גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 95ראשיהפצה

הקאובוי דואג שיהיה רוב - בגליון השבוע

03/06/04, 00:00
אדיר זיק

הסרטים שאהבתי במיוחד בימי ילדותי, ולמעשה עד היום, הם המערבונים. מהם טובים יותר ומהם פחות. הבולטים ביניהם 'הטוב הרע והמכוער' ו'בלתי נסלח'.

באחד המערבונים, בעיר שבה התחולל מאבק בין שודד אלים ואנשיו לבין תושבי העיירה, היתה הצבעה לראשות העיר. ברגע שהתברר שהקולות שקולים, שלף השודד את אקדחו, ירה בחמישה מהתושבים הישרים, הרג אותם ואמר: עכשיו יש לי רוב.

מה זה נוגע לנו? אריה נאור, שהיה מזכיר ממשלת בגין בסוף שנות השבעים, הוא חבר שלי. הוא סבל הרבה בגלל חברותו בבית"ר, שהיתה אז תנועה 'משוקצת', כמו הכהניסטים בימינו (היום נאור הוא בשמאל, לצערי). אני זוכר פגישה שלנו ברחבת בית אגודת העיתונאים בירושלים בסוף שנות השבעים. נאור, אז מזכיר הממשלה, אמר לי: "דע לך, אריק שרון מסוגל לעלות על הכנסת עם טנקים".

הייתי בטוח שהוא מפריז.

לאריק שרון אין רוב בממשלה, אז זורקים כמה שרים – ויש רוב בממשלה. אבל תאמינו לי, שרון גמר את הקריירה כשהתפרסמו תוצאות המשאל של מתפקדי הליכוד. בסרטים מצוירים (סרטים זה השטח שלי) לפעמים מישהו רץ עד מעבר למצוק. הוא כבר תלוי באוויר ועומד ליפול, אבל ממשיך לעשות תנועות כאילו הוא רץ. הוא ייפול, זה בטוח – אבל הוא עוד לא גילה את זה.

דמוקרטיה מעין זו יש גם בליכוד. ראשי המפלגה הימנית הגדולה קראו לכל עם ישראל להתפקד לליכוד, אבל ברגע שהתברר שמתפקדים רבים תומכים ב'מנהיגות יהודית' – הפסיקו לרשום אותם (מי נתן את ההוראה?).

בדמורטיה מקובל שיש שוויון בין כולם. אין ותק וזכויות של נסיכים. אך הנה זה פלא, שרת החינוך והתרבות, שיודעת גם תנ"ך, מתקיפה את חברי הליכוד החדשים בטענה של אנשי סדום: "האחד בא לגור וישפוט שפוט?!" גברת לבנת, מי שמצטרף כחבר לליכוד, כמו מי שנעשה אזרח ישראלי, זכותו בהצבעה שווה בדיוק לזכויותיו של מי שהצטרף לליכוד מיומו הראשון. זוהי המעלה, ואולי החיסרון של הדמוקרטיה. אין מה לעשות.

עיירות הפיתוח כפויות הטובה

בשנות השישים כתבה עיתונאית ב'הארץ', עיתון מכובד מאד, את הדברים הללו: "התברר שתושבי עיירות הפיתוח הם בעלי דעות ימניות קיצוניות, חסרי הבנה וכפויי טובה כלפי מי שמנסים להיטיב איתם על-ידי סיום שלטון הכיבוש, ועדיין שבויים בקסם הדת והמסורת – כפי שעולה מהיענותם למתנחלים, שהדגישו את ההיבטים הללו בפנייתם. במקום לתמוך בפנוי ההתנחלויות הצביעו לכאורה רוב תושבי עיירות הפיתוח בעד מי ששואב סכומי עתק מהמדינה על חשבונם".

סליחה, גבירותי ורבותי. לא בשנות השישים כתבו כך על תושבי עיירות הפיתוח. הדברים הללו פורסמו על-ידי עיתונאית מכובדת, חנה קים, בשבוע שעבר. זהו יחסה של האוליגרכיה (שלטון מיעוט תקיף) הפסאודו-אליטיסטית אל תושבי שדרות, אופקים, נתיבות, ירוחם, דימונה, מצפה רמון, בית שאן, בית שמש, מעלות תרשיחא, פרדס חנה וראש העין – שבהן היה רוב ניכר למתנגדים במשאל.

חמישים שנה עברו מאז שהוקמו עיירות הפיתוח, שהיו נתונות אז לשלטון מפא"י והפנקס האדום של ההסתדרות, ועדיין הבולשביקים ממשיכים לחוש כלפיהן בעלות. אנשי השמאל והקפיטליזם, ששלטו בחברה הישראלית ועדיין שולטים בתשקורת, בפרקליטות ובבג"ץ, לא תפסו עדיין שזה נגמר. אנחנו, פשוטי העם, הדוסים, החרדים, המתנחלים, תושבי הפריפריה ואזרחי ירושלים, גמרנו להיות הסרח העודף, הנאכשלעפערס שלכם. יש לנו מה לומר בארץ הזאת. אנחנו הולכים ומתרבים מבחינה מספרית ואיכותית.

שלטונכם גוסס – אבל עוד לא הודיעו לכם על זה.

הסרבנות הימנית

עד עכשיו זה היה פוליטיקלי קורקט להיות סרבן בצה"ל. כל בעל מצפון אמיתי או סתם עלוב נפש שמאלני שסירב לשרת בצה"ל זכה לכותרות ולשבחים. במיוחד אלה שסירבו לשרת ב'שטחים'.

עכשיו התפרסם סקר על הסירובים. הסתבר שדווקא בין החילונים יש אחוז גבוה (40%) של חיילים שהצהירו שיסרבו לפנות יהודים מבתיהם ויישוביהם ביהודה שומרון ועזה. מבין הדתיים (זוכרים את בעיית הצ'יפ?) אחוז המסרבים לפנות את אחיהם הוא רק 29%. הפתעה גדולה, שהוצנעה עד כמה שאפשר בפרסומים בעיתונות.

חופשה מהכלא

לפני כשנה הצלחתי לעבור דרך משמרות המשטרה והשב"כ ולצלם את חתונתו של יוסי בן ברוך. יוסי בן ברוך, 'נער גבעות' ובן לאחת המשפחות הדתיות המיוחסות בנתניה, היה אסור באשמת השתתפות ב'מחתרת בת עין'. הוא שמר על זכות השתיקה ולא הודה. לכבוד החופה הסירו את אזיקי ידיו, אך האזיקים לרגליו נשארו – ואני צילמתי במצלמת וידיאו קטנה את כל הטקס. הימין הזדעזע והשב"ס הכחיש, אך הצילומים של יוסי שובר את הכוס ואזיקים על רגליו פורסמו בעיתונות הימנית.

יוסי יצא זכאי במשפט. הוא השתחרר וגר עם מירי בחוות מעון. ביום שישי האחרון הם הכניסו את בנם בכורם, יצחק, בבריתו של אברהם אבינו. מזל טוב.

גם את נועם פדרמן צילמתי אסור באזיקים בבת המצווה של בתו. אבל פדרמן יושב כבר תשעה חודשים במאסר מנהלי, בלי שהוגש נגדו כתב אישום ובלי יכולת להגן על עצמו. דברים כאלה היו אצל סדאם חוסיין (זוכרים?). עכשיו רק בישראל.

ארבל אלוני ומשה בן אבגי רצחו את נהג המונית דרק רוט, סתם לשם שעשוע. בחופשה הראשונה שקיבלו מהכלא שדדו סופרמרקט, אך למרות זאת המשיכו לקבל חופשות. משה בן אבגי 'הבריז' לשב"ס וברח מן הארץ בחופשה האחרונה שקיבל.

תארו לעצמכם אלו כותרות היה מקבל נועם פדרמן אילו קיבל חופשה והיה בורח.

adirzik@netvision.net.il