גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 95ראשיהפצה

עושים שוק תרבותי - בגליון השבוע

שבוע הספר העברי הוא האירוע התרבותי הגדול ביותר שמתקיים בארץ יותר מ-40 שנה ● האם עם הספר נותן עדיין יחס מועדף לאות הכתובה? ספק רב ● ולמרות זאת, בהתאחדות המו"לים מסרבים לקשור בין הצפייה מרובת השעות בטלוויזיה ובין הירידה הדרמטית בקריאת ספרים
03/06/04, 00:00
דוד חרמץ

דורות רבים אוהבים היהודים להתהדר בכתר 'עם הספר'. האם בימינו יש בכלל כיסוי לצ'ק העצמי הזה? על כך ננסה לענות בהמשך. מכל מקום, אם להסתמך על דבריו של אמנון בן-שמואל, מנכ"ל התאחדות הוצאות הספרים בישראל, על פסגה אחת ננעץ עד כה הדגל הישראלי בלבד – פסטיבל שבוע הספר.

שלא תבינו את בן-שמואל שלא כהלכה. "גם במקומות אחרים בעולם ישנם ירידים חד-שנתיים בהם מוכרים ספרים בהנחה מיוחדת", אומר בן-שמואל, "זה קיים בבודפשט, זה קיים גם במדריד ובערים אחרות, אבל זה בדיוק ההבדל – שם זה קיים בערים מסוימות. אין עוד דוגמה בעולם לכך, שבשבוע מסוים כל המדינה כולה חוגגת את חג הספר בהוזלות מחירים".

ספרות מוזלה

שבוע הספר העברי מצוין מדי שנה, בתחילת חודש יוני. פעם, מספר בן-שמואל, היו שלושה שותפים ליצירה הזו: משרד החינוך והתרבות, אגודת הסופרים והתאחדות הוצאות הספרים. עם השנים נשרו השותפים הראשונים והתאחדות הוצאות הספרים השארה לבדה לשאת את משא הפרויקט.

כמה שנים מונים למסורת שבוע הספר? השאלה המדויקת היא - ממתי מונים?

יריד הספרים הראשון התקיים בשדרות רוטשילד בתל-אביב בשנת 1926. היתה זו יוזמה של ברכה פלאי, מייסדת הוצאת 'מסדה', שהחליטה על מיזם שיווקי מקורי. היא הקימה דוכני ספרים ברחוב, תלתה שלט מאיר עיניים עליו נכתב: "יום הספר העברי. למען הספר לא אחשה". אך היא לא הסתפקה בכך. כדי להסב את תשומת ליבו של הציבור העברי בתל-אביב וגלילותיה, הכריזה פלאי שהיא מוזילה את מחירי הספרים באותו יום, בלא פחות מ-25 אחוזים.

ואולם ליוזמה ברוכה זו לא היה המשך רציף. אחת לכמה שנים יצא מו"ל, זה או אחר, עם מבצעים מיוחדים. המבצעים היו ספורדיים, נקודתיים ועם כל הרצון הטוב, קשה לייחס להם את הקומות הראשונות של בניין שבוע הספר העברי.

ב-1961, משחזר בן-שמואל, החליטה הנהלת התאחדות הוצאות הספרים בישראל לקבוע שבוע מיוחד לספר העברי בכל רחבי הארץ. "ומאז", הוא מדגיש, "הפך שבוע הספר לאירוע התרבותי הגדול ביותר שמתקיים בארץ".

יותר מחגיגות יום העצמאות, אני תוהה. או בוודאי, הוא משיב, את במות יום העצמאות מארגנת כל רשות לעצמה, אנחנו מארגנים את הפסטיבל הזה לכ-50 יישובים שונים בכל רחבי הארץ. אירוע שמשלב קמח ותורה: גם תרבות וגם חיסכון כלכלי.

כשבן-שמואל מדבר על "חיסכון כלכלי" אני דווקא נזכר בטרוניות על כך שהמו"לים מעלים את מחירי הספרים, בדיוק כמה רגעים לפני ההוזלות הגדולות לכבוד שבוע הספר.

זה פשוט לא נכון, מוחה בן-שמואל, איך אני אמור להוכיח לך שאין לי אחות. אם תבדוק את גרף מחירי הספרים בשנים האחרונות, תיווכח לראות שהם לא הדביקו אף את עליית המדד. והטענה שאתה מעלה היתה נכונה לפני כמה שנים לגבי מו"ל אחד בלבד, שהכתים את כל העדה.

הארי פוטר כמשל

עד כמה מחובר העם היושב בציון לאות הכתובה? עד סוף שנות ה-80 היתה ישראל ממוקמת בחמישייה הפותחת, של המדינות המובילות בעולם בקריאת ספרים.

מה קרה מאז, אתם שואלים? צניחה תלולה אל אזור המקום ה-20.
בן-שמואל מאמין שניתן להתמודד עם ההתדרדרות הזו. כל שצריך לעשות הוא תנועת מלקחיים: הורדת המע"מ על הספרים, ובמקביל - יציאה בקמפיין ממשלתי נרחב לעידוד הקריאה.

יכול להיות ששורש הבעיה הוא בכיבוש הדורסני של המסך הביתי, אני שואל.

"אני לא מוכן להגדיר את הטלוויזיה כאויב של הספר, ענה בן-שמואל. "תביט, ילדים בבתי הספר היסודיים מרותקים לטלוויזיה, ולמרות זאת, לפי המחקרים שאני מחזיק, הבעיה היא לא איתם. הבעיה מתחילה עם הנוער בתיכון".

אתה מדבר על הורדת המע"מ כאמצעי לעידוד הקריאה. מבלי לנבור במחקרי שוק, אין לי ספק שאחוזי קריאת הספרים בקרב החרדים גבוהים יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. ושם מדובר באוכלוסייה ענייה. ובכלל, עם הספר - גם בתקופות עוני - היה תולעת ספרים, בלי שום קשר לאחוזי המע"מ שהושתו על מחירי הספרים או לקמפיינים שעודדו קריאה.

בן-שמואל: "ברור שחברה כמו החברה החרדית, שאין לה קולנוע וטלוויזיה תקרא יותר ספרים, אבל לגבי הורדת המע"מ והקמפיין אביא לך ראייה משני מקומות בעולם. המקום הראשון הוא ספרד. בשנות ה-80, כשישראל היתה במקום החמישי בליגת קוראי הספרים, הספרדים היו במקום ה-20. ממשלת ספרד החליטה לעשות מעשה והקצתה סכום כסף, השווה ל-10 מיליון ש"ח, לטובת קמפיין לעידוד קריאת ספרים. ספרד הוצפה במסרים מעודדים, נערכו מפגשים עם סופרים, נוצרו קשרים עם תלמידים ופועלים. התוצאה היתה שספרד עלתה למקום החמישי בדיוק בתקופה שישראל התדרדרה למקום ה-20. פשוט החלפנו מקומות. הסיפור השני מגיע משוודיה. שם שיעור המע"מ הוא הגבוה ביותר בעולם – 25 אחוז. בשנת 2001 הורד המע"מ על ספרים ל-6 אחוז בלבד. שנה לאחר מכן דיווח איגוד המו"לים של שוודיה על עלייה של 15 אחוז במכירת ספרים".

יכול להיות שהבעיה בכלל נובעת מבינוניותו של הסופר העברי? ילדי ישראל עומדים בתור כדי לקנות את ספריה של הסופרת הבריטית ג'יי. קיי. רולינג, מחברת ספרי הארי פוטר?

בן-שמואל: "שטויות, זה הכל יחסי ציבור. גם סופרי ישראל יכולים להוציא הון על מערכת משומנת של יחסי ציבור. התוצאה תהיה שמחירי הספרים רק יעלו".

סםרים נגד טרור

מאז פרוץ האינתיפאדה האחרונה עברו ירידי הספרים בערים הגדולות למתחמים סגורים או מגודרים. המסורת של פתיחת שבוע הספר בימי רביעי לא הופרה אף בתקופות מלחמות ישראל. רק בשנת 2001 החליטו המארגנים לקצר את שבוע הספר, ולפתוח את הירידים במוצ"ש. אבל יום קודם לפתיחה המיועדת, התרחש הפיגוע בדולפינריום. אל המארגנים הגיעו פניות סותרות: היו שביקשו לדחות והיו כאלה שראו חשיבות בפתיחת שבוע הספר כמתוכנן במוצאי שבת. אחד מהם היה השר רחבעם (גנדי) זאבי הי"ד. גנדי, נזכר בן-שמואל, הבטיח לנו שהוא ידאג שגדוד שלם ישמור עלינו, רק שלא נכנע לטרור. אך למרות זאת החלטנו שנפתח את הירידים רק בתום כל הלוויות. ואמנם, היתה זו השנה היחידה ששבוע הספר נפתח ביום שני וננעל ביום שני שלאחריו.