו לגשת למכר על פתיחת חנויות במתחם נתב"ג 2000 נדהמו לגלות שפתיחה בשבת היא תנאי הכרחי. אלי הולנדר, מנהל רשת למכירת תכשיטים ושעונים, החליט לפעול למען השבת, אבל קצת אחרת. במקום חקיקה דתית או הפגנות רחוב, שלטענתו משיגות תוצאות הפוכות, הוא מבקש לעודד עסקים שומרי שבת באמצעות כרטיס אשראי מיוחד, שיהפוך את שומרי השבת למועדון הלקוחות הגדול בישראל. קבוצת אנשי העסקים שהתגבשה ביוזמתו מאמינה שסגירת עסקים בשבת זה עניין סוציאלי בסיסי, ולא ק אינטרס של דתיים.
20/05/04, 00:00
עדי גרסיאל

מי שחולף באחד מנמלי התעופה באירופה נתקל לא פעם בתופעה משונה: בימי ראשון, מרבית החנויות בשדה, ובכללן הדיוטי-פרי הנחשק, סגורות.

יעקב הלפרין, מנכ"ל אופטיקה הלפרין, ואלי הולנדר, המנהל רשת של חנויות שעונים ותכשיטים, למדו בדרך הקשה שמה שטוב לגויים, לא תמיד עובד אצלנו. הולנדר: "הכל החל במכרז של רשות שדות התעופה לחנויות בפרויקט 'נתב"ג 2000' לפני כשלושה חודשים. קנינו את מסמכי המכרז כדי להכין הצעה".

הולנדר, עו"ד בהכשרתו, נוהג לעבור תחילה על כל דרישות המכרז בעצמו, כולל האותיות הקטנות והסעיפים המנוסחים בלשון משפטית פתלתלה. "ואז צד את עיני סעיף האומר ששדה התעופה יעבוד כל ימות השנה, פרט ליום כיפור", הוא משחזר. "אחרי שסיימתי לעבור על החומר, פניתי בכתב לרשות שדות התעופה וביקשתי, כיהודי דתי, לבטל את הדרישה הזו, כדי שלא אצטרך לפתוח בשבת".

כפייה חילונית

התגובה של הרשות היתה צפויה: היות ששדה התעופה פועל כל השנה, למעט יום כיפור, החנויות במתחם צריכות לשרת את הנוסעים לאורך כל ימות השנה. לכן מדובר בסעיף סף, כלומר אין טעם לגשת למכרז בלי להתחייב לקבל אותו.

"הנושא הזה הציק לי", מודה הולנדר. "לחובתי אומר שאולי התעוררתי מאוחר, אבל זו היתה כמעט הפעם הראשונה בחיי שנתקלתי בכפייה. אפילו בצבא, חוץ מפעם אחת שבה התעמתי עם המפקד בנושא של עבודה בשבת, לא דרשו ממני לעשות משהו שנגד את האמונה שלי".

גם את יעקב הלפרין, שהחליט לוותר על המכרז, הדרישה הרגיזה: "אני משלם מסים כמו כולם. יש לנו 70 סניפים ברחבי הארץ. ארבעה מהם נפגעו בפיגועים: בירושלים, נתניה וראשון לציון, ורשות ציבורית מונעת ממני להשתתף במכרז?! זו כפייה חילונית".

הולנדר החליט לא לוותר, ופנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כדי לנסות לבטל את רוע הגזרה: "הכנו עתירה שמתבססת על פסיקות של בית המשפט העליון ועל חוקי יסוד, כמו כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. השופט שדן בתיק הוא חובש כיפה בעצמו. הוא דפדף במהירות בחומר שהצגנו בפניו, והיו שם כמעט מאה עמודים, וכתב שני דברים: הראשון, שהשתהינו יותר מדי, שזה פגם פרוצדורלי, והשני, היותר מוזר בעיני, שעבודה של חנות בנמל התעופה בשבת היא תנאי סביר להשתתפות במכרז. למותר לציין שהוא דחה את הבקשה שלנו.

"התפלאתי מאוד שאדם דתי יכול לכתוב דבר כזה. לו אני הייתי במקומו, הייתי פוסל את עצמי מלשבת בדין בנושא שנוגד את האמונה שלי".

ההחלטה התפרסמה בעיתונים, ובעלי עסקים דתיים שגם הם ניגשו למכרז פנו להולנדר כדי לטכס עצה. "לכאורה, הייתי צריך לייעץ להם לעתור לבג"ץ, אבל היה לי חשש שאנחנו עלולים לירות לעצמנו ברגל: אם בג"ץ יפסוק שהמכרז כשר ייווצר תקדים, וכל המכרזים שיפורסמו להבא במדינה ידרשו פעילות בשבת".

לאחר התייעצות עם הרבנים שרלו ורוזן, החליט הולנדר לגשת למכרז כמו שהוא. את הפתרונות ההלכתיים הוא תכנן לגבש אחרי הזכייה. בעלי העסקים האחרים החליטו בכל זאת לגשת לבית הדין הגבוה לצדק. בג"ץ לא היה להוט לפסוק בעניין. כך גם הפרקליטות. בסופו של דבר הושג הסכם בלחיצת יד בין העותרים לפרקליטות, שהם יבטלו את העתירה וימשיכו בהליכי המכרז, ובמידה ויזכו, סעיף ההפעלה בשבת יבוטל.

התקשורת דווקא פרגנה

זהו השלב שבו אמורה התקשורת לחטוף את מנת העלבונות הקבועה שלה. אלא שהולנדר מפתיע, ומחלק לכלבי השמירה של הדמוקרטיה מחמאות ביד נדיבה: "אני חייב להודות שהסיקור התקשורתי של הנושא היה מפרגן ותרם רבות. כל יום היתה התייחסות למאבק שלנו במעריב. בערוץ 10 היתה כתבה. בגלובס סיקרו, וגם בכלי תקשורת אחרים. העיתונאים היו בעדנו. אני לא בטוח שמאז קום המדינה נרשם אי פעם פרגון לשומרי שבת כמו שהיה במקרה שלנו".

למה?

"כי לא באנו ממקום של כפייה. לא היינו אנטי. רק ביקשנו שלא יכפו עלינו לעבוד בשבת. אני חושב שהעיתונאים הזדהו עם המסר הזה. הרי תמיד האשימו אותנו, את הציבור הדתי, בכפייה דתית, ועכשיו כשהם נתקלו בכפייה חילונית, כדי להראות את האובייקטיביות שלהם, העיתונאים תמכו בנו. אברי גלעד, למשל, אחרי ויכוח בתוכנית 'המילה האחרונה' בגל"צ בנושא, אמר לעמיתו אורי אורבך: 'אתה יודע מה – אתה צודק'.

כנס שומרי שבת

פרשת המכרז, שאגב, הולנדר לא זכה בו לבסוף, שכנעה אותו להפסיק "לתת לדברים לעבור לידי" ולקום לעשות מעשה. "הרגשתי פשוט מושפל שבמדינה שלנו, מדינה יהודית, מכריחים אנשים לעבוד בשבת. בארה"ב זה לא היה יכול לקרות. החוק האמריקני אוסר לשאול עובד יהודי אם הוא מוכן לעבוד בשבת".

הולנדר והלפרין החליטו לגבש גוף שידאג לעסקים שומרי השבת. "אבל", חשוב להולנדר להדגיש, "המסר שלנו הוא חיובי בלבד. אנחנו לא עוסקים בנידויים וחרמות. לא נכפה על אף אחד לשמור שבת. בסך הכל אנחנו מבקשים לשמור על הזכות הבסיסית שלנו לשמור שבת ולהטיב עם כל מי שמזדהה אתנו".

הולנדר הורה למזכירתו לצלצל לכל בעלי העסקים הדתיים שהכיר ולהזמין אותם לכנס בנושא במלון 'שרתון סיטי טאואר'. ובניגוד לחברת כנסת מסוימת מהליכוד ששמרה על זכות השתיקה, להולנדר אין בעיה לחשוף את מקורות המימון. "אם יש דבר שאנשי עסקים לא אוהבים, זה להוציא כסף מהכיס בלי לראות איך הם מרוויחים מכך. לכן לקחתי על עצמי את הוצאות האירוח. בשלב ההוא לא ידעתי אפילו איך לענות לשאלה 'מה יהיה בכנס'. הבנתי רק שחשוב לאסוף את כולם יחד".

לכנס, שנערך לפני כחודש, הגיעו עשרות מנהלים ועיתונאים. בין השאר נכחו שאול זילברשטיין מטרקלין חשמל, משפחת הלפרין מאופטיקה הלפרין, שלמה בן צבי, מבעלי ערוץ 10, אריה פוזיילוב מהבורסה לתכשיטים וגם מנהלי רשתות הביגוד פוקס וגלי. כמו כן נכחו הרבנים רוזן ושרלו. הגיעו גם כמה אנשי עסקים חילוניים שמזדהים עם היוזמה.

שם הכנס, 'שבת מנוחה', נבחר בקפידה, על מנת להדגיש את היסודות החברתיים והמשפחתיים של היוזמה, מבלי לשוות לה אוריינטציה דתית.

במהלך הכנס סקר הולנדר יוזמות שונות שנוסו בעבר על מנת לצמצם את חילול השבת וכשלו, והציג יוזמה חדשה – כרטיס אשראי שמאפשר הנחות לעסקים שומרי שבת, וגם עמותה שתטפל בתלונות של עובדים או עסקים שמקופחים בשל שמירת השבת.

יוזמה סוציאליסטית

הרב רפאל הלפרין בכנס: "הסיבה שאנו כאן הערב איננה רק כדי ללחום בכפייה, אלא בעיקר על מנת לעקור את תאוות 'עגל הזהב' – הרדיפה האינסופית אחר הממון, שמאלצת אנשים לעבוד שבעה ימים בשבוע".

בנו, יעקב הלפרין, הוסיף: "באירופה אנשים עובדים חמישה ימים בשבוע, ולפעמים אפילו ארבעה. שעות העבודה הן בין 9 ל-6, וזהו. אחר כך ה'עיפרון נופל מהיד' והם הולכים הביתה. רק אצלנו אתה רואה פיצוציות שפועלות 24 שעות ביממה.

"אנחנו לא פותחים את הרשת שלנו במוצאי שבת, למרות שזה היה מגדיל את הרווחיות שלנו, כי אנחנו רוצים שיהיה לעובדים שלנו ראש שקט, שיחזרו ביום ראשון רעננים. זה בכלל לא עניין דתי, אלא סוציאלי. מצדי שבשבת יצאו לטיולי ג'יפים".

משפחת הלפרין נרתמה גם למסע ההסברה. במודעות שמתפרסמות בעיתונים בשבועות האחרונים בחתימתו של הרב רפאל הלפרין נכתב: "השבת למנוחה ולא לעבודה. נלמד מהגוי שנח בשבת".

איך אמור לעבוד כרטיס האשראי המיוחד?

הולנדר: "הרעיון הוא שכל מי שמחזיק בכרטיס הזה יקבל הנחות בעסקים שסגורים בשבת. העסקים מצדם יתחייבו לשים שלט שהם 'נחים בשבת', ולתת הנחה לכל מי שמחזיק את הכרטיס".

מה האינטרס של בעלי העסקים?

"הם מקבלים מאגר לקוחות גדול, למעשה הכי גדול בארץ, יותר אפילו ממועדון 'חבר' שיש בו בסך הכל 100 אלף איש. הנושא של מועדון לקוחות תופס תאוצה בעולם העסקים, כי מדובר במאגר של אנשים הכולל את הפרטים שלהם: גיל, מקום מגורים, עיסוק, העדפות הקנייה וכו'. אנחנו למעשה מציעים לעסקים שומרי השבת מועדון לקוחות. אם תנסה לפנות לחברת ויזה או לישראכרט ולקנות מהם את מאגר הלקוחות שלהם, תצטרך לשלם הון, אם הן בכלל יסכימו. אנחנו מציע את המאגר חינם אין כסף לעסקים שינוחו בשבת.

"נוסף לכך אנחנו נפרסם אותם בחוברות שנוציא לכל הלקוחות, והם יבואו בזכות ההנחות. ככה שני הצדדים ירוויחו: הלקוחות שזוכים בהנחה והעסקים שמחזור המכירות שלהם גדל".

איך תוודאו שכל העסקים במועדון באמת סגורים בשבת?

"אנחנו לא נשלח פקחים דרוזיים כדי לבדוק מי פותח בשבת. מי שינסה להעביר את כרטיס האשראי בשבת פשוט לא יקבל הנחה, ובעל העסק יצטרך להשלים את ההפרש. אני רוצה להדגיש: כרטיס האשראי לא יהיה מיועד רק לדתיים. אפשר יהיה אפילו להוציא באמצעותו כסף מכספומטים בשבת. אבל לקבל הנחות מעסקים אי אפשר יהיה בשבת".

ומה עם מקומות שסגורים בשבת אבל מוכרים בשר לא כשר?

"אנחנו מתמקדים בנושא השבת בלבד. אי אפשר לתקוף את כל הבעיות ההלכתיות במדינה ביוזמה אחת. צריך גם לקחת בחשבון שנושא הכשרות מורכב מלא מעט גורמים שנותנים תעודות הכשר. הציבור החרדי, למשל, לא יקנה במקום שמחזיק 'רק' תעודת הכשר של הרבנות הראשית. אבל אני כמובן אשמח אם תקום יוזמה נוספת שתנסה להתמודד עם בעיית העסקים המציעים מזון לא כשר".

לא להעמיק את הקרע

הולנדר מגדיר את עצמו 'בוגר קולנוע היכל'. כזכור, בשנות השמונים נפתח במרכז פתח תקווה קולנוע 'היכל', שפעל בשבתות. למרות הפגנות רבות משתתפים שנערכו בלילות שישי מול המתחם, בית הקולנוע המשיך לפעול בשבת. את הלקח הזה הפנים אלי הולנדר: "אי אפשר ללכת בכוח".

עשרות אחוזים של פעולות קופה נעשות היום בשבת, הוא אומר. התהליך שהחל באמצע שנות התשעים במתחמים בשפיים ובגבעת ברנר צבר תאוצה בשנים האחרונות. נוצרה תרבות של קנייה בשבת, ויותר ויותר חנויות נפתחו. היו שבתות שבהן היה צריך לחכות ארבעים דקות רק כדי למצוא חניה בשפיים!

כל השיטות שבהן נקט הציבור הדתי נכשלו, קובע הולנדר. ההפגנות, החרמות והאיומים לא רק שלא הצליחו לעצור את התופעה, אלא גם גרמו להעמקת הקרע בין הציבור הדתי לחילוני. לכן החלטנו ללכת על מסר חיובי. אין לנו עניין בכפייה או באנטי".

אני מבין שלא הזמנתם לכנס את מוטי זיסר.

"לא הזמנו אותו לכנס, אך כשפנו אליו עיתונאים בנושא הוא אמר שהוא תומך בכל התארגנות שהיא בעד השבת.

"זה מעניין, כי לפני שזיסר פתח את קניון 'ארנה' הוא ניסה ליזום התארגנות דומה. חלק מבעלי העסקים שהיו בכנס שלנו הגיעו אז לפגישה שהוא יזם. הם רצו ללכת בגדול, עם יועצים ארגוניים ותשלום של 5,000 דולר לכל עסק. כמה חודשים אחר כך הוא פתח את 'ארנה', והיוזמה שלו כשלה".
מה היית עושה במקומו של זיסר, שהוא למעשה בעל השליטה בקניון שפתוח בשבת?

"הבנתי שיש לו היתר מהרבנים שמבוסס על כך שהוא לא מפעיל את העסקים בשבת, אלא רק בעל הקרקע שמשכיר אותה לאנשים שעובדים בשבת. זיסר עצמו אינו מעסיק אנשים בשבת.

"אני לא רוצה לדון אותו עד שאגיע למקומו. למוטי זיסר יש זכויות רבות במפעלי צדקה וחסד, ואני בטוח שאם הדברים היו תלויים רק בו הוא לא היה פותח בשבת. אני יודע שקשה לו מאוד עם התווית שהודבקה לו בציבור החילוני של 'הדתי שתחמן וקיבל אישור לפתוח בשבת'. התדמית הזו לא הוגנת כלפיו וגורמת לו עוול".

סגור בשבת ומצליח

פניתם גם לאיש העסקים הדתי העשיר ביותר בישראל, לב לבייב?

"אנחנו במגעים איתו. וזה לא פשוט, כי ישנם עסקים שהם בבעלות עקיפה שלו שפועלים בשבת, כמו כביש חוצה ישראל וערוץ הטלוויזיה הרוסי".

מצד שני, הוא סגר את קניון רמת אביב שבבעלותו בשבת.

"כן, הוא נשא את הדגל בגאון במקרה הזה. הוא הצליח להוכיח שאפשר לסגור בשבת ולהצליח בעסקים. היום קניון רמת אביב, יחד עם קניון 'מול הים' באילת, הוא הקניון הרווחי ביותר בארץ למטר מרובע! ואל תשכח שמסביב קמו לא מעט מתחרים שפתוחים בשבת, כמו שבעת הכוכבים, קניון איילון וארנה. קשה מאוד לקנות היום חנות בקניון רמת אביב. הציעו לי לפני כמה חודשים לקנות שם חנות קטנה. לפני שהתחלנו לדון על דמי השכירות, דרשו שנשלם 150 אלף דולר – רק כדי שהשוכר הקודם יסכים לעזוב".

האם בעקבות היוזמה קיבלתם פניות מפוליטיקאים?

"היו גישושים מצד מפלגות דתיות, וגם מח"כים דתיים ממפלגות אחרות שרצו לקחת עלינו חסות. דחינו אותם – אנחנו רוצים שזו תהיה יוזמה נקייה מאינטרסים פוליטיים וממחלוקות פנימיות בתוך הציבור הדתי. ובכלל, החקיקה הדתית שהמפלגות הדתיות משתבחות בה כל-כך גורמת לדעתי ליותר נזק מאשר תועלת. הפלת הממשלה על-ידי המפד"ל בשנת 1977 בגלל מטוסי ה-16F שהגיעו בשבת היתה למעשה נקודת השבר. מאותו רגע התחילה מלחמת תרבות, והציבור הדתי לא יוכל לנצח בכפייה, כי הוא המיעוט.

"את תוצאות הגישה המוטעית הזו אנחנו רואים כיום: מוכרים חזיר בלי בושה, יש פיחות במעמד השבת: אל-על תטוס בשבת כנראה עוד השנה, תחבורה ציבורית עובדת בשבת במקומות רבים. יותר ויותר זוגות נישאים בנישואין אזרחים. אם נמשיך בגישה הקיימת, לא ירחק היום שגם רשתות המזון הגדולות יפתחו בשבת, ולא יעזור כלום".

ואם החילונים יקימו מועדון צרכנים משלהם?

"מאחורי הרעיון שלנו יש רוח. אם הייתי צריך לארגן כנס כשמאחריו היה סתם רעיון עסקי, אני מבטיח לך שהיה לוקח לי חודש רק לתאם עם כולם. בגלל שהנושא היה השבת, לקח לי ארבעה ימים בלבד וכולם הגיעו. יותר קל לגבש אנשים שיש להם אמונה.

"מעבר לכך, עדיין רוב העסקים בארץ סגורים בשבת, כך שיש לנו יתרון. אבל אדרבה, אם מישהו רוצה להקים מועדון צרכנים חילוני, שיקים – אם יתחרו בנו סימן שהצלחנו. הרי תחרות קיימת רק במקום שמצליחים.

הולנדר מקווה שתוך כמה חודשים, אולי אפילו עד החגים, יסוכם עם אחת מחברות האשראי הגדולות על הכרטיס לרשתות הנחות בשבת. "ויזה וישראכרט גילו עניין ופנו אלינו מיוזמתם. בימים הקרובים ננהל איתם מו"מ, וזה ייקח לא מעט זמן. אבל הדרך לא אצה לי. אין טעם למהר – עדיף שנעבוד נכון ולאט מאשר מהר ולא מוצלח.


הכבשים ממתינות להולנדר

אלי הולנדר, בן 40, למד ביסודי בבית הספר החרדי 'שארית ישראל' בפתח תקווה, המשיך בישיבת כפר גנים בעיר ומשם לישיבת ההסדר בשילה. אחרי השחרור הקים עסק למכירת כלי בית וצעצועים, ובמקביל למד משפטים בבר אילן והשתלם בעסק משפחתי בחו"ל ששייך לאח של סבא שלו.

אחר-כך שימש יועץ משפטי של חברת טמפו במשך שנתיים וחצי, ואז קיבל הצעת עבודה לנהל את חברת הצעצועים 'כלל טויס', ונטש את מקצוע עריכת הדין "בשמחה רבה". בהמשך כיהן בתפקידים שונים בחברת כלל, ובשנים האחרונות הוא מנהל את חברת 'פלאנט טיים', המייבאת שעוני יוקרה ותכשיטים. לפני שנה פתחו רשת של כ-50 חנויות ברחבי הארץ. לחברה כ-200 עובדים. "זו הזכות הכי גדולה שלי", הוא אומר. "לדעת שאני מפרנס כל-כך הרבה משפחות".

מכריו מספרים על אדם שמדבר מהר אבל לא דוחק בעובדיו, מנהל נטול גינוני שררה. קשה לתפוס אותו חנוט בחליפות. בת הצחוק היא ההבעה השכיחה ביותר על פניו. ולמרות שהוא מנהל חברה של 200 עובדים, אין על שולחנו אפילו מחשב. "אני משתמש במחשב ככלי, אבל מאמין יותר במגע האישי", הוא אומר.

הולנדר לא רואה הבדל בצורת הניהול העסקית בין מנהל דתי לחילוני. אם כי לפעמים קל יותר לנהל מו"מ עם חבר'ה דתיים, כי "אתה מכיר את הראש שלהם". לימוד הגמרא, אומר הולנדר, נותן יכולת ניתוח של כל נושא מזוויות מגוונות, ומעניק לאיש העסקים הדתי ערך מוסף:

"בילדותי היתה לנו מכונית סיטרואן דה-שבו, ואבא שלי היה נוהג לתקן אותה לבד, והוא בכלל פיזיקאי. שאלתי אותו איך הוא למד את רזי המכונאות. והוא ענה לי: למדתי את זה בגמרא. לא הבנתי, והוא הסביר: הגמרא מחנכת אותך לחשוב עם שכל ישר ולהבין מה גורם למה, וכך אני פועל גם בתיקון המכונית – אני מתחקה אחרי הבעיה, עובר מבורג לבורג, מחלק לחלק, עד שאני מוצא פתרון. אותו דבר בעסקים".

ביחס לעובדים, הולנדר מאמין שמי שפועל לפי ערכים יהודיים מצליח יותר. "אצלי", הוא מצהיר, "כל עובדת שמודיעה לי שהיא בהריון עושה לי את היום. יש מנהלים שמתחילים לחשוב איך להחליף אותה, או גרוע מזה, לפטר אותה אחרי שתחזור. אני מאמין שמי שגדל על ברכי התורה מסתכל על העובדים שלו לא רק כפועלים, אלא גם כעל אחים. ואני לא טוען שאין מנהלים חילונים שמתנהגים ככה או דתיים שדווקא מתעמרים בעובדים שלהם. אני מציע לכל מנהל לקרוא פרקי אבות באופן קבוע, ומבטיח לו שזה יהפוך אותו למנהל יותר מוצלח.

הולנדר גרוש עם 3 ילדים: בת 14, ושני בנים בני 11 ו-7, מקפיד בכל בוקר ללמוד דף יומי. בניגוד למאבק על המנוחה בשבת, בימי שישי ובחופשות, קשה לתפוס את הולנדר מתנמנם על כיסא נדנדה. תחביביו כרוכים בפעילות נמרצת במיוחד: רכיבה על אופנוע ים וטרקטורון, צניחה חופשית, סקי וצלילה. "כל יום הולדת אני עושה משהו משוגע אחר", הוא מתוודה. האתגר המתוכנן השנה: קפיצת בנג'י.

המשרה הראשונה שלו היתה דרמטית הרבה פחות: בעת לימודיו בישיבה בשילה היה הולנדר רועה צאן. "אני אוהב את החיבור לאדמה", הוא אומר. "עם כל האהבה שלי לעסקים ולספורט אתגרי, יום יבוא ואני עוד אחזור לכבשים".